גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש כאן סערה מושלמת": ד"ר אלון איזנברג מציע נוסחה להתמודדות עם עליית המחירים

ד"ר אלון איזנברג, המתמחה בחקר מבנה שווקים ותחרות, מסביר כי "צריך להעלות הילוך בתחום ההגבלים העסקיים - אבל זה לא הפתרון לאינפלציה" ● בין ההמלצות שלו לרשות התחרות: לחזור להתמקד בקרטלים ולספק לחברות הנחיות ברורות - "שהשוק יידע מה מותר ומה אסור"

ד''ר אלון אייזנברג / צילום: איל יצהר
ד''ר אלון אייזנברג / צילום: איל יצהר

"סופה מושלמת שגורמת לעליית מחירים", כך מגדיר ד"ר אלון איזנברג את המצב הנוכחי. וכמו כל סופה מושלמת, יש כאן שילוב של סיבות. השיבושים שהמגפה זורעת בכלכלה, כולל בשרשראות האספקה, הביאו למשל לזינוק בעלויות עבור החברות עצמן. מה שנקרא, עלייה במחירי התשומות. "העלייה במחירי התשומות היא דבר אמיתי, שצריך איך שהוא להתגלגל גם אלינו הצרכנים. והוא משתלב - בשילוב קצת לא רצוי - עם תופעות אחרות של תקופת הקורונה, כמו עליה בכוחן של חברות שיש להן שליטה ריכוזית, עם קושי של ספקים קטנים יותר להתמודד עם האתגרים של התקופה, וקושי להתמודד עם תופעה של קרטלים".

למה קושי?
"כיוון שנוצרו נסיבות שבהן, למשל, ענף שלם הולך ומדבר עם הממשלה ואומר, 'תראו, צריך לעזור לנו'. אבל בתוך הדיאלוג הזה יכול גם להיווצר גם איזשהו דיאלוג ביניהם (בין החברות עצמן, א"פ). נוצר מצב שבעצם יש הרבה תקשור ותמלול, אפילו רק כלפי התקשורת או כלפי הממשלה של הבעיות של הענף - שהוא בפני עצמו יכול לעזור לחברות לתאם העלאת מחירים".

עליות המחירים מורגשות במיוחד בארצות-הברית, שבה האינפלציה הגיעה לרמות שלא נראו כבר עשורים. ויחד עם האינפלציה, התפתח דיון סוער בין הכלכלנים בארה"ב: האם כוחם הגובר של המונופולים אחראי לאינפלציה, והאם הדרך להורדת המחירים עוברת דרך מלחמה במונופולים? איזנברג, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, מתמחה בחקר מבנה שווקים ותחרות. בראיון לגלובס, הוא מסביר שמאבק במונופולים הוא לא מרשם לטיפול באינפלציה, שהיא תופעה רחבה הרבה יותר. אבל מצד שני, הוא מדגיש שיש שלל סיבות להגביר את העיסוק בתחום ההגבלים העסקיים, או התחרותיות, כולל כאן בישראל.

"ייתכן בהחלט שהיכולת לנצל לרעה מעמד מונופוליסטי, או תחרות בין מעטים, השתפרה בתקופת הקורונה, מכיוון שתשומת-הלב הציבורית לא כל כך שם - אולי עכשיו קצת יותר. ולכן כן הייתי רוצה לראות פעולה יותר משמעותית, גם בעת הזאת. לא כטיפול בבעיית האינפלציה: אצלנו בישראל למשל, לפי הנתונים האינפלציה לא התפרצה כמו בארצות-הברית. בלי קשר לזה, צריך להעלות הילוך בתחום ההגבלים".

"דווקא למונופולים יש יכולת לספוג התייקרויות"

"יש סיבת עומק מבנית לאינפלציה, שנראה שהיא רק מחמירה: ריכוז הכלכלה האמריקאית בידי מספר קטן יחסית של ענקים תאגידיים עם הכוח להעלות מחירים", כך קבע לאחרונה רוברט רייך, מי שהיה שר העבודה בממשל קלינטון, ונותר אחד הקולות הדומיננטיים באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית.

