גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אילת מרוויחה מהירידה בטיסות לחו"ל, אבל זה עלול לחזור אליה בבומרנג

במשך שנים העיר הדרומית לא השכילה לייצר לעצמה מנועי צמיחה כלכליים מלבד התיירות - ואת המחיר היא שילמה כשהפכה לעיר רפאים בזמן הסגרים ● עד שהכללים ישתנו, אילת תמשיך לבנות על מע"מ אפס, ועד שהשמיים ייפתחו מחדש, המלונאים ימשיכו להעלות מחירים

אייס מול באילת. מכיל כ-150 חנויות ונהנה מגידול משמעותי ברמת התפקוד הכלכלי בשנים האחרונות / צילום: Shutterstock
אייס מול באילת. מכיל כ-150 חנויות ונהנה מגידול משמעותי ברמת התפקוד הכלכלי בשנים האחרונות / צילום: Shutterstock

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

מערכת המסחר באילת נשענת על התיירים המבקרים בה ונהנית מתעדוף של מע"מ 0. כמות המבקרים הישראלים בכל חודש בעיר שווה ל-60-70 אלף משקי בית, בגודל של ערים כמו רמת גן ובת ים, כאשר מטרתם בביקור היא קניות ו"בזבוז כסף". כוח הקנייה המבקר בעיר מתחלף כל יומיים-שלושה.

באילת פועלים שלושה מרכזי מסחר מהמצליחים ביותר בישראל, במונחי פדיון ודמי שכירות חודשיים, ובשנים הקרובות יפעלו עוד שני מרכזים גדולים נוספים - קניון הסוהו וביג פאשן אאוטלט של הראל ויזל וביג. כאן נציג תמונת שוק של מערכת המסחר באילת ביחס לגודלה, מאפייניה ותפקודה והצפוי.

הקהלים בעיר

באילת מתקיים יחס של 3.7 מ"ר של שטחי מסחר קמעונאי לתושב (לא כולל המבקרים). כמצופה, מדובר בשטח הגבוה פי 3.3 מהממוצע הארצי (כ-1.11 מ"ר בלבד), הנובע מהיותה של אילת עיר תיירות הנשענת כמעט אך ורק על הוצאותיהם של תיירי חוץ והפנים, והעובדים הזמניים בשטחי המסחר שבה. עד היום, אילת טרם השכילה לייצר לעצמה מנועי צמיחה כלכליים נוספים והכרחיים, מלבד התיירות. עדות לכך היא היותה "עיר רפאים" במהלך סגרי הקורונה.

לפיכך, קהלי היעד למרכזי המסחר באילת מורכבים ממשקי הבית המתגוררים בעיר, ממועסקים ועובדים זמניים בענפי התיירות, ומתיירי החוץ והישראלים הלנים באילת.

אילתים - בשנת 2020 מנתה אוכלוסיית אילת כ-52 אלף תושבים, שאוגדו בכ-18 אלף משקי בית. שיעור הגידול השנתי הממוצע משנת 2011 ועד היום הינו 1.1%, נמוך מהממוצע הארצי השנתי שעומד על 2%.

עד היום, אילת לא מצליחה לייבא אליה אוכלוסיית קבע במספרים גדולים, ובעשור הקודם בנו רק כ-1,300 יחידות דיור בעיר. העיר משתייכת לרמה חברתית-כלכלית בינונית (עשירון 6). למאפיין זה השפעה מהותית על גודל ומאפייני כוח הקנייה החודשי שמוציאים התושבים על מוצרי קמעונאות שונים. סך כוח הקנייה החודשי של האילתיים נאמד ב-80-85 מיליון שקל.

עובדים זמניים - תוספת חדר אחד בבית מלון מביאה לתוספת של 4-4.5 תושבים נוספים בעיר (מתוכם, כ-1.5 עובדים זמניים). כיום פועלים בעיר כ-50 בתי מלון, עם כ-10,500 חדרי מלון פתוחים. כלומר, ישנם כ-16 אלף עובדים זמניים. סך כוח הקנייה החודשי שלהם נאמד ב-20-25 מיליון שקל.

תיירי חוץ - בשנת 2019 ביקרו באילת כ-200 אלף תיירי חוץ, כ-17.5 אלף בחודש. כמו כן, בשנה זו התקיימו באילת כ-740 אלף לינות של תיירי חוץ, עם ממוצע של 4 לילות לתייר.

תיירי פנים - בשנת 2019 לנו באילת כ-2.3 מיליון תיירי פנים, כ-192 אלף בחודש. גודל הקבוצה המשפחתית הממוצעת המבקרת באילת הוא 3.2 נפשות.

טרום הקורונה ביצענו סקר ייעודי בקרב 1,000 משפחות עירוניות בישראל במדגם ארצי מייצג, ביחס לחופשות באילת ואומדן גודל ההוצאה של משק הבית בחופשה כזו. הממצאים מראים כי שליש ממשקי הבית נפשו באילת בשנת ביצוע הסקר. גודל ההוצאה הממוצע למשפחה עמד על כ-950 שקל.

 

כמה כסף מוציאים

תייר פנים מוציא בממוצע כ-215 שקל ליום (לא כולל לינה). מתוכם, כ-60 שקל על הסעדה, ו-160 שקל על מוצרי לא-מזון. תייר חוץ מוציא בממוצע כ-320 שקל ליום. מתוכם, כ-110 שקל על הסעדה, ו-210 שקל על קנית מוצרי "לא-מזון". בסך הכול מוציאה משפחת תיירי חוץ כ-2,750 שקל בחופשה (לא כולל הוצאות על לינה). סך כוח הקנייה החודשי של תיירים הלנים באילת מסתכם ב-130-140 מיליון שקל, לא כולל מוצרי סופרמרקט שנקנים בהיקף קטן יחסית.

האילתים צורכים כמעט הכול בעיר, באונליין ב"מדינת תל אביב" ובחו"ל. המועסקים בעיר צורכים את רוב הנדרש להם באילת. התיירים והמבקרים צורכים בעיקר מוצרי הסעדה (בשנים האחרונות ההוצאה מחוץ לבתי המלון קטנה לאור מכירת חופשת הכל כלול בבתי המלון), אופנה, מוצרי בריאות, יופי, בילוי, פנאי ואלקטרוניקה. בתחום האלקטרוניקה אילת היא במעמד של מונופול במכירת מכשירי סלולר.

בשורה התחתונה, בידי משקי הבית והמועסקים הזמניים באילת 100-110 מיליון שקל בחודש, תיירים חוץ ופנים - 130-140 מיליון שקל בחודש (בתוספת של כ-7 מיליון שקל עבור מזון וסופרמרקט ומוצרי סלולר שאינם כלולים). סך הכול כוח הקנייה החודשי המוצא באילת הוא כ-250 מיליון שקל ויותר - כמו עיר גדולה בישראל.

כאמור, בתקופת הקורונה והסגרים אילת הייתה עיר רפאים. בשנת 2021, עם פתיחת ענף התיירות לתיירות הפנים (ללא תיירות חוץ), נהנים מרכזי המסחר הבולטים בעיר מפדיונות חודשיים הגבוהים מתקופת טרום הקורונה.

שלושת המובילים

באשר לסביבת התחרות, באילת יש קרוב ל-200 אלף מ"ר של שטחי מסחר. מתוכם, כ-155 אלף מ"ר של מסחר קמעונאי נטו. באזור התעשייה פרוסים כ-25% משטחי המסחר שבאילת, בטיילת כ-18%, בשכונות כ-11% ובמרכז העיר הכושל מצויים כ-13%.

באילת קיימים, כאמור, שלושה מרכזי מסחר מצליחים מאוד. הראשון הוא קניון מול הים (עזריאלי) בשטח של כ-11.3 אלף מ"ר, התופסים כ-6% משטחי המסחר ברוטו בעיר. שטח הקניון קטן יחסית, מיושן ולא ניתן לאכלס בו חנויות גדולות של מותגים בינלאומיים. הקניון מחולל את הפדיונות החודשיים למ"ר מהגבוהים בישראל, והוא צפוי להשתדרג עתה עם רכישתו.

תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

השני הוא אייס מול, בשטח של כ-15.2 אלף מ"ר, התופסים כ-8% משטחי מסחר ברוטו, והוא מכיל כ-150 חנויות. הקניון נהנה בשנים האחרונות בגידול משמעותי ברמת תפקודו הכלכלי, ובדומה למתקבל בקניון מול הים.

והשלישי הוא ביג אילת, שמתפרס על פני כ-17 אלף מ"ר, התופסים כ-9% משטחי המסחר ברוטו. מדובר באחד ממרכזי המסחר הפתוחים המצליחים בישראל, ובקרוב ייבנה "אחיו הזול", ביג פאשן אאוטלט.

בשורה תחתונה, רמת התפקוד הכלכלי של שטחי המסחר בשלושת המרכזים היא גבוהה. בטיילת עומד שיעור התפוסה על 95%, ובקניונים קיימת רשימת המתנה להשכרה השווה לגודל של קניון נוסף. ההיצע הקיים אינו יכול לספק מענה לדיירים, הנדרשים לשטחים גדולים.

שלושת מרכזי המסחר הללו מחוללים רמות תפקוד כלכלי מהגבוהות בארץ. גם מרבית שטחי הטיילת מצליחים, וזאת לעומת מרכז העיר ואזור התעשייה הכושלים. תוספת כוח הקנייה האפשרית בתסריט "עסקים כרגיל" תצדיק תוספת של 10-20 אלף מ"ר מסחריים בחמש השנים הקרובות.

בפועל, ייפתח ביג פאשן אאוטלט ויורחב מרכז ביג הקיים, וכן ייפתחו קניון הסוהו, מרכז W בטיילת, והמרכזים שבעת הכוכבים ואברהמי מול הטרמינל הישן. בהינתן כל אלה, הכרחי שכוח הקנייה החודשי באילת יגדל, ו/או שיתרחש קיטון בפדיון החודשי הממוצע במרכזים הקיימים, ו/או שייסגרו שטחי מסחר נחותים.

עם הוצאת הטרמינל הישן מאילת, שחצה את העיר לשניים וחולל הפרדה בין אזור התיירות למרכז העיר, ניתנה הזדמנות לחבר תפקודית את אזור התיירות והטיילת אל מרכזה הכושל ובכך להביא לשדרוגו, גם באמצעות פיתוח פעילויות ואטרקציות תומכות בפעילות שוק התיירות.

עד שישונו הכללים, אילת תמשיך לבנות על מע"מ אפס, ועד שהשמיים ייפתחו מחדש, ובהיעדר חלופה, הצרכנים הישראלים ימשיכו לנפוש ולקנות בעיר. במקביל, המלונאים נהנים מהמצב, ורק מעלים מחירים. השאלה היא האם ההתנהגות הזו לא תחזור כבומרנג למלונאים, כשהשמיים ייפתחו ו"כולם" יטוסו ליוון.

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה