גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יועז הנדל רוצה להדק את אחיזת משרד התקשורת בערוצי הטלוויזיה

שר התקשורת מקדם הצעת חוק שתאחד בין הגופים הרגולטוריים ותכפיף אותם למשרדו ● הכוונה היא להפוך את הגוף המאוחד ליחידת סמך של משרד התקשורת ● החשש המרכזי הוא שהמהלך עלול לפגוע בעצמאות של הגופים הרגולטורים ● במשרד התקשורת עונים לטענות: "בנינו מודל שמנתק את השר"

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: איל יצהר
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: איל יצהר

הסוף לעצמאות המוחלטת של הרגולציה על השידורים? לגלובס נודע כי משרד התקשורת מגבש בימים אלה הצעת חוק למיזוג פעילותם של מועצות הכבלים והלוויין והרשות השנייה כיחידת סמך של משרד התקשורת. המשמעות של המהלך, אם ייצא לפועל היא שהפיקוח והאחריות על כל כלי התקשורת האלקטרוניים (הטלוויזיה והרדיו המסחריים) לא יהיה בידי רשות סטטוטורית עצמאית אלא בידי גוף ששייך למשרד התקשורת.

במשרד התקשורת שואפים להעלות להצבעה בכנסת את הצעת החוק למיזוג הרגולציה תחת מה שמכונה "ברית המועצות" תוך שבועות ספורים, אך הכוונה להפוך אותה ליחידת סמך טרם אושרה על ידי משרד המשפטים. עם זאת, פגישה בעניין זה צפויה להתקיים בקרוב ובה ייקח בין היתר חלק המשנה ליועמ"ש מאיר לוין. במשרד התקשורת מעריכים כי לא צפויה להתברר מניעה משפטית ולכן יש סבירות גבוהה שהמהלך יאושר.

השנה תוקדש לקידום המיזוג

עוד נודע לגלובס כי במשרד התקשורת מתכוונים לייצר מבנה שבו יו"ר הגוף הרגולטורי החדש יפעל כיו"ר פעיל ללא מנכ"ל ותחתיו יפעלו שניים או שלושה סמנכ"לים שכולם יבחרו על ידי ועדת איתור חיצונית. נזכיר כי לפני ימים ספורים מונתה מועצה חדשה לרשות השנייה ולתפקיד היו"ר מונה עדן בר טל, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, ומי שנחשב לאיש של גדעון סער ויועז הנדל. על פי מקורבים לחברי המועצה, הובהר כי השנה הראשונה תוקדש כולה לקידום המיזוג המתקרב.

הניסיונות להכניס גורמים פוליטיים לתוך הרגולציה על גופי שידור אינם חדשים: כפי שנחשף בגלובס, ועדת פולקמן, שמונתה על ידי שר התקשורת יועז הנדל במטרה לגבש המלצות שיסדירו את שוק התקשורת בשנים הקרובות כבר נתנה המלצה לתת דריסת רגל לגורמים פוליטיים כשהמליצה שבתוך הגוף המנהל של ברית המועצות (הגוף שיחליף את הרשות השנייה ומועצות הכבלים והלוויין. מועצת התאגיד לא תיכלל בגוף זה) יישבו נציגי משרדי ממשלה. המשמעות היא שלנציגי המשרדים תהיה יכולת להשפיע, ואפילו בעקיפין, על דברים הנוגעים להתנהלותם של הערוצים המסחריים קשת 12 ורשת 13 ועל חברות החדשות שלהם.

כיום קיימות שלוש מועצות המפקחות על שידורים בישראל: מועצת הרשות השנייה, המפקחת על שידורי הטלוויזיה (קשת, רשת וערוצים 20 ו-24) ועל הרדיו האזורי; מועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על הוט ו-YES, ומועצת תאגיד השידור הציבורי, המפקחת על "כאן" ונגזרותיו.

 

הרעיון להקים רשות אחת המפקחת על כל הגופים הללו אינו חדש, ואושר שוב ושוב על ידי ועדות שונות שהוקמו לאורך השנים. הוא גם זכה לתמיכה רחבה של הגופים המקצועיים, בשל חיסכון משמעותי מאיחוד המועצות הנפרדות, שעלותן גבוהה.
הגוף העצמאי אפילו הגיע לשלב של חקיקה מתקדמת: בתקופה שבה איתן כבל כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ושלמה פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת, הוכנה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אך כבל ופילבר התעמתו ביניהם על נושא אחר לגמרי - ענייני תאגיד השידור הציבורי - וכבל עצר את החקיקה.

פוליטיזציה? לא בהכרח

האם הקמת רשות מפקחת אחת איננה כרוכה בהכרח בהגברת הפוליטיזציה של הרגולציה? שלושת הגופים המפוקחים כיום מציגים שלוש אפשרויות. למועצת התאגיד, שהוקמה לאחר הסקת מסקנות מהאופן הפוליטי שבו התערבו בתכני רשות השידור, יש עצמאות מוחלטת בפעולותיה. קשה מאוד להתערב ולהשפיע פוליטית במתרחש בה, מכיוון שחבריה אינם נבחרים על ידי משרד ממשלתי או שר כלשהו, אלא על-ידי ועדה מאתרת שבראשה עומד שופט. חברי המעצה הנבחרים אומנם מאושרים על-ידי שר התקשורת, אך נדרשות נסיבות יוצאות דופן כדי שאישורו לא יינתן - כך שמדובר בהליך אישור כמעט טכני.

במועצת הרשות השנייה ממונים החברים, היו"ר והמנכ"ל על-ידי שר התקשורת בתהליך הקבוע על פי חוק, הכולל בין היתר היוועצות בארגונים שונים שאמורים להמליץ על מועמדים. במועצת הכבלים והלוויין, התמונה שונה לגמרי: מתוך 13 חברים, שבעה אמורים להיות נציגי ציבור, ושישה נציגי ממשלה. על-פי ההמלצה, אמורים להיות במועצה החדשה שלושה נציגי ממשלה מתוך 13, מה שיגביל באופן מסוים את יכולת ההשפעה שלהם.

יש להניח כי מה שמטריד במיוחד את הפוליטיקאים הם הערוצים המסחריים המפוקחים על ידי הרשות השנייה, שאיננה כפופה לאיש. דוגמה ל"בעיה" שהעצמאות הרגולטורית הזאת גורמת לגורמים פוליטיים נראתה בשבועות האחרונים סביב מלחמות כיפוף הידיים על קיצור מהדורות החדשות.

השר הנדל סבר וגם התבטא על כך בגלוי בתקשורת כי יש להפחית ככל הניתן את ההתערבות הרגולטורית בהחלטות חברות החדשות ולא לכפות עליהם את קיצור המהדורה. דעתו לא שינתה הרבה ליו"ר מועצת הרשות השנייה יוליה שמאלוב שסברה כי אורך המהדורות פוגע בצופה ולכן יש לקצר אותן.

בסופו של דבר המועצה קיבלה החלטה לקצר את המהדורות בשלב הראשון ברבע שעה - לכדי שעה ורבע, ובהמשך לבצע קיצור נוסף לשעה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה: כשרשת וערוץ עשר ביקשו להתמזג, התנגדה שמאלוב למהלך נמרצות, ואילו שר התקשורת דאז איוב קרא, תמך במהלך אולם פרט להחלטה שלא להאריך לה את המינוי לא הייתה לו יכולת להשפיע על התנהלותה. מיותר לציין כי לו שמאלוב וחברי המועצה שלה היו עובדי משרד התקשורת היכולת להשפיע עליהם הייתה גדולה בהרבה.

"לכל מודל יש יתרונות וחסרונות"

במשרד התקשורת ערים לחשש מהפולטיזציה של הרגולציה, ולדברי מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן חורין, המבנה שמתגבש נועד להפחית ככל שניתן את התלות של המועצה שתוקם בשר האחראי.

"לכל מודל יש יתרונות וחסרונות, המודלים של תאגידים סטטוטוריים מאותגרים במובן של היכולת לשנות מדיניות כי אין שר ומשרד שמחויבים לו", טענה אבישר בן חורין. "כיום יש מועצה עצמאית אבל הייתה הרבה ביקורת על ההתנהלות שלה לאורך השנים, על קצב עדכון הרגולציה והשינויים - וזה קשור לזה שאין מישהו בעל מרץ ומוטיבציה להביא שינוי.

