הפגנה במנהטן. ''הפסיקו לממן את אסון האקלים'' / צילום: Reuters, Erik McGregor
חודשיים לפני שהסתיימה שנת 2021, על בימת ועידת האקלים של האו"ם שנערכה בגלאזגו, התרחשה תפנית. לאחר שנים רבות שבהן המגזר העסקי והפיננסי התעלמו מחלקם או מאחריותם למשבר האקלים הגלובלי, גופים פיננסים - 450 בנקים וחברות ביטוח המייצגים כ-40% מכלל הנכסים הפיננסיים בעולם - הצהירו: נצטרף למאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי החממה, ואיפוסן עד אמצע המאה. בישראל - נרשמה דממה באותה עת. אף גוף פיננסי לא הצטרף לאותה יוזמה.
מאז הסכם פריז, שמטרתו לבלום את התחממות גלובלית כך שכדור הארץ לא יתחמם ביותר ממעלה וחצי צלזיוס, הזרימו גופים פיננסים יותר מ-4 טריליון דולר לחברות נפט, פחם וגז - מהמחוללות המשמעותיות ביותר של משבר האקלים.
למרות הדוחות המדעיים והדחיפות לפעול עוד בעשור הזה להפחתה של מחצית מגזי החממה אותם פולטת האנושות, בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים (על פי דוח האו"ם, 86% מהפחמן הדו חמצני שנפלט לאטמוספירה בעשור האחרון מקורו בשריפה של דלקים גז, נפט ופחם), בכל דקה מעניקות מדינות ברחבי העולם סבסוד של 11 מיליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. ב-2020, מדובר בסובסידיות בסך כולל של 5.9 מיליארד דולר.
לא בכדי, בזמן שההשקעות בפרויקטים של אנרגיה ידידותית יותר לכדור הארץ לא מצליחות להדביק את הצורך בשטח בקיצוץ הפליטות, מתייצב ארגון האו"ם לצד ארגוני סביבה הפועלים בעולם, וטוען: הדרך היעילה ביותר להיאבק במשבר האקלים - היא לפעול להסטת השקעות מפרויקטים עתירי פחמן וזיהום.
האם הגופים הפיננסיים בישראל רתומים ליעדי הפחתת הפליטות ומסטים השקעות מאפיקים מזהמים? פורום "כסף נקי", המאגד את ארגוני הסביבה הישראלים הפועלים להסטת השקעות, בודק מדי רבעון את מידת מעורבותם של גופי ההשקעה המוסדיים בישראל במשבר האקלים דרך השקעה בתאגידי דלקים פוסיליים, במניות ובאגח קונצרני, לפי הנתונים שחשופים לציבור.
ברבעון הרביעי - לפי מדרג "כסף נקי" המתחשב בהחזקות בפועל ובמדיניות ההשקעות של קופות הפנסיה, הגמל והביטוח של המוסדיים המובילים בארץ - החברות השקיעו למעלה מ-50 מיליארד שקל במניות ובאג"ח קונצרני של תעשיית הדלקים המאובנים. "השקעות אלו מסכנות גם את הסביבה וגם את כספי העמיתים. מי שיתעורר מאוחר מדי, עלול למצוא עצמו מושקע במאגרי נפט וגז שערכם הולך ופוחת", אומרים בפורום כסף נקי עם פרסום המדד, וקוראים לגופים הפיננסיים לפתח מדיניות השקעות אחראית, ומתווה להסטת השקעות מתחומים הפוגעים בסביבה ובאקלים.
מי הגוף המוסדי "הנקי" ביותר?
כיצד מדורגים הגופים עצמם? אטלשולר שחם הוא הגוף המוסדי הנקי ביותר, עם 5.13% חשיפה לדלקים מאובנים במניות ובאג"ח קונצרני, והצהרה ברורה כי לא יבצע השקעות חדשות בגז, נפט ופחם. במקום השני - מיטב דש עם 9.14%. במקום האחרון - ילין לפידות עם 17.78%, גידול של 1.22% מרבעון קודם. מנורה, מור והפניקס משתרכות מאחור עם חשיפה של יותר מ-12% בהשקעות בדלקים שתורמים למשבר האקלים, המאיים על יציבות המערכות האקלימיות בכדור הארץ, וכך גם על הכלכלה הגלובלית.
מנורה בולטת לרעה גם בהיקף ההשקעות הפוסיליות שלה - כ-9 מיליארד שקל במניות ואג"ח קונצרני, מתוכם למעלה מ-6 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה, למעלה מ-36% מסך ההחזקות הפוסיליות במניות ואג"ח קונצרני בקרנות הפנסיה של כל המוסדיים.
בפורום "כסף נקי" מציינים לטובה את אלטשולר שחם שהכריזו על מדיניות השקעות אחראיות השנה ועל הסטת השקעות מדורגת מדלקים מאובנים - ואף מכרו 6% מההחזקות בגופים העוסקים בדלקים מאובנים (מדובר בנתון שכמעט ו'נעלם' בשל המיזוג עם פסגות), ואת מגדל, העומדת על חשיפה פוסילית של 10.61%, אך הייתה הראשונה להתחייב להסטת השקעות מלאה מדלקים פוסיליים, וזאת עד שנת 2030, בקצב של 10% בשנה.
מגדל כוללת בהסטה שלה גם חברות לייצור אנרגיה מדלקים פוסיליים, כלומר תחנות כח. אלטשולר שחם, בשלב הזה, לא מתייחסת אליהן. מאידך, ההכרזה של אלטשולר שחם חלה על בית ההשקעות כולו, בעוד ההכרזה של מגדל תקפה רק לגבי ״מגדל חברה לביטוח״ (ולא על ״מגדל שוקי הון״).
האם המצב בישראל חריג?
האם בישראל החשיפה של הגופים המוסדיים לדלקים מאובנים חריגה? לפי פורום "כסף נקי", החשיפה במניות ללא א"גח של הגופים המוסדיים בישראל לדלקים התורמים למשבר האקלים גבוהה מאשר החשיפה במדד S&P500 העומדת על 7%.
חלק מהגופים בישראל, למעשה, אף מכפילים את המשקל הקיים ב-S&P500. כך למשל, בילין לפידות מדובר על כ-15%, בהפניקס כ-12%, במנורה כ-11%, בהראל כ-10%, במגדל, כלל, מיטב דש ומור כ-9%. רק באלטשולר, מדובר בחשיפה נמוכה יותר לפוסיליים במניות סחירות - כ-4% בלבד.
סקטור הגז והנפט במדד S&P500 צנח בשנת 2018 לנתח של 5.3% בלבד לעומת 29% בשנת 1980 - הנמוך ביותר ב-40 שנה.
רוני ניימן, חבר בפורום כסף נקי, סבור שהגופים המוסדיים בישראל משתרכים מאחור. "העולם התקדם, והגופים הפוסיליים במגמת ירידה מתמשכת. אם נשווה את אחוזי ההשקעה של המוסדיים לאחוז הפוסיליים ב-S&P 500, ניתן לומר שחלק מהמוסדיים עדיין חיים בעבר, חלקם לא התעורר כבר עשור וחלקם כנראה בקומה עמוקה (תרדמת) כבר למעלה מ-30 שנה. אנו מקווים שמדרג כסף נקי יעזור להם להתעורר ולהיות חלק מהפתרון, כלומר אנרגיה מתחדשת, ולא חלק מהבעיה".
עד כמה יכולה הסטת השקעות בישראל להיות אפקטיבית למאבק במשבר האקלים? רמז לכך, נותנת דווקא חברה מקומית העוסקת בדלקים מאובנים בדוח תקופתי לבורסה - בזן. "יצירת מודעות ציבורית לנושא העלולה לייצר התנגדות ציבורית לרכישת מוצרי הקבוצה; הפחתת האטרקטיביות של הקבוצה בקרב עובדים פוטנציאלים; לחץ מצד משקיעים ובנקים מממנים להתאמת פעילות הקבוצה ליעדי הסכם פריז מדצמבר 2015 שעניינו הפחתת פליטות גזי חממה ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית, האבסולוטית ו/או היחסית, הנובעת מפעילותה, קושי בגישה להון, לרבות גיוס חוב, להשקעות חיצוניות ולמימון פרויקטים", הצהירו בבזן ב-2020. "מגמות אלו עשויות להשפיע לרעה על המצב העסקי והפיננסי של הקבוצה, לרבות, ירידת שווי נכסיה, עליה במחיר החוב ושחיקת מחיר המניה".
אורי מרום, חבר בצוות הדאטה של פורום "כסף נקי", מספר שבשנה החולפת, גברה ההתעניינות של הגופים המוסדיים המקומיים בתחום, וכך גם גדלו שיתופי הפעולה עם הפורום.
לדבריו, "חברת הפנסיה ההולנדית ABP שמנהלת כחצי טריליון יורו, התחייבה למכור את ההחזקות הפוסיליות שלה, כולן, עד הרבעון הראשון של 2023. אנחנו רואים שבעולם יש תזוזה. אנחנו מקווים שהשנה עוד גופים יצטרפו לאלטשולר ולמגדל, שמנהלים ביחד יותר מחצי טריליון שקל. אנחנו מצפים שהמוסדיים יתעוררו ויבינו לאן נושבת הרוח. הסטת השקעות תוביל לכך שעלות המימון של פרויקטים מזהמים חדשים, תעלה.
"חברות שהמודל העסקי שלהן מבוסס על החמרה של משבר האקלים, יאלצו לשנות את הדרך שבה הן פועלות. מי מאלו שמנהל את הכסף של הציבור ויאחר להגיב, יצטרך לתת על כך את הדין - הן לציבור החוסכים והחוסכות שמפקיד בידיו את הכסף שחסך בעמל רב, והן לדורות הבאים".