נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
"כניסת הארנקים הדיגיטליים לתחום התשלומים בבתי עסק העלתה שאלות ביחס למבנה שוק התשלומים העתידי ולשירותים שיתפתחו אגב השימוש במידע שנצבר על הלקוחות והעסקאות שביצעו", כך פותח היום (ג') בנק ישראל שורה של הוראות בקשר להעברת מידע שנצבר בארנק הדיגיטלי.
על מנת להמחיש את הבעייתיות אותה רואה בנק ישראל, נפתח בדוגמא: אדם מתקין את הארנק של פייבוקס (מיזם בבעלות שופרסל ובנק דיסקונט) על הנייד ומחבר אליו מספר כרטיסי אשראי. בעת ביצוע קנייה בסופרפארם, הוא משלם באמצעות הארנק. האם שופרסל יכולה לשלוח לו קופוני הנחה ברשת בתי המרקחת שלה, על המוצרים שהוא רכש בקנייה זו, בהתבסס על המידע על הרגלי הקניות שלו, שנאסף מהארנק?
בנק ישראל מבהיר בהוראה כיום, שהמידע הוא איננו של הארנק, או של הכרטיס עמו בוצעה הרכישה והוזן לארנק, אלא של הלקוח - והוא יבחר עם מי לשתף אותו. תפיסה זו עומדת גם בבסיס רפורמת הבנקאות הפתוחה, והיא זו שעומדת בתשתית יצירת מאגרי הנתונים והעברת הנתונים על הלקוח, בהסכמתו, בין מוסדות פיננסיים שונים. בהתאם, בנק ישראל סבור שיש לאפשר לגופים פיננסיים להשתמש במידע שקיבלו בהסכמה של לקוחותיהם לשימושים שהסכימו הלקוחות.
לגבי מידע על תשלומים לרכישת מוצרים בבתי עסק, מציינים בבנק ישראל כי: "מידע שנאסף בשירותי ה-P2P באפליקציות התשלום הבנקאיות הינו בעל ערך תחרותי כאשר מדובר במידע על תשלומים לרכישת מוצרים ושירותים בבתי עסק, אך בעל ערך תחרותי נמוך כאשר מדובר במידע על העברות בין אנשים פרטיים. לעניין זה, נציין כי היקפי הפעילות בתשלומים בבתי עסק באמצעות P2P הינם נמוכים מאד בהשוואה לאמצעי תשלום אחרים, במידה שאינה מחייבת התערבות בשוק זה בעת הזו".
בנוסף, ציינו בבנק ישראל כי הם מקדמים הוראת נוהל בנקאי תקין, לפיה המידע הקיים באפליקציות הבנקאיות - הן העברות בין אנשים פרטיים והן תשלומים בבתי עסק - יהיה חלק מסלי המידע של הבנקאות הפתוחה. דבר זה לדעת בנק ישראל יקטין את הדומיננטיות של השחקנים הקיימים כעת בשוק, ובראשם ביט ששולט בשוק באופן מובהק.
כאשר הארנק הדיגיטלי הוא ארנק פתוח, כלומר, ניתן לשלם באמצעותו בכרטיסי אשראי שהונפקו לא על ידי הגוף השולט בארנק, השימוש במידע הנצבר מפעילות זו יהיה כפוף, מעבר להסכמת הלקוח, גם להסכם שייחתם בין הגוף שמציע ארנק דיגיטלי לבין מנפיק הכרטיס. "בשלב זה, בנק ישראל לא מתכוון להתערב בשוק זה בשל היקף הפעילות השולי של הבנקים המפעילים ארנקים כאמור", מציינים בבנק ישראל.
בנק ישראל מניח תשתית להקמת תשתיות סליקה של מיזמי פינטק
בנוסף, ועל רקע הדומיננטיות של ביט בתחום, בבנק ישראל סבורים שיש להקים תשתית בתצורת מאגר, שיאפשר העברות כספים וביצוע תשלומים בין אפליקציות וחשבונות תשלום מסוגים שונים, כאשר המאגר יקשר בין מספר הטלפון הנייד (או מזהה אחר כמו כתובת מייל) לבין פרטי אמצעי התשלום לזיכוי (כגון חשבון תשלום). כך, יהיה למשל ניתן להעביר תשלום מביט לפייבוקס, ולא רק בין שני מחזיקי אפליקציית ביט.
"בעולם ישנן דוגמאות לסוגים שונים של תשתיות לממשק בין אפליקציות תשלום. תשתיות אלה עשויות להתבסס על מאגר מרכזי, חיבור בין מאגרים קיימים או סוג של שירות קישור או ממשק, כאשר הזיהוי של הלקוחות הוא תמיד על ידי ערך חד חד ערכי כמו למשל מספר זיהוי ייחודי (למשל ת"ז) או מספר טלפון. השיקולים המנחים להקמת תשתית ראוי שייקחו בחשבון את היכולת להקמתה בקלות ובמהירות, התאמתה לשחקנים השונים בשוק, מהירות הטמעת התשתית והעמדתה לשימוש השחקנים בשוק והכל כמובן תוך הבטחת גבולות האחריות, שמירת המידע ופרטיות לקוחות הקצה", מציינים בבנק ישראל.
לשם קידום הנושא, הוקם צוות בין משרדי בהשתתפות משרד האוצר, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות התחרות ובנק ישראל, שבוחן לעומק את הסוגיות השונות העולות מהקמת תשתית זו".