רשות המסים מגבירה את הנטל על חברות בינלאומיות / צילום: Shutterstock
לפני שנה וחצי הצהירו ברשות המסים על הכוונה להעלות את שיעור המס על חברות הייטק בינלאומיות המחזיקות מרכזי פיתוח בישראל. הצהרה זו נבעה מתוך התפיסה שנוכחות המרכזים קריטית למוצרים שלהן ולרווחיותן. הכללים החדשים נוסחו בחוזר מיוחד, ולא רשמי, של רשות המסים, והועברו לבחינה של פקידי שומה הנמצאים בקשר ישיר עם החברות הבינלאומיות. בסופו של דבר נעצר פרסומן והכללים החדשים לא קיבלו תוקף מחייב.
ובכל זאת, לגלובס נודע כי בשנה האחרונה פועלת רשות המסים לאור ההנחיות החדשות. כלומר, בפרשנות מחמירה של התקנות הקיימות בחוק, תוך שהיא מנצלת את הגאות של השנה האחרונה בהייטק הישראלי. בשל כך, חויבו מספר תאגידי טכנולוגיה אמריקאים בתשלום מס חברות על רווח המחושב מ-15% או 20% מעלות הפעלת מרכז הפיתוח, במקום 10% בשנים עברו.
כמו כן, חברות שנוסדו על ידי יזמים ישראלים בחו"ל קיבלו הנחייה להגדיל את הרווח המיוחס למרכז הפיתוח הישראלי, שהוא לא פעם מרכז הפיתוח היחיד של החברה. עוד נודע כי גם סבבי הסקנדרי הגדולים, במסגרתם מעבירים יזמים מניות לקרנות ענק המעוניינות להשתתף בחגיגת ההייטק הישראלי, החלו לסבול מנטל מס גבוה יותר, ועסקאות מכירה של חברות ישראליות מתעכבות בשל הויכוח על הסיכון שהרוכשת והנרכשת יישאו בתשלום מס גבוה יותר.
מעלים מס באמצעות פרשנות מחמירה
באמצעות הפרשנות המחמירה, מבקשים פקידי שומה ברשויות מקומיות הצפופות בחברות הייטק, כמו למשל באזור השרון או בתל אביב, להקצין את עמדותיהם במשא ומתן שהם מנהלים מול החברות על תשלום המס התקופתי.
הקשחת העמדות של פקידי השומה התבצעה בארבעה תחומים מרכזיים: ייחוס רווח גבוה יותר למרכזי הפיתוח הבינלאומיים ממה שנחשב להן בעבר; שינוי בחלוקת רווחים בין מרכזים של חברות ישראליות המנוהלות מארה"ב; מיסוי גבוה יותר של סבבי סקנדרי, כלומר מכירת מניות יזמים לקרנות הון סיכון; וייחוס קניין רוחני ישראלי המצוי במדינה זרה למרכז המקומי מה שעשוי לעכב משאים ומתנים על רכישות חברות.
נכון להיום, חברות בינלאומיות הפועלות בישראל נדרשות לשלם מס רווחי הון על פעילות הפיתוח שלהן בשיטת ה"קוסט פלוס". בשיטה זו, משלמות החברות מס רווחי הון לא על הרווח האמיתי המדווח בחו"ל, אלא רק על פעילות המחקר והפיתוח הישראלית.
מאחר והמרכז הישראלי איננו מניב רווח, כביכול, רואי החשבון של החברה, בשיתוף עם רשות המסים, מייצרים רווח מלאכותי המחושב כאחוז מתוך כלל הוצאות החברה על מרכז הפיתוח המקומי. בשנים האחרונות התקבע שיעור זה על 10%, כך שמס החברות שמשלמות ענקיות כמו גוגל, פייסבוק או אמזון בישראל, מושט בפועל לא על רווחיהן העולמיים, אלא רק על 10% מהוצאותיהן על מרכזי הפיתוח בישראל.
מרכזי הפיתוח בישראל קריטיים לחברות
כעת, כמה פקידי שומה החלו לחשב באופן מחמיר את שיעור הרווח המלאכותי של מרכזי הפיתוח. באופן זה, תשלום המס יגדל, באמצעות העלאת חישוב הרווח המלאכותי מ-10% מכלל ההשקעה במרכז הפיתוח ל-20%, כך שבפועל נגבים מסכים מכמה מרכזי פיתוח שכאלה בשיטת "קוסט פלוס 20%".
ההנחה של רשות המסים היא שמרכזי הפיתוח הישראלים משפיעים הרבה יותר על רווחיות החברות. על פי ארגון ה-OECD, מרכזי הפיתוח שאמורים להיוותר עם שיעורי מס נמוכים הם מרכזי שירות ותמיכה, בעוד שמרכזי פיתוח טכנולוגיים נתפסים כקריטיים עבור היכולת של ארגונים לפתח מוצרים חדשים ולשמור על רווחיות גבוהה יותר. אחרי הכל, זה מה שהופך את אותן לחברות הייטק - ולא לכאלה המספקות שירות או מייצרות מוצר.
העלאת מס זו באה בנוסף לחישוב האופציות של העובדים בהשקעה במרכזי הפיתוח, דבר המעלה את שיעור הרווח המוכר למס לעיתים עד כדי 30% מההוצאות על מרכזי הפיתוח. אכן, מתן אופציות לעובדים היוו הטבה משמעותית ביותר ב-2021, וסך האופציות העומד לרשותם של העובדים בחברות הישראליות בלבד מוערך בכ-15 מיליארד דולר.
לא מעט יזמים ישראליים בחרו להקים חברות בארה"ב, במטרה ליהנות מהמענקים הניתנים למייסדי חברות מקומיות או כדי להקל על גיוס הון מקרנות אמריקאיות. אלא שהמהלך המקודם ברשות המסים בימים אלו מדיר שינה מעיניהם. יותר ויותר חברות שכאלה, שבהן מרכז הפיתוח היחיד ממוקם בדרך כלל בישראל, נדרשו השנה לחשב מחדש את הרווח המיוחס למרכז הפיתוח הישראלי ולקניין הרוחני הממוקם כאן.
במקרים רבים, גילו ברשות המסים קניין רוחני שפותח בישראל אך הוחזק בארה"ב או במקלטי מס, והחברות נדרשו לשלם מס על העברת קניין רוחני מישראל. במצב שכזה, גם עסקאות רכישה בידי חברות זרות או ישראליות, נתקלות במכשול כאשר הסיכון במקרה של תשלום כפל מס בישראל או בארה"ב מושלך בין הגורמים.
שיעור ההון שהחליף ידיים בין יזמים לקרנות הון סיכון שביקשו להצטרף לחגיגה ולהשקיע בחברות טכנולוגיה , מוערך בכ- 20-30% מכלל ההון שגויס לחברות סטארטאפ בשנה האחרונה, והוא עומד סביב כמה מיליארדי דולרים. עד כה רשות המסים ראתה בעסקאות שכאלה (מכירת מניות רגילות והפיכתן למניות בכורה) כנתונות למס הוני של 25%, אך לגלובס נודע כי עסקאות רבות מוסו בחלקן גם באמצעות מרכיב של מס הכנסה.
יזם ישראלי של חברה המנוהלת מארה"ב ומחזיקה מרכזי מו"פ בישראל, טוען שחוסר הוודאות מרחיק את החברות. "כשהוודאות לא קיימת בארץ, מגייסים בחו"ל. אנחנו מגייסים לאחרונה יותר עובדים בארה"ב וגם הקמנו מרכז במזרח אירופה".
"תהליכים ממושכים ללא וודאות"
"אנחנו רואים עליית מדרגה בטענות של פקידי שומה כלפי חברות טכנולוגיה במהלך דיוני שומות", אומרת לגלובס דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה בפירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG. "רשות המסים רואה את הגאות בהייטק הישראלי ובודקת אפשרויות להעלות את גביית המס בהתאמה, ובצדק מבחינתה. אלא שהדבר איננו נעשה באמצעות מדיניות מסודרת - ללא תיקון חקיקה או חוזר רשמי - אלא תוך הרחבה של שימוש בכלים הקיימים - מחירי העברה וסיווג מחדש של הכנסות כפירותיות. הדבר מייצר כלפי החברות חוסר ודאות ויש הגיון בפרסום מדיניות רשמית בנושא. חוסר הוודאות ולא פעם גם חוסר עקביות בין פקידי שומה שונים - מייצר מצבים בעייתיים במיוחד כאשר גופי ענק בינלאומיים מתקשים לתכנן ולהעריך מראש את השלכות המס של עסקאות מול חברות טכנולוגיה ישראליות".
העמדות של רשות המסים עשויות להעמיד את החברות הישראליות במצב בעייתי אל מול רשות המסים האמריקאית (IRS). חברות אלה מדווחות על רווח מסוים המגיע מישראל או מארה"ב כפי שהן רואות אותו, אך רשות המסים עשויה לטעון ששיעור הרווח שלהן בישראל גבוה הרבה יותר, מה שעלול לגרום לפעמים לתשלום כפל מס בשתי המדינות. "חברות שנחשפות לבעיית כפל מס בגלל שומות בישראל יכולות לנסות לטפל בכך על-ידי תיקון דוח המס בארה"ב שעלול לגרום לדיון ממושך עם רשות המס שם, אשר לה במקרים רבים עמדה שונה מאד מזו של רשות המסים לגבי סוגיות של מחירי העברה", אומר לגלובס ד"ר מיכאל בריקר, שותף מיסוי במשרד מיתר. "הפער המשמעותי בין הגישה האמריקאית לבין זו של רשות המסים, מוביל מדי שנה חברות רבות לפתוח הליך הסכמה הדדית בין הרשויות בארה"ב לישראל, שם אמורות הסוגיות להתלבן בין הצדדים. זה טוב ששתי הרשויות מדברות זו עם זו, אבל עבור הנישומים מדובר בתהליכים ממושכים, יקרים ללא ודאות לגבי התוצאה".