משרד ריק מעובדים. חוק שעות העבודה והמנוחה לא עודכן ולא הותאם למצב החדש שנוצר / צילום: Shutterstock, Arthur Bargan
בשנה האחרונה, תחום דיני העבודה התמודד עם לא מעט שאלות הנוגעות לסוגיות של עבודה מהבית: כיצד מפקחים על שעות העבודה, מהן ההוצאות שצריכות להיות מוכרות על-ידי המעסיק, כיצד מבססים אמון אישי בין העובד למעסיק ועוד. הגם שאנו מצויים כבר קרוב לשנתיים בתוך מגפת הקורונה, חוק שעות העבודה והמנוחה לא עודכן ולא הותאם למצב החדש שנוצר.
בין הסוגיות שעלו בשנה האחרונה על-ידי לקוחותינו, חזרה ועלתה שאלה אחת מרכזית, והיא כיצד מפקחים על שעות העבודה של העובד מרחוק ועל משך יום עבודתו.
משכו של יום עבודה, תחומי השעות ושעות נוספות, מוגדרים בחוק שעות עבודה ומנוחה וכן בצו ההרחבה אשר הסדיר את המעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים. החוק קובע כי עובד המועסק מעבר ליום עבודה מלא זכאי לגמול שעות נוספות.
העבודה מהבית מאפשרת שעות עבודה גמישות. יחד עם זאת, על המעסיק והעובד לקבוע בהסכם מי מחליט על שעת תחילת העבודה וסיומה, האם העובד רשאי לצאת להפסקות ארוכות במהלך היום לענייניו האישיים ולהמשיך לעבוד בשעות הלילה; האם העובד רשאי להחליט שיום אחד הוא עובד שעות רבות, ולמחרת הוא עובד חצי יום בלבד, מה שעלול לגרום למצב שבו העובד זכאי לגמול שעות נוספות, שכן התשלום בגין שעות נוספות הוא יומי.
מבחינת העובד, עליו לארגן את יום העבודה כך שיימנע, ככל הניתן, ערבוב בין המטלות שהוא מבצע בעבודה לבין מטלות הבית, ועל העובד להחליט כיצד הוא שומר על איזון בין שעות העבודה לשעות הפרטיות שלו בביתו, וכיצד לשמור על גבולות ברורים, כך לא יהיה טשטוש בין שעות העבודה לשעות הבית.
על הצדדים לבחון האם נכון יותר למדוד את עבודת העובד על-פי תפוקות או בהתאם למילוי פרויקטים במקום על-פי שעות עבודתו. מודל כזה גם מאפשר שעות עבודה גמישות יותר.
עבודה מרחוק מעלה גם סוגיות של הגנת פרטיות המידע
כמו כן, עבודה מרחוק מעלה גם סוגיות של הגנת פרטיות המידע. כיצד עובד אשר בידיו סודות מסחריים של המעסיק או מידע פרטי של לקוחות המעסיק, מגן על אותם סודות ועל הלקוחות כאשר הוא עובד מרחוק ודואג שלא תהיה חשיפה של המידע. לא מעט פעמים, סוגיה כזו נדרשת להתאמות ייחודיות בחוזה ההעסקה.
שאלות נוספות שהתעוררו עם המעבר לעבודה מרחוק הן בנושא החזר הוצאות לעובדים. עובד המועסק מביתו אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה או החזר הוצאות דלק בימים בהם הוא עובד מרחוק. כך גם מעסיקים רבים ביטלו בתקופת הקורונה את השתתפותם בהוצאות בגין ארוחות בתקופה שבה העובדים הועסקו מביתם.
לעומת זאת, לעובדים התווספו הוצאות הכרוכות בעבודה מהבית, כגון: תשלום על שיחות טלפון, חיבור לאינטרנט ולעתים גם רכישת ציוד משרדי ותוכנות מיוחדות. גם במקרה זה יש להסדיר מראש מי נושא בתשלום הוצאות אלה, שכן ייתכן כי ההוצאות שמוציא העובד מהבית נמוכות באופן משמעותי מהוצאות הדלק שהוציא על-מנת להגיע לעבודה ואשר אינן מכוסות במלואן בתשלום החזר הוצאות הנסיעה או הדלק להן זכאי העובד.
זאת ועוד, בניגוד למצב בו המעסיק מחויב לדאוג לעובד לסביבת עבודה שתתאים לצרכיו, שאלה נוספת שמתעוררת היא מי צריך לדאוג לסביבת עבודה ראויה. האם על העובד לדאוג לפינת עבודה שקטה, ומי נושא בהוצאות עבור חשמל, תשלום עבור תשתית ומנוי לאינטרנט, טלפון וכל צורך אחר הנדרש לשם ביצוע העבודה.
בתאונה המתרחשת בעבודה בשעות העבודה כשהבית משמש לצורכי עבודה, הופך הוא להיות, על דרך של העתקה מושגית, סביבת עבודה בדומה לזו המתקיימת אצל המעסיק. במקרה של תאונת עבודה יש לבדוק האם התאונה, על-פי נסיבותיה והקשרה, הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו התרחשה בחצריו של המעסיק, והאם יש להכיר בה כתאונת עבודה עת התרחשה בביתו של העובד המשמש לו כמקום העבודה, ושלא מדובר בתאונה ביתית שאינה קשורה לעבודת העובד מביתו.
מאחר שהכללים בנוגע לעבודת העובד מהבית טרם הוסדרו בחקיקה, אני ממליצה הן לעובד והן למעסיק להגיע להסכמות בסוגיות שהועלו לעיל ולעגן אותם בהסכם עבודה מסודר על-מנת למנוע חילוקי דעות עתידיים.
הכותבת היא שותפה וראש מחלקת דיני עבודה (משותפת) במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'