גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יועז הנדל רוצה להדק את אחיזת משרד התקשורת בערוצי הטלוויזיה

שר התקשורת מקדם הצעת חוק שתאחד בין הגופים הרגולטוריים ותכפיף אותם למשרדו ● הכוונה היא להפוך את הגוף המאוחד ליחידת סמך של משרד התקשורת ● החשש המרכזי הוא שהמהלך עלול לפגוע בעצמאות של הגופים הרגולטורים ● במשרד התקשורת עונים לטענות: "בנינו מודל שמנתק את השר"

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: איל יצהר
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: איל יצהר

הסוף לעצמאות המוחלטת של הרגולציה על השידורים? לגלובס נודע כי משרד התקשורת מגבש בימים אלה הצעת חוק למיזוג פעילותם של מועצות הכבלים והלוויין והרשות השנייה כיחידת סמך של משרד התקשורת. המשמעות של המהלך, אם ייצא לפועל היא שהפיקוח והאחריות על כל כלי התקשורת האלקטרוניים (הטלוויזיה והרדיו המסחריים) לא יהיה בידי רשות סטטוטורית עצמאית אלא בידי גוף ששייך למשרד התקשורת.

במשרד התקשורת שואפים להעלות להצבעה בכנסת את הצעת החוק למיזוג הרגולציה תחת מה שמכונה "ברית המועצות" תוך שבועות ספורים, אך הכוונה להפוך אותה ליחידת סמך טרם אושרה על ידי משרד המשפטים. עם זאת, פגישה בעניין זה צפויה להתקיים בקרוב ובה ייקח בין היתר חלק המשנה ליועמ"ש מאיר לוין. במשרד התקשורת מעריכים כי לא צפויה להתברר מניעה משפטית ולכן יש סבירות גבוהה שהמהלך יאושר.

השנה תוקדש לקידום המיזוג

עוד נודע לגלובס כי במשרד התקשורת מתכוונים לייצר מבנה שבו יו"ר הגוף הרגולטורי החדש יפעל כיו"ר פעיל ללא מנכ"ל ותחתיו יפעלו שניים או שלושה סמנכ"לים שכולם יבחרו על ידי ועדת איתור חיצונית. נזכיר כי לפני ימים ספורים מונתה מועצה חדשה לרשות השנייה ולתפקיד היו"ר מונה עדן בר טל, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, ומי שנחשב לאיש של גדעון סער ויועז הנדל. על פי מקורבים לחברי המועצה, הובהר כי השנה הראשונה תוקדש כולה לקידום המיזוג המתקרב.

הניסיונות להכניס גורמים פוליטיים לתוך הרגולציה על גופי שידור אינם חדשים: כפי שנחשף בגלובס, ועדת פולקמן, שמונתה על ידי שר התקשורת יועז הנדל במטרה לגבש המלצות שיסדירו את שוק התקשורת בשנים הקרובות כבר נתנה המלצה לתת דריסת רגל לגורמים פוליטיים כשהמליצה שבתוך הגוף המנהל של ברית המועצות (הגוף שיחליף את הרשות השנייה ומועצות הכבלים והלוויין. מועצת התאגיד לא תיכלל בגוף זה) יישבו נציגי משרדי ממשלה. המשמעות היא שלנציגי המשרדים תהיה יכולת להשפיע, ואפילו בעקיפין, על דברים הנוגעים להתנהלותם של הערוצים המסחריים קשת 12 ורשת 13 ועל חברות החדשות שלהם.

כיום קיימות שלוש מועצות המפקחות על שידורים בישראל: מועצת הרשות השנייה, המפקחת על שידורי הטלוויזיה (קשת, רשת וערוצים 20 ו-24) ועל הרדיו האזורי; מועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על הוט ו-YES, ומועצת תאגיד השידור הציבורי, המפקחת על "כאן" ונגזרותיו.

 

הרעיון להקים רשות אחת המפקחת על כל הגופים הללו אינו חדש, ואושר שוב ושוב על ידי ועדות שונות שהוקמו לאורך השנים. הוא גם זכה לתמיכה רחבה של הגופים המקצועיים, בשל חיסכון משמעותי מאיחוד המועצות הנפרדות, שעלותן גבוהה.
הגוף העצמאי אפילו הגיע לשלב של חקיקה מתקדמת: בתקופה שבה איתן כבל כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ושלמה פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת, הוכנה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אך כבל ופילבר התעמתו ביניהם על נושא אחר לגמרי - ענייני תאגיד השידור הציבורי - וכבל עצר את החקיקה.

פוליטיזציה? לא בהכרח

האם הקמת רשות מפקחת אחת איננה כרוכה בהכרח בהגברת הפוליטיזציה של הרגולציה? שלושת הגופים המפוקחים כיום מציגים שלוש אפשרויות. למועצת התאגיד, שהוקמה לאחר הסקת מסקנות מהאופן הפוליטי שבו התערבו בתכני רשות השידור, יש עצמאות מוחלטת בפעולותיה. קשה מאוד להתערב ולהשפיע פוליטית במתרחש בה, מכיוון שחבריה אינם נבחרים על ידי משרד ממשלתי או שר כלשהו, אלא על-ידי ועדה מאתרת שבראשה עומד שופט. חברי המעצה הנבחרים אומנם מאושרים על-ידי שר התקשורת, אך נדרשות נסיבות יוצאות דופן כדי שאישורו לא יינתן - כך שמדובר בהליך אישור כמעט טכני.

במועצת הרשות השנייה ממונים החברים, היו"ר והמנכ"ל על-ידי שר התקשורת בתהליך הקבוע על פי חוק, הכולל בין היתר היוועצות בארגונים שונים שאמורים להמליץ על מועמדים. במועצת הכבלים והלוויין, התמונה שונה לגמרי: מתוך 13 חברים, שבעה אמורים להיות נציגי ציבור, ושישה נציגי ממשלה. על-פי ההמלצה, אמורים להיות במועצה החדשה שלושה נציגי ממשלה מתוך 13, מה שיגביל באופן מסוים את יכולת ההשפעה שלהם.

יש להניח כי מה שמטריד במיוחד את הפוליטיקאים הם הערוצים המסחריים המפוקחים על ידי הרשות השנייה, שאיננה כפופה לאיש. דוגמה ל"בעיה" שהעצמאות הרגולטורית הזאת גורמת לגורמים פוליטיים נראתה בשבועות האחרונים סביב מלחמות כיפוף הידיים על קיצור מהדורות החדשות.

השר הנדל סבר וגם התבטא על כך בגלוי בתקשורת כי יש להפחית ככל הניתן את ההתערבות הרגולטורית בהחלטות חברות החדשות ולא לכפות עליהם את קיצור המהדורה. דעתו לא שינתה הרבה ליו"ר מועצת הרשות השנייה יוליה שמאלוב שסברה כי אורך המהדורות פוגע בצופה ולכן יש לקצר אותן.

בסופו של דבר המועצה קיבלה החלטה לקצר את המהדורות בשלב הראשון ברבע שעה - לכדי שעה ורבע, ובהמשך לבצע קיצור נוסף לשעה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה: כשרשת וערוץ עשר ביקשו להתמזג, התנגדה שמאלוב למהלך נמרצות, ואילו שר התקשורת דאז איוב קרא, תמך במהלך אולם פרט להחלטה שלא להאריך לה את המינוי לא הייתה לו יכולת להשפיע על התנהלותה. מיותר לציין כי לו שמאלוב וחברי המועצה שלה היו עובדי משרד התקשורת היכולת להשפיע עליהם הייתה גדולה בהרבה.

"לכל מודל יש יתרונות וחסרונות"

במשרד התקשורת ערים לחשש מהפולטיזציה של הרגולציה, ולדברי מנכ"לית המשרד לירן אבישר בן חורין, המבנה שמתגבש נועד להפחית ככל שניתן את התלות של המועצה שתוקם בשר האחראי.

"לכל מודל יש יתרונות וחסרונות, המודלים של תאגידים סטטוטוריים מאותגרים במובן של היכולת לשנות מדיניות כי אין שר ומשרד שמחויבים לו", טענה אבישר בן חורין. "כיום יש מועצה עצמאית אבל הייתה הרבה ביקורת על ההתנהלות שלה לאורך השנים, על קצב עדכון הרגולציה והשינויים - וזה קשור לזה שאין מישהו בעל מרץ ומוטיבציה להביא שינוי.

"היום הרשות השנייה משלמת מחיר במובן שקשה לה לקדם מדיניות", המשיכה המנכ"לית. "כדי לשנות מדיניות צריך תקנות ושינוי חקיקה, וכרגע הרשות היא ‘בן חורג’ שלא שייך לאף אחד ולא בסדרי העדיפויות של שר כלשהו. לכן ניסינו לייצר איזון חדש שבו תהיה לגוף החדש עצמאות בכל הממדים. זאת תהיה יחידת סמך במובן שהשר כותב את החקיקה והתקנות - אבל יש מודל עצמאות משמעותי ברמה המבנית. בנינו מבנה ארגוני שמבטיח את זה: הפרדנו חשבות וייעוץ משפטי, לגוף החדש אמור להיות תקציב נפרד, כך שלא יהיה תלוי בתקציבי משרד התקשורת".

לפי המודל שמנכ"לית המשרד מתארת, מודל המינויים יהיה דומה יותר לזה של התאגיד: תהיה וועדת איתור חיצונית שתיבחר לפי קריטריונים מוגדרים ורקע מקצועי, השר לא יוכל לפטר אותם ויוגדרו להם קדנציות מובנות.

"בגיבוש המודל ניסינו להבין מה הם הגורמים שיוצרים תלות והבנו שמנגנון המינוי זה האלמנט הראשון", הוסיפה אבישר בן חור. "לכן, בנינו מודל איתור ומינוי שמנותק מהשר גם ביחס להיום. אם לצורך המינוי אנשי הגוף הרגולטורי לא יהיו תלויים בשר תהיה להם עצמאות תקציבית, הסמכויות שלהם יוגדרו בחוק ואסור יהיה להתערב בענייני תוכן - אז נתנו את כל ההגנות שיש לתאגיד עצמאי, והוספנו את האזור שבו הגוף החדש ייהנה מכך שיש לו משרד ושר אחראיים".

מנכ"לית המשרד התייחסה גם לשאלה מה יהיה כששר אחר ישב במשרד התקשורת, וכיצד הגוף יתנהל במידה שתפישת עולמו תהיה כמו של רגב, שטענה בעבר: "מה שווה התאגיד אם לא שולטים בו": "ברגע שהבטחנו שהמינויים מנותקים מהשר וכל המנגנונים הפנימיים מנותקים ממנו לא ראינו ערך גדול בהפרדה מהמשרד".

עם זאת, אבישר בן חור גם צופה בעיות אפשריות בהעברת המהלך. "עד עכשיו הבעיה של המודל הייתה בכנסת", טענה. "אני מקווה שיש לנו הזדמנות בקונסטלציה הפוליטית והממשלתית. בפעם הקודמת זה נפל על מינוי היו"ר, ואם מי שתמנה אותו תהיה הממשלה. הקונסטלציה כעת יותר בריאה ואני מקווה שנצליח להעביר את החוק בכנסת".

הרשות ממומנת מכספי המפוקחים

גם אלעד מן היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, סבור שלהכפפת מועצת השידורים החדשה למשרד התקשורת יש יתרונות וחסרונות. "בוודאי שעדיף גוף שיש מחיצה בינו לדרג המיניסטריאלי", טען. "מצד שני, אנחנו רואים בעיקר בתחום התקשורת שהעובדה שיש רשות עצמאית לא תמיד עוזרת לחוסן שלה מול המפוקחים. הרשות השנייה אומנם עצמאית אך זה לא אומר שהעצמאות המנגנונית היא הבעיה היחידה".

"למשל הרשות השנייה ממומנת בכספי המפוקחים שלה וזה בעייתי כי הם יודעים שהמפוקחים יושבים להם על התקציב", הוסיף מן. "זה יוצר חשש לרגולטור לפעול מתוך מחשבה שאם פוגעים ביציבות שלהם לא יהיה כסף למועצה. יחידת סמך מקצועית עם מנהלים ולא עם מועצה מאפשרים ליועץ המשפטי לתת הנחיות ואז הכל יתנהל בצורה תקינה ומסודרת".

מן סיכם את דבריו: "השיקול הוא האם רוצים שזה יתנהל במשרד ממשלתי כולל השפעות של שר או שרוצים גוף מנותק ומקצועי שהכוח שלו עלול להיות מוגבל. שאלות של עצמאות מול יעילות. זה לא בהכרח עומד בסתירה אבל המציאות מראה שלא תמיד היעילות נמצאת בגוף העצמאי. הרבה קשור בזהות האנשים המעורבים. אם יהיו אנשים מקצועיים שיטפלו ברגולציה מתוך משרד התקשורת ייתכן וזה יהיה טוב ביחס לרשות עצמאית לגמרי עם אנשים לא מקצועית. מבנית די ברור שעדיף רשות מקצועית נפרדת".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?