גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה בשברון כל כך מתעניינים בשיעורי הגאוגרפיה של תלמידי ישראל

משרד החינוך עומד בפני מהפכה ביחסו למשבר האקלים, ובשברון מבקשים להכניס רגל בדלת ● לגלובס נודע כי נציגי החברה פנו לוועדת מדענים שהוקמה לאחרונה במשרד, ושוקדת על רענון תוכנית הלימוד וניפוי תכנים שאינם מדויקים מדעית, בין היתר שסיפקו חברות מסחריות בענף הגז והנפט

אסדת לוויתן שבבעלות שברון / צילום: אלבטרוס
אסדת לוויתן שבבעלות שברון / צילום: אלבטרוס

לפני מספר ימים, קיבלו האחראי על לימודי הגיאוגרפיה במשרד החינוך, תחום אשר במסגרתו לומדים התלמידים על אנרגיה ומשבר האקלים, ומנהלת אגף המדעים טלפון מפתיע. על הקו היה עמיר בן דוד, אחראי קשרי קהילה של שברון. בחברת הדלקים המאובנים, שרווחיה מבוססי על עסקי הגז והנפט, ביקשו לשוחח על תוכנית הלימודים העתידית בנושאי אנרגיה וסביבה.

הלשכה המשפטית של המשרד עודכנה בפניות, ועובדי המשרד הונחו לדווח באופן מיידי על כל פניה של חברה מסחרית לאחראית על תחום המדעים והיערכות למשבר האקלים במשרד, ד"ר גילמור קשת, ולא לנהל עמם שיחות טלפוניות. במשרד החינוך ביקשו מהחברה להעביר את בקשותיה בכתב, ולא לפנות באופן בלתי אמצעי לעובדים.

לא מדובר בפנייה מקרית: במשרד החינוך עוסקים בחודשים האחרונים בהוצאה של תוכן בעייתי של חברות אנרגיה בעלות אינטרס מתוכן הלימודים, ושוקדים על תוכנית חדשה בנושא משבר האקלים. זאת, בעזרת ועדת המורכבת מבכירי המדענים בישראל, המסייעים למשרד לנפות תכנים שאינם מדויקים מדעית ולשקוד על תוכן המסביר את משבר האקלים לתלמידים. בשברון, מעוניינים להשפיע על תוכנית הלימודים, ולא בפעם הראשונה.

דיוק מדעי של תוכן הלימוד

חברות דוגמת נובל אנרג'י (שברון כיום), בזן, קצא"א והתאחדות התעשיינים הצליחו לאורך השנים להכניס למערכת החינוך תוכן המפאר את מוצריהן, ומתעלם מהנזק אותו הם מסבים לכדור הארץ, תוך שגיאות מדעיות ברורות. בשנתיים האחרונות, גברה הביקורת כלפי ההתנהלות של משרד החינוך. בעוד בתכנים אותם לומדים התלמידים משובץ מידע בעייתי שנכתב על ידי חברות הנפט והגז עצמן, מקדם את האינטרסים שלהן וממבקש לערער על עובדות וממצאים מדעיים שאין עליהם ספק, רק קומץ מתלמידי ישראל אכן לומדים על משבר האקלים ב-12 שנות לימודיהם.

תאגידי הגז נהנו שנים ממתוכן מפרגן בחסות משרד החינוך. כך למשל, מורים לגיאוגרפיה לימדו על אנרגיה באמצעות סרטונים של נובל אנרג'י (כיום שברון), המהללים את הגז והנפט, ומתעלמים ממשבר האקלים. עמותת "תעשידע", שפעילותה מומנה בעשרות מיליונים על ידי חברות מסחריות שהגדולה בהן היא נובל אנרג'י, לימדה את תלמידי ישראל על הגז הטבעי ויתרונותיו, בהתעלמות מתרומת הדלקים המאובנים למשבר האקלים. בנוסף, בפורטל עובדי ההוראה, בו יכולים המורים לגיאוגרפיה למצוא תוכן בנושאים שונים, נכתב כי "בסוגיית ההתחממות הגלובלית, אין תמימות דעים בקהילה המדעית", למרות שבקהילה המדעית ישנו קונצנזוס בנושא.

