גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופטת רות רונן / צילום: ענבל מרמרי

מאיר אברמוף ועמית כוכבי היו חברים טובים שהקימו סטארט-אפ בשם סירקלס איי.טי בזמן לימודיהם המשותפים בתיכון. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2016, המשיכו בגיבוש פלטפורמה וירטואלית לביצוע אוטומציה להליכי ייזום וחדשנות. אלא שבשנת 2018 הסתכסכו השניים, ועמית המשיך בקידום הפלטפורמה ודחק את רגלי מאיר החוצה.

בעקבות כך הגיש אברמוף תביעה נגד כוכבי, באמצעות עורכי הדין ד"ר חיים מכלוף ואור דיסקין ממשרד הרצוג, בה טען כי היו ביניהם הסכמות שבעל-פה לפיהן הוא זכאי ל-10% מהזכויות בחברה ולזכויות ניהול. מנגד, כוכבי טען כי לא היה הסכם שותפות. הנתבע גם טען כי הצדדים לא הכירו בזמן הרלוונטי את המנגנונים לצורך הקמת עסק משותף.

השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי בתל אביב כתבה כי אין חולק שהצדדים לא חתמו על מסמך המשקף את מכלול ההסכמות, אולם קיומו של מסמך כתוב איננו תנאי לקיומה של הסכמה משפטית בעלת תוקף מחייב.

השופטת רונן הוסיפה: "ההנחה לפיה הם הסכימו, מלכתחילה לפחות, לפעול באופן שאינו פורמלי וללא מערכת כתובה של הסכמות, היא מסקנה סבירה".

אמירה עקרונית ומשמעותית של השופטת רונן היא הקביעה ביחס לאופן בו פועלים יזמים צעירים. רונן קיבלה את חוות-הדעת המומחה, שכתב כי פעמים רבות יזמים לא פונים לשירות משפטי בשלבים הראשונים.

השופטת רונן התייחסה גם לסיבה. "בשלבים הראשוניים של מיזמים המוקמים על-ידי יזמים חסרי ניסיון, וכאשר סיכויי ההצלחה של המיזם אינם ברורים עדיין, יש היגיון בהתנהלות שאינה פורמלית ובהימנעות מהתייחסות מקיפה לכל הנושאים האפשריים".

בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה הוכח כי בין הצדדים היו הבנות, ובהתאם נקבע כי גרסתו של הנתבע אינה יכולה להתקבל.

עוד נקבע כי במקרים מסוימים, גם כאשר מניות כפופות לתקופת הבשלה (Vesting), ניתן יהיה לקבוע שיש זכאות למלוא המניות, אף אם תקופת ההבשלה לא הסתיימה. בית המשפט אף קבע כי תובע שטוען ויכול להוכיח כי הוא זכאי להירשם כבעל מניות, אך זכותו נשללה ממנו, יוכל להגיש תביעה בעילה של קיפוח בעל מניות, גם אם עדיין אינו רשום כבעל מניות.

עם זאת, השופטת רונן דחתה את דרישת אברמוף לשמש כדירקטור בחברה. "מתן אפשרות לתובע להיות חלק מקבוצת הניהול של החברה, בהינתן מערכת היחסים הבעייתית מאוד שלו עם הנתבע, איננה רצויה בשלב זה", קבעה.