אלי בז'רנו, מנכ''ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C / צילום: ביטוסי בעמ
כבר כמה שנים שאלי בז'רנו מנהל בורסת קריפטו שהקים בעצמו, אבל בתחילת הדרך הוא בכלל לא האמין במטבעות הדיגיטליים. השנה הייתה 2011, ובז'רנו עבד כאיש QA (בדיקות איכות תוכנה) בסטארט-אפ Coloright של בני לנדא, שהתמחה במדפסות לצבעי שיער. "יום אחד הבוס שלי ביקש ממני להסביר לו על הביטקוין. התחלתי לקרוא, וזה נראה לי כמו הימורים שמעבירים מאחד לשני, לא משהו רציני. אבל המנהל שלי התעקש איתי שזה מעניין: מחשבים שמתקשרים בינם לבין עצמם, עם שימוש מתוחכם במתמטיקה ובקריפטוגרפיה.
"חזרתי שוב לדף הלבן (מדריך שמפשט בתמציתיות נושא מורכב, ג"ח), ולמרות שהתפקיד שלי היה לקרוא מסמכים ולהעיר עליהם - לקח לי שלושה שבועות לפענח את המסמך הזה. ואז, לילה אחד, הרגשתי שמושכים לי את השטיח מתחת לרגליים. נגלה לי מודל שמאפשר העברות כספים בלי ישות מרכזית שמתווכת באמצע. זה מטלטל, כי הדור שלנו והדורות הקודמים נולדנו למציאות שבה הרכוש שלנו מוחזק על ידי צד שלישי - חשבון הבנק, הפנסיה וכן הלאה - ובאה טכנולוגיה ואומרת 'אני משבשת את זה'".
איך הטלטלה הפכה ליזמות?
"ישבתי בסלון עם כמה חברים, אחד מהם היה הדר מקדסי שהיום הוא השותף שלי וה-CTO. ניסיתי לעניין אותם בנושא, ואף אחד לא הבין חוץ מהדר, שהוא ארכיטקט תוכנה שעבד בחברות פיננסיות גדולות. שנינו הבנו שיש פוטנציאל גדול לחופש פיננסי, וכשניסינו להתעסק בזה ולהשקיע, הבנו שאנחנו בין הראשונים ששואלים את השאלות עם הרגליים על הקרקע. באותה תקופה היה צריך לשלוח דולרים ליפן או להיכנס לדרק ווב, והבנו שככה זה לא יצליח. לכן, החלטנו להקים את החברה - אני בצד העסקי והרגולטיבי, והדר בצד הטכנולוגי".
לא חשש מהדימוי השלילי שהתלווה לזה?
"להרבה מהטכנולוגיות המשבשות יש היסטוריה כזאת, כי מי שמאמץ אותן מהר אלה הקיצוניים יותר - עבריינים ופושעים שמנצלים את היכולות האלה כנגד מי שעוד לא מכיר אותן. זה כמו שקישרו את האינטרנט עם פורנו, או שרק לשודדים היו מכוניות. יש חשש מובנה מטכנולוגיה חדשה".
במרץ 2015 החלה לפעול פלטפורמת המסחר האינטרנטית Bit2C, שמאפשרת קנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים מול השקל, לצד ניהול ושמירת מטבעות דיגיטליים ומימוש עסקאות בהיקפים גדולים (OTC). "עכשיו אנחנו הצד השלישי, שמנסה לגשר בין מה שרגילים אליו לבין מה שעומד להיות במציאות העתידית", מסביר בז'רנו. נכון לתחילת השבוע, בזירת המסחר בוצעו 274,100 עסקאות בסך של 52,838 ביטקוין, על ידי 16,807 סוחרים.
"אנחנו רואים את עצמנו כחלוצים בתחום, כמי שמהווים גם בנק וגם ארנק. ביטקיון זה לא מטבע ולא נכס, הוא גם וגם. אנחנו מסבירים לכל הרגולטורים - כולל בנק ישראל - שהציבור מבולבל ודוחפים אותו לפינות אפורות, קשה לפקח על זה ולגבות מסים, ולכן חשוב שזה יהפוך למיינסטרים.
"אני מאמין שהשנה תהיה התקדמות בתחום, כי בנובמבר 2021 נכנס החוק של הרשות לאיסור הלבנת הון, שמנסה להסדיר את הפעילות הזו. חלוקת הרישיונות קצת נדחית, אבל לדעתי שב-2022 אנשים יוכלו להתעסק בקריפטו באופן רחב יותר".
מה הקושי הכי גדול שחווית סביב המיזם?
"פתחנו ב-2013 עם חלומות גדולים, הייתה קפיצה גדלה בערך של הביטקיון וזה עורר את השוק, החברה הרוויחה יפה, והייתה אופוריה שזה לא ייגמר. בשנתיים שאחרי זה בא החורף, המסחר קצת דעך, והלך לכיוון של משהו אזוטרי. אחרי שאתה מצליח במשך כמעט שנה, זה אתגר גדול לראות את הדעיכה הזו ולהמשיך להאמין שזה עוד יקרה.
"בהתחלה היו חששות, כי יש לנו משפחות וילדים, אבל אנחנו הייטקיסטים, אז ידענו שלא ניפול לרחוב. לא חשבנו להפסיק עם זה, אבל כן צמצמנו מאוד את הפעילות, ומצאנו השלמות הכנסה בהייטק. כולם מסביב אמרו לי 'הביטקיון מת, זה לא יקרה, אתה מבזבז את הזמן שלך'. אתה על מטוטלת של בין גאון לליצן, תלוי מה אנשים חושבים על הקריפטו והביטקוין. ב-2017 שוב צמחנו, אבל זה היה מאוד מאתגר להמשיך ולהאמין שזה ישתפר - מה שקרה רק בשנה-שנתיים האחרונות".
אלון מאסק קידם את מעמד הביטקיון בעיניך?
"הוא גם עזר, וגם פגע - לפעמים מה שהוא אומר זה חכם, ולפעמים פחות. אבל ככל שמדברים על זה יותר, זה יותר טוב לנו. אין ספק שהעובדה שחברות ציבוריות גדולות בארה"ב, כמו טסלה, התחילו להשקיע בביטקוין בתור הימור נגד הדולר, קשורה לקורונה - הן רואות בו גידור אינפלציוני, וזו מגמה שתימשך ב-2022.
"הביטקוין חגג החודש 13 שנים, וזה מעט לתהליכים פיננסיים, שצריכים 25 שנה כדי להתבסס. כיום ההנחה היא שרק 1% מאוכלוסיית העולם מחזיק קריפטו, אז יש המון לאן לגדול, ולאן להגיע".
איך אתם משווקים את עצמכם?
"אנחנו לא עושים שיווק באופן פעיל, אלא משקיעים יותר בטכנולוגיה ובשירות לקוחות. הקריפטו משווק את עצמו, מגיעים אלינו מהמלצות מפה לאוזן, ובזכות הפעילות שאנחנו עושים מול הרגולציה".
בהקשר הזה של ההתרחבות, הקורונה תרמה מאוד ל-Bit2c. "המגפה הכניסה אנשים לבתים ולאינטרנט, והם נחשפו לטכנולוגיות חדשות. כך שבמובן העסקי הקורונה עשתה לנו טוב, כמו לכל החברות הטכנולוגיות באינטרנט שנהנו מאובר תשומת לב.
"לאורך כל השנה הייתה עלייה, גם במחירי הקריפטו. מי שצחק עלינו בעבר, עכשיו רוצה להצטרף. כשהתחלנו הצעתי לעורך הדין שלנו לקחת שכר-טרחה בביטקוין, היום הוא אומר שאם היה מסכים, היום הוא לא היה צריך לעבוד יותר".
Bit2c, שממוקמת בראשון לציון, מעסיקה כיום 15 עובדים. במהלך הקורונה גייסה החברה פעמיים באמצעות פלטפורמות למימון המונים. "ב-2020 גייסנו 1.6 מיליון שקל, וב-2021 גייסנו 4 מיליון שקל מהקהילה ומהציבור", מספר בז'רנו.
איזו טעות עשית בדרך, ומה למדת ממנה?
"בשלב מסוים היינו צריכים לפטר עובדים. החלטנו לעשות צמצומים במחקר ופיתוח, וזו הייתה טעות. בחברה טכנולוגית עדיף לצמצם בכל דבר אחר, ולא בזה. חשבתי שזה כמו כל משאב אחר, מקצצים ואז מרחיבים בקלות. אבל פיתוח בנוי על ניסיון והיכרות עם המערכת, וקשה לחזור אחורה. זה מהותי הרבה יותר מדברים כמו רכוש, משרדים ומשכורות".
לאן היית רוצה להגיע?
"בטווח הקצר, להוביל את המסחר המפוקח בארץ, ולקדם את הרגולציה על מטבעות דיגיטליים. ב-2023-24 אנחנו רוצים לצאת להנפקה בבורסה בתל אביב, שהחברה תהיה שקופה וגדולה".
למה אתם פועלים רק בארץ?
"מתוך אסטרטגיה. בחו"ל יש ג'ונגל שלא תמיד אפשר לעכל אותו מפה. אולי בעוד שנה-שנתיים, עם התפתחות הרגולציה, יהיו הזדמנויות לשיתופי פעולה או כניסה לשווקים בחו"ל. בארה"ב ובאירופה כבר יש בורסות כמו שלנו שיש להן רגולציה, וברגע שגם לנו תהיה, נוכל לעשות חיבורים גלובליים מעניינים".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il