טל גרנות-גולדשטיין, מנכ''לית הוט / צילום: רמי זרנגר
השינויים בעולמות הטלוויזיה בישראל, ובעולם בכלל, הביאו את חברת הכבלים הוט לפנות לרשות התחרות ולבקש ממנה לבטל את ההכרזה ההיסטורית מלפני עשרות שנים על פעילות השידור כמונופול.
ברקע בקשת הביטול עומדת ירידת נתח השוק של הוט אל מתחת ל-50% בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית למנויים, וזאת על רקע התגברות התחרות בשוק הטלוויזיה וכניסתם של שחקנים חדשים לא מפוקחים על גבי האינטרנט. ככל הידוע, רשות התחרות בוחנת את הבקשה.
בשנים האחרונות התרחבה מאוד התחרות בשוק הטלוויזיה, על רקע כניסת סלקום ופרטנר כשחקניות סטרימינג. אליהן נוספה נטפליקס, והתחרות אף צפויה להתרחב בקרוב, בעקבות כניסת דיסני פלוס השנה ו-HBO Max שככל הנראה תיכנס אחריה, אם כי עדיין לא ברור בדיוק מתי.
ההכרזה על הוט כמונופול נרשמה בשנת 1999, כאשר היא הייתה חברת הטלוויזיה הרב-ערוצית היחידה בישראל ובעלת הסכמי תוכן כובלים עם האולפנים הגדולים בעולם. רשות התחרות נהגה באגרסיביות בנושא, בניסיון להכניס תחרות לשוק - שאכן הגיעה עם השקת חברת הלוויין yes בתחילת שנות ה-2000.
בסיכומו של דבר נקבעו הסכמים שאפשרו ל-yes להיכנס לשוק, אבל הגדרת הוט כמונופול שיש לפקח עליו נותרה. ההגדרה הזו מטילה מגבלות מסוימות על הוט ומחייבת אותה בדיווחים לרשות התחרות, אך אינה כובלת אותה באמת.
תחום השידורים בכבלים, כמו גם תחום הטלפוניה, הם תחומים שבעבר היו מונופוליסטיים, ולמתחרים היה קשה מאוד להיכנס ולהתחרות בהם. האינטרנט שינה זאת, והשוק למעשה פתוח לכל מי שרוצה לשדר שידורי טלוויזיה - השחקנים הבינלאומיים בתחום התוכן מעבירים את השידורים והתוכן הטלוויזיוני ללא הפרעה או מגבלה. בנוסף, הם פועלים ללא שליטה בתשתיות נייחות, ובכך מחלישים את הצורך בבעלות על תשתית.
הרגולציה נותרה הרחק מאחור, חברות הכבלים והלוויין מאבדות מכוחן כחברות תוכן טלוויזיוני, וכעת הוט מנסה לשפר במשהו את מצבה.
מהוט לא נמסרה תגובה לדברים.