מתן כהנא / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן
בלשכתו של השר אלעזר שטרן התכנסו השבוע שר הדתות מתן כהנא וח"כ יוליה מלינובסקי כדי לפתור את המשבר הקואליציוני התורן: חוק הגיור.
מלינובסקי, שהתעקשה להביא את החוק שלה להצבעה לאחר שכהנא התעכב בהבאת החוק הממשלתי, נאלצה ברגע האחרון לסגת. מאחורי הקלעים, ימינה הבהירה לח"כ הנחושה שחברי המפלגה יתנגדו לחוק אם יעלה והמבוכה תהיה רבה. הפשרה שהושגה: קידום חוק גיור ממשלתי (כפי שנקבע מלכתחילה) בעוד שבועיים.
בלשכה אחרת, זו של שר הדתות, תלוי על הקיר לוח גדול ועליו שרטוטי מלחמה: איזה רבנים משפיעים על איזה רבנים וכיצד הוא מצליח לגייס אותם לתמיכה במהלכיו. כהנא אמנם נתפס כשר דתות נוח לקואליציה, אך את מרבית שיחותיו הוא מקיים בכלל עם רבנים, כדי לקבל הכשר לתוכניות שבאמתחתו. בנושא הגיור הוא פועל לקבל תמיכה של שניים מבכירי רבני הציונות הדתית, בלעדיה יתקשה להוציא את החוק לפועל.
השר שטרן שמכיר את הנושא היטב, מקיים איתו שיחות על בסיס קבוע, אך הוא פחות אופטימי. היכולת להביא רבנים לתמוך במהלך כמעט לא קיימת בעיניו, נוכח הלחצים הפוליטיים במגזר הדתי. אם זה לא מספיק, לכהנא יש גם מתנגדים מבפנים: השרה שקד וח"כ אורבך מנסים עוד לשמר בייס תומכים לא קיים בציונות הדתית ודורשים שמהלך כזה ייצא בתיאום מלא עם הרבנים.
הרב הראשי נגד השר כהנא
בחזית נוספת, השבוע הכריז הרב הראשי, דוד לאו, מלחמה על השר כהנא כשהודיע שלא יאשר עוד גיורים חדשים. במקום לפגוע בכהנא, פגע הרב הראשי במתגיירים שבדרך ובכך סיפק לכהנא רוח גבית. עוד לפני ההכרזה שלו התקשר הרב לאו לשרה פנינה תמנו שטה והזהיר אותה: "את נלחמת על העלאת יהודי אתיופיה אבל אני לא אחתום על הגיורים שלהם".
הרב לאו חשב שיצליח לרתום אותה למאבק, אך בפועל הוביל אותה לפעול במשותף עם כהנא כדי למצוא פתרון לאותם אלו שנפגעו מהתנהלותו של הרב הראשי. גם בג"ץ נשקל.
המשימה של כהנא בגיור נראית בשלב הזה לא אפשרית לביצוע. רפורמת הכשרות שכללה שינויים מרחיקי לכת עברה בקלות יחסית לעומת הדיונים הנוקבים בעולם האורתודוכסי בשאלת: "מיהו יהודי?" והדרישה לגיור בכללים אחידים.
אם כהנא יצליח לעבור את ההר הזה, ממתינה לו משימה נוספת: שינוי חוק בחירת הרב הראשי. השותפים בישראל ביתנו וביש עתיד מכוונים יחד איתו לבחירת רב שאינו חרדי. הדרך: חוק שישנה את הרכב הגוף הבוחר. גם שטרן וגם כהנא טוענים כי מדובר במשימה קשה מאוד לביצוע, ועדיין התיאבון בקואליציה גדול.
החרדים באופוזיציה - זמן לנצל מומנטום
ביש עתיד ובישראל ביתנו, כמו גם במרצ ובעבודה נחושים לנצל את המומנטום. החרדים באופוזיציה ומבחינתם זו שעת כושר לביצוע רפורמות ותיקונים ביחסי דת ומדינה: חוק הגיוס, ביטול חוק המרכולים, ברית הזוגיות, תחבורה ציבורית בשבת ועוד ועוד.
מנגד, בימינה טוענים שרפורמת הכשרות היא ביצוע של פעם ביובל, כמו גם הרפורמה בגיור שבדרך ושינוי בחירת הרב הראשי שעל השולחן. כל אלו מהלכים שמספיקים לקדנציה ממשלתית מבחינתם, והם יטילו וטו על נושאים אחרים שיעלו ללא תיאום מוקדם.
בעוד שבימינה נוטים לבלום כל יוזמת חקיקה בנושא דת ומדינה, ביש עתיד טוענים שהחצי שנה הקרובה, לפני הדיונים בתקציב הבא, היא הזמן האולטימטיבי להשלמת המהפך.
הקרבות האלה לא מתרחשים בטוויטר, אלא בחדרי חדרים. בכיר בממשלה שישב בחדרי המשא ומתן אמר השבוע לגלובס: "כל נושאי דת ומדינה עלו על השולחן ערב הקמת הממשלה. כל מה שלא נכנס להסכמים בין ימינה ליש עתיד, לא נכנס כי אין עליו הסכמות וכנראה שגם לא יהיו, כמו שנושא ההתיישבות הצעירה נידון ולא נכנס להסכמים".
השותפים בישראל ביתנו וביש עתיד לא חוסכים בביקורת אישית וקוראים לשחרר את מצביעי ימינה ממערך השיקולים של חברי המפלגה. "הם כבר לא יצביעו לכם שוב, אתם מנסים לרצות את מי שלא רוצה בכם", אלו חלק מהביקורות שמוטחות באנשי ימינה, מחברי הכנסת ועד הבכיר שבהם היושב בלשכת רה"מ, אך בימינה (בינתיים) מתעקשים: הבייס קיים וגם המחויבות שלנו כלפיו בנושאים אלו.
שותפיו הקואליציונים של בנט לא חוסכים ביקורת גם בהיבט היעדר השליטה שלו במפלגתו הקטנה: "חברי ימינה יוצרים את רוב הבעיות בממשלה ובכנסת". ימינה סומנה כבר בתחילת הדרך כ"ילד הרע" של הקואליציה ומוכיחה כל שבוע מחדש את התיוג.
בינתיים, פעולותיו של השר עם הכיפה הסרוגה בנושא הכשרות ובהמשך בגיור ובבחירת הרב הראשי הם כאב הראש הגדול ביותר של המפלגות החרדיות.
אם אחרי ממשלת נתניהו-לפיד ב-2013 הספיקו חודשים ספורים כדי להפוך את ההחלטות שהתקבלו בהיעדרם, בממשלה הזו מקווים להשאיר ירושה בלתי ניתנת לשינוי, גם אם החרדים יחזרו בעתיד להיות שוב מרכיב משמעותי בממשלה הבאה שתקום.
ושוב איתנו - חוק האזרחות
אחרי חודשים של מתיחות קואליציונית סביב חוק החשמל, הוא עבר השבוע בוועדת הפנים לבקריאה שנייה ושלישית לשביעות רצונו של ח"כ וואליד טאהא מרע"ם.
השקט היחסי בגזרת ימינה-מפלגות השמאל לא צפוי לשרוד לאורך זמן, שכן שרת הפנים מקדמת שוב את חוק האזרחות בשיתוף פעולה עם מזכיר הממשלה, שלום שלמה, שאמור לתווך בינה לבין רע"ם ומרצ. נראה ששקד לא מתייאשת משדה המוקשים שהיא צועדת בו מאז כניסתה לממשלה.
חוק האזרחות לא עלה להצבעה לפני שלושה שבועות בשל אי הסכמות קואליציוניות ובשבוע שעבר דחתה ועדת שרים את חוק האזרחות החלופי של ח"כ שמחה רוטמן. כאשר תתחולל חזית חדשה היא תהיה בין השניים האלה. רוטמן יציג חלופה וידרוש משקד לתמוך בה, שקד תנסה לגייס מחדש את תמיכת האופוזיציה וחוזר חלילה.
פעם זה חוק האזרחות ופעם ציוצים נגד עמר בר לב. פעם שינויים בחוק החשמל ושוב פעם חוק האזרחות. במפלגות השמאל מגלים סובלנות משהו לצעדים של שקד אך זה לא רוח השינוי של הממשלה אלא העובדה שהם תלויים בה להמשך כהונתם, כמו שהיא תלויה בהם. לכן ההתנגשות הצפויה בחוק האזרחות, אם שקד תכניס שינויים, תהיה שוב עם האגף הימני. גם אם יתחולל קרב ציוצים מחודש בינה לבין שותפיה, את הפשרות בסופו של דבר היא צריכה לעשות איתם.