נראה שגם בבית הלבן, ששם לאחרונה דגש על תחום ההגבלים העסקיים, חולקים את קו המחשבה הזה. "הפנייה להגבלים עסקיים נובעת מאמונתו של הנשיא ביידן שרמות הריכוזיות הגוברות בכלכלה האמריקאית אפשרו למספר קטן של שחקנים בכל תעשייה להעלות מחירים יותר משהיו יכולים בשוק תחרותי", הסבירה לאחרונה כתבה בניו יורק טיימס. ומנגד, פרופ' לארי סאמרס, מי שהיה שר האוצר בתקופת קלינטון, יצא לאחרונה בחריפות נגד הקו הזה: "הטענה המתפתחת לפי ניתן להילחם באינפלציה באמצעות הגבלים עסקיים משקפת 'הכחשת מדע'".

אז בתקופה של אינפלציה אפשר להניח שעליות המחירים יגיעו דווקא מהמונופולים? לאו דווקא, מסתבר. "כשמחירי התשומות עולים, אין סיבה לחשוב דווקא שמונופולים יגלגלו את זה על הציבור יותר מענף בתחרות", אומר איזנברג. בענפים תחרותיים, שבהם אין לחברות שולי רווח גבוהים, הוא מסביר, החברות "יגלגלו 100% מעליות המחירים על הצרכנים" - פשוט כי אחרת הן יתחילו להפסיד כסף. לעומת זאת, למונופולים יש יכולת לספוג חלק מההתייקרויות, אולי זה גם ישתלם להם - דווקא אם יעלו את המחירים מעט פחות, אולי הם ימכרו יותר וירוויחו יותר (תלוי כמה הביקוש למוצרים שלהם רגיש למחיר). כך ש"זה לא בהכרח נכון שחברות שנהנות משליטה ריכוזית יגלגל יותר מעליות המחירים על הצרכנים".

אבל זו לא כל התמונה. כי כאשר התשומות עולות - כפי שקורה היום - יש לחברות בענפים ריכוזיים הזדמנות לתאם ביניהן בעקיפין העלאת מחירים, מסביר איזנברג. "אחד הדברים שצריך לעשות בקרטל זה להצליח לתאם מחיר, ואם אפשר בשאיפה בלי שממש דיברנו על זה, כי אז אנחנו יכולים להסתבך".

"כשמחירי התשומות עולים, קצת יותר קל לתאם, כי כולם מדברים על זה. אפילו אומרים לעיתון 'מחירי התשומות שלנו עלו ב-10% אז אנחנו כנראה נעלה מחירים'. וככה יש פחות חשש שאני היחיד שיעלה מחירים שזה מה שחברות מאוד לא אוהבות". באופן הזה, נוצר פתח לתיאום מחירים, לא ישירות (דבר שאסור כמובן), אלא בעקיפין.

וכאמור, "בגלל משבר הקורונה ושרשרת האספקה אנחנו עדים לעלייה במחירי התשומות". כלומר, לא מדובר בדיון תיאורטי בלבד. בהקשר הזה, לאיזנברג יש המלצה ברורה: להחמיר את הטיפול בקרטלים. "גם יותר הרתעה אבל גם הרבה יותר הנחיה של רשות התחרות. לא רק ללכת ולהעניש אלא גם פשוט לבוא ולהגיד בצורה יותר קטגורית: את הדברים האלה אנחנו לא מרשים לכם לעשות. אחנו רוצים שתפסיקו להצהיר כל יום כך וכך, או בואו תביאו לנו לנו נתונים: אנחנו רוצים להבין למה כולכם העליתם מחירים באותו שיעור".

אקטיביזם כזה, הוא מדגיש, הוא בגדר "מענה לטווח הארוך יותר. אולי עכשיו זה קצת ירתיע עם עליית המחירים - אבל זה לא מרשם לטיפול באינפלציה כתופעה כוללת".

 

אווירה נוחה לצבירת נקודות פוליטיות

ועדיין, יש מי שמזהה כאן הזדמנות. אפילו אם האינפלציה הנוכחית לא קשורה לגידול פתאומי בריכוזיות, הרי שנוצרה עכשיו אווירה נוחה לצאת למאבק במונופולים. כך הסביר פרופ' תומס פיליפון מאוניברסיטת ניו יורק, אחד מהחוקרים המובילים בתחום בארה"ב (שגם התראיין בעבר בהרחבה לגלובס על הריכוזיות באמריקה).

"נדמה לי שהטיעון הוא שבתקופה שהמחירים עולים יש שיח ציבורי, וקל לגרום לציבור להתעצבן ויותר קל לחברי קונגרס או אולי לחברי כנסת אצלנו לצבור נקודות על ידי זה שהם אומרים בואו ניכנס בפירמות הגדולות", אומר איזנברג. "אני מאוד לא אוהב את הקו הזה".

למה?
"מכמה סיבות. קודם כל, יש כאן זילות של כל הרעיון של הגבלים עסקיים. אני מאמין שהגבלים עסקים זה תחום מאוד חשוב, וצריך לזכור שברקע יש גם אנשים שחושבים שהוא בכלל לא חשוב, או שזה סתם פופוליזם. ולהגיד 'טוב, בואו ננצל כל הזדמנות כדי להיכנס בחברות גדולות ונקרא לזה הגבלים עסקיים', זה בדיוק להציג את התחום בצורה נלעגת שעלולה אפילו לגרום לבקלאש: כשההמחירים ירדו, או כשיתחלף הממשל, יגידו אולי לא צריך הגבלים עסקיים".

"הגבלים עסקיים זה תחום מקצועי. נכון שיש לו גם צדדים פוליטיים ומשפטיים, אבל יש מאחורי זה הרבה כלכלה, והרבה ספרות מקצועית. אני מבין שבעולם המדיניות לפעמים מנצלים הזדמנויות, אבל אנחנו כחוקרים לא צריכים לעלות על גלים פופוליסטים אלא פשוט להסביר בכל ימות השנה, ובכל תנאי מזג האוויר, למה זו פעילות חשובה".

ובכל זאת, יש אנשים שטוענים כבר שנים שנושא ההגבלים העסקיים והמונופולים לא מטופל כמו שצריך. עכשיו הציבור נסער בגלל עליות המחירים, ויש לשיטתם חלון הזדמנויות, אז למה לא לנצל אותו?
"יכול להיות שמי שרוצה להניע מדיניות באמת צריך גם למכור אותה, וגם לנצל להזדמנויות. ואני בהחלט נמנה על אלה שחושבים שגם בארצות-הברית וגם בישראל אנחנו צריכים ללכת לכיוון של השקעה הרבה יותר משמעותית בפעילות ההגבלים. הבעיה היא שכאשר אתה מנסה לעלות על הגל הזה, מה שאתה רואה הוא בדיוק צעדים לא מאוד אפקטיבים".

איזנברג מזכיר למשל את רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, שהעומדת בראשה, לינה חאן, הביאה איתה גישה המכונה "ניאו ברנדסייאנית", שמתנגדת לחברות גדולות מדי. גישה אותה מתמצתים לפעמים בסיסמה: "גדול זה רע". "ועכשיו אנחנו רואים שהדבר הזה קצת מתנפץ על סלעי בית המשפט העליון", אומר איזנברג, ומזכיר את הקשיים בתביעת הרשות נגד פייסבוק. "אם אתה מנסה להניע את הגלגלים של ההגבלים בצורה פופוליסטית, אתה כנראה גם לא תשיג את המטרה לגמרי ואפילו תפגע לטווח הארוך ביכולת כן לעשות את זה בצורה טובה".

לעומת זאת, איזנברג מציין לחיוב מהלכים של רשות הסחר וגם של משרד המשפטים האמריקאי, לטיפול בענפים ספציפיים, כמו תעופה, בריאות או תרופות. "ככל שזה יותר קונקרטי ויותר מקצועי ככה יש סיכוי: אלף, שזה יעבוד בכלל, וישיג איזשהי מטרה; ובית, שמבחינה תודעתית אנשים יתחילו לראות שזה עובד בשבילם. כמישהו שמאוד רוצה לראות את התחום הזה מקבל יותר נפח, אני חושב שאנשים צריכים לראות בסוף מה זה עשה בשבילם. ללכת למאבק גדול על לשבור את פייסבוק, ולהיכשל - אני לא יודע איך זה בדיוק תורם למטרה עצמה שהיא להשיג כלכלה תחרותית יותר. זה אולי באמת גריפת נקודות פוליטיות".

"התרופפות של הישגי המחאה החברתית"

לסיום אנחנו עוברים לישראל, שבה אמנם לא נרשמו (בינתיים) עליות מחירים גבוהות כמו בארה"ב, אבל גם כאן האינפלציה גבוהה מהרגיל, וגם כאן אפשר לראות התעוררות בשיח על הריכוזיות, כולל קריאות ברשתות החברתיות לחרמות על חלק מחברות המזון הגדולות.

איזנברג, כאמור, מדבר על הצורך "להעלות הילוך" בתחום ההגבלים בארץ. הוא מזהה "התרופפות של ההישגים של המחאה החברתית. אם (אחרי המחאה) ענפים מסוימים קצת יותר נפתחו, הייתה קצת יותר תחרות, קצת יותר הרתעה נגד צעדים אגרסיביים לבלימת תחרות - הרי שיכול להיות שהיום הדברים מקבלים קצת פחות תשומת-לב. וכשיש פחות תשומת-לב, יותר קל לגדולים לקחת את זה למקומות שמסכלים תחרות בדרכים שאולי לציבור קשה מאוד להבין ולדעת".

מה הוא היה רוצה לראות? איזנברג מדגיש את החשיבות של איסוף נתונים לגבי התחרותיות בענפים השונים בכלכלה בארץ, ומציע לקחת דוגמה מבריטניה שבה מתפרסם דוח שנתי על מצב התחרות. "צריך להפעיל את הכלים המקצועיים ולהשתמש בנתונים כדי לזהות איפה אולי יש בעיות. ואז להיכנס, ולבקש מידע מאותם ענפים, לנסות לזהות פרקטיקות בעייתיות".

נקודה נוספת שאיזנברג מבקש להדגיש היא היעדר הנחיה מספקת למגזר העסקי מצד רשות התחרות. "לא בטוח שתמיד יש מספיק מודעות במגזר העסקי אפילו למה אפילו נחשב לגיטימי או לא מבחינת הכללים. הייתה בשנים האחרונות מגמה להשאיר לשיפוט עצמי: 'אתה לא יודע אם משהו בסדר או לא? אל תפנה אלינו, תיקח בעצמך מומחים ותעשה שיפוט את עצמי'. יש בזה אולי היגיון מבחינת הורדת הנטל הבירוקרטי והעומס על הרשות עצמה, אבל הייתי רוצה לראות את הרשות מפעילה הרבה יותר את המשאבים שלה ללכת בעצמה - גם על בסיס תלונות שהיא מקבלת אבל גם על בסיס פרואקטיבי - לחפש דברים בעייתייים, וכן לתת לשוק את ההנחיה.

"להגיד לשוק הדבר הזה שאתם עושים, אני לא רוצה שתעשו את זה יותר. ואם יש פורום ואתם נפגשים שם כדי לדבר על כל מיני דברים לגיטימיים, אז הנה המותר והאסור. לחדד את הדברים. או אם יש לך בלעדיות, האם אתה ממש חוסם מישהו להיכנס ולהתחרות. צריכה להיות הכוונה מלמעלה בכל הדברים האלה".

ולסיום, איזנברג מזהה בעיות מיקוד, דגש גדול מדי של מקבלי ההחלטות על הורדת מכסים כאמצעי להגברת התחרותיות והורדת המחירים. "אם אני חושב שבשנתיים האחרונות היה עוד יותר קשה להיכנס ולאתגר את הפירמות הגדולות, שייתכן שחסמי הכניסה עלו בהרבה מאוד ענפים ושבנוסף נוצרו נסיבות שבהן התרחקנו משיווי משקל תחרותי - אז אני אני חושב שהדיון צריך להיות הרבה יותר ספציפי. לא אנקוב בענף ספציפי, כי זה לא מקצועי ולא רציני, אבל צריך ללכת ולבדוק את הדברים הרבה יותר לעומק, ופחות להשקיע את המשאבים שלנו בלדבר כל היום רק על הורדת מכסים.

"כן, זה לפעמים חשוב ומועיל, אבל בכלכלה שנולדה כמאוד מאוד ריכוזית-ציבורית והפכה להיות מאוד מאוד ריכוזית-פרטית, לחשוב שכל מה שצריך זה הורדת מכסים - יש פה טעות קשה מאוד. יש פה בעיה של פוקוס. אני בעד להסיר חסמים לתחרות, כולל הורדת מכסים במקומות המתאימים, אבל זה לא חזות הכל. וכשאני רואה שגם הרשות עוסקת הרבה בנושאים של רפורמת כשרות ודברים כאלה ואחרים - אני בעד הכל, אבל אני רוצה גם את הלחם והחמאה של לבוא לטפל בתופעה של קרטלים, לבוא ולתת הנחיה שהשוק יידע מה מותר ומה אסור, הרבה יותר להיכנס לזה".

ד"ר אלון איזנברג

אישי: בן 45, נשוי ואב לשניים
מקצועי: מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית המתמחה בחקר מבנה שווקים ותחרות, וביקוש צרכנים. את הדוקטורט קיבל מאוניברסיטת ייל
עוד משהו: כותב את הבלוג "על שווקים ותחרות"

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים, פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

כותרות העיתונים בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם