צוות מחברת קנדו מבצע בדיקת לשפכים לזיהוי קורונה / צילום: KANDO
מדיניות הבדיקות שוב השתנתה הבוקר, ומהיום נתוני המאומתים המפורסמים לציבור באמצעות דשבורד הקורונה של משרד הבריאות, לא ישקפו באופן אמין את מצב התחלואה. בדיקות ה-PCR האמינות נשמרות כעת לאנשים עם סיכון, ואילו היתר יבדקו בבדיקות אנטיגן, כשחלק גדול מן האוכלוסייה יוכל לבחור לבצע בדיקה ביתית, שכלל אינה נרשמת במשרד הבריאות.
בתנאים הללו צפויה המדינה לאבד מקור משמעותי לנתונים על התפשטות המגפה, הן במדינה כולה והן לפי יישובים. גם גורמים מקצועיים אחרים (וסתם אזרחים), שהתרגלו לבדוק את מצב המדינה או העיר שלהם באופן עצמאי בדשבורד הקורונה של משרד הבריאות, לא יוכלו לקבל שם תמונה אמיתית של התפשטות המגפה, אלא בעיכוב רב, על בסיס מספר החולים הקשים החדשים.
כובד המשקל של הניטור עובר כרגע לפרויקט ניטור השפכים של חברת KANDO ומשרד הבריאות. פיילוט לפרויקט החל כבר בתחילת הקורונה, והוא עבר ליישום נרחב יותר במאי האחרון, וליישום באופן מלא בתחילת ינואר. בעתיד, התקווה היא כי הנתונים יהיו גלויים לכלל הציבור. בינתיים, הגיעו הנתונים לידי "גלובס".
עלייה בתחלואה באשקלון ובערד
על פי הנתונים, הערים בהן העלייה בתחלואה היום היא החדה ביותר על בסיס דיגום השפכים, הן מע'ר, אשקלון, בית שמש, ערד ואופקים. על פי רמות התחלואה הרשמיות, מבין הערים הללו רק בית שמש מוגדרת רשמית כאדומה. מע'ר, אשקלון ואופקים כתומות, אבל ירוקות לפי צבע תקנות חינוך. ערד בכלל מוגדרת כעיר ירוקה. הפער מעיד או על גל חזק שעומד לשטוף את העיר בקרוב, או על נטיה נמוכה של אותו ציבור להיבדק באותה התקופה.
גורם המעורב בפרויקט מסביר: "אנחנו רואים את התחלואה בשפכים בערך שבוע לפני שאנחנו רואים עלייה במספר המאומתים הרשמי. לעיתים קרובות אנחנו מזהים תחלואה סמויה. בעיקר בתחילת גל, ביישובים מסויימים אנשים לא מיד מפנימים שהם צריכים להיבדק, אבל אנחנו כבר מתחילים לראות את העלייה בתחלואה על פי ניטור השפכים, ואנחנו יכולים להגיד לרשויות שעודדו את האנשים להיבדק וכך לקטוע שרשראות הדבקה".
במקרה אחד שקרה בתקופה שבין גלי תחלואה משמעותיים, ברמת ישי שהייתה רשות ירוקה זוהתה פתאום כמות קורונה בשפכים המתאימה לתחלואה של אנשים ספורים. הרשות עודדה את הציבור ללכת להיבדק, שני חולים נמצאו ושרשרת ההדבקה נקטעה. זה לא יכול לקרות במספר החולים הנוכחי, אך עשוי להיות רלוונטי שוב בהמשך, ובעתיד גם למחלות אחרות מלבד קורונה.
אגב, העיר בני ברק שהייתה שיאנית תחלואה בגלים הקודמים, הייתה בגל הזה ירוקה עד לפני כמה ימים. עלתה השאלה האם אחוז המחלימים הגבוה בעיר מגן עליה או שישנה תחלואה בבני ברק אך האוכלוסייה פחות נוטה לבצע בדיקות (בין היתר משום שהיא צעירה ולכן פחות בסיכון). כרגע לא נראה על פי בדיקות השפכים שישנה תחלואה יוצאת דופן בבני ברק.
אומיקרון כמעט בכל רשות
ניטור השפכים כולל גם ריצוף של חלק מהווירוסים המתקבלים בדגימות. כך, לפני כמה שבועות לא היה כלל בשפכים אומיקרון. כרגע, יש אומיקרון כמעט בכל רשות. "אפשר לראות איך הווריאנט מתפשט על פני כל הארץ", אומר אותו גורם.
מבחינת כמות הקורונה בשפכים, כיום כמותה היא הגבוהה ביותר מאז תחילת הפיילוט לפרויקט. "אנחנו עדיין לא יודעים אם מדובר בקפיצה בגלל שכל חולה אומיקרון משיל הרבה יותר וירוס מחולה דלתא, או משום שהתחלואה באמת התפשטה כל כך מהר. כשגל אלפא התחלף בדלתא, גילינו עליה של פי 4 בכמות הווירוס שכל אדם משיר לתוך הביוב. בעוד שבוע בערך נוכל לתת תשובה מה כמות הווירוס שמשיר אדם חולה באומיקרון ביחס לדלתא. כל העולם מחכה לתשובה הזו ויש תחרות רבה בין המעבדות שעובדות על זה".
היום הדיגום נעשה ברשויות עם 20 אלף איש לכל הפחות, אך בהמשך יוגדל מספר נקודות הדגימה. המטרה היא להגיע לכ-170 נקודות דגימה (כ-85% מאוכלוסיית המדינה), וברוב הערים תהיה גם חלוקה לאזורים שונים בעיר.
הפרויקט הוא כאמור פרי פיתוח של חברת קנדו ומשתתפים בו גם גורמים מהמעבדה הנגיפית בבית החולים שיבא וחוקרים מהאקדמיה: הפרופסורים אריאל קושמרו, נדב דוידוביץ וקובי מורן-גלעד מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' ערן פרידלר מהטכניון. המידע הנאסף מן השפכים הוא יקר ערך עבור החוקרים הללו, ויכול לספק תובנות לגבי הקורונה שישפרו את ההתמודדות עם המגפה בכל העולם.
בין המשקיעים בקנדו ניתן למצוא את קרן ברידג'ס ישראל, המתמחה בהשקעות אימפקט.
מקנדו נמסר כי ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שמשתמשת במערכת כזו ברמה כלל ארצית. הפתרון מתבסס על שילוב בין חיישנים המוצבים במערכת הביוב ומערכת ביג דאטה.