גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל הסימנים מעידים שמערכת המשפט נדרשת בדחיפות להשתמש בראי

מדד הדמוקרטיה מלמד שאלת הצדק הישראלית נמצאת בשפל תדמיתי: 5% בלבד מאמינים שהפרקליטות פועלת רק על סמך שיקולים מקצועיים ● מערכת המשפט מסרבת להכיר בטעויותיה, וזה מוביל לקריסת אמון נוראה ● יש לתת על כך את הדעת עם מבט פנימה והגברת השקיפות

שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

אלת הצדק המיתולוגית תמיס מתוארת כאישה תמירה שעיניה מכוסות. האחרונות משקפות את השאיפה לעשיית צדק ללא הטיית משפט, צדק שאינו מושפע ממראה עיניים. לאיש אין יתרון על משנהו - לא למוכר על השונה ולא לקרוב על האחר. זה כמובן נאצל, אלא שנדמה שלא פעם כיסוי העיניים מונע ממערכת המשפט להישיר מבט למציאות.

והנה לפני שבועיים, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, העדתי על הבמה שבמשך 30 שנים שבהן אני מהלך בשדרה המרכזית של מערכת המשפט - מעולם לא שמעתי ולו בכיר אחד, בעבר או בהווה, שמודה שהמערכת טעתה. שהיה מקרה שנוהל לא נכון, שאכן נפלה גם בה רשלנות רבתי, או שחיתות, או שהיא מופעלת במקרה מסוים משיקולים זרים ולא ראויים. אף לא פעם אחת! לאחר הוועידה קיבלתי תגובות רבות של בכירים שהבהירו לי כי אני בתמימותי משמש אידיוט שימושי של אלה שמבקשים להחריב את המערכת. לאחר מכן, הם הכריזו כי "המערכת יודעת להודות בטעויות ומקדמת ביקורת אבל בתנאי שהיא בונה" ו"ברור שלא יאהבו אותנו, הרי המערכת מחלקת עונשים וצווי מאסר ולא סוכריות ופרסים". טרחתי לחזור לכל המגיבים בבקשה שיפנו אותי למקרים שבהם המערכת הודתה שיש מקום לתקן את השגגה שנפלה בפעולתה. כלום. אך מעטים טרחו לחזור אליי, ואף אלה התקשו להמציא פרשות כאלה.

בעבר היה פשוט יותר לשווק את התיזה הזו ולטעון כי אף שלפי אותה מערכת שאר הרשויות נגועות בשחיתות ובפוליטיזציה, הרי שאפילו טיפה אחת מאלו לא הכתימה את המערכת המשפטית. זה היה כשיותר מ־80% מהישראלים נתנו אמון במערכת המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט (אגב, אם זכרוני אינו מטעני, גם בשנים ההן לא חילקו הפרקליטות ובתי המשפט סוכריות ופרסים). אלא שהמדדים שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-20 השנים האחרונות מצביעים על שחיקה קבועה באמון, ולפני קצת יותר מ-10 שנים חל מהפך של ממש: מרבית הישראלים הפסיקו לתת אמון בבתי המשפט ככלל ובבית המשפט העליון בפרט.

הימנעות מחשבון נפש

כאמור, המערכת והלוויינים שסביבה (לרבות המכון הישראלי לדמוקרטיה) התעלמו והמשיכו בטכניקת ההכאה על חזם של האחרים: החל משרי משפטים שסירבו (ברוב חוצפתם) להתיישר עם רצון המערכת, עבור בפוליטיקאים ששכחו מה זו ממלכתיות - וכלה, כמובן, בנתניהו שמבקש לשרוף את המועדון כדי לחלץ עצמו. טכניקה שאפשרה למערכת להימנע מחשבון נפש ולהמשיך באותה צורת פעילות.

פרסום מדד הדמוקרטיה החדש מלמד שהמצב אף חמור יותר ממה ששיערנו בוועידה לפני שבועיים. החול כבר מגיע לצווארה של אלת הצדק הישראלית ועוד רגע הוא ימלא את חלל פיה. לפי המדד החדש, אך ורק 41% (!) נותנים אמון בבית המשפט העליון. קראתם נכון: קרוב לשני שלישים מהציבור הישראלי לא נותן אמון בערכאה השיפוטית הגבוהה. מזעזע לא פחות להבין שאך לפני חצי שנה זה עמד על 48%. קצב מבהיל זה של אובדן אמון יביא לכך שבקרוב לא יידרש עוד כיסוי עיניים לאלה. החול יחליף אותו. נורא.

 

לא פחות עצוב לגלות שיותר ממחצית מהציבור סבורים כי לשיוך הפוליטי של נבחרי ציבור יש השפעה על האופן שבו מתייחסת אליהם מערכת המשפט. אפילו בשמאל רק 48% מהנשאלים סברו שהחלטות שופטי העליון כמעט לא מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות. כמעט. במרכז ובימין, מרבית העם, התוצאות היו גרועות יותר מבחינה זו. במילים ברורות יותר: מרבית אזרחי ישראל לא תופסים את שופטי העליון כמקצועני משפט ניטראליים, אלא כשחקנים פוליטיים שמקדמים אידיאולוגיה של פלח קטן בציבור. פלא שזה מוביל לקריסת אמון נוראה?

תקוות השווא של ברק

ניתוח ממצאי המדד מלמד כי הירידה באמון שכיחה באופן משמעותי יותר בקרב מי שאוחז בעמדות אנטי פרוגרסיביות (סליחה שאני מסרב לכנות את כהני הדת הפרוגרסיבית כשייכים למחנה השמאל). בעיניי זה לא פחות חשוב מעצם הירידה שכן זה מלמד שאזהרת נשיא בית המשפט העליון בעבר, השופט משה לנדוי ז"ל, מתממשת למרבה הצער: כניסת בית המשפט העליון למחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות נתפסת כנטישת המקצוענות האובייקטיבית - ומביאה לריסוק באמון הציבור. זה גם מלמד שתקוות נשיא אחר של העליון, השופט אהרון ברק , לפיה בית משפט יכול גם לעסוק בנושאים פוליטיים וגם להמשיך להיתפס כגוף אובייקטיבי וניטראלי - היא תקוות שווא. מתברר שטענת ברק כי הימנעות בית המשפט מלעסוק בנושאים פוליטיים תפגע באמון הציבור שגויה. זו הייתה טעות.

המדד מלמד כי הציבור הישראלי ביקורתי גם כלפי פרקליטות המדינה: מעל מחצית מהציבור סבורים שהפרקליטות מּונעת רק או בעיקר משיקולים פוליטיים, שעה שפחות משליש ענו שלדעתם היא פועלת רק או בעיקר משיקולים מקצועיים. הממצא המזעזע ביותר הוא שרק חמישה אחוזים (!!!) סבורים שהפרקליטות פועלת רק על סמך שיקולים מקצועיים. רק חמישה אחוז. זה ממצא מזעזע שלא יפתיע איש מאלה שמסתובבים בשנים האחרונות במסדרונות הפרקליטות ונחשפים למה שנאמר שם (ולאחרונה גם מעל גלי האתר ובבמות ציבוריות על ידי בכירי פרקליטות אמיצים כעו"ד איתן לדרר, פרקליט מחוז צפון בהווה) לגבי האופן שבו התנהלה הפרקליטות בתקופת שי ניצן כפרקליט המדינה והחורבות שנותרו שם.

טמינת הראש נמשכת

עצוב היה לקרוא את המדד ועצוב היה לקרוא את ההודעה לעיתונות שליוותה אותו מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה: "הקמפיין נגד מערכת זו מחלחל והצליח לפגום בהערכת הציבור את מערכת אכיפת החוק בכללותה. הדבר מחייב אותנו להתמודד עם הפער בין הדימוי שנוצר למערכת לבין מדדי התפקוד האובייקטיביים שלה וההערכה לה היא זוכה בקרב מומחים בתחום". כלומר: טמינת הראש נמשכת. אין חשבון נפש. כרגיל, הבעיה אינה במערכת אלא בדימוי שלה אצל ההדיוטות שלא מודעים למדדים האובייקטיבים ולשבחי המומחים. אודה ולא אבוש שכחבר בקהיליית המשפטנים במשך קרוב ל-30 שנים גם אני לא מודע למדדים אלה ואשמח לראותם. בנוסף, ועם כל הכבוד, להערכתי הצנועה מספר המומחים כיום שסבורים שהמערכת שגתה ושוגה באופן התנהלותה, לא קטן מאלה שמשבחים אותה. אמת, אפשר שהם אכן לא חברים באותו מועדון יוקרתי בו שוכנים מומחי המכון ומקורבי העליון אבל זה רק מוכיח את הנטען וד"ל.

הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%