גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה בשברון כל כך מתעניינים בשיעורי הגאוגרפיה של תלמידי ישראל

משרד החינוך עומד בפני מהפכה ביחסו למשבר האקלים, ובשברון מבקשים להכניס רגל בדלת ● לגלובס נודע כי נציגי החברה פנו לוועדת מדענים שהוקמה לאחרונה במשרד, ושוקדת על רענון תוכנית הלימוד וניפוי תכנים שאינם מדויקים מדעית, בין היתר שסיפקו חברות מסחריות בענף הגז והנפט

אסדת לוויתן שבבעלות שברון / צילום: אלבטרוס
אסדת לוויתן שבבעלות שברון / צילום: אלבטרוס

לפני מספר ימים, קיבלו האחראי על לימודי הגיאוגרפיה במשרד החינוך, תחום אשר במסגרתו לומדים התלמידים על אנרגיה ומשבר האקלים, ומנהלת אגף המדעים טלפון מפתיע. על הקו היה עמיר בן דוד, אחראי קשרי קהילה של שברון. בחברת הדלקים המאובנים, שרווחיה מבוססי על עסקי הגז והנפט, ביקשו לשוחח על תוכנית הלימודים העתידית בנושאי אנרגיה וסביבה.

הלשכה המשפטית של המשרד עודכנה בפניות, ועובדי המשרד הונחו לדווח באופן מיידי על כל פניה של חברה מסחרית לאחראית על תחום המדעים והיערכות למשבר האקלים במשרד, ד"ר גילמור קשת, ולא לנהל עמם שיחות טלפוניות. במשרד החינוך ביקשו מהחברה להעביר את בקשותיה בכתב, ולא לפנות באופן בלתי אמצעי לעובדים.

לא מדובר בפנייה מקרית: במשרד החינוך עוסקים בחודשים האחרונים בהוצאה של תוכן בעייתי של חברות אנרגיה בעלות אינטרס מתוכן הלימודים, ושוקדים על תוכנית חדשה בנושא משבר האקלים. זאת, בעזרת ועדת המורכבת מבכירי המדענים בישראל, המסייעים למשרד לנפות תכנים שאינם מדויקים מדעית ולשקוד על תוכן המסביר את משבר האקלים לתלמידים. בשברון, מעוניינים להשפיע על תוכנית הלימודים, ולא בפעם הראשונה.

דיוק מדעי של תוכן הלימוד

חברות דוגמת נובל אנרג'י (שברון כיום), בזן, קצא"א והתאחדות התעשיינים הצליחו לאורך השנים להכניס למערכת החינוך תוכן המפאר את מוצריהן, ומתעלם מהנזק אותו הם מסבים לכדור הארץ, תוך שגיאות מדעיות ברורות. בשנתיים האחרונות, גברה הביקורת כלפי ההתנהלות של משרד החינוך. בעוד בתכנים אותם לומדים התלמידים משובץ מידע בעייתי שנכתב על ידי חברות הנפט והגז עצמן, מקדם את האינטרסים שלהן וממבקש לערער על עובדות וממצאים מדעיים שאין עליהם ספק, רק קומץ מתלמידי ישראל אכן לומדים על משבר האקלים ב-12 שנות לימודיהם.

תאגידי הגז נהנו שנים ממתוכן מפרגן בחסות משרד החינוך. כך למשל, מורים לגיאוגרפיה לימדו על אנרגיה באמצעות סרטונים של נובל אנרג'י (כיום שברון), המהללים את הגז והנפט, ומתעלמים ממשבר האקלים. עמותת "תעשידע", שפעילותה מומנה בעשרות מיליונים על ידי חברות מסחריות שהגדולה בהן היא נובל אנרג'י, לימדה את תלמידי ישראל על הגז הטבעי ויתרונותיו, בהתעלמות מתרומת הדלקים המאובנים למשבר האקלים. בנוסף, בפורטל עובדי ההוראה, בו יכולים המורים לגיאוגרפיה למצוא תוכן בנושאים שונים, נכתב כי "בסוגיית ההתחממות הגלובלית, אין תמימות דעים בקהילה המדעית", למרות שבקהילה המדעית ישנו קונצנזוס בנושא.

בשל הביקורת הרבה ולאחר דוח מדעני ה-IPCC שפורסם אשתקד והציג תמונה ברורה וחד משמעית באשר לאחריותה של האנושות להתחממות הגלובלית המואצת, הוחלט במשרד החינוך להתייחס לנושא. ד"ר גילמור קשת, מנהלת אגף המדעים במשרד החינוך, הקימה ועדה שבה שולבו חוקרים מאוניברסיטאות נבחרות בארץ, שהתגייסו למשימה בהתנדבות. יחד, כך הוחלט, הם יבצעו עבודה סיזיפית של בחינת כלל ספרי הלימוד ותוכניות הלימוד ויחליטו כיצד לשנותן בהתאם לידע המדעי הקיים בעולם. בנוסף, הוועדה תמפה כיצד ניתן לשלב תכנים על משבר האקלים בתחומי הלימוד.

בראש הוועדה עומד פרופ' איתי הלוי, מומחה למדעי כדור הארץ ממכון ויצמן. והיא כבר פועלת בשטח. כך, לאחרונה הוחלט להפסיק תוכניות לימוד בהן שותפות חברות הדלקים המאובנים, ושגיאות מדעיות בתוכניות הלימודים ובפורטל ההוראה - נמצאות בהליך תיקון. הוועדה החלה לעדכן חומרי הוראה, וקיבלה תלונות לא רק על תוכניות של גופים מסחריים, אלא גם על תוכנית של משרד האנרגיה, המכונה "אנרגיה בראש אחר", שם מטושטש חלקו של הגז במשבר האקלים. האתר תוקן, והוועדה המדעית העבירה למפעילי האתר בקשות נוספות לתיקונים. תוכנית שבה שולבו ללא ידיעת המשרד חברות כמו בזן, שברון וקצאא ("זיקוק צעיר") - הוקפאה.

וכאן, נכנסת לתמונה ענקית הנפט והגז. בזמן שבמשרד החינוך מדייקים מדעית את התוכן אותו לומדים התלמידים - מנהל האחריות התאגידית וקשרי הקהילה בסניף המקומי שלה, עמיר בן דוד, יצר קשר טלפוני עם מפמ"ר גיאוגרפיה במשרד, אלי דורי וד"ר גילמור קשת, וביקש להיפגש עמם. זאת, כדי לדון בנושא הכשרת מורי ישראל בנושא חשיבות הגז - משימה אליה שברון ביקשה להתגייס, כדי לתרום מהידע שלה. במשרד החינוך טרם קיבלו פניה רשמית בכתב מחברת הדלקים המאובנים, אך גורמים ששוחחו עם "גלובס" מעריכים כי החברה תשאף לשלב תכנים שימזערו את הטלת הספק של התלמידים בגז הטבעי, שתרומתו למשבר האקלימי רבה.

השימוש בגז מאיץ את משבר האקלים

חלקו של הגז בהתחממות הגלובלית אינו ניתן להכחשה. זהו למעשה גז מתאן - גז חממה עוצמתי פי 80 יותר מפחמן, האחראי לשליש מההתחממות הגלובלית. אם לאורך שנים נהוג היה לחשוב שפליטתו לאטמוספירה מתעשיית הגז אינה משמעותית, בשנים האחרונות מצטברות העדויות לכך שפליטות המתאן בהפקת הגז והנפט תורמות משמעותיות להתחממות הגלובלית.

בעוד שממשלות ברחבי העולם מתכננות אסטרטגיות אנרגיה חדשות כדי להשיג יעדים של איפוס פליטות גזי החממה ובתוך כך צמצום משמעותי של השימוש בדלקים מאובנים הפוגעים באקלים, חברות הדלקים המאובנים הגדולות מפעילות לובי עתיר ממון כדי לשמור על הרלוונטיות של מוצריהן ולטשטש את חלקן במשבר האקלים. כך למשל, בשנת 2020 הוציאו 25 ארגוני תעשיית נפט וגז לפחות 9.5 מיליון דולר עבור פרסום ברשתות החברתיות של יותר מ-25 אלף מודעות עם מידע לא מדויק.

מתוך הבנה לפיה מי ששולט בנרטיב שולט במציאות, אותן חברות גם מנסות להשפיע על מערכות חינוך ברחבי העולם, שכן למערכת החינוך השפעה חסרת תקדים על המידע שנחקק אצל התלמידים לאורך חייהם. כך למשל, באוקלוהומה, הצליחו יצרני הנפט והגז להחדיר בעלות של יותר מ-40 מיליון דולר תכנים עם נטייה פרו-תעשייתית למערכת החינוך מהגן ועד התיכון, במשך שני עשורים.

את פרופ' און ברק, חבר סגל בחוג להיסטוריה העומד בראש המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים באוניברסיטת תל אביב, הניסיון של חברת שברון להתערב בתכנים הנלמדים, לא הפתיע. "שברון מצטרפת לכמה חברות דלקים מאובנים שכבר מנסות לשכנע תלמידות ותלמידים ששחור זה לבן ומזהם זה נקי וטבעי״, הוא אומר,״לאורך ההיסטוריה, חברות המאובנים התמחו באיתור מערכות מוחלשות ונקודות תורפה. אולי אין זה פלא שהם ממקדים את מאמציהם במערכת החינוך המוחלשת והמופרטת בישראל, שמוריה משוועים לחומרי לימוד עדכניים שעוסקים באתגרי השעה, ולא מקבלים מענה מספק בתוך המערכת".

ברק מסביר כי "גם לגישה של 'לתפוס את הצרכנים כשהם קטנים' ונוחים להשפעה יש היסטוריה ארוכה שמסבירה את ההתמקדות בילדי בית הספר. אולם ברגע הנוכחי, ההיסטוריה הזו לא בהכרח מלמדת על העתיד. נערות ונערים צעירים, שיסבלו כבוגרים ממשבר האקלים זמן רב יותר מהוריהם ובצורה חריפה יותר, עשויים להיות בדיוק הכוחות שיביישו, יוקיעו, וכשיגיעו לגיל בחירה אף יובילו חקיקה נגד תאגידים שמזהמים את הסביבה ואת התודעה. כך שיתכן שהפחד מהכוח העולה של צעירים מדריך אף הוא את שברון ודומותיה".

תוכנית לימוד בנושא משבר האקלים תוגש לשרת החינוך

כיום, משרד החינוך מצוי בתהליך של תפנית מקצועית משמעותית. הוועדה המדעית המייעצת הותירה מחוץ לגדר תכנים רבים בעלי מידע מדעי לא מדויק, בזמן שכל תוכן שייכנס לתכנית הלימודים - ייבחן על ידי בכירי המדענים בישראל, להם כלים וידע מדויק להערכת החומרים. זהו מהלך חסר תקדים אותו מובילים במשרד בשיתוף הקהילה המדעית שהתגייסה בהתנדבות, במטרה להכווין את המערכת לנתיב של הקניית ידע מתוך התבססות על אמיתות מדעיות, ולא על אינטרסים של בעלי ממון.

הכוונה של משרד החינוך והוועדה המדעית החדשה, היא לשלב היבטים מדעיים הנוגעים למשבר האקלים בכלל שכבות הלימוד, בכל מערכת החינוך, כך שתלמידים לא יצאו משערי המערכת כשהם נטולי השכלה בתחום, או מתבססים על נתונים שגויים. בשבועות הקרובים, תוגש תוכנית סדורה בנושא לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, בה לוחות זמנים ותכנים מדעיים שישולבו במקצועות הלימוד השונים, ולא יוותרו נחלתם של תלמידי מדע וגיאוגרפיה. כך, יוכשרו גם המורים, כדי שיוכלו לדייק את הנושא בפני תלמידיהם.

"בעקבות דוח ה-IPCC נוצר צורך בדיוק ובהעמקה של התכנים. אנחנו נעזרים במדענים המובילים בתחומם כדי להגיע למצב שמלמדים על משבר האקלים ושהילדים מגיעים למצב של פעולה וידע, ומעצימים את המיומנויות שלהם מול המציאות משבר אקלימי גובר", אומרת ד"ר קשת, האחראית על התחום. "מדהים לראות לכמה אנשים במשרד החינוך הנושא קריטי. יש לנו קבוצה גדולה של מורים ואנשי משרד שהנושא בנפשם, והדברים כבר קורים בשטח".

משברון נמסר: "שברון שמחה לשתף פעולה עם כל בעלי העניין בארץ ומחוייבת לקיים דיאלוג פתוח עימם כחלק מהתמיכה שלנו באסטרטגיה של מדינת ישראל לפיתוח מקורות האנרגיה שלה לטובת רווחת המדינה והאיזור. שברון גאה ברקורד הסביבתי שלה ובפרקטיקות אותן היא מיישמת ברחבי העולם תוך מחוייבות להגנה על הציבור והסביבה. אנו גם גאים במיוחד בתרומה המשמעותית של הגז הטבעי בשיפור הסביבה ואיכות האוויר בישראל הודות לשימוש במקור אנרגיה נקי יותר, המחליף פחם. נמשיך לקיים דיאלוג כנה בנושא ה- Energy Transition ולחפש דרכים לעבוד ביחד עם כל בעלי העניין לקידום עתיד מופחת פחמן תוך המשך אספקת צרכי האנרגיה הנדרשים כיום".

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב