גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יועז הנדל רוצה להדק את אחיזת משרד התקשורת בערוצי הטלוויזיה

שר התקשורת מקדם הצעת חוק שתאחד בין הגופים הרגולטוריים ותכפיף אותם למשרדו ● הכוונה היא להפוך את הגוף המאוחד ליחידת סמך של משרד התקשורת ● החשש המרכזי הוא שהמהלך עלול לפגוע בעצמאות של הגופים הרגולטורים ● במשרד התקשורת עונים לטענות: "בנינו מודל שמנתק את השר"

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: איל יצהר
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: איל יצהר

הסוף לעצמאות המוחלטת של הרגולציה על השידורים? לגלובס נודע כי משרד התקשורת מגבש בימים אלה הצעת חוק למיזוג פעילותם של מועצות הכבלים והלוויין והרשות השנייה כיחידת סמך של משרד התקשורת. המשמעות של המהלך, אם ייצא לפועל היא שהפיקוח והאחריות על כל כלי התקשורת האלקטרוניים (הטלוויזיה והרדיו המסחריים) לא יהיה בידי רשות סטטוטורית עצמאית אלא בידי גוף ששייך למשרד התקשורת.

במשרד התקשורת שואפים להעלות להצבעה בכנסת את הצעת החוק למיזוג הרגולציה תחת מה שמכונה "ברית המועצות" תוך שבועות ספורים, אך הכוונה להפוך אותה ליחידת סמך טרם אושרה על ידי משרד המשפטים. עם זאת, פגישה בעניין זה צפויה להתקיים בקרוב ובה ייקח בין היתר חלק המשנה ליועמ"ש מאיר לוין. במשרד התקשורת מעריכים כי לא צפויה להתברר מניעה משפטית ולכן יש סבירות גבוהה שהמהלך יאושר.

השנה תוקדש לקידום המיזוג

עוד נודע לגלובס כי במשרד התקשורת מתכוונים לייצר מבנה שבו יו"ר הגוף הרגולטורי החדש יפעל כיו"ר פעיל ללא מנכ"ל ותחתיו יפעלו שניים או שלושה סמנכ"לים שכולם יבחרו על ידי ועדת איתור חיצונית. נזכיר כי לפני ימים ספורים מונתה מועצה חדשה לרשות השנייה ולתפקיד היו"ר מונה עדן בר טל, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, ומי שנחשב לאיש של גדעון סער ויועז הנדל. על פי מקורבים לחברי המועצה, הובהר כי השנה הראשונה תוקדש כולה לקידום המיזוג המתקרב.

הניסיונות להכניס גורמים פוליטיים לתוך הרגולציה על גופי שידור אינם חדשים: כפי שנחשף בגלובס, ועדת פולקמן, שמונתה על ידי שר התקשורת יועז הנדל במטרה לגבש המלצות שיסדירו את שוק התקשורת בשנים הקרובות כבר נתנה המלצה לתת דריסת רגל לגורמים פוליטיים כשהמליצה שבתוך הגוף המנהל של ברית המועצות (הגוף שיחליף את הרשות השנייה ומועצות הכבלים והלוויין. מועצת התאגיד לא תיכלל בגוף זה) יישבו נציגי משרדי ממשלה. המשמעות היא שלנציגי המשרדים תהיה יכולת להשפיע, ואפילו בעקיפין, על דברים הנוגעים להתנהלותם של הערוצים המסחריים קשת 12 ורשת 13 ועל חברות החדשות שלהם.

כיום קיימות שלוש מועצות המפקחות על שידורים בישראל: מועצת הרשות השנייה, המפקחת על שידורי הטלוויזיה (קשת, רשת וערוצים 20 ו-24) ועל הרדיו האזורי; מועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על הוט ו-YES, ומועצת תאגיד השידור הציבורי, המפקחת על "כאן" ונגזרותיו.

 

הרעיון להקים רשות אחת המפקחת על כל הגופים הללו אינו חדש, ואושר שוב ושוב על ידי ועדות שונות שהוקמו לאורך השנים. הוא גם זכה לתמיכה רחבה של הגופים המקצועיים, בשל חיסכון משמעותי מאיחוד המועצות הנפרדות, שעלותן גבוהה.
הגוף העצמאי אפילו הגיע לשלב של חקיקה מתקדמת: בתקופה שבה איתן כבל כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ושלמה פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת, הוכנה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אך כבל ופילבר התעמתו ביניהם על נושא אחר לגמרי - ענייני תאגיד השידור הציבורי - וכבל עצר את החקיקה.

פוליטיזציה? לא בהכרח

האם הקמת רשות מפקחת אחת איננה כרוכה בהכרח בהגברת הפוליטיזציה של הרגולציה? שלושת הגופים המפוקחים כיום מציגים שלוש אפשרויות. למועצת התאגיד, שהוקמה לאחר הסקת מסקנות מהאופן הפוליטי שבו התערבו בתכני רשות השידור, יש עצמאות מוחלטת בפעולותיה. קשה מאוד להתערב ולהשפיע פוליטית במתרחש בה, מכיוון שחבריה אינם נבחרים על ידי משרד ממשלתי או שר כלשהו, אלא על-ידי ועדה מאתרת שבראשה עומד שופט. חברי המעצה הנבחרים אומנם מאושרים על-ידי שר התקשורת, אך נדרשות נסיבות יוצאות דופן כדי שאישורו לא יינתן - כך שמדובר בהליך אישור כמעט טכני.

במועצת הרשות השנייה ממונים החברים, היו"ר והמנכ"ל על-ידי שר התקשורת בתהליך הקבוע על פי חוק, הכולל בין היתר היוועצות בארגונים שונים שאמורים להמליץ על מועמדים. במועצת הכבלים והלוויין, התמונה שונה לגמרי: מתוך 13 חברים, שבעה אמורים להיות נציגי ציבור, ושישה נציגי ממשלה. על-פי ההמלצה, אמורים להיות במועצה החדשה שלושה נציגי ממשלה מתוך 13, מה שיגביל באופן מסוים את יכולת ההשפעה שלהם.

יש להניח כי מה שמטריד במיוחד את הפוליטיקאים הם הערוצים המסחריים המפוקחים על ידי הרשות השנייה, שאיננה כפופה לאיש. דוגמה ל"בעיה" שהעצמאות הרגולטורית הזאת גורמת לגורמים פוליטיים נראתה בשבועות האחרונים סביב מלחמות כיפוף הידיים על קיצור מהדורות החדשות.

השר הנדל סבר וגם התבטא על כך בגלוי בתקשורת כי יש להפחית ככל הניתן את ההתערבות הרגולטורית בהחלטות חברות החדשות ולא לכפות עליהם את קיצור המהדורה. דעתו לא שינתה הרבה ליו"ר מועצת הרשות השנייה יוליה שמאלוב שסברה כי אורך המהדורות פוגע בצופה ולכן יש לקצר אותן.

בסופו של דבר המועצה קיבלה החלטה לקצר את המהדורות בשלב הראשון ברבע שעה - לכדי שעה ורבע, ובהמשך לבצע קיצור נוסף לשעה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה: כשרשת וערוץ עשר ביקשו להתמזג, התנגדה שמאלוב למהלך נמרצות, ואילו שר התקשורת דאז איוב קרא, תמך במהלך אולם פרט להחלטה שלא להאריך לה את המינוי לא הייתה לו יכולת להשפיע על התנהלותה. מיותר לציין כי לו שמאלוב וחברי המועצה שלה היו עובדי משרד התקשורת היכולת להשפיע עליהם הייתה גדולה בהרבה.

"לכל מודל יש יתרונות וחסרונות"

במשרד התקשורת ערים לחשש מהפולטיזציה של הרגולציה, ולדברי מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן חורין, המבנה שמתגבש נועד להפחית ככל שניתן את התלות של המועצה שתוקם בשר האחראי.

"לכל מודל יש יתרונות וחסרונות, המודלים של תאגידים סטטוטוריים מאותגרים במובן של היכולת לשנות מדיניות כי אין שר ומשרד שמחויבים לו", טענה אבישר בן חורין. "כיום יש מועצה עצמאית אבל הייתה הרבה ביקורת על ההתנהלות שלה לאורך השנים, על קצב עדכון הרגולציה והשינויים - וזה קשור לזה שאין מישהו בעל מרץ ומוטיבציה להביא שינוי.

"היום הרשות השנייה משלמת מחיר במובן שקשה לה לקדם מדיניות", המשיכה המנכ"לית. "כדי לשנות מדיניות צריך תקנות ושינוי חקיקה, וכרגע הרשות היא ‘בן חורג’ שלא שייך לאף אחד ולא בסדרי העדיפויות של שר כלשהו. לכן ניסינו לייצר איזון חדש שבו תהיה לגוף החדש עצמאות בכל הממדים. זאת תהיה יחידת סמך במובן שהשר כותב את החקיקה והתקנות - אבל יש מודל עצמאות משמעותי ברמה המבנית. בנינו מבנה ארגוני שמבטיח את זה: הפרדנו חשבות וייעוץ משפטי, לגוף החדש אמור להיות תקציב נפרד, כך שלא יהיה תלוי בתקציבי משרד התקשורת".

