בין אפוטרופוס לעצמאות: על הגבול הדק שבו חיים מתמודדי נפש
הצופים האדוקים של סדרת הדוקו "Hoarders" (אגרנים כפייתיים) לא יכולים שלא לתהות על הפער בין קיומם של האגרנים כאנשים מתפקדים בחייהם מחוץ לבית, לבין טירוף המערכות שבו הם חיים מרגע שהדלת נסגרת.
לפני מספר ימים בית המשפט לענייני משפחה באשדוד דן בבקשה של בת להתמנות כ"תומכת החלטות" עבור אמה, שהוגדרה על-ידי בית המשפט כ"ביזארית", בין היתר מאחר שאינה מקפידה על היגיינה אישית, מזניחה את דירתה באופן קיצוני ועוסקת באגרנות בצורה מופרזת.
בבית המשפט הוצגו תמונות מזעזעות של סלון דירתה של האם, המלא עד אפס מקום בזבל, פחים, בקבוקים וכיוצ"ב שהיא אוספת מהרחוב, עד כי לא ניתן לראות את הרהיטים או לעשות כל שימוש פונקציונלי בדירה.
רשויות הרווחה דיווחו לבית המשפט כי האם מוכרת להם מזה עשרות שנים על רקע אי-תפקודה בכל תחומי החיים, לרבות גידול ילדיה, אשר הועברו בחלקם למשפחות אומנה. עם זאת, לאם אין הפרעות שאובחנו על-ידי גורמים פסיכיאטריים, היא לא אובחנה כלוקה בנפשה ולא טופלה מעולם בשירותי בריאות הנפש.
האם אף עובדת כמטפלת בקשישים, ולכן משתכרת למחייתה. את יתרת יומה היא מעבירה בשוטטות ברחובות העיר, ומאחר שהיא נראית כקבצנית מוזנחת, אנשים מרחמים עליה ותורמים לה אוכל מוכן ומוצרי מזון. בה-בעת לאם דווקא יש חשבון בנק, ובו מצטברים סכומי כסף גבוהים משכר העבודה וקצבאות, אך היא אינה עושה בהם שימוש כלל לצורך קניות או תשלום חובות לרשויות.
"תומך החלטות" או אפוטרופוס?
האם עצמה טענה בבית המשפט כי אינה סובלת מהפרעה נפשית, וכי במהלך שנת 2001 אף עברה אבחון באמצעות צו בית משפט, שבו נקבע כי אינה בעלת פיגור שכלי, אלא מתפקדת בגבול התחתון של הנורמה. לטענת בתה, האם אינה מבינה את ערכו של כסף, אינה יודעת לנהל חשבון בנק ואינה מסוגלת למשוך כספים לטובת צרכיה היומיומיים.
האם, מנגד, טענה כי היא מסוגלת לקבל החלטות עצמאיות בנושא רכושה וכספיה, אולם מתקשה בהבנת המידע הנדרש לשם כך, ולכן נזקקת למינוי בתה כ"תומכת החלטות" בלבד, שתסייע לה בהנגשת המידע, על-מנת שתוכל לממש זכויותיה. כך, האם מבקשת לשמור על עצמאותה, מאחר ש"תומך ההחלטות", בניגוד לאפוטרופוס, לא מקבל את ההחלטות עבור האדם הנעזר בו.
הבת המחישה לבית המשפט את הצורך בצו שיפוטי, באמצעות דוגמה מניסיון התנהלותה מול הבנק של אמה. האם נזקקה לטיפול שיניים, אך סירבה למשוך כספים לשם כך. כאשר הבת פנתה לבנק כדי למשוך כספים עבור טיפול השיניים של האם, הבנק סירב לאפשר לה זאת, מאחר שאינה מוגדרת כאפוטרופוסית עבור האם. האם יכלה לכאורה לתת ייפוי-כוח לבת, אולם לדברי רשויות הרווחה, על אף שהאם אומרת שהיא סומכת על ילדיה, בפועל היא לא משתפת פעולה גם עמם ומקשה עליהם לסייע לה.
בית המשפט קבע כי מקרה זה ממחיש את הגבול הדק בין הצדקה למינוי אפוטרופוס לאדם לבין מינוי "תומך החלטות", ובמקרה זה אין לדעתו מנוס ממינוי אפוטרופוס, על אף הפגיעה החמורה בחירותה של האם לבחור כיצד לנהל את חייה.
בית המשפט הגיע למסקנה כי האם אינה יכולה, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניה, כולם או מקצתם, ואינה מסוגלת לקבל החלטות רציונליות באשר לרכושה, ולכן הנגשת המידע עבורה אינה מספיקה.
בית המשפט מינה את ילדיה של האם כאפוטרופוסים עבורה, אך התיר לה למשוך כספים מהבנק ללא קבלת רשותם באופן עצמאי עד לגובה של 5,000 שקל. בנוסף, הבת מונתה כ"תומכת החלטות" עבור ענייני האם שאינם רכושיים, כגון נושאים רפואיים.
הכותבת היא שותפה במשרד עורכי הדין מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
