עסקת טיעון עם נתניהו עומדת בסתירה לאינטרס הציבורי
בשבוע האחרון נפוצו ידיעות כי מתנהל משא-ומתן חשאי להגעה להסדר טיעון בתיקים המתנהלים נגד בנימין נתניהו. הסדר כזה מנוגד לאינטרס הציבורי, ומן הראוי כי המשפט יתנהל עד סופו בהכרעה משפטית על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
הסדרי טיעון הם בבחינת רע הכרחי אך נחשבים כחשובים כדי להבטיח את יעילותה של האכיפה הפלילית. עם זאת, ישנה דעה כי הסדרי טיעון אינם מתאימים במקרים של העמדה לדין של נבחרי ציבור, במיוחד בתיקי שחיתות, זאת משום שאז יש אינטרס ציבורי מובהק בבירור העובדות - הן משם שבירור זה משליך על המשך פעילותו הציבורית של הנאשם ואמון הציבור בו, והן משום שבמקרים רבים ישנן השלכות רחבות יותר לבירור המשפטי היכול לסייע למניעת מקרי שחיתות דומים בעתיד.
בעוד שהסדר טיעון הוא בדרך-כלל בראש ובראשונה עניין שבין הנאשם למדינה המאשימה, הרי שבתיקי נתניהו המצב שונה, וכאן ישנו משקל רב גם לאינטרס הציבורי. אסטרטגיית ההגנה שנקט נתניהו הייתה לא רק התמודדות אל מול החשדות הספציפיים, אלא בנוסף ובמקביל ניהול מערכה תקשורתית בטענה של רדיפה פוליטית מצד המשטרה והפרקליטות, אשר לדבריו "תפרו לו תיקים" ממניעים פוליטיים.
למערכה זו יש גם לבוש משפטי בדמות טענות "הגנה מן הצדק" שצפויות עוד להתברר בבית המשפט, וכאשר חלק ניכר מן החקירות הנגדיות של העדים מצד סנגורי נתניהו מוקדש עד כה לביסוסן של טענות אלה.
ישנו סיכוי רב שפרסום הידיעות על הסדר טיעון קרוב הם ספין מצד ההגנה, שתכליתו החלשת עמדת התביעה בעיקר בתיק 4000 והצגתה כמי שמעוניינת רק בהרחקתו של נתניהו מהזירה הפוליטית. קשה גם להאמין שנתניהו יסכים לקבל על עצמו הרשעה שיש עימה קלון, אשר תרחיק אותו מן העשייה הפוליטית לשבע שנים. לו נתניהו היה מוכן לרדת מקדמת הבמה אפילו רק לשנתיים, כבר הייתה מוקמת ממשלת ימין בראשות מנהיג אחר מן הליכוד אשר הייתה זוכה בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי ב-70 מנדטים, מה שמוכיח כי נתניהו "כאן כדי להישאר" מבחינתו.
חשיבות בהמשך שמיעת העדים
אך אם לא מדובר בספין, הרי שיש להתנגד ליוזמה זו מכל וכל. במסגרת הסדר טיעון, אם ייצא לפועל, יתוקן כתב האישום, ונתניהו יודה בעובדות ובעבירות מופחתות, כשכל צד קונה סיכון. אם בית המשפט יקבל את ההסדר, הוא יקבע את עונשו של נתניהו. התביעה תסביר כי הוכח שנתניהו היה ראש ממשלה מושחת שהורשע בעבירת הפרת אמונים; ואילו נתניהו יטען כי התביעה חזרה בה מטענות השוחד, כי מקרי הפרות האמונים בהן הורשע הן ברף הנמוך ואינן משמעותיות, וכי הוא נאלץ לחתום על ההסדר משום שהוא נרדף על-ידי רשויות החוק.
מה שיעדר מהסדר כזה הוא הכרעה של בית המשפט בשאלה הלא פחות חשובה משאלת זהות העבירה שבא נמצא נתניהו אשם, והיא השאלה האם באמת חברו יחד מאות שוטרים ופרקליטים בקנוניה כדי לתפור תיקים לנתניהו ולהפילו מכיסא השלטון ממניעים פוליטיים? למרבה הפלא, טענה מגוחכת זו - אשר כל מי שאי-פעם השתתף כשוטר או כפרקליט במאבק בשחיתות נדהם מעצם מופרכותה - קנתה לה אחיזה בציבור ונשמעת כמעט מדי יום בתקשורת מפי דוברים ופרשנים, כאילו היה מדובר באפשרות אמיתית.
יש אם כן חשיבות עצומה בהמשך שמיעת העדים והבאת כל הראיות בפני בית המשפט. צוות ההגנה בכישרונו הרב יציג בפני בית המשפט את כל התקלות והשגיאות שנעשו לטענתו במהלך החקירה, ובית המשפט מצידו יצטרך להכריע הן עובדתית והן משפטית בטענת ה"הגנה מן הצדק", ואז גם להכריע את דינו של נתניהו.
קביעותיו של בית המשפט בפסק דין מנומק, אשר יעמוד גם לביקורת ערעורית, ודאי לא ישכנעו את כולם, אולם בהתבסס על ניסיון העבר במקרים דומים בהם נשמעו טענות דומות (אולמרט, דרעי), ייתכן כי פסק דין מפורט ומנומק ישיב את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק בקרב חלק גדול בציבור, ויחזיר את השיח הציבורי בנושא הביקורת על מערכת אכיפת החוק ל"שפיות" מסוימת. ניתן וראוי לבקר את המערכת, אך בשום אופן לא להאשימה ללא כל בסיס בהטיה פוליטית ובכוונת זדון.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
הכותב הוא המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) לשעבר
