אמג'ד אבו-רמילה / צילום: איל יצהר
אמג'ד אבו רמילה נולד וגדל במזרח ירושלים, בן למשפחה עם שבעה ילדים. לאב יש חנות ממתקים ובחופשים, בדומה לכל בני המשפחה, הוא היה עוזר להורים. "במשפחה גדולה קשה לשלוח ילדים לחוגים", הוא מסביר. "אתה לומד שאם אתה רוצה לשחק כדורגל, אתה יכול להרכיב לעצמך קבוצה משלך". מאז, לדבריו, המשפחה נשארה "חמולה, כולנו גרים עד היום קרוב אחד לשני, כל אחד מהאחים עם המשפחה שלו, באותו רחוב".
אבו רמילה נולד ארבע שנים לפני האינתיפאדה הראשונה. "כשאתה גדל במזרח ירושלים, קשה לך לדעת לאן אתה שייך. לישראל? לירדן? לפלסטינים? הילדות שלי הייתה מאוד מושפעת מפוליטיקה ומהשאלה למי אתה שייך. אתה חי בלי מדינה, תמיד בקונפליקט פנימי, ועל כל הזדמנות אתה צריך להילחם. אז אתה אומר לעצמך, אם לא אהיה אחד הטובים בתחום שלי, לא אצליח".
כשסיים את התיכון עשה תואר ראשון בהנדסה ביו רפואית באוניברסיטת ירדן למדע ולטכנולוגיה, באירביד שבצפון ירדן, וחזר לישראל. "תמיד יש משהו שמושך אותי לחזור לפה", הוא אומר, "למרות שהייתי בחו"ל בהרבה מקומות, אף פעם לא חשבתי לחיות לאורך זמן במקום אחר". הוא רצה לעשות במהרה תואר שני ומה שהכי קסם לו היה תחום האיברים המלאכותיים, כמו לב אלקטרוני או לבלב מלאכותי. באותה תקופה נחתם הסכם בין ממשלת ספרד, ממשלת ישראל והפלסטינים, להוציא פלסטינים להכשרה באוניברסיטאות בחו"ל. כאשר נבחנה מועמדותו של אבו רמילה למלגה, עלתה השאלה אם צעיר מזרח ירושלמי הוא פלסטיני. הסוגיה נפתרה יומיים לפני מועד הנסיעה, וביולי 2007 קיבל הודעה: "מחרתיים אתה נוסע לסביליה".
המאסטר של אבו רמילה היה פיתוח לבלב מלאכותי עבור חולי סוכרת, שמחשב בצורה אוטומטית, באמצעות אלגוריתם, את רמת הסוכר בדם ומונע את שתי הסכנות האורבות לחולה - רמה גבוהה מדי או נמוכה מדי של סוכר. בדוקטורט כבר עבד על ניסויים קליניים עם המכשיר בבתי חולים בברצלונה. הטכנולוגיה שפיתח שולבה במוצרי חברת אבוט הרב־לאומית.
את הפוסט־דוקטורט עשה בארץ, באוניברסיטת בן גוריון, בתחום מדעי המוח. "שם התחלנו לחקור אינטראקציה בין המוח האנושי והמחשב. איך להשתמש במחשב כדי להקליט את האות החשמלי של המוח. זה נשמע מדע בדיוני, אבל לאנשים עם מחלות ניווניות כמו ALS זו יכולה להיות פריצת דרך כדי לתקשר עם העולם החיצון".
"נמשכתי למחקר, פחות לבירוקרטיה"
לאחר כשלוש שנים הבין אבו רמילה שהוא אוהב לחקור ואוהב להנחות, אבל לא "ללמד בכל פעם אותו קורס. באוניברסיטה משך אותי המחקר, פחות הבירוקרטיה". הוא החליט לבדוק מה יש בחוץ, בתעשייה, בהייטק. כך הגיע למיקרוסופט, לקבוצה שמתעסקת בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה, שפיתחה מערכות המלצה (כלומר, ניתחה לפי רכישות והרגלים מה כדאי להמליץ ללקוח מסוים לרכוש) ומוצרים כמו אקס בוקס. מאוחר יותר, הצוות שבו עבד השתנה - והוא רצה להמשיך הלאה.
באוגוסט 2018 התחיל כמדען נתונים בכיר ב־DSG, אבל הפך במהרה למדען הראשי של החברה, שעוסקת בין השאר בפיתוח אלגוריתמים רפואיים שעוזרים לרופאים לקבל החלטות נכונות יותר באמצעות בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. למשל, פרויקט שמנבא את שיעור ההצלחה בהפריה חוץ־גופית, על פי בחינה של התפתחות הביציות המופרות בצלחת במעבדה תוך שימוש בדאטה מנותח בבינה מלאכותית.
מחוץ לתחומים הרפואיים, אבו רמילה מפקח על פרויקט ייעול תהליכים בחברת צים, על מיזמים בתחום בחינת טקסטים בשפות שונות באמצעות עיבוד שפה טבעית כדי לקבוע אם הם ראויים לפרסום ואם אין בהם תוכן פוגעני או מסוכן, וכן פרויקטים בעולמות הפיננסים, הסייבר, האבטחה והאינטרנט. כמו כן, הוא עוזר להקים מחלקות לימודי בינה מלאכותית באוניברסיטאות בשכם וברמאללה.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
"בחברה עם זרוע מחקרית חזקה מאוד או באקדמיה, מכשיר דור חדש של מדענים".