בשל הביקורת הרבה ולאחר דוח מדעני ה-IPCC שפורסם אשתקד והציג תמונה ברורה וחד משמעית באשר לאחריותה של האנושות להתחממות הגלובלית המואצת, הוחלט במשרד החינוך להתייחס לנושא. ד"ר גילמור קשת, מנהלת אגף המדעים במשרד החינוך, הקימה ועדה שבה שולבו חוקרים מאוניברסיטאות נבחרות בארץ, שהתגייסו למשימה בהתנדבות. יחד, כך הוחלט, הם יבצעו עבודה סיזיפית של בחינת כלל ספרי הלימוד ותוכניות הלימוד ויחליטו כיצד לשנותן בהתאם לידע המדעי הקיים בעולם. בנוסף, הוועדה תמפה כיצד ניתן לשלב תכנים על משבר האקלים בתחומי הלימוד.

בראש הוועדה עומד פרופ' איתי הלוי, מומחה למדעי כדור הארץ ממכון ויצמן. והיא כבר פועלת בשטח. כך, לאחרונה הוחלט להפסיק תוכניות לימוד בהן שותפות חברות הדלקים המאובנים, ושגיאות מדעיות בתוכניות הלימודים ובפורטל ההוראה - נמצאות בהליך תיקון. הוועדה החלה לעדכן חומרי הוראה, וקיבלה תלונות לא רק על תוכניות של גופים מסחריים, אלא גם על תוכנית של משרד האנרגיה, המכונה "אנרגיה בראש אחר", שם מטושטש חלקו של הגז במשבר האקלים. האתר תוקן, והוועדה המדעית העבירה למפעילי האתר בקשות נוספות לתיקונים. תוכנית שבה שולבו ללא ידיעת המשרד חברות כמו בזן, שברון וקצאא ("זיקוק צעיר") - הוקפאה.

וכאן, נכנסת לתמונה ענקית הנפט והגז. בזמן שבמשרד החינוך מדייקים מדעית את התוכן אותו לומדים התלמידים - מנהל האחריות התאגידית וקשרי הקהילה בסניף המקומי שלה, עמיר בן דוד, יצר קשר טלפוני עם מפמ"ר גיאוגרפיה במשרד, אלי דורי וד"ר גילמור קשת, וביקש להיפגש עמם. זאת, כדי לדון בנושא הכשרת מורי ישראל בנושא חשיבות הגז - משימה אליה שברון ביקשה להתגייס, כדי לתרום מהידע שלה. במשרד החינוך טרם קיבלו פניה רשמית בכתב מחברת הדלקים המאובנים, אך גורמים ששוחחו עם "גלובס" מעריכים כי החברה תשאף לשלב תכנים שימזערו את הטלת הספק של התלמידים בגז הטבעי, שתרומתו למשבר האקלימי רבה.

השימוש בגז מאיץ את משבר האקלים

חלקו של הגז בהתחממות הגלובלית אינו ניתן להכחשה. זהו למעשה גז מתאן - גז חממה עוצמתי פי 80 יותר מפחמן, האחראי לשליש מההתחממות הגלובלית. אם לאורך שנים נהוג היה לחשוב שפליטתו לאטמוספירה מתעשיית הגז אינה משמעותית, בשנים האחרונות מצטברות העדויות לכך שפליטות המתאן בהפקת הגז והנפט תורמות משמעותיות להתחממות הגלובלית.

בעוד שממשלות ברחבי העולם מתכננות אסטרטגיות אנרגיה חדשות כדי להשיג יעדים של איפוס פליטות גזי החממה ובתוך כך צמצום משמעותי של השימוש בדלקים מאובנים הפוגעים באקלים, חברות הדלקים המאובנים הגדולות מפעילות לובי עתיר ממון כדי לשמור על הרלוונטיות של מוצריהן ולטשטש את חלקן במשבר האקלים. כך למשל, בשנת 2020 הוציאו 25 ארגוני תעשיית נפט וגז לפחות 9.5 מיליון דולר עבור פרסום ברשתות החברתיות של יותר מ-25 אלף מודעות עם מידע לא מדויק.

מתוך הבנה לפיה מי ששולט בנרטיב שולט במציאות, אותן חברות גם מנסות להשפיע על מערכות חינוך ברחבי העולם, שכן למערכת החינוך השפעה חסרת תקדים על המידע שנחקק אצל התלמידים לאורך חייהם. כך למשל, באוקלוהומה, הצליחו יצרני הנפט והגז להחדיר בעלות של יותר מ-40 מיליון דולר תכנים עם נטייה פרו-תעשייתית למערכת החינוך מהגן ועד התיכון, במשך שני עשורים.

את פרופ' און ברק, חבר סגל בחוג להיסטוריה העומד בראש המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים באוניברסיטת תל אביב, הניסיון של חברת שברון להתערב בתכנים הנלמדים, לא הפתיע. "שברון מצטרפת לכמה חברות דלקים מאובנים שכבר מנסות לשכנע תלמידות ותלמידים ששחור זה לבן ומזהם זה נקי וטבעי״, הוא אומר,״לאורך ההיסטוריה, חברות המאובנים התמחו באיתור מערכות מוחלשות ונקודות תורפה. אולי אין זה פלא שהם ממקדים את מאמציהם במערכת החינוך המוחלשת והמופרטת בישראל, שמוריה משוועים לחומרי לימוד עדכניים שעוסקים באתגרי השעה, ולא מקבלים מענה מספק בתוך המערכת".

ברק מסביר כי "גם לגישה של 'לתפוס את הצרכנים כשהם קטנים' ונוחים להשפעה יש היסטוריה ארוכה שמסבירה את ההתמקדות בילדי בית הספר. אולם ברגע הנוכחי, ההיסטוריה הזו לא בהכרח מלמדת על העתיד. נערות ונערים צעירים, שיסבלו כבוגרים ממשבר האקלים זמן רב יותר מהוריהם ובצורה חריפה יותר, עשויים להיות בדיוק הכוחות שיביישו, יוקיעו, וכשיגיעו לגיל בחירה אף יובילו חקיקה נגד תאגידים שמזהמים את הסביבה ואת התודעה. כך שיתכן שהפחד מהכוח העולה של צעירים מדריך אף הוא את שברון ודומותיה".

תוכנית לימוד בנושא משבר האקלים תוגש לשרת החינוך

כיום, משרד החינוך מצוי בתהליך של תפנית מקצועית משמעותית. הוועדה המדעית המייעצת הותירה מחוץ לגדר תכנים רבים בעלי מידע מדעי לא מדויק, בזמן שכל תוכן שייכנס לתכנית הלימודים - ייבחן על ידי בכירי המדענים בישראל, להם כלים וידע מדויק להערכת החומרים. זהו מהלך חסר תקדים אותו מובילים במשרד בשיתוף הקהילה המדעית שהתגייסה בהתנדבות, במטרה להכווין את המערכת לנתיב של הקניית ידע מתוך התבססות על אמיתות מדעיות, ולא על אינטרסים של בעלי ממון.

הכוונה של משרד החינוך והוועדה המדעית החדשה, היא לשלב היבטים מדעיים הנוגעים למשבר האקלים בכלל שכבות הלימוד, בכל מערכת החינוך, כך שתלמידים לא יצאו משערי המערכת כשהם נטולי השכלה בתחום, או מתבססים על נתונים שגויים. בשבועות הקרובים, תוגש תוכנית סדורה בנושא לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, בה לוחות זמנים ותכנים מדעיים שישולבו במקצועות הלימוד השונים, ולא יוותרו נחלתם של תלמידי מדע וגיאוגרפיה. כך, יוכשרו גם המורים, כדי שיוכלו לדייק את הנושא בפני תלמידיהם.

"בעקבות דוח ה-IPCC נוצר צורך בדיוק ובהעמקה של התכנים. אנחנו נעזרים במדענים המובילים בתחומם כדי להגיע למצב שמלמדים על משבר האקלים ושהילדים מגיעים למצב של פעולה וידע, ומעצימים את המיומנויות שלהם מול המציאות משבר אקלימי גובר", אומרת ד"ר קשת, האחראית על התחום. "מדהים לראות לכמה אנשים במשרד החינוך הנושא קריטי. יש לנו קבוצה גדולה של מורים ואנשי משרד שהנושא בנפשם, והדברים כבר קורים בשטח".

משברון נמסר: "שברון שמחה לשתף פעולה עם כל בעלי העניין בארץ ומחוייבת לקיים דיאלוג פתוח עימם כחלק מהתמיכה שלנו באסטרטגיה של מדינת ישראל לפיתוח מקורות האנרגיה שלה לטובת רווחת המדינה והאיזור. שברון גאה ברקורד הסביבתי שלה ובפרקטיקות אותן היא מיישמת ברחבי העולם תוך מחוייבות להגנה על הציבור והסביבה. אנו גם גאים במיוחד בתרומה המשמעותית של הגז הטבעי בשיפור הסביבה ואיכות האוויר בישראל הודות לשימוש במקור אנרגיה נקי יותר, המחליף פחם. נמשיך לקיים דיאלוג כנה בנושא ה- Energy Transition ולחפש דרכים לעבוד ביחד עם כל בעלי העניין לקידום עתיד מופחת פחמן תוך המשך אספקת צרכי האנרגיה הנדרשים כיום".

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן