גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לראשונה בישראל: בני נוער מאיימים לתבוע את הממשלה בשל חלקה במשבר האקלים

בני הנוער החברים ב"מחאת הנוער למען האקלים" מצטרפים לגל של תביעות ברחבי העולם נגד ממשלות ותאגידים ● בשבוע שעבר, חברי התנועה שלחו מכתב התראה לפני תביעה למשרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה, האנרגיה והבריאות ● "במקום להקשיב למדענים ולזעקות שלנו, הממשלה ממשיכה בפעילות מזהמת ועבודה יחצ"נית", אומרת ליה לב בת ה-16, פעילה בתנועה

צעדת האקלים בתל אביב, אוקטובר 2021 / צילום: שני אשכנזי
צעדת האקלים בתל אביב, אוקטובר 2021 / צילום: שני אשכנזי

בדרך לבית המשפט: בני נוער החברים ב"מחאת הנוער למען האקלים" שלחו למשרדי הממשלה מכתב התראה לפני תביעה, בשל "אי הצבת יעדי הפחתת פליטות גזי חממה מתאימים, מצב המסכן בצורה בלתי רגילה את עתידנו ואת הזכות הבסיסית שלנו לחיים וביטחון". לדברי תומר גרטל, פעיל בצוות שעובד על התביעה: "כדי להיאבק בחוסר צדק אקלימי צריך לדרוש צדק. הגענו למצב שאין לנו יותר ברירה אלא לפעול בצעדים האלו".

בני הנוער טוענים כי אי קביעת יעדי הפחתת פליטות התואמים לגודל המשבר, היא חלק מה"התעלמות הבוטה של הממשלה להפנים שמשבר האקלים הוא הבעיה הכי גדולה שהאנושות צריכה להתמודד איתה". בני הנוער בישראל מצטרפים לגל של תביעות ברחבי העולם נגד ממשלות ותאגידים, בשל חלקם ביצירת משבר האקלים, וחידלון בטיפול באתגריו, ובראש ובראשונה, בהפחתת פליטות גזי החממה במסגרת הפעילות הכלכלית האנושית. בשבוע שעבר, שלחו מכתב התראה לפני תביעה למשרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה, האנרגיה והבריאות, באמצעות עורכי הדין אסף פינק וערן צין, ובסיוע הקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב.

"ישראל פולטת גזי חממה בהיקף הדומה למדינה בגודל בינוני"

בפנייתם, כותבים עורכי הדין למשרדי הממשלה כי "משבר האקלים מציב איום ממשי על המשך החיים בכדור הארץ. בדוח הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) נקבע חד משמעית שמשבר האקלים הינו תוצאה של הפעילות האנושית, ובראשה השימוש הרב בדלקים מאובנים, המביא לפליטה חסרת תקדים לאטמוספירה. למרות גודלה הגיאוגרפי, ישראל פולטת גזי חממה בהיקף הדומה למדינה בגודל בינוני, ואין לה את הפריבילגיה שלא לפעול להפחתה דרסטית של גזי החממה. ואולם, מבקר המדינה מצא ש"ההתקדמות של ישראל בהשגת היעדים בתחום, נעה בטווח שבין פיגור לאפס".

בני הנוער דורשים מהממשלה להציב יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי החממה ולפעול למען הבטחת סביבת מחייה בטוחה עבורם, במציאות שבה ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם. זאת, בזמן שבתוכנית "מעבר לכלכלה דלת פחמן" שהציגה הממשלה ביולי 2021 ועברה כהחלטת ממשלה בלתי מחייבת ולא כחוק, שואפת הממשלה להפחתה כוללת של 27% בפליטות גזי החממה בלבד, ביחס לשנת 2015.

"מדובר ביעד נמוך משמעותית מהיעדים המקובלים באולם הנעים סביב ה-50%", כתבו בני הנוער. "יעד נמוך זה גם מציב סימן שאלה ממשי על היתכנות מימושה של הצהרת רה"מ בוועידת האקלים האחרונה, לפיה ישראל מתחייבת ליעד של איפוס נטו של פליטות גזי החממה עד 2050". למרות שראש הממשלה התחייב בחודש נובמבר בוועידת האקלים העולמית בגלזגו לאיפוס הפליטות - עד היום, טרם הציגה הממשלה תוכנית בנושא, ואף לא אישררה את ההבטחה בהחלטת ממשלה או בחוק.

אילו לא תציב הממשלה יעדים להפחתת גזי חממה ב-50% עד שנת 2030, נערכים בני הנוער לתביעתה. "היעד שהציבה הממשלה עומד בסתירה לחובתה החוקתית והחוקית לשמור ולהגן על חיי ובריאות הציבור, והינו בלתי סביר באופן קיצוני. על ישראל לקבוע יעדים גבוהים בהרבה התואמים את הסטנדרט הבינלאומי ומקיימים את התחייבויותיה בהסכם פריז.

חקיקת חוק אקלים ירדה מהפרק 

כיום אין חקיקת אקלים או חוק המאפשר הגשה של תביעות אקלים בישראל, בניגוד למדינות רבות בעולם. ממשלת ישראל לאורך השנים השתדלה לקבוע יעדים שונים בהחלטות ממשלה לא מחייבות בתחום הגנת הסביבה והאקלים, ונמנעה מחקיקת חוק אקלים. למעשה, בחודשים האחרונים ירדה מהפרק חקיקת חוק אקלים, בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה בנוגע לקיבוע יעדים מחייבים בחוק, שיחייבו את הממשלה לתוכניות משמעותיות להפחתת פליטות, וכך גם יחשפו אותה לתביעות אפשריות של אזרחים אילו תתרשל בעתיד בהשגת היעדים.

עד כה, הממשלה כשלה בהשגת היעדים הצנועים שהציבה בתחום המעבר לאנרגיה מתחדשת. בשנת 2020, כך לפי ההתחייבות של ישראל, 10% מהחשמל אמורים היו להיות מיוצרים באמצעי אנרגיה מתחדשת. ואולם, גם בשנת 2021 אותו יעד לא הושג, וישראל מדשדשת סביב ה-7%, ללא תוכנית אב למשק האנרגיה, וללא תוכנית להשגת יעדים שהציבה גם לסוף העשור.

ובכל זאת, עורכי הדין של בני הנוער מצאו מעין "פרצה". הסעד המשפטי בו ישתמשו בני הנוער אילו יגיעו לבית המשפט, הוא חובתן של רשויות השלטון מוטלת החובה לשמור ולהגן על הזכות לחיים ולבריאות מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "לפיכך, הרשויות מחויבות להימנע מפגיעה בזכויות הללו ולפעול פוזיטיבית כדי להגן עליהן", כתבו בני הנוער באמצעות עורכי דינם. "אך במקרה המדובר, נכשלה הממשלה בשני המישורים. היא אינה נוקטת בצעדים אקטיביים מספקים להפחתת הפליטות ומניעת שינויי האקלים, וכך תורמת לפגיעה בבריאות הציבור ואינה פועלת כדי להגן עליו".

בישראל נושאים עיניים לתביעות הולכות ומצטברות ברחבי העולם בתחום האקלים. תביעה אחת שהוגשה בהולנד מעוררת בבני הנוער המקומיים תקווה. פסיקה תקדימית קבעה ב-2019 שהממשלה המקומית מחויבת להגן על אזרחיה נוכח משבר האקלים, ולהפחית את פליטות גזי החממה ב-25% עד לסוף שנת 2020, וכי המדיניות האקלימית של הממשלה אינה משביעת רצון.

"המאבק במשבר האקלים מתקיים כבר זמן רב, ואנחנו כן רואות עליה במודעות וברצון לפעולה. אך במקום להקשיב למדענים ולזעקות שלנו, הממשלה ממשיכה בפעילות מזהמת ועבודה יחצ"נית, ומסכנת ישירות את העתיד שלי ושל כולנו", אומרת ליה לב בת ה-16, פעילה בתנועת הנוער למען האקלים. "משבר האקלים נוגע בכולנו, בכל אספקט של החיים שלנו, וזה לא הגיוני שהממשלה שאמורה לדאוג לנו ולספק לנו חיים טובים עושה בדיוק הפוך. אני מצפה שהממשלה תתחיל לפועל בשביל החיים שלנו ותקשיב למדענים. עד אז, לא נפסיק להשמיע את קולנו. נמשיך לצאת לרחובות, להגיע אל הכנסת, ולדרוש צדק אקלימי".

עוד כתבות

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד