סיגל דדון לוי / צילום: איל יצהר
אישי: בת 51, נשואה ליונתן ואם לשניים, גרים בתל אביב
מקצועי: מנכ"לית מכבי שירותי בריאות
ילדות ומשפחה: "נולדתי בקריות, ובגיל 12 עברנו לצפת. משפחה מרוקאית חמה ואוהבת, שעיצבה את מי שאני כיום. היינו שמונה אחים מחיבור של שתי משפחות: אמי התאלמנה בגיל 28, כשבעלה נהרג בששת הימים, ובהמשך היא התחתנה עם אבי ונולדנו אני ואחיי. אמא הייתה עקרת בית, ואבא היה מנהל במפעל בדרום, שניהל גם עסקים משפחתיים".
מחלקת עסקים: "בגלל שבאתי מבית מסורתי, עשיתי שירות לאומי במקום צבא, ובגיל 20 כבר התחלתי לעבוד במחלקת העסקים של בזק. ניהלתי שם ארבע שנים תיקי לקוחות, במקביל לתואר במדעי החברה באוניברסיטת בר־אילן ותואר במשפטים באונו. ואז התקבלתי לעתודה ניהולית במכבי. התלבטתי מאוד אם להמשיך בקריירה אקדמית, אבל בסופו של דבר בחרתי במערכת הבריאות, כי רציתי להשפיע ולשנות חיים".
מכבי: "הצטרפתי לפני 27 שנים, ומאז עברתי שורה ארוכה של תפקידי ניהול: בין היתר הובלתי את אגף שירות ושיווק. בהמשך מוניתי לראש מחוז השרון - שם ניהלתי תקציב של 3 מיליארד שקל וכ-2,500 עובדים. לפני כחמישה חודשים מוניתי למנכ"לית מכבי, ולפני כן ניהלתי את מבצע החיסונים בקורונה".
חיסונים: "אנחנו מובילים בכל הפרמטרים של החיסונים מול הקופות האחרות. בחיסוני ילדים אנחנו על 36% מכלל המבוטחים, ובמנה השלישית אנחנו באזור ה-90%. הפער ביננו לבין שאר הקופות גדול גם באזורים סוציו־אקונומיים חזקים כמו תל אביב, וגם במגזרים חלשים כמו המגזר החרדי והערבי. לגבי חיסון רביעי, אנחנו כבר רואים ביקוש רב בקרב בני ה־60 פלוס. ביממה הראשונה קבעו תור למעלה מ־30 אלף חברי מכבי, שהם למעלה מ־10% מפוטנציאל היעד".
אומיקרון: הגל הזה מאופיין בחולים שיטופלו בעיקר בקופות החולים, כיוון שמדובר במחלה קלה יותר. הבעיה היא שאנחנו נמצאים בתחלואת חורף משולבת קשה - גם שפעת וגם אומיקרון עם קצב הכפלה גבוה מאוד. לכן צריך להיערך בכמה מהלכים מורכבים ומיידיים, שהראשון שבהם הוא תקצוב מסיבי לקופות החולים: נדרשים 300 מיליון שקל לחודש למשך שלושה חודשים. ויש גם את הפקסלוביד, התרופה של פייזר שהתחלנו להעניק השבוע לחולי הקורונה".
תרופה לקורונה: "התרופה של פייזר ניתנת לחולי קורונה עם מחלות רקע ופוטנציאל גבוה למחלה קשה. המאמץ כרגע הוא שמירה על האוכלוסייה החלשה יותר, והתרופה היא כלי חשוב כדי להימנע מאשפוז".
הנמנעים: "יש אוכלוסיות שבתפיסת העולם יש להן בעיה עם הממסד. אנחנו רואים את זה בעיקר באוכלוסייה הרוסית שמרגישה שעושים עליה מניפולציות, קשה מאוד לשכנע שם. יש גם אוכלוסייה ערבית גדולה שמסרבת להתחסן, וגם חלק מהאוכלוסייה החרדית. בנוסף, יש גרעין אוכלוסייה שניזון מהרשתות החברתיות, עם המון פייק ניוז ומידע לא מבוסס. הקבוצה הזו לא גדולה, אבל פועלת במלוא העוצמה ומייצרת הרבה באזז. עשינו כל שניתן כדי להתמודד איתם, כולל טלפונים מרופאים והזמנות אישיות לבוא למרפאה להתייעצות. זה עובד, אבל לאט".
עובד, אבל לאט: "הקורונה הגבירה מאוד חרדות ודיכאונות, והפער בין הביקוש לבריאות הנפש לבין ההיצע רק גדל. משרד הבריאות מבין שזה אירוע לאומי שמצריך הזרמת משאבים, ואנחנו מחכים. אנשים מחכים לתור שבועות עד חודשים, והמחסור ברופאים רק הולך ומחריף. המדינה צריכה להתחיל להתייחס לתקציב הבריאות כמו לביטחון".
מנכ"ליות קופות החולים: "בראש שלוש מקופות החולים עומדות כיום נשים, וזו מגמה מבורכת. ניהול נשי מתאפיין ביצירתיות, שיתופי פעולה ואמון, אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת לעשות גם וגם. אבל ברמה הלאומית יש לנו עוד הרבה עבודה, הייצוג הנשי עדיין נמוך בפוליטיקה ובחברות הגדולות הנסחרות בבורסה. באופן אישי, תמיד חלמתי להגיע רחוק, אבל לפני עשר שנים לא חשבתי שאגיע למנכ"לות. זה התעורר אצלי בחמש השנים האחרונות, עד אז הייתי עסוקה כל הזמן בתפקידים שהיו לי בכל רגע נתון. בעלי יונתן הוא שותף מלא להצלחה שלי. כשהילדים היו יותר צעירים הוא היה היותר דומיננטי מבין שנינו בבית, ועשה את זה עם המון אהבה".
יונתן: "הכרנו בלימודי משפטים. כיום הוא עורך דין בתפקיד ניהולי בבנק לאומי. כשהתחתנו הייתי בת 28. הקריירה אמנם מאוד חשובה לשנינו, אבל כך גם המשפחתיות. אנחנו מקפידים לעשות קידוש בכל יום שישי ולא מוותרים לילדים".
בעתיד: "אני מאמינה בלעשות את מה שאת עושה כרגע הכי טוב שאת יכולה - ומשם דברים נפתחים".