גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק נדמה לכם שהכלב מחייך: עולם הרגש של החיות הולך ונחשף

פרופ' אנה זמנסקי חוקרת התנהגות ורגשות של בעלי חיים באמצעות בינה מלאכותית ● דווקא הטכנולוגיה, היא אומרת, יכולה לעזור לנו להבין את החיות שסביבנו ולשפר את היחסים איתן

ניתוח ההתנהגות והתגובות הרגשיות של כלבים לגירויים מאפשר לדעת איזה כלב עצבני מכדי להתאים לנחייה או פחדן מכדי להתאים לשמירה / צילום: עינת לברון
ניתוח ההתנהגות והתגובות הרגשיות של כלבים לגירויים מאפשר לדעת איזה כלב עצבני מכדי להתאים לנחייה או פחדן מכדי להתאים לשמירה / צילום: עינת לברון

עד לפני כ-200 שנה, התפיסה הרווחת הייתה שבעלי חיים הם מכונות ללא רגש, אומרת פרופ' אנה זמנסקי, החוקרת התנהגות ורגשות של בעלי חיים בעזרת בינה מלאכותית.

המחקרים שלה הם חלק מטרנד עולמי המנסה לתת קול ודרכי ביטוי לאלה שאינם יכולים לדבר, בין שאלה בעלי חיים, אנשים עם הפרעות תקשורת וגם תינוקות. היכולת להתבטא קשורה קשר הדוק ביכולת להשיג ולממש זכויות אדם וחיה, ובמובן הזה מחקריה של זמנסקי, מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה, עשויים להציב את בני האדם בפני דילמות אתיות. אבל עוד לפני השאלות הגדולות, הם יעזרו לנו להבין מתי הכלב שלנו מחייך באמת.

בעלים של חיות מחמד או של חיות משק יגידו ודאי שהם מבינים את הרגשות של בעלי החיים שלהם באופן בלתי אמצעי.
"הם טועים. או לפחות, הם לפעמים טועים. הם עושים האנשה של הבעות הפנים של החיה, ולמשל אומרים 'הכלב שלי מחייך' כי הפה מתעקל כמו חיוך אנושי, אבל אצל הכלב שפת הגוף היא שונה. כשאנחנו חושבים שאנחנו מבינים אותם, אנחנו עושים הרבה טעויות".

איך יודעים?
"אנחנו נותנים לבינה המלאכותית להסתכל על כלבים וחתולים שעברו חוויה שמחה או עצובה. נניח, כאשר מאלפים כלב לקבל אוכל אחרי שהוא ביצע פעולה מסוימת ואז פתאום לא נותנים את האוכל, זו אכזבה. כאשר כלב מופרד לזמן מה מהבעלים שלו ואז רואה אותו שוב, זו בדרך כלל שמחה. את הבעות הפנים הללו, אנחנו לא תמיד יכולים לראות בעין בלי שהמחשב מכוון אותנו לכך. מדובר במיקרו-תנועות של הפנים. וגם כשרואים, לא תמיד נצליח לקרוא את ההבעה או לייחס אותה לרגש הנכון".

חתולים מסתירים כאב

לדברי זמנסקי, בניגוד לבני אדם, בינה מלאכותית כן מצליחה לאתר את הבעות הפנים של בעלי החיים הקשורות במצבים מסוימים. "אנחנו רואים שיש הבעות פנים אופייניות לסיטואציות שתוכננו להעלות רגשות כמו אכזבה, שמחה ומגוון רגשות שגם אנחנו מכירים. נראה שכלבים וחתולים באמת מרגישים מגוון רגשות דומים לשלנו, ולכל אחד מהם יש הבעת הפנים שלו".

איך משתמשים בתובנות הללו?

"אחד השימושים הוא וטרינרי. אנחנו רוצים לזהות כאב אצל חתולים, שמסתירים כאב בצורה טובה בדרך כלל. עד שרואים בעין האנושית שהחתול מרגיש לא טוב, זה לעתים קרובות מאוחר מדי ואנחנו עלולים לפספס בעיה שאפשר היה לטפל בה. מרסלו פייגלשטיין, דוקטורנט במבעבדה, מפתח אפליקציה להערכה אוטומטית של כאב בחתול על ידי ניתוח סרטוני וידיאו שלו. האפליקציה אומרת לבעלי החתול אם הוא מרגיש כאב וצריך לקחת אותו לטיפול".

לעין אנושית קשה לזהות כאב שלהם. כלי של בינה מלאכותית יכול לומר לבעלים של חתול מתי לקחת אותו לווטרינר / צילום: Shutterstock

גם לגבי כלבים, פענוח רגשות הוא חשוב. "כשלא מבינים את הכלב, התוצאה יכולה להיות נשיכות ואגרסיה. למשל, אם נבין את הבעות הפנים לפני נשיכה, נוכל ללמד הורים להסתכל על הכלב ולעצור את הילד מלשחק איתו בצורה שלא נעימה לו, אפילו אם הם עצמם לא יודעים עדיין שלכלב זה לא נעים. כשמבינים את הכלב, זה מקדם את הקשר שלנו איתו. אנחנו נדע כשהוא בסטרס, כשהוא מרגיש לא טוב. מחקרים מראים שככל שמבינים טוב יותר את הכלב, כך גם ההתנהגות שלו משתפרת".

ממשק משתמש לכלבים

יישום נוסף קשור בכלבי עבודה, נחייה וביטחון. מחקר שנעשה עם טלי בונה שטרית מהאוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת ברן והמרכז הישראלי לכלבי נחייה, מנתח את ההתנהגות ואת התגובות הרגשיות של הכלבים לגירויים. "כך יודעים אילו כלבים מתאימים יותר לאיזה תפקיד. לדוגמה, כלב שהוא עצבני מדי להיות כלב נחייה או פחדן מדי להיות כלב שמירה. אותה טכנולוגיה אפשר ליישם גם בכלביות, כדי להתאים את הכלב לאדם מסוים".

היום, לרוב כאשר אדם מחפש רמה גבוהה של ביטחון באופי של הכלב שהוא מאמץ, הוא ייטה אולי לבחור אותו לפי גזע. אבל גישה כזו יכולה למנוע אימוץ של כלבים מעורבים, ובנוסף לכך המתאם בין גזע לאופי לא מושלם, אפילו לא אצל כלבים. "לכל אדם יש הדרישות שלו ובכלבייה לא יכולים להספיק ללמוד את האופי של כולם", אומרת זמנסקי.

פרופ' אנה זמנסקי / צילום: דודו אטרקצי

זמנסקי עובדת גם עם ד"ר עירית גזית וירון סיטבון מחברת Dsense, שמאמנת כלבי הרחה לאתר מחלות בגידולים חקלאיים. "העתיד הוא להריח סרטן אצל בני אדם או מחלות זיהומיות, או חומר נפץ. אנחנו רוצים לשפר את ההבנה שלנו איך המוח של הכלב קולט את הריח, וגם איך הוא מתרגם אותו להתנהגות. כלומר, אילו סימנים לחפש אצל הכלב כדי להקדים ולהבין שהוא זיהה משהו חשוד".

פענוח הרגשות וההתנהגות של בעלי החיים יכול לעזור גם בתכנון ממשקי משתמש עבורם. "לדוגמה, חברה המייצרת אביזרים לכלבי עבודה רצתה לעצב וסט שעליו כפתור שהכלב מפעיל. לבני אדם הכי נוח ללחוץ על כפתור. יש לנו ידיים. מתברר שלכלבים פחות. כשבמקום כפתור שילבו בווסט משהו שנראה כמו כדור טניס, זה היה הרבה יותר טבעי לכלב לנשוך את הכדור בעת הצורך.

"בשיתוף פעולה עם ד"ר איציק קליין מאוניברסיטת חיפה אנחנו מעצבים עבור כלבים דמנטיים משחקים שונים שעוזרים להם להיות פעילים קוגניטיבית, למשל נותנים להם לפתור חידות בטאבלט. במחקר אחר, לא שלנו, נבנה בגן חיות משחק של זריקת כדור וירטואלי בין אורנגאוטנים לבני אדם. האורנגאוטנים היו מאוד מרוצים וגם בני האדם היו מאוד מרוצים, כי הרגישו שהם באינטראקציה אמיתית עם החיות. אבל אז נשאלת השאלה, מה עושים האורנגאוטנים בגן החיות מלכתחילה".

אני תוהה אם כאשר בעלים של חיות מחמד יבינו מה החיה מרגישה באמת, האם זה יקשה עליהם לעשות עליה השלכה ומערכת היחסים איתה תהיה מורכבת יותר ודומה לזו שיש לנו עם בני אדם.
"אנחנו מאמינים שההבנה תשפר את הקשר עם הכלב. כבר היום זו יכולה להיות מערכת יחסים מורכבת, אבל אולי מהסיבות הלא נכונות. לדוגמה, הבעלים אומר שהכלב משתין על הספה כי הוא מעניש אותו. אבל אנחנו לא ראינו עדות לכך שכלבים מתנהגים באופן נקמני. אם הבעלים יבין מה באמת קורה לכלב כשהוא משתין על הספה, מערכת היחסים יכולה להשתפר".

התרעה על כריש עצבני

עולם הרגש של חיות המחמד עוד נדמה לנו מוכר, אבל בעלי חיים אחרים נמצאים בנקודת עיוורון מבחינתנו. מערכות הבינה המלאכותית של זמנסקי וצוותה, שכבר כולל היום 15 חוקרים, בוחנות גם את ההתנהגות של מינים רחוקים מאיתנו, ואולי יבחנו גם את הרגשות שלהם בהמשך.

"למשל, דגי הזברה", אומרת זמנסקי. "חשבנו שאנחנו מכירים את המין הזה מצוין. המון ניסויים בוצעו עליו. כאשר נתנו לבינה מלאכותית לבחון אותו, ראינו משהו חדש: תנועות מסוימות שהם עושים עם הפה כשהם עומדים לתקוף את הטרף שלהם".

איך נראים דגי זברה לפני שהם עומדים לתקוף זה אולי מסקרן אקדמית, אבל השאלה הזאת הופכת להיות הרבה יותר פרקטית כשמדובר בכרישים. "במחקר של ד"ר זיו צמח-שמיר, ד"ר אביעד שיינין ופרופ' טלי טרייביץ מאוניברסיטת חיפה, שסייעתי בו, חקרנו את הכרישים ליד חדרה. רצינו לראות אם הם אגרסיביים. האגרסיביות מתבטאת בכך שהם עושים פניות חדות, וזה דווקא ידוע, אבל מאוד מאתגר לעקוב אחרי התנועות הללו. הפרויקט שלנו משלב בין בינה מלאכותית לצילומי רחפן וצילומים תת-מימיים.

"מגיעים לכאן בחודש מסוים עשרות כרישים. אנחנו מסוגלים לזהות פרט מסוים שהוא אגרסיבי, והרעיון הוא להתריע או דווקא להרגיע את הציבור - שהמים בטוחים והכרישים רגועים. עם הזמן יהיה אפשר גם ללמוד אם התנהגות מסוימת מרגיזה את הכריש".

כרישים. מחקר לזיהוי כרישים אגרסיביים בחדרה יוכל להתריע או להרגיע את הציבור לגבי בטיחות הכניסה למים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

החיפושית הזללנית

במחקר אחר שיתפה זמנסקי פעולה עם ד"ר גור פינס ורועי כספי ממכון וולקני וד"ר דרור פריד מהאוניברסיטה הפתוחה כדי לחקור חיפושיות. "אנחנו לא יודעים על רגש של חרקים ואף אחד לא באמת מנסה לגלות אותו", היא אומרת, אבל מערכות הבינה המלאכותית שלה שימשו כדי לגלות איך החיפושיות מעבירות את יומן, כמה זמן הן מטיילות, ישנות או אוכלות.

מדוע אכפת למכון וולקני מתי חיפושית ישנה?
"החיפושיות הללו מסלקות חומרים לא רצויים, ואנחנו רוצים לאתר חיפושיות שזוללות כמה שיותר מהגורמים שאנחנו מנסים לסלק, כתחליף להדברה כימית. מחקר מהסוג הזה מתקשר לקיימות. הבריאות של בעלי החיים בכדור הארץ היא גם הבריאות שלנו".

מחקר בשיתוף מכון וולקני והאוניברסיטה הפתוח עוקב אחרי התנהגות חיפושיות כדי לאתר את אלה שאוכלות הכי הרבה מהחומרים שבני אדם רוצים לסלק / צילום: Shutterstock

את חושבת שנגלה לבסוף שלחיות יש יותר רגש משחשבנו?
"מחקר של פרופ' רן חסין מהאוניברסיטה העברית הראה לאחרונה מודעות עצמית אצל קופים. זה מעורר שאלות אתיות. קיימת תנועה שאומרת שלפחות לגבי קופים, אנחנו כבר מבינים שאסור להחזיק אותם בשבי או בשמורות. אם נגלה דברים כאלה לגבי מינים נוספים, אולי נהיה בבעיה. יכול להיות שהתגליות האלה לא יהיו כל כך נוחות לנו. אבל אני אופטימית. הטכנולוגיה תעזור לנו לחזק את היחסים עם בעלי חיים".

האם נוכל בעתיד לשוחח עם הכלב שלנו?

קלינאית התקשורת האוסטרלית כריסטינה האנגר בטוחה שהיא משוחחת עם הכלבה שלה סטלה. היא אפילו כתבה על כך ספר: "איך סטלה למדה לדבר". סטלה הפכה לסנסציה בתקשורת וברשתות החברתיות, ובעלי כלבים רבים ביקשו ללמוד מהאנגר איך לשוחח עם חיות המחמד שלהם.

מה זאת אומרת לשוחח? סטלה כמובן אינה מדברת במילים. היא משתמשת בשיטה שהפכה נפוצה בשנים האחרונות לתקשורת עם בני אדם שאינם יכולים לדבר - "לוח תקשורת". בלוח אפשר למצוא מילים כתובות או ציורים, והאדם יכול ללחוץ על כפתור וכך להביע את עצמו.

לא ברור עד כמה זו באמת שפה או התניה כמו זו שמשמשת באילוף, אבל בכל מקרה, המערכת כנראה מאפשרת לסטלה להביע את רצונותיה טוב יותר מאשר באמצעות שפת גוף בלבד. לוח התקשורת שלה כולל מילים כמו "לצאת", "מים", "הליכה", "בואי", "תעזרי לי" ואפילו "אני אוהבת אותך". בסך הכול יש בו 48 מילים נכון למאי האחרון, והאנגר כל הזמן מוסיפה מילים חדשות.

כשהכלבה סטלה אמרה "קחי אותי לים"

האם סטלה מבינה שהיא אומרת "אני אוהבת אותך" או שהיא רק יודעת מהי התגובה שלחיצה על הכפתור הזה מניבה מהבעלים שלה? זה לא ממש ידוע. עם זאת, האנגר טוענת שסטלה יכולה לחבר עד חמש מילים כדי ליצור משפטים במשמעויות שונות. לדוגמה, היא משלבת "לצאת, ים, אוהבת אותך" כדי לעודד את האנגר לקחת אותה לים. אם זה אמנם נכון, והיא עושה זאת באופן ספונטני בלי שלמדה כל רצף ורצף בנפרד, הרי שיש כאן שפה לכל דבר, הרבה מעבר למה שיוחס לכלבים עד כה.

בני אדם הם היום לא החיות היחידות שיודעות לשלב מילים. גם שימפנזות שלמדו שפת סימנים שילבו עם הזמן מילים כדי ליצור משפטים. אנחנו (גם ברגע זה ממש) עושים את זה באופן מורכב לאין ערוך מכל חיה אחרת בטבע, ככל הידוע לנו. אבל מי בכלל ייחס לשימפנזות יכולות שפה כלשהן עד לפני כמה עשרות שנים? בהחלט ייתכן שיש להן וגם לחיות אחרות יכולות שאנחנו לא מכירים, וברור שבינן לבין עצמן יש להן תקשורת מורכבת שאיננו מבינים. אף אחד לא יודע אם התקשורת הזאת היא שפה.

הדגמה של שימוש בלוח תקשורת / צילום: צילום מסך

האנגר מאמינה שכלבים יכולים ללמוד אלפי מילים, וזו המטרה שלה. עם זאת, יש לציין שאם היא הייתה מלמדת לא כלב אלא פעוט שכל הבעיה שלו היא חוסר יכולת לומר מילים פיזית, באמצעות לוח תקשורת או שפת סימנים, הוא כבר היה יודע בשלב הזה את השפה כולה. אז בכל זאת כלב הוא כנראה שונה מבני אדם ביכולת ללמוד שפה, לפחות כמו שאנחנו מבינים אותה.

בראיון ל-Philadelphia Enquirer, אמרה האנגר שהיכולת שלה לשוחח עם סטלה אפשרה לה ליצור איתה מערכת יחסים שוויונית יותר, שבה לא הבעלים היא שקובעת בהכרח מה מתרחש. היא טענה כי היום, יותר מבעבר, היא מביאה בחשבון את רצונותיה ואת רגשותיה.

מתקשרת גם אם לא מדברת

זמנסקי מכירה היטב את העבודה של האנגר. "זהו תחום מרתק. אני לא יודעת אם האנגר באמת לימדה את סטלה לדבר או פשוט לחזור על רצף מסוים של לחיצות כפתור, אבל כך או כך, לוח התקשורת שהיא יצרה הוא דבר נהדר. הכפתורים מעוצבים בצורה מצוינת, כך שקל ללחוץ עליהם, והם מעוצבים בצבעים שכלבים באמת רואים. והכלבה, גם אם היא לא מדברת, היא בהחלט מתקשרת. זו לא החיה היחידה שמתקשרת כך. גם קופים עושים זאת, וגם תוכים יכולים לא רק לחזור על מילים, אלא להשתמש בהן במידת מה כדי להביע את עצמם".

לבעלי חיים ישנם רעיונות מורכבים כמו אלה שאנחנו מביעים באמצעות שפה?
"אנחנו לא יודעים, אבל השיטות האלה של פיתוח התקשורת בהחלט מקרבות אותנו ללמוד את הקוגניציה שלהם ואת הגבולות שלה".

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה