גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

התפוסות בשפל, אבל התחלות הבנייה בתחום המלונאות מזנקות

אחרי שנה של תפוסות נמוכות במלונות, נרשם שיא של חמש שנים בהתחלות הבנייה של מלונות בישראל ● היזמים מאמינים שהתיירים עוד ישובו למלא את הפרויקטים החדשים ולא חוששים מהתחרות עם airbnb ועם מלונות הלואו קוסט

פרויקט SEA SIDE  של קבוצת יוסי אברהמי באילת / צילום: יח''צ
פרויקט SEA SIDE של קבוצת יוסי אברהמי באילת / צילום: יח''צ

שיא של כחמש שנים נרשם בהתחלות בנייה למלונאות בישראל - כך עולה מניתוח שבוצע בלשכת שמאי המקרקעין המבוסס על נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 החלו להיבנות במדינה כ-148 אלף מ"ר עבור נדל"ן למלונאות. העלייה ניכרת לא רק ביחס לשנה הקודמת, 2020, שבה הייתה הקפאה של התחלות הבנייה (47 אלף מ"ר בלבד), כי אם ביחס לכל השנים האחרונות. למעשה, מאז 2017 לא היה מספר דומה של התחלות בנייה ובממוצע שנתי בעשור, מאז 2011, החלו להיבנות כ-103 אלף מ"ר למלונאות בשנה.
תל אביב וירושלים מובילות, אפס מ"ר בנצרת

תל אביב וירושלים הן המובילות במספר התחלות הבנייה לשטחי מלונאות מתחילת 2021. בת"א החלו להיבנות 75 אלף מ"ר למלונאות ובירושלים החלו להיבנות 30 אלף מ"ר למלונאות. אחריהן מדורגים היישובים כורזים הממוקם מצפון לכנרת, שבו החלו להיבנות כ-18 אלף מ"ר למלונאות, לראשונה זה יותר מעשור; בחיפה החלו להיבנות כ-7,000 מ"ר למלונאות - הרמה הגבוהה מאז 2017; באיילת השחר נבנו כ-4,000 מ"ר ובקריית שמונה 1,700 מ"ר. לעומת זאת בנצרת, שמבוססת ברובה על תיירות, לא נבנו בשנה החולפת אף ולא מ"ר לטובת מלונות. באילת החלו להיבנות מתחילת 2021 רק 423 מ"ר למלונאות וזאת לאחר 18,000 מ"ר שהחלו להיבנות בה שנה קודם לכן, וישן תוכניות לבניית אלפי חדרי מלון בעיר.

העלייה בהתחלות הבנייה במלונאות נועדה לענות על מחסור היסטורי בחדרי מלון, אף שהתפוסה במלונות בנובמבר האחרון עמדה על ממוצע של 38% בלבד לעומת 70% בתקופה המקבילה ב-2019. התפוסות הגבוהות ביותר נרשמו באזורים מוטי תיירות פנים כמו אילת (72%) וים המלח (68%), אולם באזורים מוטי התיירות הנכנסת נרשמה תפוסה דלה: נצרת עם תפוסה של כ-13% לעומת כ-86% ב-2019, תל אביב עם תפוסה של כ-41% לעומת כ-81% וירושלים כ-37% תפוסה לעומת כ-87% בנובמבר 2019.
לפי נתוני משרד התיירות, ב-2019 ביקרו בארץ 4.55 מיליון תיירים - שיא כל הזמנים. ממשרד התיירות נמסר כי "בשנת 2020 ביקרו בארץ 832 אלף תיירים, מאחר שהסגרים התחילו רק במרץ, וחודשי ינואר פברואר המשיכו את מגמת 2019, בשנת 2021 ביקרו בארץ 324 אלף תיירים, מתוכם 107 אלף ביקרו בין ינואר ליוני".

ישרוטל מקימה 12 בתי מלון חדשים

אז מה גורם למלונאים ולמשקיעים להשקיע במלונאות בתקופה שבה השמיים סגורים, והתיירות בצניחה?

עו"ד כפיר ידגר ממשרד גורניצקי אומר לגלובס: "למרות התפוסות הנמוכות בערים הנשענות על תיירות נכנסת אין עצירה בצד של היזמות. השנים הטובות של לפני הקורונה יצרו מוטיבציה בהשקעות. הבנייה היא המשך לפיק שהגיע בסוף שנות ה-2000. מיזמים לא נעצרו". באשר למחירי הנכסים המלונאים אומר ידגר, "המחירים רק עלו. אנחנו מעורבים בכמה צווי מניעה של נכסים מלונאיים בשיא הקורונה והופתענו כמה יזמים 'קופצים' על נכסים במחיר מלא. הייתה ציפייה שמצב התיירות ישפיע אבל מהר מאוד התברר שלא כי והסיבה היא שמדובר בנכס ארוך טווח".

אחת המפעילות הגדולות בעולם המלונאות הישראלי היא חברת ישרוטל, שעושה לאחרונה מיתוג מחדש ומשקיעה בשיפוץ, בשדרוג ובהקמה של בתי מלון חדשים. בחברה מציינים כי תשקיע כ-3 מיליארד שקל בהקמה של 12 בתי מלון חדשים: שמונה מהם בשלבי בנייה וארבעה בשלבי תכנון שאמורים להיות מוכנים עד 2026. בנוסף, החברה תשקיע בשנתיים הקרובות כ-270 מיליון שקל בשדרוג בתי מלון ישנים.

"זו אסטרטגיה של להסתכל קדימה", אומרת סילבי כהן, מנהלת מלון כרמים וסמנכ"לית תפעול פרויקטים בישרוטל. "הקורונה היא מגפה שלא תישאר כאן לעד, ואנחנו מאמינים כי כבר בקיץ הבא השגרה המלאה תחזור ואנשים יוכלו לחזור לטייל. החיים יחזרו לעצמם והתיירות תתעורר, השאלה מה אנחנו עושים בינתיים: נעצרים ולא משקיעים ומחכים שיקרה הנס? או שמתכוננים למה שעתיד לבוא, ולדעתנו מה שעתיד לבוא זו התעוררות בכל השוק העולמי.

"אנחנו מקווים שהקיץ הקרוב יהיה יותר טוב ובונים על הטכנולוגיה שתעזור למגר את המגפה. הפרויקטים שלנו שנמצאים בהקמה מתוכננים לארבע-חמש שנים הקרובות, אנחנו חושבים שזה הזמן הנכון. אמנם כרגע לא יכולים לטייל ולא יכולים לצאת מהארץ וגם לא יכולים לקבל תיירים, והישראלים נופשים איפה שהם יכולים. עשינו המון התאמות לתייר הישראלי אנחנו גאים שרוב הקהל שלנו הוא ישראלי. יש מקומות שבתי המלון יכוונו לתיירים מחו"ל כמו בתל אביב וירושלים. אבל ברוב בתי המלון שלנו בארץ אנחנו בונים על התייר הישראלי ב-9 חודשים מתוך 12. כרגע הפרויקטים שנמצאים בתכנון יהיו באזורים המרכזיים".

סילבי כהן, מנהלת תפעול פרויקטים בישרוטל / צילום: ישרוטל

הציפיות להתאוששות המלונאות הביאו חברות נדל"ן שהתמקדו בגורים להיכנס גם הן לענף. לדברי אבי כראל, יו"ר קבוצת כראל שבונה כעת מלון בן 140 חדרים באילת, "בשנה האחרונה ראינו כניסה של גורמי מימון פרטיים ויזמים שסימנו את העיר כאפיק השקעה רווחי. לראיה, כבר בתחילת 2021 החלו תהליכים לבניית עשרה בתי מלון חדשים לאחר 20 שנה שלא נבנה אף מלון חדש בעיר, וביניהם מתחם בראון 42 שאנו בונים. באילת מתוכננים לקום בשנים הקרובות כ-8,000 חדרי מלון חדשים - לחלקם יש כבר תב"עות מאושרות וחלקם בהליכי תב"ע ועל שולחן עיריית אילת".

אתגר ה-Airbnb והתחרות מול הלואו קוסט

בתי המלון בדרגה גבוהה נדרשים להתמודד כבר שנים רבות עם תחרות מצד דירות airbnb ועם מלונות לואו קוסט. "ברור שזה מאתגר, אבל לבתי המלון החדשים יש ראייה יצירתית איך להביא את הלקוח אלינו ולא לדירת airbnb", אומר חיים גבסו, מקבוצת גבסו. לקבוצה שלושה מלונות, כל אחד מהם בין 80 ל-90 חדרים. את המלון הראשון שבנתה החברה היא השכירה לישרוטל ואת השני כבר השאירה לעצמה, לאחר שלטענת החברה הבינה שזה "עסק טוב".

חברת בנייני העיר הלבנה החלה כיזמית בתחום המבנים לשימור בתל אביב ומאז התרחבה לתחומי התחדשות עירונית ולמלונאות. בתחום המלונאות החברה מעורבת בשנים האחרונות בהסבת מבנים ובהקמת 12 בתי מלון ברחבי תל אביב, עם למעלה מ-1,400 חדרים בסך הכול. חמישה מהמלונות, בהיקף של כ-600 חדרים, מוקמים בשותפות עם חברת ישרוטל, ויהיו המלונות הגדולים ביותר במרכז העיר.

גם בבנייני העיר הלבנה, לא מתרגשים מהתחרות עם המוצרים הזולים. "airbnb זה סוג של חצי חלטורה. במרכז ת"א הוא כל כך יקר כי הוא תלוי בשכירות וככל שהשכירות עולה גם התחליף הזה לא יהיה זול", אומר איציק בן שוהם, בעלים ויו"ר חברת בנייני העיר הלבנה.

ומה לגבי מלונות לואו קוסט?
"הבעיה היא שאין בת"א הרבה אזורי פריים. המרכז של ת"א הוא באזור ההכרזה של אונסקו על 'העיר הלבנה', שם תייר יכול ללכת ברגל לשוק או לים. לואו קוסט צריך להיות במעגל השני של ת"א שם הקרקע יותר זולה, אולם האזור לא מפותח מספיק ויש הרבה אתרי בנייה - הם יהיו בעתיד טובים לתיירות אבל אי אפשר לבנות ברחובות האלה בניינים תיירותיים. לדעתי העירייה צריכה לעודד מבנים שלמים של דירות כמו Airbnb".

ישרוטל החליטה על חלוקת בתי המלון שלה לשלושה סגמנטים: design, exclusve ו-collection. הפשוט מביניהם הוא ה-design שאמור לתת מענה ללינות קצרות ועסקיות במרכזי ערים. עם זאת, בחברה לא הגדירו את הסדרה הזו כלואו-קוסט.

כהן: "המלונות בתל אביב הם יותר פשוטים אמנם, ברמת הדיזיין ישרוטל לא יודעת לרדת ברמה, כי בכל זאת מדובר על האדריכלים הטובים ביותר וזה מתבטא ברמת הגימור והעבודה. לגבי המחירים אנחנו מתאימים את עצמנו לרמת המחירים בתל אביב. בכל זאת, הייתה לנו תוכנית להקים רשת בתי מלון לואו קוסט, אבל לא התקדמנו עם זה, יש כל מיני מחשבות, אנחנו כל הזמן חושבים קדימה, אנחנו לא כל כך מותאמים ללואו קוסט".

לגבי airbnb, בישרוטל לא מתרגשים. "מי שמזמין דרך airbnb קונה חתול בשק, אין לדבר הזה אבא ואמא, יש לזה בעייה חוקית גם בסוגיית המיסוי, אבל אנחנו יודעים להתמודד עם התחרות הזו, ומקבלים אותה באהבה. יש מקום לכולם והתחרות לא מפחידה אותנו", אומרת כהן.

מלון דיזנגוף 99 בבנייה בתל אביב / צילום: בנייני העיר הלבנה

"הרשויות דורשות עירוב שימושים כתנאי לאישור"

צחי דידי, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי, שלה כ-450 יחידות מלונאיות בביצוע ובתכנון בישראל באילת ובתל אביב (ועוד מלון בן מאות חדרים בקרואטיה), אומר כי "העלייה במספר היחידות המלונאיות שנבנו בארץ בשנה האחרונה איננה מפתיעה. ככל שהתרחבה המגמה של עירוב שימושים, כך יותר רשויות מקומיות מבקשות מהיזמים לשלב יחידות מלונאיות כחלק מהפרויקט וכתנאי לאישור התוכניות".

בישרוטל אומרים כי "במלון פורט בנמל תל אביב, שייפתח בקרוב, יהיו 154 חדרים ושלוש דירות, המלון הזה משלב חדרי מלון עם יחידות דיור. בכלל, הרעיון של עירוב שימושים מקובל היום והוא תחום שמתפתח בארץ, ובחלק מהמקומות אנחנו מאפשרים זאת".

לראשונה: קרן נדל"ן מלונאי בהיקף 1.2 מיליארד שקל

עו"ד רם ספקטור, שותף במשרד שבלת ושות', ייצג לאחרונה בהקמה של קרן הנדל"ן המלונאי הראשונה בישראל. לדבריו, קרן המלונאות בניהול איי.בי.איי בית השקעות ומלונות אפריקה ישראל, תעסוק ברכישה, בניהול, בייזום, בהשבחה, בתפעול ובמכירה של מלונות בישראל תחת המותג EVO. "הקרן היא קרן השקעות פרטית סגורה הפונה למשקיעים מוסדיים, והיא תשאף לרכוש במהלך תקופת ההשקעות 8-12 נכסי מלונאות בשווי כולל של 1.2 מיליארד שקל", הוא אומר.

"האנליסטים צופים שבשנת 2024, שוק המלונאות העולמי יחזור למצב שהיה בשנת 2019 - שהייתה שנת שיא מבחינת הכנסות. הקורונה הביאה אמנם להפסקת פעילות בענף, אבל לא פגעה ביכולות הכלכליות של מעמד הביניים והגבוה ובטח לא ברצון והמוטיבציה של הציבור לצרוך", הוא מוסיף.

עו''ד רם ספקטור, משרד שיבולת / צילום: אורן דאי

ספקטור מאמין בין היתר כי ענף התיירות, בהשוואה לנדל"ן מניב אחר, שמכניס תזרים מזומנים שוטף בנוסף לעליית הערך שלו, הפך להשקעה אטרקטיבית עבור הגופים המוסדיים בגלל ההזדמנות שנוצרה בעקבות המשבר, לדבריו: "ענף המלונאות נפגע בתקופת הקורונה אבל הביקוש למלונאות לא נפגע. ענף המלונאות נמצא בצמיחה חסרת תקדים והמשקיעים המוסדיים אוהבים השקעות כאלה. מה שמעניין משקיעים מוסדיים זה תשואה יפה למשקיעים שלהם".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב בעקבות נתוני האינפלציה; השקל מתחזק

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● סנטימנט חיובי גם בבורסות אסיה ואירופה, עליות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט ● השקל מתחזק בכ-0.5% מול הדולר ● הפד צפוי להעלות את הריבית הערב, טראמפ לא יאהב את זה ● תשואת האג"ח בארה"ב בשיא של 19 שנה - מה וורן באפט חושב על זה ● וגם: ג'נסן הואנג מסמן את התחום הבא שיזנק עם מהפכת ה-AI

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

ב-2.8 מיליארד דולר: טראמפ מתכנן למכור לישראל חבילת חימושים

החבילה המיועדת כוללת כ-40 אלף פצצות כבדות ● העסקה המתוכננת פורסמה שעות לאחר שארה"ב דיווחה הוצאות של 33.4 מיליארד דולר ואובדן עשרות כלי טיס במהלך המערכה מול איראן ● המלחמה יצרה לחץ משמעותי על מלאי החימוש ושרשראות האספקה של ארה"ב ונזקים של מאות מיליוני דולרים למתקנים דיפלומטיים

 

עומר אדם בקמפיין אופטיקנה / צילום: צילום מסך

בית המשפט המחוזי הכריע: ורסו תפצה את אופטיקנה ואת עומר אדם ב-800 אלף שקל כל אחד

שיתוף פעולה בין ורסו, עומר אדם ואופטיקנה בסוף העשור הקודם התפתח למחלוקת משפטית סביב זכויות במותג, ייצור ושיווק של קולקציית משקפיים ● ורסו תבעה את אופטיקנה - שהגישה תביעה נגדית - והחברה של עומר אדם תבעה את ורסו גם היא ● בית המשפט קיבל את שלוש התביעות: אופטיקנה תקבל נטו 800 אלף שקל, וחברת עומר אדם תקבל 866 אלף שקל מוורסו ודיוויד עמר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; תשואת האג"ח ל־10 שנים בארה"ב חצתה את רף ה־5% לראשונה מאז 2007

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● לקראת החלטת הפד מחר, מניות הצריכה המחזורית נפלו ● מנגד עליית מחירי הנפט נתנה רוח גבית למניות האנרגיה ● בנק אוף אמריקה: הפוטנציאל של ה־AI גדל באותו קצב כמו הסיכונים שלו

יאיר לוינשטיין ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב,רמי זרנגר

בחשאיות, בבתי קפה צדדיים: כך רקמו השכנים מהשרון את עסקת הענק

שנתיים לאחר שניהלו מגעים ראשונים שלא צלחו, סללו אמיל וינשל ויאיר לוינשטיין את עסקת אלטשולר שחם, שבאמצעותה מבקשת ווישור לקפוץ ליגה

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

שלוש החלטות ב־36 שעות: הכלכלות הגדולות מאותתות על שינוי כיוון הריבית

בתוך 36 שעות יפרסמו ארה"ב, בריטניה ויפן את החלטות הריבית שלהן ● המלחמה במזרח התיכון, הזינוק במחירי האנרגיה והתחדשות האינפלציה החזירו את העלאות הריבית לשולחן ● מהן התחזיות, איך יגיב טראמפ, ועד כמה ישפיעו ההחלטות על השקל?

הדמיה: Shutterstock

הכולסטרול החדש והשאלה הגדולה: איך מונעים את התקף הלב הבא?

שני ניסויים כושלים העלו ספקות לגבי מנגנוני טיפול שנחשבו מבטיחים, כמו הפחתת "הכולסטרול החדש", אבל חוקרים חושבים שעדיין יש להם סיכוי ● וגם: ההמלצה שכנראה לא שמעתם עליה ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

יאיר לוינשטיין / צילום: יונתן בלום

האם רוכשי הגמל של אלטשולר שחם יחזירו מיליארדים לבורסה בת"א

לאחר העברת השליטה לווישור, עשוי בית ההשקעות, שמנהל כ־53 מיליארד שקל מנכסיו בחו"ל, להגדיל חשיפה לשוק המקומי ● האם המהלך ידחוף את הבורסה בת"א, או שדלת הכניסה הצרה שלה תגביל את הרכישות בעיקר למניות בנקים וביטוח?

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם

מנתוני מינהל התכנון עולה כי עשר הערים שמובילות בהנפקת היתרי בנייה בשנה שעברה, מובילות גם בהיצע הדירות הלא מכורות ● בדיקת גלובס מעלה כי ככל הנראה בעיית היתרי הבנייה הלא ממומשים תימשך ואולי אף תחריף - והפעם לא בגלל מגפה או מלחמה, אלא בגלל היצע הדירות

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

האינפלציה מפתיעה לטובה באוגוסט, אבל מחירי הדירות ממשיכים לעלות

מדד אוגוסט עלה ב-0.7%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.5% ● הירקות, התחבורה והדיור התייקרו; הפירות, ההלבשה והמזון הוזלו ● שכר הדירה לשוכרים חדשים זינק ב-4.4%; מחירי הדירות עלו חודש שני ברציפות ● האנליסטים: "הנתונים ופערי הריבית מול ארה"ב יעצרו את הפחתות הריבית של בנק ישראל"

הפגנות תמיכה במבצא נגד השחיתות בעיראק / צילום: ap

המלחמה במזרח התיכון ייבשה את הכנסות הנפט ועיראק יצאה למאבק נגד האליטות

קריסת יצוא הנפט בעקבות המלחמה באיראן חסמה את מקור המימון המרכזי של עיראק ודחקה את בגדד למבצע חסר תקדים נגד רשתות השחיתות של האליטה הפוליטית ● במסגרת המבצע נעצרו עשרות בכירים וחברי פרלמנט, והוחרמו מאות מיליוני דולרים במזומן ובזהב

אתר בוקינג / צילום: Shutterstock

הזמין חופשה בבוקינג - וגילה כי מדובר ב"אתר בנייה פעיל". איזה פיצוי יקבל?

התובע הזמין באתר בוקינג דירה לחופשה משפחתית ביוון, אך משהגיע, גילה כי הבניין עובר שיפוץ מאסיבי, מה שהפך את הדירה ל"אתר בנייה פעיל וסואן" ● לטענתו, מידע מהותי זה הוסתר ממנו בתהליך ההזמנה ● בוקינג מצדה קבעה כי היא המתווכת בלבד בעסקה ● מה קבע בית המשפט?

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

אפסייד של קרוב ל-100%: נקסט ויז'ן עלתה על הרדאר של גופים בינלאומיים

לגלובס נודע כי בית ההשקעות נידהאם החל לסקר את מניית יצרנית המצלמות לרחפנים וקבע לה המלצת קנייה בפרמיה של 22% ● בנידהאם מציינים כי מניית נקסט ויז'ן היא אחת הדרכים המובילות להיחשף לשוק הכטב"מים ה"סופר-מחזורי" ● גם בשירות המידע "מכפיל רווח" עדכנו כי ענק ההשקעות השוויצרי UBS העריך לאחרונה כי היא כמעט תכפיל את ערכה ב-12 החודשים הקרובים

נתב''ג. צניחה במחירי הטיסות

אחרי החגים: התאריך שבו הטיסות לחו"ל יוזלו ב־70%

חגי תשרי הם מהתקופות היקרות בשנה לטיסות, אבל השנה הפער מול אוקטובר בולט במיוחד ● בדיקה של אתר lastminute מצאה כי מ־5 באוקטובר, לצד ירידת הביקושים אחרי החגים, חזרתן של שחקניות זרות מגדילות את ההיצע בשמיים ומביאות לצניחה במחירים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

"צומת דרכים קריטי": הפנייה של יו"ר הרכבת לרשות החברות

יו"ר רכבת ישראל קורא לפתוח ללא דיחוי בהליך מינוי מנכ"ל קבוע, לאחר יותר משנה שבה כיהנו שלושה ממלאי מקום ● לדבריו, היעדר מנכ"ל פוגע ברציפות הניהולית ומעכב קבלת החלטות ופרויקטים מרכזיים ● גם האיסור למנות בכירים עד למינוי מנכ"ל קבוע יוצר מחסור בכוח ניהולי ומקשה על תפקוד החברה

שיתוף פעולה של אלביט ודיל הגרמנית. החימוש המשוטט סקייסטרייקר / צילום: דיל דיפנס

מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה

בשעה שמדינות באירופה מחריפות את הצעדים הדיפלומטיים נגד ישראל, התעשיות הביטחוניות דווקא מעמיקות את אחיזתן ביבשת ● הזינוק בתקציבי הביטחון האירופיים לצד דרישות לוקליזציה נוקשות מניעים גל של עסקאות ענק, הקמת מפעלים ושותפויות אסטרטגיות - שמבטיחים את הידוק הקשרים גם מתחת לפני השטח

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

ביל אקמן מהמר על טיפול לונג'ביטי חדשני להצלת הראייה של בתו

מה גרם לנובו נורדיסק לוותר על ה"נורדיסק" בשמה ● פולין ורומניה מסרבות לשלם לפייזר על חיסוני קורונה שהזמינו ● ה־FDA אישר טיפול חדשני לבתו של המיליארדר ביל אקמן ● והחברה הישראלית שפיתחה תחבושת ייחודית מדווחת על הצלחה בניסוי ● השבוע בביומד

זיו אתר, מנכ''ל וממייסדי Glass / איור: גיל ג'יבלי

היזם שנולד בעפולה, למד בטכניון ומכר סטארט־אפ ב־300 מיליון דולר ל־OpenAI

זיו אתר, מייסד סטארט־אפ הצילום גלאס, מכר אותו ביותר מ־300 מיליון דולר לענקית הבינה המלאכותית ● היזם, יליד עמק יזרעאל, מתגורר בעמק הסיליקון כבר כעשור ומתרחק מאור הזרקורים ● הוא יפתח מצלמה חדשנית שתשמש את אחד מהמכשירים העתידניים בחברה של סם אלטמן

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

הסחבת שתוקעת מעבר של 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון

למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות נשאר על הנייר ● רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל ● מעקב גלובס אחרי התוכניות לצפון

כרטיסים לפארק דיסני / צילום: Reuters

פוסט ויראלי שואל: איך מחיר כרטיס יכול לעלות ב-5,300% ב-50 שנה?

תמונה שהופצה ברשת מציבה זה לצד זה כרטיס כניסה לדיסני מ־1971, שעלה 3.5 דולר, וכרטיס מ־2026 במחיר של 189 דולר ● הפער במחירים עורר זעם בקרב גולשים, במיוחד לאחר שהתברר כי האינפלציה ויוקר המחיה מסבירים רק חלק קטן ממנו ● אז מה מאפשר לדיסני להמשיך להעלות מחירים, ועדיין להצליח לגרום למבקרים להמשיך להגיע בהמוניהם?