גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המכון הישראלי לדמוקרטיה: 51% מהציבור חושבים שיש שחיתות במערכת המשפט

עפ"י מדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בקרב הציבור הערבי חלה ירידה חדה בתחושת הביטחון, מ-64% ב-2019 ל-33% ב-2021 ● האמון בצה"ל במגזר היהודי ממשיך להיות הגבוה ביותר מבין מוסדות המדינה ועומד על 90% ● 51% מהציבור חושבים שיש שחיתות במערכת המשפט ● הרצוג: "אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית ולמוסדות המדינה, ולכן אובדן האמון מדיר שינה מעיניי"

שופטי בית המשפט העליון. האמון של הציבור היהודי במערכת המשפט ממשיך לרדת / צילום: אמיל סלמן-הארץ
שופטי בית המשפט העליון. האמון של הציבור היהודי במערכת המשפט ממשיך לרדת / צילום: אמיל סלמן-הארץ

האמון של הציבור היהודי במערכת המשפט ממשיך לרדת ובשנת 2021 חצה את הרף של מחצית מהנשאלים מטה ל-48% בלבד, ובציבור הערבי הוא מתרסק מ-60% ל-44% - כך עולה ממדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגש היום (ה') לנשיא יצחק הרצוג.

האמון במשטרה גם כן בירידה וכעת עומד על 42% בציבור היהודי. אולם על רקע האלימות הגואה במגזר הערבי, בקרב הנשאלים מהמגזר המשטרה זוכה לשפל חסר תקדים באמון - 13% בלבד ב-2021, לעומת 30% בשנה הקודמת.

בפרק המוקדש לתחושת הביטחון של אזרחי ישראל ישנו פער ניכר בין ערבים ליהודים. בעוד רוב היהודים מסכימים כי ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (61%), רק 33% מהערבים חושבים כך, כאשר בקרב הציבור הערבי חלה ירידה חדה בתחושת הביטחון מ-64% ב-2019 ל-33% ב-2021. שליש מהמרואיינים בלבד חשבו שישראל מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, ללא הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים.

במדד רואיינו 1,188 נשים וגברים מעל גיל 18, 1,004 יהודים והיתר ערבים. את הסקר ערכו מכון דיאלוג בחברה היהודית ומכון אפקאר בחברה הערבית.

78% אמון בצה"ל

האמון בצה"ל במגזר היהודי ממשיך להיות הגבוה ביותר מבין מוסדות המדינה. הוא עמד תחילה על 90% בשנה החולפת אולם באוקטובר צנח ל-78% בקרב הציבור היהודי ולשפל מאז 2008. אחריו, נשיא המדינה, שהאמון שהציבור היהודי נותן בו נותר ללא שינוי של ממש - 58% באוקטובר. בנוסף השיבו הנשאלים במדגם כי ל-62% מהם יש אמון ברשויות המקומיות, 48% בבית המשפט העליון ו-42% במשטרה. במדגם שנערך בקרב נשאלים ערביים, אף אחד ממוסדות המדינה לא זוכה לאמון של מעל ל-50%, כאשר במקום הראשון הביטוח לאומי עם 49.5% אמון, ואחריו בתי הדין הדתיים עם 48%.

 

בפרק המוקדש לאמון במערכת המשפט עולה מהתשובות שהתקבלו במדגם כי אי-האמון בבית המשפט העליון נובע בין היתר מאי-האמון של אזרחי המדינה בשופטים ומניעיהם. כך, 61% מהציבור הישראלי סבורים כי בחירת שופטים נעשית ממניעים פוליטיים, ו-75% חושבים שמופעלים על השופטים לחצים פוליטיים בפעולתם. רק שליש מהנשאלים שענו כי באו במגע עם מערכת המשפט השיבו כי הם מרוצים מהתנהלותה, ורק שליש מהנשאלים חושבים שהשופטים מתייחסים באובייקטיביות כלפי כל מי שמופיע בפניהם.

בנוסף, עלה כי 51% מהציבור הישראלי חושבים שיש שחיתות במערכת המשפט, כאשר נמצא פער ניכר בין תשובות מי שהגדירו עצמם ימין לבין אלה משמאל. 61% מהימין חשבו שיש שחיתות במערכת המשפט, לעומת 18% בלבד בשמאל. בשאלת התערבות בג"ץ בעבודת הכנסת גם חלה התפלגות בקרב הנדגמים (52% מקרב הנשאלים צידדו בכך), 82% מהדתיים והחרדים השיבו שכן, ו-69% מהימין.

גם מצבה של פרקליטות המדינה מבחינת אמון האזרחים הוא בכי רע. מעל מחצית מהנשאלים השיבו כי הם חושבים שהפרקליטות מונעת משיקולים פוליטיים (52%), לעומת שליש שחושבים שהיא מונעת משיקולים מקצועיים. כאן כמובן התגלו פערים בין ימין לשמאל בשדה הפוליטי: בעוד בשמאל הביעו אמון גבוה יחסית של 63% והשיבו כי הפרקליטות מונעת משיקולים מקצועיים, 47% מהמרכז השיבו כי הם חושבים כך, ו-22% ממי שהגדירו עצמם בימין בלבד חשבו כך.

הפוליטיקאים נמצאים בתחתית הרשימה 

בתחתית הרשימה מככבת הפוליטיקה הישראלית: הממשלה עם 27% אמון בלבד, הכנסת עם 21% והמפלגות עם 10% אמון בלבד.

כמה מצבם של נבחרי הציבור גרוע בתודעה הישראלית? 69% מהנשאלים לא הסכימו עם הטענה שחברי הכנסת "בסך-הכול עושים את עבודתם" - מדובר בשיעור אמון הנמוך שהיה במדד של המכון מאז 2011.

על רקע המשבר הפוליטי המתחולל בישראל בשנתיים האחרונות, הוקדש השנה פרק במדד הדמוקרטיה לבחינת עמדות הציבור בנוגע לרפורמות במערכת הפוליטית, בשיטת הבחירות והממשל בישראל.

מהמדד עולה כי כמחצית (53%) מהישראלים תומכים בהצעה לקבוע שיהיה צורך ברוב של לפחות 80 חברי כנסת כדי לשנות חוק יסוד. כאשר נמצא רוב לתומכים בהצעה בשלושת המחנות הפוליטיים, יהודים (62% בשמאל, 56% במרכז ו-52% בימין). חילונים תמכו בהצעה זו הרבה יותר מחרדים (61% מול 40% בהתאמה).

עוד נמצאו שיעורי תמיכה גבוהים בביזור סמכויות לרשויות המקומיות. 67% מהציבור תומכים בהעברת יותר סמכויות ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות, הזוכות לאמון גבוה יחסית (57%). הצעה זו זכתה לתמיכה הגבוהה ביותר מבין 6 ההצעות לרפורמות במערכת הפוליטית שנבדקו במסגרת מדד הדמוקרטיה.

בנוגע לשאלת התמיכה בזכות הצבעה לישראלית המתגוררים בחו"ל, רק 40% השיבו כי הם תומכים בכך, וזו גם ההצעה שזכתה לתמיכה הנמוכה ביותר מבין ההצעות לרפורמות פוליטיות שנבדקו.

חרף הקמת ממשלה שבה שותפה מפלגה ערבית השנה, בראש סולם המתחים הוצב המתח בין יהודים לערבים: 46% השיבו כי זה המתח המשמעותי ביותר בציבור הישראלי, לעומת 28% בשנה שעברה. לאחר מכן מדורג המתח בין ימין לשמאל, שעומד על 32% (בשנים האחרונות עמד במקום הראשון). במדגם היה קיים הבדל בין ימנים, שהציבו את המתח בין יהודים לערבים בראש עם 50.5% תמיכה, לעומת מצביעי שמאל - 47%.

גם מצב האמון בתקשורת בשפל עם 25% אמון בלבד. כך, 55% הסכימו עם האמירה כי התקשורת מתארת את המצב במדינה גרוע מכפי שהוא באמת. בשמאל רק 25% השיבו כך, לעומת במרכז 48% ו-65% בימין.

כשליש מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד"

ולסיום, תעודת הערכה למדינה: כשליש מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" (31%), זהו השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. ההרעה בהערכת המצב הכללי הורגשה במיוחד בקרב הציבור הערבי, אך חל בה שיפור משמעותי בה בחודשים האחרונים (48% הגדירו את המצב כ"רע" או "רע מאוד" ביוני בהשוואה ל-28% באוקטובר).

מפילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל, שלראשונה זה שנים רבות מהווה חלק מהממשלה, שיעור המעריכים את מצב המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד" עלה (17% ביוני, 29% באוקטובר), וכן נרשמה עלייה במרכז (מ-26% ל-39%), ואילו בימין שיעור המעריכים את המצב כ"טוב" או "טוב מאוד" נמצא בירידה (39.5% ביוני, 29% באוקטובר).

נשיא המדינה יצחק הרצוג, שקיבל לידיו את הדוח, אמר כי "הירידה במידת האמון אשר רוחש האזרח הישראלי לכלל מוסדות המדינה מטרידה מאוד. אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית, ואין תחליף למוסדות המדינה, ולכן אובדן האמון מדיר שינה מעיניי. אין קיום למדינה שהאזרחים לא מאמינים בה ובמוסדותיה. האמון הציבורי הוא הנכס הכי חשוב לכל מערכת ומנגנון של המדינה, והירידה המתמשכת באמון הציבור היא תמרור אזהרה לכולנו".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסר כי "מדד הדמוקרטיה מראה שלמרות האתגרים העצומים שעמם מתמודדת המדינה, רוב מוחלט ומשכנע בציבור הישראלי סבור כי ישראל היא מקום לחיות בו, מה שמהווה מקור לעידוד ולהשראה. בדומה למגמות המתרחשות בעולם הדמוקרטי, גם בישראל ממשיכה הירידה באמון, כולל במוסדות הממלכתיים והא-פוליטיים. על המנהיגות הפוליטית לקחת אחריות על המשבר ולעשות שימוש במפת הדרכים שמתווה מדד הדמוקרטיה".

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, מסרה: " מדד הדמוקרטיה לשנת 2021 מחזק את ממצאי קודמיו, כי עמדות הישראלים בכל הנושאים כמעט מעוצבות על-ידי תפיסות העולם הפוליטיות שלהם, ובאופן ספציפי יותר על-ידי המיקום שלהם על הרצף ימין-מרכז-שמאל.

"היות שבשנה שחלפה הוחלפה הממשלה, והשלטון עבר לממשלה המורכבת ממפלגות שבעבר לא ישבו בכפיפה אחת, ואילו מפלגת השלטון בעשורים האחרונים - הליכוד - וכן המפלגות החרדיות והימין הרדיקאלי נותרו באופוזיציה, אנו רואים הצרחה בעמדות: מצביעי מפלגות הקואליציה, שבעבר היו פסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית והחזיקו בהערכות שליליות לגבי תפקודה, עברו לצד היותר אופטימי; בעוד שמצביעי מפלגות האופוזיציה דהיום, שהורחקו מכס השלטון, מחזיקים כיום בעמדות ביקורתיות ושליליות הרבה יותר מבעבר לגבי המערכת השלטונית".

מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה"ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בבטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".

עוד כתבות

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות