שאול אלוביץ' / צילום: ניצן שפיר
שנה לאחר שהוגש כתב אישום בפרשת בזק-yes שהולידה את תיק 4000, היום (א') השיבו הנאשמים לכתב האישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שאול אלוביץ', בעל השליטה לשעבר בבזק הנאשם גם בתיק 4000, הוא הנאשם המרכזי בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. יחד איתו נאשמים בנו אור ששימש כדירקטור, הסמנכ"ל לשעבר עמיקם שורר, מזכירת החברה לינור יוכלמן, מנכ"ל yes לשעבר רון אילון, מנהל הכספים מיכאל ניימן וחברות יורוקום שבפירוק.
הדיון התקיים בפני השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט הכלכלי בתל אביב. זאת לאחר שהשופט חאלד כבוב הודיע לאחרונה כי הוא מנוע מלטפל בתיק. הסיבה לכך היא כי בפרשה מייצג עו"ד בעז בן+צור, המייצג גם את בנו של השופט, עו"ד ווליד כבוב, בתלונה שהגיש נגד עבריין המרמה אמיר ברמלי.
"לא ניתן להשתחרר מהתחושה שאנו נמצאים בתיק אזרחי מובהק. המדינה מנסה לקדם אג'נדה של איך צריכות להיראות עסקאות בעלי שליטה", טען עו"ד אלון רון, המייצג יחד עם עו"ד ז'ק חן את אלוביץ', וכפר בכתב האישום. גם יתר הנאשמים כפרו בכתב האישום.
השופטת אגמון-גונן הודיעה לצדדים כי היא תכריע, לפני שמיעת הראיות, בשאלה האם העברת חומר מתוך ועדה בלתי תלויה (כמתואר בכתב האישום) מהווה עבירה; זאת לאחר שהנאשמים טענו כי אין כל איסור פלילי בחוק בעניין. "זו שאלה משפטית. אין עניין של יסוד נפשי", ציינה אגמון-גונן והוסיפה כי הוכחות לא נדרשות בשלב הראשון, וכי לשם ההכרעה בסוגיה אם יש עבירה, היא תניח כי המתואר בעובדות כתב האישום נכון. ההכרעה תתקבל על בסיס טיעונים בכתב.
לפי האישומים השני והשלישי, לינור יוכלמן - ששימשה כמזכירה בשתי ועדות בלתי תלויות שהוקמו על-ידי בזק, כדי לאשר עסקאות חריגות עם בעלי שליטה (עם חברת חלל וyes שבעל השליטה בהן היה אלוביץ') - העבירה מידע לשאול אלוביץ', בנו אור ועמיקם שורר המיוצג על-ידי עו"ד ירון קוסטליץ.
הוועדות הבלתי תלויות נועדו לקיים בחינה עצמאית של העסקאות על-מנת לנטרל ניגודי עניינים. לפי תזת הפרקליטות, מדובר בתיק מרמה, במסגרתו הוצג מצג כלפי חברת בזק והציבור כי הוועדות התנהלות בצורה תקינה כאשר המצב היה שונה לחלוטין. לפי כתב האישום, בעלי השליטה והעניין אמורים להיות ממודרים מהמתרחש בדיוני הוועדה, ואילו יוכלמן הדליפה מידע חסוי, שכלל מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות-דעת, לשאול אלוביץ', לבנו אור ולעמיקם שורר שהיה דירקטור.
השלושה מואשמים כי עשו שימוש במידע שנתן להם יתרון תחרותי, וכי אלוביץ' אף הנחו את יוכלמן איך להשפיע על החלטות הוועדה, וכי הביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes ועסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא-ומתן נוהל באופן תקין.
"אנחנו במשפט פלילי. אין נורמה בנוגע למידע בוועדה"
בדיון נטען כי לא מדובר במידע סודי שהקנה לאלוביץ' וליתר יתרון תחרות, ושאסור היה להעבירו. "אנחנו במשפט פלילי. לא ניתן לדבר על חריגה מהנורמה, כי אין נורמה בנוגע למידע שקשור בוועדה. זו חוכמה שלאחר מעשה. בניגוד גמור לעיקרון החוקיות במשפט פלילי", טען עו"ד דרור מתיתיהו המייצג את אור אלוביץ'. עו"ד מתיתיהו גם טען כי המידע שיצא מהוועדה לא השפיע על החלטתה, זאת כי ערב מינויה המתווה נסגר בין מנכ"ל yes למנכ"ל חלל.
עו"ד בעז בן -צור, המייצג את לינור יוכלמן המואשמת בהוצאת המידע, הוסיף כי "אין איסור או הוראה חוקית להעביר מידע. הכפירה העיקרית מתייחסת לכך שהמידע שהועבר לא קשור לאישור העסקה. זה מתאים להליך אזרחי".
הסוגיה: האם ההתנהלות היא כחלק ממהלך העסקים הרגיל?
האישום הראשון המיוחס לשאול אלוביץ', למנכ"ל yes רון אילון ולסמנכ"ל מיכאל ניימן מתייחס לעסקת מיזוג בזק yes משנת 2015, אותה עסקה שבתיק 4000 נטען כי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו זירז. במסגרת ההסכם נקבע כי יורוקום, בעלת השליטה בבזק, תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה, ככל שתזרים המזומנים החופשי של yes יגיע למדרגות מסוימות בכל אחת משנות העסקה.
שאול אלוביץ' מואשם כי קיבל במרמה 115 מיליון שקל במסגרת העסקה, לאחר שבדוחות בזק הוצגו מצגי שווא שהתבססו על מניפולציות חשבונאיות שביצעו אילון וניימן לכאורה בחברה בהנחיית אלוביץ', כדי להראות שעמדה ביעדים. כתב האישום מתאר "תוכנית מרמה לדחייה שיטתית ורחבת-היקף של תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של yes ויצרה מצגים כוזבים".
הנאשמים דוחים את הטענות. לטענתם, מדובר בהתנהלות שהיא חלק ממהלך העסקים הרגיל. עו"ד אלון רון טען כי לאלוביץ' לא היה כל קשר לדחיית התשלום לספקים, וממילא מדובר בהתנהלות רגילה.
גם רון אילון, מנכ"ל yes לשעבר, טען באמצעות, עו"ד איריס ניב-סבאג, כי "נתוני תזרים המזומנים החופשי של yes היו גלויים ונרשמו בדוחות החברה בצורה נכונה", וכי "תשלומי המקדמות לא נגזרו אוטומטית מתזרים המזומנים שהופיע בדוחות הכספיים".
עוד נטען כי כל הגורמים היו מודעים לנתונים הרלוונטיים, וכי לא נוצרה שום טעות של תמונת מצב שגויה. סמנכ"ל הכספים של yes, מיכאל ניימן, המיוצג על-ידי עו"ד יעל גרוסמן, טען כי "ניהול תזרים ברמה העקרונית הוא לגיטימי ונעשה לטובת החברה. כל מה שנעשה היה גלוי, מתועד ומלווה בגורמים המקצועיים והמשפטיים".
באשר לחברות יורוקום המואשמת בכתב האישום, בדיון טען עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי, המשמש כמנהל המיוחד של אחת החברות יחד עם עורכי הדין אמנון לורך ואורי גאון, כי אין מקום לנהל את המשפט נגד החברות, שממילא אין להן כסף בקופת הפירוק. "התקדמנו עד לישורת האחרונה עם הפרקליטות. הגענו לנוסח מוסכם. הגשנו בקשה לבית המשפט לפירוק", אמר עו"ד רובין. השופטת תמכה בסיום ההליך בעניינן.
את הפרקליטות ייצג עו"ד אמיר טבנקין, המייצג גם בתיק 4000.
השופטת אגמון-גונן קבעה לוח זמנים המסתיים במרץ 2022 לחילופי הטיעונים, ולאחר מכן תתקבל החלטה.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, שאול ואור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון אילון ומיכאל ניימן מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.