גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית הדין לעבודה נגד טייסי ארקיע שסירבו להטיס בדיקות אנטיגן מדרום קוריאה

ביה"ד לעבודה הוציא צו מניעה המורה לוועד טייסי ארקיע להשתבץ ל-6 טיסות מטען שאמורות להמריא לסיאול כדי להביא לארץ ערכות של בדיקות קורונה ● העובדים טענו כי אינם נוקטים עיצומים, אך ביה"ד קבע כי מדובר בפעולה קיבוצית מתואמת ● הטייסים פנו לרת"א שתתערב בהחלטה

מטוס ארקיע / צילום: מיכל רז חיימוביץ
מטוס ארקיע / צילום: מיכל רז חיימוביץ

שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, דפנה חסון-זכריה, החליטה להוציא צו מניעה המורה לוועד הטייסים של עובדי ארקיע להשתבץ ל-6 טיסות מטען שאמורות להמריא לסיאול שבדרום קוריאה, החל מהיום בשעה 17:00 ועד ליום שבת 22.1.22, על-מנת להביא לארץ ערכות של בדיקות קורונה (אנטיגן).

לטענת ארקיע, טייסיה נוקטים עיצומים, חרף קיומו של סעיף של שקט תעשייתי, ובהיעדר הכרזה על סכסוך עבודה. לטענת ארקיע, מבצע זה תואם עם משרד הבריאות, תוך שארקיע התחייבה לעמוד בלוחות זמנים שסוכמו עם המשרד. הטייסים סירבו להשתבץ לטיסות אלה, ויו"ר הוועד התנה את הסכמת הטייסים להשתבץ לטיסות בשיפור תנאיהם של הטייסים. 

הטייסים: לא מדובר בעיצומים

לטענת הטייסים, הם אינם נוקטים עיצומים, אלא דרישת ארקיע להשתבץ לטיסות חורגת מחובתם על-פי ההסכמים הקיבוציים, ועל כן אין מקום למתן צווי המניעה.

ועד הטייסים וועד עובדי ארקיע טענו בבית הדין כי הטייסים לא נוקטים עיצומים, וכי ככל שהדבר היה תלוי בטייסים, זמני הבלוק התקצרו. עוד נטען כי הטייסים גילו נכונות להשתבץ בטיסות לא מתוכננות ואף הסכימו להשתבץ בשבת האחרונה לטיסות מטען להבאת בדיקות אנטיגן, אלא שאלה בוטלו בסופו של דבר על-ידי החברה.

בנוסף, טענו הוועדים, סירוב הטייסים שלא להשתבץ לטיסות המטען אינו מהווה עיצומים, שכן הדרישה להשתבץ לטיסות אלה חורגת מחובת הטייסים על-פי ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים.

הטייסים הדגישו כי ככלל, ארקיע אינה מקיימת טיסות מטען, ובדרך-כלל לא נדרשות שעות טיסה רבות כל-כך ושהייה כה ארוכה מחוץ לבית, כפי שנדרש לשם עמידה במבצע הבאת בדיקות האנטיגן.

עוד הם שבו והדגישו כי בהתאם להסכם ה-FTL, הטייסים רשאים לסרב להשתבץ לטיסות מבלי לנמק את סירובם. מכל מקום, נטען, סירוב הטייסים להשתבץ בטיסות אינה פעולה קיבוצית מתאומת אלא בסירוב ברמת הפרט. כך למשל, ישנו טייס עם ילד עם מחלה קשה שאינו יכול להשאירו לבדו לזמן ממושך; טייס אחר הוא אב לילדים בבידוד; טייס נוסף קבע חיסון לתור לילדים וביקש מראש שלא לטוס במועדים הרלוונטיים; לטייס אחר יש ילדים חולים בקורונה; ישנו טייס ללא רישיון על הסימולטור; וטייס נוסף חייב לשהות בביתו ביום חמישי עקב נסיבות אישיות.

הסתדרות העובדים טענה אף היא אין מדובר בעיצומים, שכן הדרישה להשתבץ בטיסות אלה, הכרוכה בשהייה ממושכת מחוץ לבית, חורגת מחובת הטייסים מכוח ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. בהסכם הקיבוצי אין תגמול נוסף בגין העבודה הנוספת הנדרשת מהם לשם ביצוע הטיסות הנוספות. מכל מקום, נטען, על ההנהלה חלה חובה להידבר עם העובדים, ולא להורות להם להשתבץ לטיסות בהודעות SMS חד-צדדית. 

בית הדין: פעולה קיבוצית מתואמת

בית הדין לעבודה קבע כי אין מדובר בסירוב של יחידים במישור האינדיבידואלי, כי אם בפעולה קיבוצית מתואמת, על רקע דרישתם הארגונית של המשיבים לעבור לתקופה השנייה ולחתום על הסכם הטייסים.

לדברי בית הדין, "פעולה קיבוצית מתואמת זו ננקטת שלא כדין, מאחר שהיא נעשית בתקופת התחייבות לשקט תעשייתי ומיצוי תביעות, ומאחר שלא אושרה כדין על-ידי ארגון העובדים היציג, שהוא בלבד מוסמך להכריז על סכסוך עבודה ושביתה".

בית הדין התייחס לכך שדרישת ארקיע להשתבץ לטיסות מטען חורגת מהרגיל, ועובדה זו אף לא הוכחשה על-ידי ארקיע. "בנוסף, מקובלת עלינו טענת ההסתדרות כי מן הראוי היה שבנסיבות אלה היה על המבקשת לבוא בדברים עם המשיבים ולהציע להם תגמול הולם", אלא שלאחר מכן קבע בית הדין כי "בשים לב לצו השעה, שעה שטייסי ארקיע נדרשים לשתף פעולה עם החברה לשם הבאת בדיקות אנטיגן הדרושות לשם שמירה על בריאות הציבור ולהמשך פעילות תקינה של המשק, בשיאו של גל הקורונה הנוכחי בו מצויה כעת מדינת ישראל, מצופה היה מהמשיבים לשתף פעולה עם החברה, ולא לנצל שעה זו לשם השגת הישגים כלכליים במישור הקיבוצי".

השופטת חסון-זכריה כתבה כי "בנסיבות שכאלה, החלטה לעבוד 'לפי הספר' מהווה עיצומים". עוד נכתב כי "בנסיבות העניין, גם סירוב סתמי להשתבץ לטיסות, שלא על רקע דרישות כלכליות כאלה ואחרות, רק 'כי לא בא לטייסים', חורג אף הוא מחובת תום-הלב המוטלת על הצדדים ליחסי עבודה קיבוציים, שכן אין מדובר בצעד מידתי לאור הנזק העלול להיגרם מהסירוב להשתבץ לטיסות".

הטייסים פנו לרת"א שתתערב בהחלטה

בעקבות החלטת בית הדין לעבודה, ועד טייסי ארקיע פנה לרת"א (רשות התעופה האזרחית) בתקווה שתתערב בהחלטה. יצוין כי מדובר בהליך חריג שבו מחלוקת בין עובדי החברה להנהלה מגיעה לפתחה של רת"א ולעומד בראשה, יואל פלדשו.

הטייסים מלינים על מכתב ששיגר להם המשנה למנכ"ל בארקיע, עוז ברלוביץ, בו הוא דורש מהם לקיים את צו בית הדין. ברלוביץ' ציין כי "אי-היענות ואי-זמינות מצד הטייסים מהווה הפרה של הצווים". 

בעקבות זאת פנו הטייסים כאמור לרת"א: "אנו, טייסי ארקיע, כולנו אזרחים שומרי חוק, וחלה עלינו החובה למלא אחר הוראות החוק. כך היה וכך יהיה. עם זאת, באמירה זו שאינה מצוטטת מתוך לשון החלטת בית הדין (ועל כן היא מהווה את פרשנותו שלו להחלטת בית הדין), יש משום איום ממשי על כל טייס וטייס על כך שעליו להיות זמין ולהיענות לדרישות החברה, שאם לא כן, ייחשב כמפר צו בית המשפט.

"איום כזה מייצר לחץ בלתי סביר על טייסים למלא את תפקידם כאנשי צוות טסים, גם כאשר אינם מרגישים שהם כשירים לביצוע משימתם, וזאת כפי שדורש מהם החוק. על כך נוסיף את דרישת החוק לחתימת הצהרת בריאות 'Fit to fly' אליה מחויב כל טייס טרם יציאתו לטיסה, ואשר הנחייתו של המשנה למנכ"ל כאמור עלולה לגרום לטייסים חתימה על הצהרה כוזבת".

הטייסים ציינו כי מכתבו של ברלוביץ' נשלח כשעה לפני טיסה שתוכננה בלו"ז, ועל כן עשוי להיווצר מצב שבו יפרו הטייסים את זמן המנוחה הקבוע בתקנות הטיס לפני טיסות.

"נבקשך לבדוק ולפעול מול הנהלת חברת ארקיע על-מנת להסיר איום בלתי סביר זה מעל ראשי הטייסים, וזאת כמובן מבלי לגרוע מכך שאנו נפעל למלא אחר החלטת בית הדין כלשונה ובתום-לב".

את ארקיע ייצגו עורכי הדין אורלי אבירם וברק גבעוני ממשרד נ. פינברג ושות'. 

עוד כתבות

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר שהוא התאבד. כך זה נגמר

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר אירוע טרגי, בטענה כי הובטח לה מימון עד לסיום חייה ● השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא האם הצוואה נועדה להחליף את הסכם החיים המשותפים ● מילה אחת שונה בין ההסכמים הכריעה את הכף

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

המגדלים של לוזון וחג'ג' בשדה דב צפויים לקבל היתר בנייה מאדריכל

שני המגדלים, בני 45 קומות, צפויים לקבל היתר במסלול הרישוי העצמי החדש, בו האדריכל עושה זאת במקום הוועדה המקומית ● "זה מהלך שמסייע לכולם - לעירייה, ליזמים, וגם לרוכשי הדירות", אומרים בענף ● אז למה זה בכל זאת עדיין מורכב?

גליל מדיקל בפארק ההייטק יקנעם / צילום: גיל ארבל

מפעל גליל מדיקל ביקנעם ייסגר, ופעילותו תועבר לאירלנד

בעלת השליטה בוסטון סיינטיפיק החליטה להעביר את הפעילות של מפעל גליל מדיקל לאירלנד, במעבר הדרגתי שיושלם ב-2028 ● עפ"י הערכות, במפעל מועסקים כ-100 עובדים

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

קצה חוט חדש: ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר החטוף החלל רן גואילי

בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה  ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

אורקל צוללת: "במקום להרגיע את החששות, ההנהלה מגמגמת"

ענקית שירותי הענן והתוכנה אורקל פספסה את תחזית ההכנסות של האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 16.06 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ובעקבות זאת היא צונחת במסחר ● מה בדיוק הרתיע את המשקיעים?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בונים בית פרטי? מהיום אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג

השבוע נכנסה לתוקף חובת התקנה של גגות סולאריים על בתים פרטיים ועל חלק מהמגדלים ● כמה זה יעלה, מה תרוויח המדינה ומה ירוויחו בעלי הגגות? ● גלובס עושה סדר

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

הגדלת ההיצע אינה יעד: באוצר מודים שמס רכוש נועד להעשיר את הקופה

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי, מייסדי פורט / צילום: Port

מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר

פורט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שמבקשת לעצב מחדש את עבודת המפתחים, מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, במהלך שמציב אותה כאחת השחקניות המסקרנות בגל החדש של פלטפורמות הבינה המלאכותית לארגוני פיתוח