לפי המודל שמנכ"לית המשרד מתארת, מודל המינויים יהיה דומה יותר לזה של התאגיד: תהיה וועדת איתור חיצונית שתיבחר לפי קריטריונים מוגדרים ורקע מקצועי, השר לא יוכל לפטר אותם ויוגדרו להם קדנציות מובנות.

"בגיבוש המודל ניסינו להבין מה הם הגורמים שיוצרים תלות והבנו שמנגנון המינוי זה האלמנט הראשון", הוסיפה אבישר בן חור. "לכן, בנינו מודל איתור ומינוי שמנותק מהשר גם ביחס להיום. אם לצורך המינוי אנשי הגוף הרגולטורי לא יהיו תלויים בשר תהיה להם עצמאות תקציבית, הסמכויות שלהם יוגדרו בחוק ואסור יהיה להתערב בענייני תוכן - אז נתנו את כל ההגנות שיש לתאגיד עצמאי, והוספנו את האזור שבו הגוף החדש ייהנה מכך שיש לו משרד ושר אחראיים".

מנכ"לית המשרד התייחסה גם לשאלה מה יהיה כששר אחר ישב במשרד התקשורת, וכיצד הגוף יתנהל במידה שתפישת עולמו תהיה כמו של רגב, שטענה בעבר: "מה שווה התאגיד אם לא שולטים בו": "ברגע שהבטחנו שהמינויים מנותקים מהשר וכל המנגנונים הפנימיים מנותקים ממנו לא ראינו ערך גדול בהפרדה מהמשרד".

עם זאת, אבישר בן חור גם צופה בעיות אפשריות בהעברת המהלך. "עד עכשיו הבעיה של המודל הייתה בכנסת", טענה. "אני מקווה שיש לנו הזדמנות בקונסטלציה הפוליטית והממשלתית. בפעם הקודמת זה נפל על מינוי היו"ר, ואם מי שתמנה אותו תהיה הממשלה. הקונסטלציה כעת יותר בריאה ואני מקווה שנצליח להעביר את החוק בכנסת".

הרשות ממומנת מכספי המפוקחים

גם אלעד מן היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, סבור שלהכפפת מועצת השידורים החדשה למשרד התקשורת יש יתרונות וחסרונות. "בוודאי שעדיף גוף שיש מחיצה בינו לדרג המיניסטריאלי", טען. "מצד שני, אנחנו רואים בעיקר בתחום התקשורת שהעובדה שיש רשות עצמאית לא תמיד עוזרת לחוסן שלה מול המפוקחים. הרשות השנייה אומנם עצמאית אך זה לא אומר שהעצמאות המנגנונית היא הבעיה היחידה".

"למשל הרשות השנייה ממומנת בכספי המפוקחים שלה וזה בעייתי כי הם יודעים שהמפוקחים יושבים להם על התקציב", הוסיף מן. "זה יוצר חשש לרגולטור לפעול מתוך מחשבה שאם פוגעים ביציבות שלהם לא יהיה כסף למועצה. יחידת סמך מקצועית עם מנהלים ולא עם מועצה מאפשרים ליועץ המשפטי לתת הנחיות ואז הכל יתנהל בצורה תקינה ומסודרת".

מן סיכם את דבריו: "השיקול הוא האם רוצים שזה יתנהל במשרד ממשלתי כולל השפעות של שר או שרוצים גוף מנותק ומקצועי שהכוח שלו עלול להיות מוגבל. שאלות של עצמאות מול יעילות. זה לא בהכרח עומד בסתירה אבל המציאות מראה שלא תמיד היעילות נמצאת בגוף העצמאי. הרבה קשור בזהות האנשים המעורבים. אם יהיו אנשים מקצועיים שיטפלו ברגולציה מתוך משרד התקשורת ייתכן וזה יהיה טוב ביחס לרשות עצמאית לגמרי עם אנשים לא מקצועית. מבנית די ברור שעדיף רשות מקצועית נפרדת".

עוד כתבות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המלחמה האפשרית באיראן מרחיקה את הורדת הריבית בישראל

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%, דיר ב-11%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק