בית בוסל, מכללת צפת / צילום: ציונוב ויתקון
קומפלקס בית בוסל בצפת הוא חלק מפרויקט הרחבה משמעותית של המכללה האקדמית צפת. הפרויקט, שממוקם לצד העיר העתיקה ומעל התחנה המרכזית, הוא דוגמה לשיקום מוצלח ואיכותי של מבנה היסטורי לשימור ובנייה חדשה לצידו. מדובר בפרויקט ענק - 8,000 מ"ר, בסטנדרט גבוה, ובעלות של עשרות מיליוני שקלים. אין הרבה פרויקטים ברמה האדריכלית הזאת בישראל ובטח שלא בערי פריפריה.
רקע
בשנת 2013 רכשה המכללה האקדמית צפת את מתחם בית בוסל בצפת, שטח של 16.5 דונם, במחיר של 30 מיליון שקל. המבנה הראשון במתחם הוקם ב-1901 ושימש כבית חולים של המיסיון האנגלי, אח"כ הפך לקולג’ סקוטי, וב-1942 נרכש על ידי קופת חולים כללית שהקימה במקום בית הבראה. בראשית שנות ה-60 נבנו שם חדר אוכל ומבנה אירוח, שתוכננו ע"י האדריכל זוכה פרס ישראל יעקב רכטר. בשנות ה-80 בית ההבראה נסגר ונמכר ליזם מקומי בשם משה חדיף.
בשנת 2015 ערכה מכללת צפת תחרות לתכנון המתחם, שבה זכה משרד האדריכלים התל אביב ציונוב-ויתקון. משרד זה מתבלט בשנים האחרונות בפרויקטים ציבוריים איכותיים. כך למשל, מבנים בגרעין ההיסטורי של בית הספר החקלאי מקווה ישראל, מרכז קהילתי בבית הצעירות ברחוב דב הוז בתל אביב, בית הספר היסודי המכיל "ביכורים", ובית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב.
התכנון
האדריכל ליאור ויתקון מסביר שהפרויקט שנבנה כעת הוא שלב א’ של שיקום כל המתחם, אך עומד בפני עצמו: "מכללת צפת בנויה בעיר. אין להם קמפוס. יש עשרה מבנים שונים והסטודנטים עוברים ביניהם. בית בוסל הוא עוד אתר של המכללה, אך משמעותי. כשהתחלנו לעבוד היה שם מבנה ספרייה, ויתר המבנים היו נטושים. אני מתכוון למבנה השער, בית החולים, בית הרופא, ומה שמכונה ‘בית רכטר’, האחות הקטנה של מלון אלמא בזיכרון יעקב. המכללה, בשיתוף עם בית החולים של צפת, רצו להקים פה מבנים חדשים עם מסלולים בתחומים של סמי-רפואה. בנינו כאן בית ספר לפיזיותרפיה, בית סטודנט (ממוקם במבנה לשימור), כולל אזור שפתוח לציבור הרחב, מרכז סימולציה משותף עם בית החולים שיבא בתל השומר ובית ספר לסיעוד. חמש פונקציות שונות במבנה אחד, שמפורק למסות שונות. יש מעבר תת-קרקעי שמאפשר לעבור מצד לצד". כרגע יש עדיין במתחם מבנים נטושים (בית רכטר ובית הרופא), שישופצו בעתיד.
האדריכלות
עקרונות התכנון היו מבוססים על חיבור לקונטקסט. ויתקון: "כשניגשנו לפרויקט הסתכלנו על מה היה שם והבנו שהיה בית חולים מוקף בחומה. הקונספט שלנו היה שימור של הנכס המרכזי בעינינו, שזה החצר המרכזית. כשאתה עובר דרך מבנה השער ומסתכל לכיוון בית החולים, קו הראייה פתוח. העיקרון השני היה הטופוגרפיה. היה חשוב לנו שככל שאתה יורד בטופוגרפיה כך גובה המבנים יורד. שמרנו על הכבוד של המבנים, כך שלא ייווצר מצב שבו מבנה יסתיר את הנוף".
"ניצלנו באופן מסיבי את תת-הקרקע. כל האולמות הגדולים, חדרי שרתים, אולמות מוגנים, חדרי פיזיותרפיה, כולל המעבר בין הבניינים - נמצאים מתחת לאדמה. הדבר הזה יצר המון מסה בלתי נראית שאפשרה את השימור". העלות הייתה אמנם גבוהה, אך מכללת צפת הבינה את הרגישות של תחום השימור: "המכללה הייתה יכולה לקנות מגרש ריק מחוץ לעיר העתיקה, או לבנות מבנה של שבע קומות במגרש סמוך, ולבנות בחצי כסף. בהחזרת מבנים רפואיים למבנה בית החולים ההיסטורי יש סגירת מעגל".
מבחינה עיצובית נעשה ניסיון להדגיש את הפער בין ישן לחדש: "לא רצינו לבנות את הכול באבן צפתית ולטשטש את החדש והישן. אנחנו מאמינים שצריך שהמבקר יזהה מה היה לפני 150 שנה ומה חדש. במבנה השימור, כל חלונות מעץ והגגות מחופים ברעפים, במבנים החדשים, כל החלונות מאלומיניום והגגות שטוחים. המבנים החדשים והישנים לא נצמדים זה לזה. החיבור ביניהם הוא תמיד בבנייה קלה של זכוכית ופלדה. החוויה של המעבר בין החדש לישן היא דרמטית".
העלות
ויתקון: "הפרויקט יצא לדרך אף שהיה רק 20% מהמימון. למנכ"ל הקודם של מכללת צפת, שמוליק הר נוי, הייתה יכולת גיוס יוצאת מן הכלל. הוא אמר לי: ‘כשאתה מכוון גבוה, תצליח לסחוף אנשים’. הוא ידע שיצליח לגייס תורמים נוספים. הבנייה ברוטו עלתה כ-10,000 שקל למ"ר. בין אם זה חדש (6,600 מ"ר), או שימור המבנה הקיים (1,400 מ"ר)".
שטח בנוי: 8,000 מ"ר (הקרקע: 16.5 דונם)
עלות הבנייה: כ-10,000 שקל למ"ר
אדריכלים: ציונוב-ויתקון
שנת ההקמה של המבנה הראשון בקומפלקס: 1904