ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין
חברת בונוס ביוגרופ הודיעה היום (ב') שהגישה לאישור משרד הבריאות את התרופה שלה Mesencure המיועדת לחולי קורונה קשים. אם התרופה תאושר על ידי משרד הבריאות, היא תהיה התרופה הישראלית הראשונה שמאושרת באישור חירום לשימוש בקורונה, וישראל תהיה המדינה הראשונה שמאשרת אותה. כמו כן יהיה זה המוצר הראשון של בונוס בשוק.
משרד הבריאות הישראלי נחשב ל"רגולטור שניוני", כלומר שמאשר תרופות שאושרו על ידי רשות בריאות אחרת בעולם, כמו ה-FDA בארה"ב או ה-EMA באירופה. אישור של מוצרים בישראל כמדינה ראשונה נעשה רק לעיתים נדירות, בעיקר סביב מחלות שמופיעות בצורה ייחודית בישראל.
בכל זאת, משרד הבריאות הישראלי אישר את חיסון פייזר במנה שלישית לפני אישורו בעולם. ייתכן שגם הפעם, בגלל מצב החירום, המשרד יהיה מוכן לשקול להיות החלוץ באישור מוצר חדש. אם אמנם כך יקרה, ואם המוצר ימצא כמועיל מנתוני העולם האמיתי, ייתכן ומדינות נוספות יאמצו ויאשרו אותו.
אולם, חשוב לציין כי הניסוי שנערך ב-Mesencure לא היה גדול, וטרם נערך במוצר ניסוי המתוכנן בצורה אופטימלי. בניסוי הנוכחי, לא הייתה חלוקה אקראית וסמויה של חולים לקבוצת ניסוי וביקורת. במקום זאת, החולים טופלו ורק אחר כך תוצאותיהם השוו לקבוצה אחרת של חולים, דומים להם דמוגרפית ומבחינת מאפייני המחלה, שקיבלו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי מלבד התרופה. ניסוי כזה נחשב לבעל ערך, אך פחות טוב ממה שנקרא "ניסוי קליני מתוכנן היטב".
התרופה הפחיתה בכ-68% את התמותה של חולי הקורונה הקשים, בהשוואה לתמותה בקבוצת הביקורת. רק 6% מהחולים בקבוצת הניסוי מתו (שלושה חולים) לעומת 19% בקבוצת הביקורת. הודגמה יעילות מובהקת של MesenCure בהפחתה של כ-57% בהזדקקות של החולים הקשים שטופלו בתרופה להנשמה פולשנית בהשוואה לקבוצת הביקורת.
בונוס הודיעה כי בכוונתה לבקש אישור חירום גם מהרשות האירופאית EMA, וכן להגיש במקביל בקשה לכניסה לניסוי שלב III בחולי קורונה קשים, בישראל ובמדינות נוספות.
"תאים מזנכימליים בינתיים לא הוכיחו את עצמם"
לדברי פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא: "תרופה למחלה קשה היא משהו שאנחנו משוועים לו, כי אין כזו מלבד סטרואידים וקלקסן. אנחנו מנסים המון דברים, וכמו שהם עולים ככה הם יורדים. התכשיר הנוכחי, תאים מזנכימליים, ראיתי דומים לו כמה פעמים. בהתחלה הייתה זו פלוריסטם (חברה שייסד ד"ר שי מרצקי, שייסד גם את בונוס). אמרו שזה יעיל ומדהים, ובינתיים זה לא הוכיח את עצמו, אם כי הם ממשיכים בניסויים. לחולה אחר ייבאו תאים מזנכימליים מחברה בארה"ב, וגם לגבי המוצר הזה התוצאות מאוד לא ברורות.
"חשוב לי לומר, כי אני מכירה את הניסוי, שהנבדקים שנכנסו לניסוי של בונוס היו מוגדרים כחולים קשה, אבל לא כולם באמת היו החולים הקשים המונשמים והקריטיים שעבורם אנחנו צריכים את התרופות. בחולים כאלה יותר קל להראות מניעת תמותה".
רהב מציינת כי היא תופתע אם התרופה תקבל אישור מלא על בסיס הניסוי שפורסם, ואם זה יקרה, היא עצמה תמשיך להשתמש בה כמוצר ניסיוני.
משרד הבריאות יכול לבחור בכמה כיווני פעולה לגבי התרופה כרגע. הוא יכול לחכות לאישור של רשות אחרת, או לדרוש מהחברה ניסוי נוסף. אם ירצה להספיק להשתמש במוצר בגל הנוכחי, עדיין יוכל לאשר אותו כניסוי מורחב ולא כאישור חירום. לכך יש השלכות לגבי האופן שבו יתייחסו למוצר במדינות אחרות.
תרופה ישראלית אחרת, נוגדני מחלימים שמפיקה חברת קמהדע, אושר לשימוש על ידי משרד הבריאות במסגרת ניסוי מורחב שכזה. ישנן מספר תרופות ישראליות נוספות לקורונה בניסויים קליניים, מוצרים של החברות NRX, אנלייבקס, ררדהיל ביופארמה ונוספות.
בעלי המניות העיקריים של בונוס הם המייסד והמנכ"ל ד"ר שי מרצקי (33%) והיו"ר יוסי רוייך (11%). לאחרונה הצטרפה למשקיעים בבונוס גם קרן ההון סיכון SIBF, של אור בן שושן, אביב כהן, אלי בן סימון ובועז אור-שרגא, שהגיעה להחזקה של כ-8.3% מההון - מניות בשווי שוק של 115 מיליון שקל, שכשליש מהן רכשה בשוק.
אור בן שושן, השותף המנהל בקרן, מסר כי "SIBF גאה לתמוך בפתרונות הייחודיים של בונוס ביוגרופ להתחדשות רקמות - התרופה מזנקיור אשר הצילה את חייהם של חולי קורונה קשים רבים שאושפזו בבתי חולים עקב דלקת ריאות ומצוקה נשימתית מסכנת חיים". בן שושן מכוון בדבריו להצלת חיי החולים שהשתתפו בניסויים הקליניים של החברה, שכאמור עדיין אין לה מוצר מסחרי.
"עוד אין לנו תחושה לגבי יעילות התרופה של פייזר"
בתוך כך, פרופ' רהב מציינת כי כבר החלה להשתמש בתרופות של חברת פייזר להן נמצאה יעילות של 93% במניעת התדרדרות של חולי קורונה לאשפוז, אך היא אינה מתאימה לחולים הקשים, עבורם מיועדת התרופה של בונוס. לדברי רהב: "עוד אין לנו תחושה לגבי יעילות התרופה של פייזר. צריך לטפל ב-15 עד 17 חולים כדי להשיג מניעה של אשפוז אחד, וממילא חולי אומיקרון רבים אינם מתדרדרים לאשפוז גם אם יש להם גורמי סיכון", לכן קשה לדעת עד כמה הועילה התרופה בינתיים, מלבד מה שידוע מן הניסוי.
רהב מציינת כי אין כרגע מחסור בתרופה עבור אנשים המוגדרים בסיכון, אך ישנם חסמים משמעותיים העומדים בפני המועמדים לקבלה. "חלקם מגיעים אלינו אחרי שכבר עברו חמישה ימים מתחילת התסמינים, או שהם מגיעים כשהמחלה כבר קשה, ואז התרופה פחות יעילה.
"במקרה אחר רציתי לתת אותה למרותק בית שנמצא בסיכון גדול, ואמרו לי - 'אי אפשר על בסיס אנטיגן, אלא רק על בסיס PCR'. האדם הזה לא יכול להגיע ל-PCR, הוא מדבק והוא לא יכול לעמוד עכשיו ארבע שעות בתור, ועד שכבר תגיע התשובה, יהיה מאוחר מידי בשבילו".
מטופלים אחרים לא יכולים ליטול את התרופה משום שיש להם מחלת רקע או שהם נוטלים תרופה אחרת שמתנגשת עם הטיפול. לאלה ניתן לתת את הטיפול החדש שפיתחה חברת מרק, שגם הוא נועד למניעת התדרדרות אך תוצאותיו בניסויים קליניים היו פחות טובות.
רהב מלאת ביקורת לגבי מתווה הבדיקות החדש: "הקריבו את כל ניהול שרשראות ההדבקה ואת מערך ה-PCR כדי לשחרר אותו לאנשים בסיכון כדי להחליט אם לתת להם תרופה. הם ממילא מתקשים להגיע ל-PCR ובינתיים עוד לא ברור שהתרופה הזו פותרת את כל הצרות שלנו".
בינתיים, מה מצב העומס?
"מה שקרה בסוף השבוע היה נורא. היה מפנה אדיר, מבול של חולים הגיע. ובמקביל המון אנשי צוות נדבקו. עדיין אין לנו הרבה מונשמים או מטופלים על אקמו, אבל אף פעם לא היה לנו בבת אחת כזה מבול של מאושפזים".