גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך להנפקה עוברת בתערוכה: כך מנסה מובילאיי לשכנע שהיא שווה עשרות מיליארדים

תערוכת CES הייתה תחנה חשובה בדרכה של החברה להנפקה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי ● כיצד מתכוונת מובילאיי לשכנע קרנות ענק ובתי השקעות שהיא שווה פי עשרה מאשר בהנפקה הקודמת? ● ומדוע זה מאיים עבור הרבה חברות אוטוטק צעירות?

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ''ל מובילאיי, בתערוכת CES / צילום: אינטל
פרופ' אמנון שעשוע, מנכ''ל מובילאיי, בתערוכת CES / צילום: אינטל

מובילאיי צפויה לצאת בתוך כמה חודשים להנפקה הגדולה ביותר אי פעם של חברה ישראלית בוול סטריט. אך, בינתיים, בתהליך הזה עדיין רב הנסתר על הגלוי ומי שמעוניין לקבל רמזים לאסטרטגיה של החברה בהנפקה - יכול היה למצוא אותם בתערוכת האלקטרוניקה CES.

בטרם התערוכה, מובילאיי הבהירה כי אין בכוונתה לעסוק כרגע בהנפקה, אלא רק בטכנולוגיה. עם זאת, ההופעה בתערוכה הייתה "Roadshow" לכל דבר. נזכיר, שמובילאיי תצטרך לשכנע בחודשים הקרובים את המשקיעים שהיא שווה היום לפחות 50 מיליארד דולר, יותר מפי עשרה מהשווי בו נסחרה בסיבוב הקודם שלה בוול סטריט באמצע העשור הקודם. בהשוואה ל-2015, שוק ההון של 2022 הוא אמנם הרבה יותר צמא להשקעות ספקולטיביות בתחום הרכב, אך כדי להשיג את השווי האמור - מובילאיי תצטרך לקבל תמיכה ואמון גם מקרנות ענק ומבתי השקעות שמרניים וסולידיים.

אם להתרשם מהפרזנטציה שהציגה מובילאיי בתערוכה, הטקטיקה שלה תהיה "לשאוב ערך" מכמה תחומים שונים של עולם "הרכב החכם" ומחברות סטארט-אפ צעירות רבות - ולנסות לשכנע את המשקיעים שערך השלם גבוה מחלקיו ושאין כמו יתרונות לגודל.

שוק ה־ADAS: מקור ההכנסות המרכזי כרגע

מובילאיי שולטת כיום בכ-80% מהשוק העולמי למערכות ADAS (מערכות בטיחות אקטיביות לרכב) עבור רמות האוטונומיה הנמוכות, שהוא גם מקור ההכנסות היחיד שלה.
הטכנולוגיה של מובילאיי היא ה"סטנדרט" בתעשיית הרכב, ואף שבשנים האחרונות צצו לא מעט מתחרות שטוענות שהמוצרים שלהן מציגים יחס מחיר/ביצועים טוב יותר - נראה שזה לא מטריד את מובילאיי. החברה ממשיכה לזכות בעשרות חוזים אסטרטגיים בתעשיית הרכב מדי שנה וקצב צמיחת ההכנסות השנתי שלה מתחום הזה עומד על כ-39%.

אבל שוק ה-ADAS הוא די בוגר, ועל כן פוטנציאל ההכנסות ממנו יתקשה להצדיק את מכפיל הרווח שאותו שואפת מובילאיי לקבל בהנפקה. לפיכך, מובילאיי תצטרך לשכנע את המשקיעים כי היא תוכל למנף את ההיכרות והנגישות הקרובה עם כל הלקוחות הפוטנציאליים החשובים בשוק ה-ADAS גם למכירה של מוצרים ושירותים רווחיים יותר בעתיד.

מובילאיי רמזה על כך כשדיברה בתערוכה על כוונתה "להביא את הנהיגה האוטונומית אל ההמונים" בסיוע סופר-צ'יפ חדש וזול יחסית למקובל, שמתוכנן להיות חזק ומהיר מספיק כדי להחליף את ההחלטות של נהג אנושי. מנגד, המשקיעים בעולם כבר שמעו הבטחות רבות בנושא בחמש השנים האחרונות, כולל של טסלה. אולם, מעטות אכן קוימו.

שוק הליידאר: חביבם של המשקיעים

בתערוכת CES הקדישה מובילאיי סקירה ארוכה להתקדמות בפיתוח עצמאי של חיישני LIDAR מתקדמים, על בסיס טכנולוגיה שפיתחה אינטל והועברה לחברה. חיישני ה-LIDAR מבוססי הלייזר מיועדים, בעיקר, לשמש כגיבוי מתקדם למצלמות הווידאו במערכי החישה של כלי רכב בעלי רמת אוטונומיה גבוהה. מכיוון שבינתיים אין צפי לייצור המוני של כלי רכב עם רמת אוטונומיה גבוהה בקרוב, מדובר בשוק מוגבל שנפחו השנתי נאמד בכ-4 עד 5 מיליארד דולר עד 2025. כלומר, גם אם המוצר של מובילאיי, שיושק תוך שנתיים, יהיה איכותי וזול יותר מהמתחרים - פוטנציאל ייצור ההכנסות מוגבל.

אבל, הליידארים חביבים על משקיעי ההון ומוצמד להם ערך ספקולטיבי לא מבוטל. חברות ותיקות, דוגמת ולודיין ולומינאר האמריקאיות, מייצרות הכנסות נסחרות בוול סטריט על פי מכפילי רווח של פי 28-25 מה-EBITDA החזוי שלהן לשנת 2025. בהתחשב בבסיס הלקוחות הפוטנציאלי של מובילאיי וביכולתה להציע את הליידאר שלה כחלק ממערכות שלמות לנהיגה אוטונומית בעתיד, זהו בהחלט "תבלין" שעשוי להוסיף לה ערך בהנפקה על חשבון החברות הקטנות בשוק הליידרים.

חיישני רדאר: תחרות קשה

חיישני "רדאר על צ'יפ" מהווים שכבת גיבוי נוספת לנהיגה אוטונומית, במיוחד עבור נהיגה בתנאי ראות בעייתיים. אולם להבדיל מה-LIDAR, פוטנציאל השוק שלהם גדול משמעותית משום שמחירם הנמוך מאפשר לשדרג איתם גם מערכות ADAS קיימות בכלי רכב סדרתיים ברמות אוטונומיה נמוכות. כלומר, פוטנציאל הביקוש להן בשנים הקרובות עשוי להיות מיליוני יחידות בשנה ולא אלפים או עשרות אלפים בלבד. מובילאיי מתכוונת לכלול את צ'יפ הרדאר שהיא מפתחת בחבילות המתקדמות של מערכות ה-ADAS, שאותן היא תספק בתוך כשנתיים לתעשיית הרכב. הבעיה היא, שזהו שוק תחרותי שבו לוקחות חלק גם ענקיות שוות ערך לאינטל, דוגמת NXP, לצד הספקיות הגדולות של תעשיית הרכב, דוגמת קונטיננטל, שיש להן השפעה ניכרת אצל יצרני הרכב.

מיפוי: פוטנציאל לספין־אוף?

מאז אמצע העשור הקודם משקיעה מובילאיי בפיתוח טכנולוגיות למיפוי ברזולוציה גבוהה על בסיס הנתונים המופקים מחיישני המצלמה שלה.

התוצר, מפות דיגיטליות עדכניות, הוא בעל ערך לא רק לשיפור יכולת ההתמצאות של כלי רכב אוטונומיים עתידיים, אלא גם עבור מגוון שימושים חיצוניים כמו תכנון ערים. זה לכשעצמו שוק שהיקפו נאמד בכ-1.4 מיליארד דולר ב-2021 וצפוי לצמוח עד כ-17 מיליארד דולר בשנה עד 2030. מה שאומר קצב צמיחה שנתי של כ-31%. למובילאיי יש כמה שותפים אסטרטגיים חשובים בתחום ובראשם קבוצת פולקסווגן, שהודיעה ב-CES על הרחבת השת"פ. השאלה הגדולה היא האם תחום זה יכול לתרום מהותית לערך החברה מבחינת הכנסות? ובקשר זה, הפוטנציאל האמיתי שלו הוא בפיצולו ומכירתו במיליארדים לצד ג'. כמו קבוצת פולקסווגן למשל.

שירותי תחבורה: האם החברה תייצר רכבים?

תחום הצפת הערך החשוב ביותר של מובילאיי לא זכה להתייחסות ב-CES וכנראה שהחברה שומרת אותו לשלב קרוב יותר להנפקה. הכוונה היא לתוכנית החברה להפוך בעתיד לספקית של "פתרונות מדף" מושלמים של כלי רכב חשמליים-אוטונומיים לשימושים מסחריים ושל שירותים נלווים, כמו מוניות אוטונומיות.

החברה מחזיקה את הרכיבים הנדרשים: אפליקציית ניהול הנסיעות של MOOVIT; ערכות חומרה/תוכנה להסבת כלי רכב קיימים לאוטונומיים ("פול סטאק"); שיתופי פעולה עם שותפים בתחום התחבורה וההובלה החכמה; ולאחרונה גם שת"פ עם חברה גרמנית, שמפתחת פלטפורמה חשמלית מודולרית עליה ניתן להתקין מרכבים.

מבחינת הצפת הערך הפוטנציאלי למשקיעים, החברה מכוונת גבוה: היא מתחככת בעולם של שירותי ההסעות של אובר, ליפט ואף WAYMO, שאותם מתמחר השוק בעשרות מיליארדים. היא קורצת למשקיעים בפלטפורמות החשמליות החכמות, שבו פועלות חברות כמו ARRIVAL; וכן, היא רומזת לפוטנציאל לכניסה לפעילות בתחום הייצור של רכב חשמלי ממותג - וכאן נמצא הכסף הגדול של שוק ההון.

כמובן, שחלק מהמרכיבים הם בחזקת הבטחה. אבל מובילאיי נכנסת לשוק ההון מעמדת פתיחה רצינית. ובשוק כיום, שמתמחר הבטחות בטריליונים - דוגמת טסלה - אמון השוק בהבטחות חשוב לא פחות מהמוצר.

עוד כתבות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד