גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממונה על השכר באוצר בדוח חריף: הפנסיה התקציבית בצבא גבוהה פי 5 מהממוצע

לפי הדוח שמפרסם הממונה על השכר במשרד האוצר, צה"ל לא עומד ביעדים שסוכמו עימו בהפחתת הקצבה המשולמת לפורשים ● בנוסף, קיימים פערי שכר משמעותיים בין צה"ל למקובל בצבאות בעולם

הרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: חיים הורנשטיין
הרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: חיים הורנשטיין

ביקורת חריפה כלפי מנגנוני השכר והפנסיה בצה"ל עולה מדוח שמפרסם הבוקר (ד') הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, בנושא הוצאות השכר במערכת הביטחון. לפי הדוח, צה"ל לא עומד ביעדים שסוכמו עימו בהפחתת הקצבה המשולמת לפורשים, ויתקשה בשימור כוח אדם איכותי לתפקידי קבע וקצונה בשל פערים גבוהים בין משרתים צעירים לבין ותיקים וחוסר גמישות.

הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל גבוהה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה. בעוד עובדי הוראה מקבלים פנסיה של כ-7,900 שקל בחודש, וגם פורשי גופי הבריאות ומשרדי הממשלה מסתפקים בכ-8,800 שקלים בחודש, נגדי צה"ל מושכים קצבה חודשית של כ-15,200 שקל בחודש, והקצינים מגיעים ל-19,400 שקל בחודש בממוצע.

זה לא כל הסיפור, שכן בצה"ל פורשים בגיל מוקדם הרבה יותר (45 בממוצע לקציני צה"ל לעומת 63 בשירות המדינה), כלומר מקבלים את הפנסיה הגבוהה במשך זמן ארוך בהרבה. בעוד השווי המהוון הממוצע של פנסיה בשירות המדינה עומד על 1.7 מיליון שקל, נגדי צה"ל מחזיקים בפנסיה בשווי 5.9 מיליון שקל, וקצינים - 8.8 מיליון שקל בממוצע. מדובר בפנסיה גבוהה באופן חריג ביחס לכל חלק אחר בשירות המדינה.

פערי שכר משמעותיים בין צה"ל למקובל בצבאות בעולם

מהדוח עולה כי השכר הממוצע של קציני ונגדי צה"ל הוא הנמוך מבין כוחות הביטחון ועמד על 14,895 שקל בחודש בשנת 2020, עלייה של 1.8% בהשוואה לשנה קודם לכן. זאת, לעומת שכר ממוצע של 19,106 שקל במשטרה ו-23,212 שקל בשב"כ ובמוסד. ואולם, הנתונים יכולים להטעות. השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני בצה"ל (עד דרגת סרן או רס"ל), בתחילת גילאי העשרים שלהם, הוא נמוך יחסית ועומד על 11,061 שקל בחודש. בקרב משרתי קבע מובהק השכר הממוצע הוא כפול -22,713 שקל.

שכר הקצינים נע בין כ-10,000 שקל לסגן-משנה צעיר ועד 99,000 שקל לרמטכ"ל. חלוקת השכר בתוך הדרגות היא לפי חלוקה לקרבי, תומך לחימה ועורפי. ואולם, המודל קשיח שאינו מאפשר תוספות דיפרנציאליות, מקשה על צה"ל לשמר בקבע קצינים, בעיקר בתחומים מבוקשים בשוק הפרטי כמו אנשי טכנולוגיה .

בעוד בכירי צה"ל נאבקים למען תוספת הרמטכ"ל לפנסיה כדי למשוך אנשים איכותיים לשירות הקבע, קיימים פערי שכר משמעותיים בין צה"ל למקובל בצבאות בעולם. בדרגות הקצונה הזוטרה (סג"מ-סרן) פער זה הוא דווקא לטובת ממוצע צבאות נאט"ו - בעוד קציני חי"ר בעלי ניסיון של שנתיים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע בישראל, ולאחר 4 שנות ותק הם מרוויחים את השכר הממוצע בישראל, שכר קציני החי"ר בצבאות נאט"ו מתחיל מ-150% השכר הממוצע כל אחד במדינתו .

בישראל השכר עולה מהר הרבה יותר בהתאם לוותק, כך שקצינים בעלי 7 שנות ניסיון בישראל ובמערב מרוויחים שיעור דומה מהשכר הממוצע. לעומת זאת, קצינים בעלי ותק מקסימלי (22 שנות ניסיון) מרוויחים בישראל מעל 350% מהשכר הממוצע, בעוד בצבאות נאט"ו השכר מגיע לכ-270% בלבד. ניתן לראות נתונים דומים גם לקציני שריון, צוותי אוויר ונגדי לוגיסטיקה. זה, כמובן, לא כולל ההטבות הייחודיות בפנסיה שיש לקצינים ישראלים. מנגד, בצה"ל מלינים על כך שדרך החישוב של האוצר לא מנרמלת את ההכנסה לנפש במדינות השונות ולכן לשיטתם לא משקפת את המציאות.

משמעות המודל היא שקריירה צבאית היא "הכל או כלום". לא משתלם להישאר 7-10 שנים בקבע ולאחר מכן לתור אחרי הקריירה הבאה באזרחות. או שמשתחררים כמה שיותר מוקדם, או שנשארים עד הפנסיה. כך, מפספסים כוח אדם איכותי עם אלטרנטיבות באזרחות שאינם מעוניינים להתחייב לשירות צבאי לכל החיים. הקצינים הזוטרים מרוויחים בצה"ל מעט מאוד ביחס לבכירים, ולכך כנראה יש השפעה ניכרת על כוח האדם הזמין בדרגות הביניים ואיכותו.

"ממצאים אלו דורשים מאתנו לחשב מחדש את מבנה התמריצים בצה"ל בכדי לאפשר התמודדות מיטיבה עם האתגרים הרבים", כותב בר-נתן בהקדמתו לדו"ח, בנוגע למחקר ההשוואתי הבינלאומי, "ניכר שיש להקצות באופן מושכל יותר את הוצאות השכר בגופים הביטחוניים ואנו עמלים על יצירת פתרונות חדשים. לאחרונה, אף חתמנו על הסכמי גג שכר במשטרה ובשירות בתי הסוהר אשר יתרמו לכך".

עוד מדגיש בר נתן כי "מערכת הביטחון מאופיינת במבנה שכר אוטומטי אשר מוצמד לשכר עובדי המדינה. בדו"ח זה אנו מראים כיצד הצמדה אוטומטית זו, איננה נותנת מענה מספק לאתגרים הקיימים ומייצרת עיוותי שכר ועלויות תקציביות אשר לא מתורגמות לעליה באיכות השירות של עובדי ומשרתי מערכת הביטחון".

השכר בגופי הביטחון צמוד לשכר במשרדי הממשלה, על אף השוני בין מערכת הביטחון למערכת הפקידותית. שיטת ההצמדה בין הגופים משווה את רכיבי השכר ולא את סך השכר. כלומר תוספת מסוימת שמשולמת לפקיד במשרד ממשלתי חייבת להיות משולמת, באותו אופן, לאיש צה"ל, ומכאן גם לשוטר או לסוהר בדרגה המקבילה לאותו פקיד, וזאת ללא קשר לצורך או לרמת השכר ועל אף שאופי התפקיד והעיסוק לרוב שונה בתכלית. לדוגמה, בשירות המדינה נהוג לשלם תוספות שונות בגין השכלה כגון, גמולי השתלמות. תוספות אלו מועתקות לגופי הביטחון, על אף שהעיסוקים בגופים לרב שונים בתכלית מאשר פקידי ממשל. "יצוין כי האפקטיביות של תוספות אלו מוטלת בספק גם לגבי פקידי הממשלה, וספק זה מועצם כאשר הם מועתקות בשל ההצמדה לגופי הביטחון", מסביר הדו"ח.

על הסיכומים שנקבעו בין הממשלה לצה"ל, הצבא צריך להתכנס לקצבה ממוצעת של כ-14,000 שקל בעבור קצינים שיפרשו בשנת 2025 ואילך. ואולם, לפי הערכות הממונה על השכר, עד היעד שנקבע תרד הקצבה הממוצעת לכ-18,000 שקל בלבד, לעומת 19,404 שקל ב-2020. בצה"ל, מנגד, סבורים שיצליחו להתכנס לתוך היעדים.

"אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי"

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדו"ח השכר: "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.

השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה. כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר.

בניגוד לנטען בדוח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות. צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם