נפתלי בנט ויאיר לפיד / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
הנחמה שאוחזת בשרי המרכז-שמאל היא שייקח זמן. אם נתניהו יחתום על עסקת טיעון עד לסוף החודש, מודים שרים בממשלה, יפעלו בימין להקים ממשלה אחרת עוד בכנסת הזו. לדבריהם, התהליך בליכוד להעמדת יו"ר חדש צפוי לקחת חודשים. שר בכיר מעריך, או מקווה, שייקחו לפחות שמונה חודשים. התסריט הרווח הוא שלאחר שנתניהו יחתום על עסקת טיעון, יתקיימו בליכוד בחירות לתפקיד היו"ר והנבחר יעמיד ממשלה לאמון הכנסת, ללא בחירות.
העובדה שנוכחותו של נתניהו במערכת הפוליטית היא אבן הבניין הראשונה בתשתית הקואליציונית ידועה. לכן, רק הדיבורים על כך שנתניהו ייפרד מהמערכת הפוליטית משתקים את עבודת הממשלה. בתחילת השבוע נחלו לפיד וגנץ מפלה כשתוכניותיהם לאשר בממשלה הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות נבלמו.
השר אלי אבידר, ששוחח עם פעילי מחאה נגד נתניהו בשבת, היה הראשון לזהות את הכיוון אליו הולכת הממשלה כשאמר: "אלקין מקשיח עמדות, בנט עוצר את הצוללות, בימינה ובחלק מתקווה חדשה, איש הישר בעיניו יעשה. צריך להעיר את האנשים כי אנחנו בדרך לבחירות".
התרחישים בליכוד
שרים אמרו הבוקר, שהשבוע יהיה בסימן דריכות והמתנה. בממשלה מבקשים לראות האם נתניהו חותם על עסקה, ומה יהיה תוכנה, כלומר האם תיחסם דרכו לממשלה בשנים הבאות. כשהממשלה קופאת על שמריה, הנעשה בליכוד יקבע את המשך הדרך. לפי תרחיש אחד יו"ר המרכז כץ יעמוד בראש המפלגה עד שייערכו בחירות במרכז, ולאחר מכן פריימריז. בתרחיש אחר, נתניהו יישאר בראש הליכוד עד הפריימריז.
הבחירות בליכוד ביום שאחרי נתניהו, מה שהיה נדמה עד לאחרונה כמו תחזית שלא תתממש, הן הגביע הקדוש של בכירים שהמתינו ליום שנים ארוכות. ישראל כ"ץ, אדלשטיין, ברקת, הנגבי, רגב וכנראה גם אוחנה ודיכטר צפויים להשתתף בבחירות. מבין כולם, כ"ץ וברקת חזו לפני חודשים לאן פניו של נתניהו מועדות. כ"ץ חשב שזה יקרה עוד קודם, אך ברקת, שאמר שעד לחודש פברואר נתניהו יהיה מחוץ למערכת הפוליטית, הימר נכונה.
חודשים שברקת מציג סקרים מחמיאים שמעמידים אותו כראש הממשלה הבא, אליו הצטרף אדלשטיין שהכריז על התמודדות מול נתניהו, ומאז חורש את השטח בחיפוש מעוזי תמיכה. לעומתם, ואחרים המצפים להתמודדות, התרחיש האופטימי של כ"ץ כולל בחירות במרכז המפלגה (שם הוא זוכה לבסיס תמיכה משמעותי).
בשלב הבא, מעריכים בליכוד ובקואליציה, יחל יו"ר הליכוד הנבחר במגעים להקמת ממשלה ויפעל לצרף את ימינה, תקווה חדשה ואולי גם את כחול לבן. עם למעלה מ-65 תומכים תגיע הממשלה להצבעת "אי אמון קונסטרוקטיבי".
בעוד שרי הימין מתכוננים, גם לדבריהם, ליום שבו יוכלו לעבור ולכהן בממשלת ימין, בנט מתעקש לשדר עסקים כרגיל. "לכל הפרשנים הפוליטיים למיניהם, לצד כל הגרפים והתרחישים - תנוח דעתכם, ממשלת ישראל עובדת וממשיכה לעבוד, בעבודה שקטה וטובה, שנעשית יום אחרי יום למען אזרחי ישראל", אמר בישיבת הממשלה. בפועל, בנט לא יוכל לעצור את הממשלה שתקום, הוא יוכל רק לבחור אם לכהן בה כשר או לפרוש.
לעומת שרי הימין שיכולים להתנחם בהקמת ממשלה אחרת, במרצ כבר התייצבו להפגין נגד עסקת הטיעון. יו"ר הסיעה מיכל רוזין, התייחסה לנושא: "הסדרי טיעון הם הרעה החולה של המערכת. הדבר הנכון, בכל הליך הוא קיום המשפט על מנת שהצדק והאמת תצא לאור...האמנו שיש להחליף את נתניהו בשל דרכו הפוליטית, והשחיתות אליה דרדר את המדינה. לכן, נמשיך לומר לא להסדר טיעון ולא להסדר ללא קלון".
המתקפה של ליברמן
מי שנשמע מאוד לא מרוצה מהעסקה הוא שר האוצר אביגדור ליברמן, שצפוי להפוך מהאיש החזק בקואליציה לח"כ מן המניין. הוא תקף את ההסדר המסתמן, והשווה את ההצעה לנתניהו לגז"ד שניתן לשרה לשעבר פאינה קירשנבאום. "איפה הצדק והמידתיות?", תהה בריאיון לכאן חדשות. "קירשנבאום קיבלה 10 שנים על עבירות פחות חמורות. ברור שנתניהו ינסה לחזור לפוליטיקה. נראה מסע לחצים על הנשיא עם דרישה להעניק לו חנינה".
"חוץ מנפתלי אין לאף אחד אינטרס להישאר בממשלה המטורפת הזו", אמר אחד השרים לגלובס, והעריך כי הראשונים לנווט את הימין החוצה יהיו שקד ואלקין. ביום שני עם פתיחת המליאה צפוי להתקיים דיון 40 חתימות. אמורים לנאום בו נתניהו ובנט. תהיה זו ההזדמנות הראשונה לנתניהו להתייחס לעסקה, ואין ספק שאם יעשה כן, בנט יידרש לעדכן את עמדתו המתחמקת מתחילת השבוע.