גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גל עזיבות חריג: 600 שוטרים התפטרו בתוך שנה

חוסר בגיבוי מצד הפיקוד הבכיר, תנאי השכר ועומס רב בימי הקורונה, הם חלק מהסיבות שהובילו לגל העזיבות ● לאחר ישיבה מיוחדת שנערכה בנושא במשרד לביטחון הפנים, הוחלט כי במהלך 2022 ינסו במשטרה לשמר את כוח-האדם בתוכנית ייעודית

יותר מ-600 שוטרים התפטרו בשנה האחרונה / צילום: שלומי יוסף
יותר מ-600 שוטרים התפטרו בשנה האחרונה / צילום: שלומי יוסף

משטרת ישראל בבעיה. מהנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה שמספרם של הפורשים והמתפטרים מהמשטרה בשנת 2021 הגיע לכ-600, כמעט כפול מהשנה שקדמה לה. בתגובה למגמה, בישיבה מיוחדת של המשרד לביטחון הפנים, הוכרז על שנת 2022 כ"שנת השוטר", מתוך כוונה לחזק את מעמדם של השוטרים. התוכנית תוצג בקרוב לאישור המשרד לביטחון הפנים.

בחודשים האחרונים עדויות וטענות על גל הפרישה הופיעו בכלי התקשורת השונים. בתוכנית ה"צינור" של העיתונאי גיא לרר נחשפו על-ידי התחקירן בר שם-אור ארבעה פורשים, בהם קצינים. השוטרים העלו טענות על עומס רב, על מפקדים בכירים ובדרגי הביניים שמחפשים רק תוצאות מדידות ומוכנים לעוות נתונים ולפברק אותם לשם כך, וגם על אי תגמול הולם למאמץ הרב המושקע.

מעדויות של קצינים ושוטרים מרחבי הארץ עולות טענות זהות, כסיבות למרירות בקרב השוטרים ולפרישה או התפטרות של מי שלא יכול יותר.

"שכר זעום ולא מתגמל"

רשימת הטענות ארוכה מאוד, וכוללת בין השאר: שעות עבודה ארוכות ללא פרופורציה לשכר, שעות נוספות בהיקף גבוה שאינן מתוגמלות, היעדר תגמול להצטיינות והשקעה, התעמרות של קצינים ומפקדים בשל העומס הרב מבלי שיש למי לפנות כדי לקבל סעד.
השוטרים הצביעו גם על דרישות מופרזות מהם כדי לעמוד בסטטיסטיקה והמדדים שנקבעו בלי קשר למצב בשטח, היעדר גיבוי במקרה של עימותים ותלונות ותדמית גרועה וזלזול האזרחים בלובשי המדים. לבסוף, גם הסכם גג השכר שנחתם בספטמבר האחרון מעורר ביקורת רבה.

סיבה חשובה נוספת שהובילה לתשישות במערכת בשנתיים האחרונות היא מגפת הקורונה. המגפה השפיעה על השוטרים בשני אופנים מרכזיים: הראשון - העומס הרב שהוטל על המשטרה באכיפת התקנות על אזרחים נורמטיביים. באחד המקרים אף הוקלט קצין משטרה כשהוא מנחה את השוטרים: "אתם חייבים לחזור עם מספר מוגדר של דוחות קורונה". במקביל, תופעה נוספת - קטנה בהיקפה, אך קיימת - היא של שוטרים שסירבו להתחסן ונדרשים לבצע בדיקות תכופות.

כך למשל, י' שוטר מהפריפריה, שלאחרונה החליט להתפטר מספר: "ההסכם שחתם המפכ"ל עם משרד האוצר, בלי להתייעץ עם השוטרים, היה הקש ששבר את הגב, ולפחות עוד שוטר אחד מהתחנה הקטנה שלנו, התפטר איתי. שוטר עובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. כאדם דתי זה קשה לי מאוד, ובנוסף אני מקריב ממש את חיי הילדים. ומה מקבלים? השכר זעום ולא מתגמל. יש לי תואר ראשון, ותק של יותר מעשר שנים ואני בקושי מגיע ל 9600 נטו כולל הכל. שכר היסוד נמוך כמובן בהרבה. זו יריקה בפרצוף. וכשהוסיפו לכך, בהסכם החדש, שאתה זמני, ואפשר לפטר אותך בקלות, לקחו גם את היתרון של הביטחון התעסוקתי, האור בקצה המנהרה, נשברתי".

"לשוטרים אין גב"

י' מעיד גם על התעמרות של קצינים ומפקדים. "הם יורדים לחייך ואתה הופך להיות עבד נרצע", טען. "אין לנו ועד עובדים, אסור לנו להתאגד ולשבות, אי אפשר להתקומם על עוולות. לשוטר אין גב, כל הזמן אנחנו תחת זכוכית מגדלת, המוטיבציה בשפל ואף אחד לא ירצה לצאת לפזר הפגנה, מי רוצה לעמוד מול קהל אזרחי לפזר הפגנה כשאף אחד לא נותן לך גיבוי?".

מהעדויות עולה כי התחושה שאין גיבוי היא אחת מהעילות החזקות לפרישה של השוטרים. במשטרה יודעים זאת, וזו הסיבה שהמפכ"ל ומפקד מחוז ירושלים נתנו גיבוי פומבי מלא לשני שוטרי מג"ב שהרגו את המחבל שביצע את פיגוע הדקירה סמוך לשער שכם לפני כחודש. אלא שהשוטרים אומרים שזה קורה באירועים מתוקשרים והרבה פחות באירועי יום יום.

יש לציין שלא אחת, גם השוטרים נוהגים באלימות לא מוצדקת ובשימוש אסור בסמכותם, כפי שקרה בשבוע שעבר עם הצעיר החרדי חיים מזרחי. הצעיר העיר לשוטרים שפגעו ברכב חונה וספג מהם מכות קשות. לאחר מכן נעצר והואשם שהוא תקף אותם.
בעיה אחרת היא מה שמכנים השוטרים ה"הינדוס של תחנות המשטרה". בשנים האחרונות גבר השימוש במדדי הצלחה, שלטענת השוטרים, לא משקפים את המאמץ שהם משקיעים. "הקצינים, בעיקר מפקדי התחנות המסתובבים בין תחנות ברחבי הארץ, מגיעים ורוצים את הקידום", הם טוענים. "הם לא מחוברים לשטח ובוודאי לא לרווחת השוטרים. במקרים רבים הם מעמידים דרישות לא הגיוניות ליעדים, והכי גרוע מעוותים גרפים ותוצאות כדי להראות הצלחות".

המחסור בכוח-אדם מסתמן כבעיה מובילה. בגינו העומס על השוטרים גובר, כשבמקביל מספר המשימות רק עולה. לפי שלושה שוטרים ממקומות שונים בארץ, ששוחחו עם גלובס, בין שליש לחצי מהאיוש בסיורים ובמשימות מתבסס על מתנדבים של המשטרה, ולא על שוטרים בשכר.

"לייעל את המערכת"

הסכם השכר החדש, המכונה גג-שכר, עורר ביקורת חריפה בתוך המשטרה, לרבות של ניצבים שמחו עליו במהלך ישיבות סגל הפיקוד הבכיר במשטרה. הביקורת היא מופנית בעיקר אל עבר שני סעיפים משמעותיים בו. האחד, שיעור הפיטורים שהתחייבה עליהם המשטרה בשנים הקרובות מקרב השוטרים החדשים. השני, הדרישה להערכות תקופתיות המלחיצות מאוד את השוטרים ומשמשות לטענתם, לפחות במקצת המקרים, ל"סגירת חשבונות".

מקורם של הצמצומים, בהגדלה של תקציב המשטרה בעשור האחרון, מכ-8 מיליארד בתחילתו ליותר מ-13 מיליארד. החלק של השכר והגמלאות מגיע ל 80% מתקציב זה. באוצר, וגם במשרד לביטחון הפנים ביקשו לשנות את מנגנון הקידום, תלוי הוותק בלבד, בקידום מתוחכם יותר שמביא בחשבון תפוקות ואיכות. בנוסף, המטרה היא לקצץ במשרות של קצינים בדרגי ביניים, ולהפנות כספים למימון חדשנות ואמצעי חקירה. בתמורה קיבלה המשטרה כ-2,000 תקנים חדשים.

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב התייחס לכך בוועדת הכספים של הכנסת. "המטרה היא אחת: לייעל את המערכות", טען. "זה אומר יותר שוטרים בשטח, פחות מפקדות וקציני מטה, ולטייב את רמת כוח-האדם שמשרת במשטרה". תומר לוטן, מנכ"ל המשרד, אמר באותה הזדמנות שההסכם מאפשר למשטרה לייצר כסף על-ידי ניהול חכם של כוח-אדם, הכסף ממיר את עצמו משכר להתעצמות או מגמלאות לטכנולוגיה.

בשיחה עם גלובס אמר לוטן שאכן יש עליה של מספר השוטרים הפורשים אך לטענתו, לא מדובר ב"אסון" אלא בתופעה שמצריכה טיפול. "מדובר בכ-600 שוטרים ממערכת שמעסיקה 32 אלף, אם משווים למערכת החינוך, שם הפרישה גדולה בהרבה בשנות העבודה הראשונות".

"תחלופת כ"א טבעית"

לוטן תולה את הגידול בפרישה בכמה גורמים - ראשית האופי התעסוקתי של הצעירים. כלומר, הנטייה בקרב צעירים להחליף עבודות, בוודאי כשמדובר בעבודה אינטנסיבית. הסיבה השנייה, היא שילוב של העומס, עם הנחיות הקורונה שיצרו חיכוכים בין שוטרים לאזרחים. "זו משימה מסריחה" הגדיר זאת, והלחץ מהדרג הפוליטי להראות תוצאות, הוא רב, ולא בטוח שנכון.

לוטן הודה גם שסוגיית מדדי ההצלחה יצרה בעיה. "בעיקרון, המדדים הם כלי טוב, ועם זה בכל מקום שבו הם נעשו בצורה כפויה במרחב הציבורי התעוררה בעייתיות", סיפר. "מדדים במערכת מייצרים גם תמריצים שאתה לא רוצה. המשטרה התנגדה לכמות דוחות קורונה כמדד הצלחה והציעה דרכים אחרות, אבל הקברניטים דרשו זאת. זה עשוי לייצור עיוותים, אבל הפתרון הוא בשינוי התרבות הניהולית, הכשרת מפקדים שיבינו וידעו איך לעשות את זה טוב יותר".

לוטן דחה את הטענה שהסכם השכר גרם ליותר פרישות, שכן הוא נחתם רק בספטמבר והחלו ביישומו החלקי חודש אחר כך: "המשטרה קטנה מאוד על מידותיה, חוסר כוח-האדם הוא נתון משמעותי, והאתגר שלנו במשרד הוא להגדיל את מספר השוטרים".
האתגר של לוטן, השר בר-לב והמשטרה יתעצם כעת, עם גיוסם של כ-2,000 שוטרים בהחודשים הקרובים, מהם 800 במסגרת המאבק בפשע ובאלימות בחברה הערבית.

ממשטרת ישראל נמסר: "הארגון משקיע רבות בבניין כ"א תוך דרישה מתמדת להתמקצעות ומתן שירות מיטבי לאזרח. באופן טבעי, כבכל מקום עבודה ישנה תחלופת כוח-אדם כל העת, כל אחד מסיבותיו האישיות. במשטרת ישראל משרתים כ-32,000 שוטרים ושוטרות שעושים עבודת קודש ופועלים למען אזרחי ישראל בכל ימי השנה. מיותר לציין שנוכח אירועי השנה החולפת ומשבר הקורונה נרשמה עליה בתנועת העובדים במשק, ובכללם גם במשטרת ישראל".

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס