קרקע חקלאית / צילום: איל יצהר
■ רקע: בתאגידים רבים ובהם אגודות שיתופיות קיימת בתקנון תניית בוררות הקובעת כי בעת סכסוך בין החברים בתאגיד או בין הנהלת התאגיד לחבר, הדרך לפתור אותה היא באמצעות מינוי בורר כפי שהדבר קבוע בתקנון.
אלא שיש פעמים שבהם עורכי דין צובעים סכסוך שכזה כעניין חוקתי, כחלק מטקטיקה שנועדה לגבור על תניית הבוררות, מתוך מחשבה שבית המשפט ייטיב עם הלקוח שלהם. יש מי שמעדיף לפנות לסעד של בית משפט ולא של בורר, שכן על הליך בוררות לא תמיד ניתן לערער, בשונה מהמסלול המשפטי בבית המשפט.
סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, התשכ"ח־1968, מקנה לבית המשפט שיקול-דעת להחליט בתביעה במקרה שבו קיימת תניית בוררות, "אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא ידון בבוררות" ויתנהל בפניו, או שיעביר את יישוב הסכסוך לבורר.
בפסיקה נקבע כי החלטת בית המשפט שלא להעביר את התובענה לבוררות מתייחסת בין היתר לשאלות המשפטיות, האם הן בעלות השפעה כללית מעבר למקרה קונקרטי.
כאשר מועלית סוגיה חוקתית בהליך הסכסוך, ובית המשפט מכיר בסוגיה המונחת לפניו, שאכן היא חוקתית, הוא ידון בסכסוך בעצמו.
■ ההחלטה: לאחרונה הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי סכסוך בין חברי אגודת שדה ניצן, אשר בעבר שויכו להם קרקעות לעיבוד חקלאי ממשבצת האגודה. האסיפה הכללית של האגודה החליטה על חלוקת השטחים החקלאיים מחדש, והתובעים התנגדו להחלטה. האגודה ביקשה להעביר את ההליך לבוררות, בהתאם לתקנון, אולם החקלאים טענו כי מדובר בסכסוך חוקתי, מתוך מחשבה שסכסוך קרקעות הוא עקרוני ונוגע לחוקיות פעולותיה של האגודה.
המחוזי קבע כי אין בסכסוך עניין עקרוני הנוגע לאינטרסים ציבוריים רחבים, אלא מדובר בסכסוך פנימי, כספי בעיקרו והוא אינו חוקתי.
כמה חודשים קודם לכן הכריע בית המשפט העליון בסוגיה אחרת הנוגעת לקבלת חברים לאגודה (רעא 959/20 נהריה - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' דפנה פרידמן), לאחר שקבע כי קיימת מעין "ברירת מחדל" שלפיה סכסוך הנוגע לחברות באגודה שיתופית הוא עניין פנימי, שיש לדון בו במסגרת הליך בוררות.
■ המשמעות: כאמור, סכסוכים בעלי אופי "חוקתי" לא ידונו בבוררות למרות הקבוע בתקנון האגודה, אלא שהמגמה הפרשנית של בתי המשפט ביחס למונח "חוקתי" נוטה, ככלל, לצמצום. בפסיקה כבר נקבע כי התקנון הוא חוזה, ולכן הנטייה היא שלא להתערב ללא הצורך.
אז מתי סכסוך בין אגודה לחבריה הופך חוקתי?
בית המשפט העליון אומר בעניין נהריה כי ייתכנו מקרים שבהם יראו באי -קבלה לחברות עניין חוקתי. בית המשפט יראה כעניין חוקתי נושאים שנוגעים לחוקי יסוד, בהם הרקע לסכסוך אינו ענייני אלא נוגעים לגילו, מוצאו, העדפתו המינית של חבר אגודה וכל סוגיה אחרת.
טוב תעשה האגודה או כל תאגיד שבו קיימת תניית יישוב סכסוך באמצעות הליך בוררות, אם יכירו בעובדה שבמקרים שבהם בית המשפט מקבל שזכויות היסוד של חבר האגודה או מי שמבקש להיות חבר בה נפגעו, עשוי בית המשפט להתערב להשאיר את יישוב הסכסוך בין כתליו.
תא (ב"ש) 47288-07-21 שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' אריה נוחומוביץ
הכותב הוא מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי ועוסק בדיני אגודות שיתופיות, יו"ר פורום ההתיישבות ורמ"י בלשכת עורכי הדין