ח''כ שירלי פינטו במליאת הכנסת עם בתה, ימים ספורים אחרי לידתה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
אני אתחיל מהשורה המטלטלת התחתונה: קשה, כמעט עד בלתי אפשרי, להיות במקביל אמא לתינוק/ת וחברת כנסת פעילה.
עם הסיטואציה המעוותת הזאת אני מנסה להתמודד, כבר מעל לחודש.
מעבר לעובדה "השולית" שזה מחדל כאשר חברת כנסת לא באמת יכולה להביא ילדים לעולם תוך כדי כהונה מכיוון והעניין מצוי בלאקונה, יש לנושא טעם לפגם שבעתיים, בכל מה שקשור לאמירות נורמטיביות היוצאות מכנסת ישראל אל המשק.
נכון, היו לפניי חברות כנסת שילדו בתקופת כהונתן, כולל חברתי חה"כ שרן השכל, ציפי חוטובלי, גילה גמליאל ועוד רבות אחרות. כולן, ככלל, (כולל אותי) הסתמכו על מנגנון הקיזוזים, לעיתים הצליח להן, ולעיתים לא, וזה הסיפור בתכליתו: הזכות הבסיסית והקריטית ביותר למשכב לידה, נתונה נטו תחת חסדיהם של "הצד השני" וזו פרקטיקה שצריכה להיעלם מן העולם. יש להפכו ממנגנון פרוץ, אמורפי והפכפך פוליטית, לפתרון פרקטי המעוגן בחוק.
למען אותם אנשים שלא מגדירים עצמם כ"עכברי כנסת", יש להרחיב בכמה מילים על קיזוז, מהו? - בגדול, מדובר על מנגנון שמהותו לבטל קול מהקואליציה בתמורה לקול מהאופוזיציה וכך (חוסר) הנוכחות של אותם ח"כים במליאה לא תשפיע על תוצאות ההצבעה. הבעיה היא שהמנגנון הנ"ל אינו מוסדר באופן חוקי, נתון למצבי רוח משתנים, וכפי שראינו עד לאחרונה, תמיד היווה, ויהווה גם בהמשך, עוד כלי בארסנל לכיפופי ידיים פוליטיים ותרגילי 'הפתעה' של הרגע האחרון.
צורך אקוטי בהסדרת מעמדן של נבחרות ציבור יולדות
המנגנון הזה "תיפקד" איכשהו בעבר, אבל הכנסת הנוכחית, המתאפיינת בלעומתיות הדדית חריגה, רק הציפה את הצורך האקוטי בהסדרת מעמדן של נבחרות ציבור יולדות, בזמן כהונה בכנסת.
לאחר החוויה הפרטית שלי כחברת כנסת פעילה ויולדת, ולאור היעדר הקולגיאליות הבסיסית שראיתי בכנסת זו, בהקשר של מקרים אנושיים בסיסיים אחרים, שנותרו ללא מענה במנגנון ה'קיזוז', הגשתי את הצעת החוק שלי.
הצעת החוק מבקשת להסדיר שלושה מצבים חריגים בהם חברי כנסת יוכלו להצביע מרחוק, בזמן מוגבל, על הצעות חוק במליאה, וכך לא יצטרכו להגיע פיזית למשכן ולא יתלו יהבם באילוזיית הקיזוזים.
אותם מצבים חריגים יחולו על חברת כנסת יולדת, לה תינתן תקופה של "משכב לידה" עד שלושה חודשים, חבר/ת כנסת המאושפזים בבי"ח עקב מצב רפואי וחבר/ת כנסת הנמצאים באבל, על קרוב משפחה מדרגה ראשונה, למשך הזמן הנהוג בדתם.
חשוב להדגיש כי ההצבעה מרחוק תתבצע דרך אמצעים טכנולוגיים קיימים וקבילים, על בסיס זיהוי קולי וחזותי.
אין ספק שהביקורתיים מבינכם יגידו שישנם מנגנונים אחרים שעליהם כבר דובר… אז מדוע לא להתפטר מהכנסת לתקופה של שלושה חודשים ולחזור? ובכן, אני מתנגדת למתווה זה ממספר סיבות, הגיוניות למדי:
הראשונה היא שהחלפת ח"כ ראש בראש יגרום לבזבוז לא מוצדק של כספי ציבור. שנית, מעמדה הפוליטי של היולדת/או של המאושפז/ת /היושב/ת שבעה יתערער לחינם ושלא לצורך. שלישית, כניסת הבא בתור ברשימה - בדרך כלל, חברי רשימה שאינם עדיין בכנסת, עובדים במקום אחר ומחויבים לעיסוקים אחרים. כמעט בלתי אפשרי 'לקפוץ' לקדנציה קצרה של שלושה חודשים בכנסת ולהשאיר חותם, אפילו בסיסי. רק בשביל לקבל תג עובד בכנסת ומחשב מתפקד, עוברים להם בקלילות שבועות שלמים. ולכן אין זה אפשרי להתעלם מהשאלה - מה תהיה תועלתם בכנסת לתקופה כה קצרה, ואיזה מעסיק ירצה אותם בחזרה, לאחר שלושה חודשים של "הפסקה"?
בעקבות התפרצות הקורונה, בפרלמנטים רבים הונהגו מנגנונים שונים להשתתפות חברי הפרלמנט ולהצבעה מרחוק במטרה למנוע מהם את החובה בהגעה לפרלמנט ובכך להגן עליהם, ועל סביבתם, מפני המגפה. מנגנונים אלו אמנם לא נועדו מראש לשרת ספציפית חברי פרלמנט שהם הורים או לסייע באיזון עבודה-משפחה, אך נראה שבפועל הם אכן עשויים לסייע בכך. ולא רק בפרלמנטים - כל ענפי המשק לסוגיו, ככל הניתן, הגמישו את עצמם ומצאו דרכים לאפשר לעובדיהם לעבוד מרחוק, ללא פגיעה בתפוקה הארגונית. אז תסכימו איתי כי אין שום סיבה, שבמקרים חריגים והומניטריים אלו, כנסת ישראל לא תדע לעשות את ההתאמות המתבקשות מצידה.
המענה המוצע ברמה הנורמטיבית וברמה הציבורית, יהווה שמירה של רציפות והמשכיות בעשייה הפרלמנטרית, חיסכון כספי ציבור ויעילות פשוטה. כל אלו מדגישים שזה הוא הפתרון הנכון לשלושת המקרים הנ"ל. זה נכון, זה הוגן, וזה עולה בקנה אחד עם עיקרון שוויון ההזדמנויות, בו אני מאמינה ואותו אני מקדמת בכנסת. לאנשים עם מוגבלות כן, וגם ל'נשים' שכל חטאן השערורייתי הוא שהן נבחרו לכנסת ישראל ובחרו להביא ילד לעולם, באותו הזמן.
הכותבת היא חברת כנסת מטעם "ימינה"