התרופה לקורונה של פייזר / צילום: Associated Press
כמו בגלים הקודמים, גם הפעם נותר החשש מקריסת מערכת הבריאות. ככל שעובר הזמן מצטבר מידע לפיו האומיקרון פחות קטלני, אך מדבק מאוד, ועלול למלא את בתי החולים. בגלים הקודמים, כשמספר החולים הקשים עבר את ה-1000, מערכת הבריאות כבר לא יכלה לספק טיפול ראוי, ושיעורי התמותה עלו.
במצב זה, תרופות נגד קורונה הן תקווה משמעותית. השבוע נחת בישראל משלוח של התרופה של פייזר - Paxlovid, שהציגה יעילות של 83%-89% במניעת מחלה קשה. התרופה ניתנה למטופלים שנדבקו, אחרי הופעת התסמינים. תרופה נוספת של חברת מרק (MSD) אושרה גם כן. התרופה מקטינה את הסיכון לתחלואה קשה ב-30%-50% בלבד, אבל את שיעורי התמותה ב-90%.
תיאורטית, תרופות כאלה יכולות להקל על עומס התחלואה במערכת הבריאות. אולם יש עדיין כמה אתגרים במתן התרופה. אז מי זכאי לקבל את התרופה של פייזר? מי יקבל את זו של מרק? למי כדאי ולא כדאי לקבל אותן?
האם יש מספיק מהתרופות הללו לכולם?
כרגע כן, אבל בהמשך כנראה שלא. משרד הבריאות ופייזר לא חשפו כמה מנות פקסלוביד הגיעו, אך כנראה מדובר בכמות המאפשרת לטפל בעשרות אלפים בודדים. ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בשירותי בריאות כללית, מציין כי עומדות לרשותו כרגע כאלף מנות.
ד"ר מירי מזרחי ראובני, ראש חטיבת הבריאות במכבי, מעריכה את מספר האנשים בקבוצת סיכון בכ-20%. מתוכם, רק חולים עם תסמינים יקבלו את התרופה. "אני מאמינה שאנשים בסיכון לעיתים קרובות יותר מחוסנים ונזהרים יותר, כך שהם יהוו פחות מ-20% מהמאומתים", אמרה. "אם הם ינהגו כך, התרופה תספיק לכולם".
מזרחי מדגישה כי לאותה קבוצה שבסיכון, הייתה הסתברות של 2%-8% להידרדר לתחלואה קשה אם אומתו לקורונה בגלים הקודמים, לעומת 0.01%-0.04% בקבוצה ללא גורמי סיכון. כלומר, איתור גורמי הסיכון מאפשר להפריד בין מי שצריך את התרופה, לבין מי שאינו צריך אותה.
אז מי יקבל את התרופה?
קופות החולים מייצרות אלגוריתם שנועד לתעדף חולים בסיכון, כדי להציע להם את התרופה. גורמי הסיכון המובילים הם גיל, מחלות לב, סוכרת, לחץ דם, מחלות אונקולוגיות וכשל חיסוני. גם אי-התחסנות היא גורם סיכון. נצר מעריך כי בגלל ההשפעה הגבוהה של אי-התחסנות על הסיכון, בשלב הראשון התרופה תוצע כמעט אך ורק ללא מחוסנים.
עם זאת, הניסיון מראה מתאם בין לא מתחסנים לאנשים שלא מעוניינים בטיפול תרופתי.
כשהתרופה מיוצרת על ידי פייזר, יצרנית החיסונים, צפויה להיות יותר סרבנות. גם לתרופה של ריג'נרון שניתנה עד כה באופן מניעתי, סרבו כ-30%. ולכן ייתכן שרוב מקבלי התרופה יהיו מחוסנים.
ישנם מטופלים רבים שלא יכולים לקבל את התרופה של פייזר, משום שהיא מתנגשת עם מגוון תרופות אחרות, ביניהן תרופות שנוטלים דווקא אנשים מקבוצות הסיכון. לקהל זה כנראה תוצע התרופה של חברת מרק. על פי הערכות, בישראל ישנן, או שצפויות להגיע בקרוב מנות המספיקות לטיפול ב-50 עד 60 אלף חולים.
הטיפול בשתי התרופות מורכב ודורש בליעה של 6-8 כדורים ביום, ולשתי התרופות יש תופעות לוואי. בניסוי של פייזר דווחו שלשולים, יתר לחץ דם ואובדן חוש טעם. כמובן שהתופעות לא מופיעות אצל כל המטופלים, אך הניסוי היה קטן, וייתכן שבהמשך יתגלו תופעות לוואי נדירות יותר.
התרופה של מרק לא מומלצת לילדים, לנשים בהריון ולגברים שמעוניינים בהריון בחודשים הקרובים. הרופאים יצטרכו לשקול יחד עם כל מטופל את הסיכון האישי שלו, ולבצע החלטה מושכלת, שכן אי אפשר לדעת מראש האם אותו אדם ידרדר לתחלואה קשה בלי התרופה, ואחרי ההידרדרות - כבר מאוחר מידי לקבל אותה והאמצעים הטיפוליים הרבה יותר חמורים.
עלות התרופה עבור ממשלת ארה"ב היא 530 דולר למחזור טיפול. המחיר בישראל לא ברור, אך אין ספק שמדובר במחיר גבוה ברמות תחלואה משמעותיות, וגם מסיבה זו הקופות ישקלו היטב כל מקרה לגופו.
האם גם כמחוסן, התרופה מפחיתה את הסיכון במעל 80%, לעומת סיכון של מחוסן אחר?
המחקר שביצעה פייזר עקב אחרי קצת מעל 2,000 לא מחוסנים בסיכון. רק בקבוצה הזו נצפתה היעילות המרשימה שדווחה. לא ברור עד כמה תוספת הגנה התרופה נותנת למחוסנים שחלו. פייזר עורכת ניסוי נוסף כדי לגלות זאת בימים אלו ממש. כנראה שתוספת ההגנה על מי שכבר מוגן תהיה נמוכה יותר.
מדוע צפוי קושי במתן התרופה?
פרופ' יוסף קרקו, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית בבית החולים הדסה עין כרם, שהיה אחד החוקרים בניסוי הקליני בתרופה של חברת מרק, וצפוי לרשום כמובן גם את התרופה של פייזר, מודאג מהלוגיסטיקה סביב התרופה. קודם כל, כדי להשיג את התרופה יש קודם כל להיות חולה מאומת, וכדי לזכות בתואר הזה צריך להיבדק, והתורים לבדיקות, גם אנטיגן וגם PCR, בלתי נסבלים כרגע, ומהווים בעצמם "מסיבות הדבקה". זו אחת הסיבות לשינוי המדיניות, בעקבותיו יהיו מחוסנים שאינם בסיכון פטורים מבדיקות (ומבידודים). אם תוצאות הבדיקה לא מגיעות מספיק מהר, מאבדים את היעילות של הטיפול התרופתי.
בעיה נוספת היא לוודא, גם בתנאי היכרות ראשונה עם תרופה חדשה, שאכן רושמים אותה רק לחולים הנכונים. רופאי הקהילה צפויים להיות עמוסים בקרוב בחולי קורונה, לצד חולי השפעת והחולים הרגילים שלהם. בתוך העומס הבלתי אפשרי, יהיה עליהם לוודא שהתרופה של פייזר לא נרשמת בטעות למי שנוטל תרופה מתנגשת, או לאנשים עם בעיות כבד או כליות. "יש לנו חולים שצובאים על משרדינו ויש סכנה לשימוש לא נכון שיכול לגרום נזק", ציין פרופסור קרקו. "בחלק מן המקרים כתוב שאפשר לתת את התרופה אך לנטר את ההשפעה. האם זה יהיה אפשרי במצב של עומס?". לדברי הפרופסור, זו לא סיבה לוותר על הטיפול, שהתועלת בו רבה.