מערכת המיסוי מסורבלת ניהולית ופוגעת בעסקים קטנים
שמוליק עבד כמדריך תיירים, עכשיו הוא מובטל ושוקל להקים עסק קטן כעצמאי - חנות פרחים. אסנת עובדת כמזכירה במשרה חלקית ושוקלת, על מנת להגדיל את הכנסתה ולעמוד בתשלומי המשכנתא, לעבוד כמה שעות בשבוע כעצמאית - בהכנת עוגות יום-הולדת מעוצבות. אבי הוא בעל פיצרייה, וכאשר יש לו הזמנה מיוחדת לאירוע גדול במיוחד הוא מעוניין לקבל שירות משליחים עם רכב, באופן חד פעמי. הודיה היא מורה למתמטיקה, ושוקלת להתחיל לעזור לתלמידים בשיעורים פרטיים בהכנה לבגרויות.
אבל מערכת המיסוי בישראל סבוכה ובירוקרטית. המכשולים שאיתם מתמודדים עסקים קטנים בהקשר של מיסוי אינם מיוחדים דווקא להם, אולם למכשולים האלה יש השפעה מוגברת דווקא על עסקים קטנים. ההליכים הבירוקרטיים מול רשויות המס מרתיעים עובדים עצמאים ומשיתים עליהם עלויות. הואיל ולעצמאים אלה מחזור כספי קטן ואמצעים מצומצמים, הם עלולים ביתר קלות להתייאש ולוותר על יוזמתם או לחילופין לנהל את עסקיהם ב"שחור", כדי להימנע מתהליכי פתיחה וסגירה של תיקים, מילוי טפסים תקופתיים והמאמץ הכרוך בלימוד נפתולי המערכת. אנשים רבים נמנעים מלעבוד כלל, כדי למנוע את הצורך להתעסק עם הבירוקרטיה הנדרשת מהם או להסתכן בעבירה על חוקי המס.
בירוקרטיה מינימלית
בימים אלה עלתה לדיון בממשלה הצעת חוק ליצירת מעמד חוקי של "עוסק זעיר". במסגרת מעמד זה, פעילות של עסק בעל הכנסות נמוכות תתנהל בעזרת בירוקרטיה מינימלית ועם קשר פשוט ככל האפשר עם הרשויות. הקשר יתנהל באמצעות תשתית טכנולוגית מלווה שתנוהל בידי רשות המסים או המוסד לביטוח לאומי. החוק יגדיר תנאים ברורים ההולמים מסגרת עבודה כזו שלגביה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד.
במעמד של עוסק זעיר, אנשים יוכלו להשתכר עד 6331 שקלים בחודש (60% מהשכר הממוצע). עוסקים זעירים שאין להם הכנסה נוספת ישלמו מס של 5%, ועוסקים שיש להם הכנסה נוספת כשכירים ישלמו מס של 35%. המס יחול על כל עסקה מזדמנת, לא תהיה אפשרות לניכוי הוצאות ולא יחול מע"מ. לא יהיה צורך בפתיחת תיק במס הכנסה, או בביטוח הלאומי, או במע"מ. גם לא יהיה צורך בהגשת דוח שנתי. מקבלי השירות (שישלמו לעוסק הזעיר עבור השירות שהוא מספק) יקבלו באופן מקוון חשבונית מס, שיוכלו להשתמש בה, בהתאם לנהלים הרגילים, לניכוי הוצאות.
לא צפויה עלות תקציבית
לרפורמה המוצעת לא צפויה עלות תקציבית, למעט עלות הקמת תשתית טכנולוגית כאמור ותחזוקתה. מצד שני, צפויה להיות לה תועלת תקציבית עקב גידול בהיקף הפעילות העסקית, הפחתת העלמות מס, והקטנת החיכוך בין רשויות המס (רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי) לציבור הרחב.
להצעה הזו יתרונות רבים: עוסקים זעירים במסגרת "הכלכלה השיתופית" (כגון Uber, Airbnb, Bird, Wolt ואחרים) יוכלו לדווח בקלות לשלטונות המס; עוסקים ב"שחור" ועובדים זמניים (בתחומים כמו מלצרות, עבודות מטבח, שמרטפות, ניקיונות, שיפוצים, שיעורים פרטיים, קוסמטיקה ועוד) יוכלו להלבין את עסקיהם ללא חשש לסרבול ובעלויות מזעריות; בעלי עסקים קטנים יוכלו להתקשר עם ספקי שירותים בקלות, באופן חוקי, ומבלי לחשוש מיצירת יחסי עובד-מעביד והעלויות הבירוקרטיות והנפשיות, כמו גם הסיכונים החוקיים המתלווים לכך; שכירים שרוצים השלמת הכנסה יוכלו בקלות להחזיק עסק קטן "מהצד" או לעסוק בעבודות נוספות מזדמנות; בעלי מקצועות חופשיים יזכו למדרגה קלה בכניסה לעבודה כעצמאים, ולא יצטרכו לפתוח תיקים כעוסקים מיד בתחילת דרכם; המשק ירוויח מגידול בפעילות העסקית; הביטוח הלאומי ומס הכנסה ירוויחו מגידול בהכנסות; החיכוך בין הרשויות לאזרחים והעומס הבירוקרטי יפחתו.
שמוליק, אסנת, אבי, הודיה, ורבים אחרים יוכלו סוף-סוף לנסות להגשים את חלומותיהם.
הכותב הוא ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי באוצר