"היום הרשות השנייה משלמת מחיר במובן שקשה לה לקדם מדיניות", המשיכה המנכ"לית. "כדי לשנות מדיניות צריך תקנות ושינוי חקיקה, וכרגע הרשות היא ‘בן חורג’ שלא שייך לאף אחד ולא בסדרי העדיפויות של שר כלשהו. לכן ניסינו לייצר איזון חדש שבו תהיה לגוף החדש עצמאות בכל הממדים. זאת תהיה יחידת סמך במובן שהשר כותב את החקיקה והתקנות - אבל יש מודל עצמאות משמעותי ברמה המבנית. בנינו מבנה ארגוני שמבטיח את זה: הפרדנו חשבות וייעוץ משפטי, לגוף החדש אמור להיות תקציב נפרד, כך שלא יהיה תלוי בתקציבי משרד התקשורת".

לפי המודל שמנכ"לית המשרד מתארת, מודל המינויים יהיה דומה יותר לזה של התאגיד: תהיה וועדת איתור חיצונית שתיבחר לפי קריטריונים מוגדרים ורקע מקצועי, השר לא יוכל לפטר אותם ויוגדרו להם קדנציות מובנות.

"בגיבוש המודל ניסינו להבין מה הם הגורמים שיוצרים תלות והבנו שמנגנון המינוי זה האלמנט הראשון", הוסיפה אבישר בן חור. "לכן, בנינו מודל איתור ומינוי שמנותק מהשר גם ביחס להיום. אם לצורך המינוי אנשי הגוף הרגולטורי לא יהיו תלויים בשר תהיה להם עצמאות תקציבית, הסמכויות שלהם יוגדרו בחוק ואסור יהיה להתערב בענייני תוכן - אז נתנו את כל ההגנות שיש לתאגיד עצמאי, והוספנו את האזור שבו הגוף החדש ייהנה מכך שיש לו משרד ושר אחראיים".

מנכ"לית המשרד התייחסה גם לשאלה מה יהיה כששר אחר ישב במשרד התקשורת, וכיצד הגוף יתנהל במידה שתפישת עולמו תהיה כמו של רגב, שטענה בעבר: "מה שווה התאגיד אם לא שולטים בו": "ברגע שהבטחנו שהמינויים מנותקים מהשר וכל המנגנונים הפנימיים מנותקים ממנו לא ראינו ערך גדול בהפרדה מהמשרד".

עם זאת, אבישר בן חור גם צופה בעיות אפשריות בהעברת המהלך. "עד עכשיו הבעיה של המודל הייתה בכנסת", טענה. "אני מקווה שיש לנו הזדמנות בקונסטלציה הפוליטית והממשלתית. בפעם הקודמת זה נפל על מינוי היו"ר, ואם מי שתמנה אותו תהיה הממשלה. הקונסטלציה כעת יותר בריאה ואני מקווה שנצליח להעביר את החוק בכנסת".

הרשות ממומנת מכספי המפוקחים

גם אלעד מן היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, סבור שלהכפפת מועצת השידורים החדשה למשרד התקשורת יש יתרונות וחסרונות. "בוודאי שעדיף גוף שיש מחיצה בינו לדרג המיניסטריאלי", טען. "מצד שני, אנחנו רואים בעיקר בתחום התקשורת שהעובדה שיש רשות עצמאית לא תמיד עוזרת לחוסן שלה מול המפוקחים. הרשות השנייה אומנם עצמאית אך זה לא אומר שהעצמאות המנגנונית היא הבעיה היחידה".

"למשל הרשות השנייה ממומנת בכספי המפוקחים שלה וזה בעייתי כי הם יודעים שהמפוקחים יושבים להם על התקציב", הוסיף מן. "זה יוצר חשש לרגולטור לפעול מתוך מחשבה שאם פוגעים ביציבות שלהם לא יהיה כסף למועצה. יחידת סמך מקצועית עם מנהלים ולא עם מועצה מאפשרים ליועץ המשפטי לתת הנחיות ואז הכל יתנהל בצורה תקינה ומסודרת".

מן סיכם את דבריו: "השיקול הוא האם רוצים שזה יתנהל במשרד ממשלתי כולל השפעות של שר או שרוצים גוף מנותק ומקצועי שהכוח שלו עלול להיות מוגבל. שאלות של עצמאות מול יעילות. זה לא בהכרח עומד בסתירה אבל המציאות מראה שלא תמיד היעילות נמצאת בגוף העצמאי. הרבה קשור בזהות האנשים המעורבים. אם יהיו אנשים מקצועיים שיטפלו ברגולציה מתוך משרד התקשורת ייתכן וזה יהיה טוב ביחס לרשות עצמאית לגמרי עם אנשים לא מקצועית. מבנית די ברור שעדיף רשות מקצועית נפרדת".

עוד כתבות

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר