בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
הסדר הטיעון בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבין סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו קרוב מאוד לסגירה. למעשה, המחלוקת ביניהם היא ממש זניחה. המחלוקת ביניהם ודאי שאיננה משפטית טהורה ואפילו לא מהותית או בעלת חשיבות בעולמות התוכן של העולם הפלילי. המחלוקת היא שולית וזניחה, אבל בתיק הזה לפעמים השולי והזניח עשוי להפוך ללב העניין.
המחלוקת בין נתניהו לבין מנדלבליט היא על "תמונת הניצחון". נתניהו יודה בעבירות הפרת אמונים בפרשת 1000 ו-4000, וייגזר עליו סך כמעט סמלי של כמה חודשי עבודות שירות (מעל לשלושה חודשים), אשר ספק רב אם ירוצו בפועל, או שנתניהו יקבל מהן פטור בדרך עוקפת.
המחלוקת העיקרית בין נתניהו לבין מנדלבליט היא על התדמית, גם אם ייתכן שיש עוד מחלוקות צדדיות נוספות. אין כל ספק כי כתב האישום המתוקן ישקף מעשים אשר יש בהם קלון.
קביעת הקלון על נתניהו תתרחש כך או אחרת
חוק יסוד הכנסת קובע כי "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת".
חוק יסוד הכנסת קובע עניין נוסף: אדם לא יכול לכהן כחבר כנסת אם "נידון בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל".
לעניין זה אין הבדל בין עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לבין עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. כלומר, המשמעות היא שנתניהו בכל מקרה לא יוכל לכהן כחבר כנסת מהרגע שיורשע, ובכל מקרה ההרחקה מהכנסת תהיה למשך שבע שנים. לאור גילו של נתניהו, המשמעות היא ברורה: לאחר עשרות שנים, הקריירה הפוליטית של נתניהו בכנסת תבוא לסיומה.
החוק קובע כי קביעת הקלון על-ידי בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי תהיה רק על חבר כנסת או שר מכהן. אדם שאיננו מכהן, אפילו אם התפטר יומיים לפני כן, בית המשפט איננו מוסמך לקבוע אם דבק בו אות הקלון. מה עושים במקרה כזה? יו"ר ועדת הבחירות, שהוא שופט בית משפט עליון מכהן, יקבע ברגע שהאדם יבקש להתמודד לכנסת, האם יש קלון במעשיו על-פי הכרעת בית המשפט שהרשיע אותו.
בנסיבות המקרה של נתניהו, אין כל מחלוקת כי עבירת הפרת אמונים בתיק 4000 במסגרת פעולות שביצע כראש ממשלה ושר התקשורת; ועבירת הפרת אמונים בתיק 1000 עם זיקה לכהונתו כראש ממשלה - מהוות עבירות שבית המשפט או יו"ר ועדת הבחירות יקבעו כי יש בהן קלון. כלומר, נתניהו לא יוכל לכהן כחבר כנסת בין אם ידבק בו הקלון כעת ובין אם יתפטר מהכנסת כדי למנוע מבית המשפט להכריע בשאלה זו עכשיו. גם אם בית המשפט לא יכריע בשאלה זו עכשיו, יו"ר ועדת הבחירות יקבע זאת בסיבוב הבא.
אין מחלוקת משפטית, רק השאלה כיצד נתניהו יפרוש
המחלוקת בין מנדלבליט לבין נתניהו היא האם נתניהו יתפטר מהכנסת לפני הרשעתו, ובכך יימנע בית המשפט מלקבוע אם יש במעשיו קלון, והנושא יידחה לכנסת הבאה (כפי דרישת סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור) - לבין הרשעתו בפלילים כחבר כנסת מכהן, על-מנת שבית המשפט יקבע כבר כעת כי דבק בו הקלון, והוא פסול מלכהן בתפקיד במשך שבע שנים נוספות.
כאמור, אין כאן מחלוקת משפטית אמיתית, כיוון ששני הצדדים יודעים היטב מה המשמעות של ההרשעה בשתי עבירות הפרת האמונים בשתי הפרשות. נתניהו כלל לא ינסה להיבחר שוב לכנסת ה-25, כיוון שהוא יודע היטב שיו"ר ועדת הבחירות יחסום את האפשרות הזו ממנו. אך נתניהו רוצה לפרוש בדרכו ובסגנונו ולא להיות מופרש עם אות קין חתום.
המחלוקת היא למעשה על תמונת הניצחון: האם נתניהו יוכל להמשיך לטעון שמדובר בשטויות, סיגר ושמפניה ותיקים תפורים שלא נותר בהם כמעט כלום - או שמא מנדלבליט יוכל להניף אל-על את הקלון שהטיל בית המשפט על נתניהו, ובכך לסיים את כהונתו הפוליטית של נתניהו כבר עכשיו, בלי מקום לפרשנויות והתלבטויות. במובן מסוים, המחלוקת היא על המורשת. איך תיק האלפים יירשם בספר הזיכרונות של ההיסטוריה - במי דבק הקלון: במנדלבליט או בנתניהו?
כך או כך, בימים האחרונים חל נתק במשא-ומתן בין היועמ"ש מנדלבליט לבין הסנגור בן-צור, ולא התקיימו כל מגעים בזמן הזה. נתק של מספר ימים במשא-ומתן הוא לא דבר משמעותי במיוחד, ולפעמים נתק במסגרת משא-ומתן להסדר טיעון נמשך שבועות ארוכים ואף למעלה מכך, לפני שהצדדים חוזרים למשא-ומתן ולכריתת ההסכם.
אלא שכאן, בתיק הזה, נתק כזה הינו משמעותי ביותר. כהונתו של מנדלבליט מסתיימת בעוד שבועיים בדיוק. שני הצדדים רוצים בהסכם, אבל ככל שחולפים הימים, האירוע ייעשה מורכב יותר לאור חלון הזמנים המצומצם ולאור העובדה שמנדלבליט יצטרך להביא את ההסדר לא רק לבית המשפט אלא בראש ובראשונה לאופוזיציה שלו בבית, בהנהלת הפרקליטות ובצוותי תיק האלפים.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.