חוויאר פרז / צילום: Corporate Headshot Miami
חוויאר פרז, נשיא מאסטרקארד אירופה לשעבר, מצטרף לוועדה המייעצת של מעבדת החדשנות FinSec של מאסטרקארד ו-Enel X. המעבדה ממוקמת בבאר שבע, והיא מסייעת לסטארט-אפים מתחומי הסייבר והפינטק בשלבים מוקדמים בפיתוח ובדיקת המוצרים שלהם. הקמתה התאפשרה לאחר מכרז שערכה רשות החדשנות בשיתוף עם משרד האוצר ומערך הסייבר הלאומי.
לפרז ניסיון רב באסטרטגיה גלובלית ובמיזוגים ורכישות, ובתחילת 2021 הוא הקים את קרן ההון סיכון Global PayTech Ventures. הקרן מיועדת להשקעות בתחום טכנולוגיות תשלומים, ובכוונתה להשקיע עד כ-10 מיליון דולר בסטארט-אפים ישראלים המפתחים טכנולוגיות פיננסיות חדשניות, ונמצאים בשלבי גיוס A ו-B. עד כה היא השקיעה בשמונה סטארט-אפים, ובהם Splitit של היזם גיל דון, שנסחרת בבורסה האוסטרלית. הקרן השקיעה גם בחברות מתחום הבנקאות הפתוחה וניהול הוצאות אוטומטי.
על השאלה מדוע בחר להשקיע בישראל משיב פרז כי בארץ יש מספר לא מבוטל של חברות חדשות שקמות מדי שנה, "והן שואפות להתרחב לשווקים גלובליים בדרך כלל כבר מתחילת מחזור החיים שלהן. גם ההון האנושי הוא סיבה להשקעה: התרבות הישראלית היא תרבות של מסוגלות, עבודה קשה, ידע טכנולוגי ורעב אמיתי להצליח.
"השוק הישראלי הוא כור היתוך מצוין שכולל מגזרים שונים של אוכלוסייה, ולכולם נכונות לנסות טכנולוגיה חדשה. לישראלים רקורד מוכח: הצעירים מכירים ומבינים את הרעיון מאחורי עבודת הסטארט-אפים, מה שמאפשר ריבוי הצלחות בתחום וגיוס כישרונות חדשים ויצירתיים. קיימת גם סביבה ממשלתית תומכת, לרבות תמיכה רגולטורית, כלכלית ומשתפת מידע".
מה צפוי לקרות בהייטק העולמי בשנה הקרובה? לדעת פרז, "אנו מצפים לשנת שיא נוספת בסטארט-אפים ובמימון הון סיכון. העלאת ריבית נמוכה תמשיך לספק הון בשפע לשווקים הפרטיים. החשיבות הגוברת של שירותים מרחוק או שירותים דיגיטליים תמשיך את הצורך בפתרונות טכנולוגיים. חברות ותיקות שעדיין מחזיקות בטכנולוגיה מיושנת יצטרכו לעשות קפיצה במוצרים ובשירותים שלהן, כדי להתאים אותם לשוק המתפתח. התחרות על הטאלנטים תימשך במלוא העוצמה, ואולי אף תתגבר".
גלית חתן
אזור התעשייה 1
קודם קיבלו, עכשיו יתנו
בוגרי תוכנית המלגות IMPACT! של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF), עו"ד אלי נבו והאדריכל חיים אלפסי, הקימו לאחרונה עמותה חדשה - שבאמצעותה הבוגרים עצמם יעניקו מלגות לימודים ללוחמים שהשתחררו מצה"ל, ולתומכי לחימה ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית. גובה מלגה ב-!IMPACT עומד על 4,000 דולר לכל שנת לימוד, כאשר כל מלגאי ממומן על ידי תורם אישי, המלווה אותו לאורך כל לימודי התואר הראשון.
"הרעיון מאחורי הקמת העמותה הוא למקסם את הפוטנציאל וההון האנושי בקרב בוגרי התוכנית, להגדיל את מעגלי ההשפעה של הבוגרים, ולתת להם את האפשרות לעבור מהצד המקבל לצד הנותן", אומר עו"ד נבו. "יש כאן פוטנציאל אינסופי לנתינה, והמטרה היא לייצר תנועה שתשפר במשך השנים גם את פני החברה הישראלית".
"תוכנית IMPACT! היא השקעה, והשקעה מניבה רווחים", מוסיף אלפסי. "הרווחים הם פיתוח החברה הישראלית והחוסן החברתי כלכלי שלה. הקמת העמותה מייצגת עבורי את פיתוח חברת המופת בישראל".
בנוסף לתרומת המלגות, העמותה תיצור רשת תמיכה וסיוע חברתית, עסקית ואקדמית לבוגרי התוכנית, שתאפשר סיוע לבוגרים בתחום ההשמה ופיתוח הקריירה, ותרתום את קהילת הבוגרים לטובת עשייה בחברה הישראלית.
מאיה יעקבס פורשת מצלול
מנכ"לית עמותת הסביבה "צלול", מאיה יעקבס, תסיים את תפקידה החודש לאחר עשור ששימשה בתפקידה. את יעקבס יחליף מור גלבוע, מנכ"ל עמותת מגמה ירוקה לשעבר. "צלול" נוסדה לפני יותר משני עשורים כדי להגן על הים, הנחלים, ומקורות המים של ישראל. תחת יעקבס הפכה העמותה לאחד מארגוני הסביבה המשפיעים בישראל, והובילה מאבקים רבים, בהם המאבק לסגירת מיכל האמוניה בחיפה.
שני אשכנזי
אזור התעשייה 2
גיגי לוי מאמין בביו' סינתטית
"10% מההחלטה האם להשקיע בחברה תלויים ברעיון הספציפי, 20% נוספים מושפעים מתחום העיסוק של החברה, ועיקר ההחלטה - 70% - מושפעת מזהות הצוות. במלים אחרות: צריך לאהוב אותם" - זו אחת מהתובנות של היזם והמשקיע גיגי לוי וייס, שעלו במפגש עם הסטודנטים המצטיינים בבית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן.
כיזם שהקים מספר חברות, עמד בראש חברות גדולות, וצבר קילומטראז' כאנג'ל ושותף מנהל בקרן הון סיכון, לוי וייס סבור כי התחום המעניין ביותר כיום הוא ביולוגיה סינתטית - "זה העתיד של הייצור, של המזון וכמעט של כל תחום שאנו מתעסקים בו.
"אם יש תחום אחד שאני בטוח שהכי הרבה חברות מצליחות ומשנות עולם ייצאו ממנו, זה ביולוגיה סינתטית. הפיכת מידע ביולוגי לדאטה, והיכולת לעבד את הדאטה ולפעול על פיה, מאפשרות את המהפכה שתשנה את העולם מקצה לקצה".
לוי וייס מונה שלושה טרנדים שמייצרים כיום הזדמנויות לבניית חברות מהפכניות: "הראשון קשור למהפכת הפרילנסרים והאבולוציה בעולם העבודה והתעסוקה - הנכונות והרצון של עובדים שלא לעבוד במודל העבודה המסורתי. אנשים מחפשים את הגמישות, יכולות לעבוד מכל מקום ולבחור את העבודה שהם רוצים לבצע.
"השני הוא כלכלת היוצרים - היום כל אחד יכול להיות יוצר, ולהגיע למיליארדי משתמשים באמצעות הרשתות החברתיות. סביב האינטראקציה של המשפיענים עם העוקבים שלהם נוצרה תעשייה של מיליארדים, שגדלה בקצב מהיר מאד. הדבר השלישי הוא מהפכת האיקומרס - מאות אלפי עסקים חדשים מוכרים ישירות ללקוחות הקצה, ומשנים את הדרך שבה אנחנו רוכשים".
חדשות טובות
בלייטיקו תומכים בעצים. הסטארט-אפ לייטיקו משיק קמפיין דיגיטלי המאפשר לכל אחד לתרום לנטיעת עצים חדשים, במקום 55,600 עצים שנכרתים מדי יום. בנוסף, החברה תתרום כסף עבור כל מעורבות של המשתמשים בקמפיין: לייק - חצי דולר, תגובה - 1 דולר, שיתוף - 2 דולר, הרשמה לוובינר שיזמה החברה בנושא קיימות - 5 דולר.
הפיתוח של לייטיקו נועד לחסוך את השימוש בעצים שעושה תעשיית הנייר. לדברי צביקי בן ישי, מייסד משותף ומנכ"ל החברה, "הפתרון שפיתחנו להשלמת עסקאות בתהליך דיגיטלי ביטל את הצורך להדפיס הסכמים, ולחתום עליהם פיזית. באמצעותו ארגוני ענק בכל העולם מחתימים מיליוני לקוחות פרטיים על הסכמים באופן דיגיטלי, וחוסכים מידי שנה טונות של נייר.
"בחרנו בקמפיין דיגיטלי כדי להמחיש שהשימוש בטכנולוגיה לא רק משמר את הסביבה, אלא מאפשר לרבים לתרום בקלות לנטיעת עצים חדשים ולהשתתף בשיקום כדור הארץ".
כשעורכי דין בונים רהיטים. עובדי משרד עורכי הדין טולצ'ינסקי מרציאנו כהן לויצקי ושות' בנו ועיצבו רהיטים שייתרמו לעמותת "הגל שלי", הפועלת לקידום בני נוער בסיכון. המשרד מלווה את העמותה מאז הקמתה באופן שוטף ובהתנדבות.