גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות הביקורות והתחושה הציבורית - מדד המחירים לצרכן משקף את המציאות

על רקע הטענות כי שיטת חישוב האינפלציה אינה מספקת תמונה מהימנה של עליית המחירים, בכיר בבנק ישראל מסביר: "בלמ"ס לקחו בחשבון את שינויי הצריכה בקורונה, הנתונים מייצגים את המחירים" ● לטענתו, הציבור מרגיש אחרת בעיקר כי התרגל לאינפלציה יציבה

המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי
המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי

בחודשים האחרונים בהם אני מתגורר בארה"ב יצא לי לנסוע לא מעט בדרכים. אחד הדברים שהכי בלטו לי בנוף הם השלטים הענקיים של מחירי הדלק שנמצאים פה כמעט בכל פינה. ניתן ממש בקלות "להרגיש" בזכותם כיצד המחיר מזנק מעלה בחלוף כל שבוע. ההרגשה הזו עקבית עם האינפלציה בארה"ב שעמדה בחודש דצמבר על שיעור בלתי נתפס של 7% ב-12 החודשים האחרונים.

בישראל, מנגד, המצב שונה. קצב האינפלציה השנתי - 2.8% בחודש דצמבר - אמנם גבוה ביחס לשנים האחרונות אך עדיין נמוך יחסית, בוודאי בהשוואה בינלאומית. אף על פי כן, קיימת תחושה בציבור שהאינפלציה הרשמית בישראל שמפרסמת הלמ"ס עלולה שלא לשקף את המתרחש בשטח, ובפרט את התחושה שהכל מסביב מתייקר.

האם מדד המחירים לצרכן בישראל התחיל "לזייף"? האם דרך חישוב המדד לא משקפת היטב את השינויים בהרגלי הצריכה שהתרחשו בעקבות הקורונה ולכן מציגה תמונה מעוותת של המציאות? בטור זה אטען שקיים חשש מופרז מפני טעויות בחישוב המדד, שכן הוא מחושב בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מוכרים ומעודכנים, לרבות לתקופת הקורונה. בנוסף, אנסה לספק שני הסברים אפשריים לפער בין התחושה הציבורית והאינפלציה הרשמית: (1) הנטייה לשים לב לעליות מחירים ולסלוד מהם לאחר תקופה של יציבות יחסית; ו-(2) העובדה שהמדד הוא ממוצע גס שלא משקף את השוני בהרגלי הצריכה של חלקים שונים בציבור.

כמה לקחת בחשבון את שינויי הקורונה?

לפני שנתחיל, קצת רקע. מדד המחירים לצרכן, המחושב על ידי הלמ"ס, מודד אחת לחודש את השינוי במחיר סל ממוצע של מוצרי ושירותי צריכה על פני זמן. המשקל היחסי שמקבל כל מוצר או שירות במדד, משקף את שיעור ההוצאה הממוצע עליו מתוך סך ההוצאה של משק הבית. משקולות המדד מחושבות על בסיס סקר ההוצאות שעורכת הלמ"ס ומתעדכנות אחת לשנתיים בכדי לשקף שינויים הדרגתיים בהרגלי הצריכה. העדכון האחרון התרחש בחודש ינואר 2021.

לרוב, שינויים בהרכב הסל מתרחשים בהדרגתיות. עם פרוץ הקורונה התרחשו תוך פרק זמן קצר מאוד שינויים חדים בהרכב הסל של הצרכנים בעקבות הסגרים, הפחד להידבק, הבידודים וכו’. כשהגיעה העת לעדכן את משקלות המדד בתחילת שנת 2021 עמדו הלמ"ס ומקבילותיה בעולם בפני אתגר - עד כמה צריך לקחת בחשבון את השינויים שראינו במשקולות הצריכה ב-2020? ההחלטה לא טריוויאלית. מחד, קיים רצון לשקף את הצריכה השוטפת. מנגד, לא ברור עד כמה השינוי שראינו יתמיד. הפשרה אליה הגיעו בעולם ובישראל היא לא להתעלם אבל גם לא להפנים את השינוי במאה אחוז. בפרט, הוחלט להתאים חלקית את המשקולות של "סעיפי קורונה" בולטים (למשל טיסות לחו"ל).

האם מדובר בהחלטה סבירה? על פי מחקר שערכתי בשיתוף עם יונתן בן-שימול ויובל לוין, שעיקריו פורסמו בדוח בנק ישראל לשנת 2020, התשובה היא כן. במחקר השתמשנו בנתונים שוטפים על הוצאות בכרטיסי אשראי בכדי לחשב מדד אלטרנטיבי עם משקולות ששיקפו את הצריכה השוטפת. מצאנו שהאינפלציה במדד האלטרנטיבי שבנינו אכן גבוהה יותר מהנתון הרשמי, אך שההבדל זניח - 0.2 נקודות אחוז בלבד בקצב השנתי נכון לדצמבר 2020 (החודש האחרון שלפני עדכון המשקולות של הלמ"ס). במילים אחרות, חישוב האינפלציה טרם עדכון המשקולות לא היה כ"כ רגיש לשינויים בסל הצריכה שהתרחשו בשיא הקורונה.

שינוי חד מעורר תשומת לב

ככל שהאינפלציה הרשמית אינה מוטה, מה בכל זאת יכול להסביר את הפער בין התחושה הציבורית והנתון הרשמי? אני יכול להציע שני הסברים. ראשית, כפי שהראה כריסטופר סימס מאוניברסיטת פרינסטון במחקרו משנת 2003, תקופה ארוכה של אינפלציה נמוכה ויציבה, כפי שחווינו בישראל בעשור האחרון, עשויה לגרום לאנשים להפסיק לשים אליה לב.

מנגד, כשמתרחש שינוי חד, תשומת הלב חוזרת כיוון ש"משתלם" להם לחזור לעקוב. בנוסף, כפי שהראה רוברט שילר מאוניברסיטת ייל במחקר שערך בשנות ה-90, כשהאינפלציה עולה, הסנטימנט כלפיה הופך לשלילי - אנשים סולדים מאינפלציה כיוון שהם חוששים שהשכר שלהם לא ידביק את קצב עליות המחירים, וכן כי הם מקשרים אינפלציה עם פגיעה בכלכלה, חוסר יציבות פוליטית, ועוד תופעות שליליות.

שנית, חשוב להבין שאין משק בית בישראל שקונה בדיוק את "סל המוצרים של משק הבית הממוצע" עליו מתבסס המדד. האינפלציה הנקודתית שכל אחד ממשקי הבית בישראל חווה תלויה בגורמים רבים כגון: רמת ההכנסה, מקום המגורים והרגלי הקנייה. כך למשל, עלייה במחיר מוצרי יסוד תורגש יותר על ידי משקי בית ששייכים לעשירוני ההכנסה הנמוכים ועלייה במחירי הדלק תורגש יותר על ידי אלו שגרים במרחק רב מהעבודה. מנגד, כפי שהראו הכלכלנים אוסטן גולסבי מאוניברסיטת שיקגו ופיטר קלנו מסטנפורד, האינפלציה במחירי אונליין נמוכה מהאינפלציה במחירים בחנויות הפיזיות ולכן משקי בית שקונים בעיקר אונליין, חווים אינפלציה נמוכה יותר. לאור זאת, ניתן בהחלט להבין מדוע חלקים מסוימים של הציבור אכן מרגישים שהמספר 2.8% לא משקף את האינפלציה שהם חווים.

להמשיך להסתמך על האינפלציה הרשמית

לסיכום, שיעור האינפלציה הרשמי שמחשבת הלמ"ס מייצג לדעתי בצורה טובה מאוד את השינוי במחירו של סל ממוצע של מוצרי ושירותי צריכה על פני זמן. ניתן להסביר חלק מהפער בין הסנטימנט הציבורי לבין האינפלציה הרשמית הנמוכה יחסית, בעלייה בתשומת הלב הכללית שמעניק הציבור לאינפלציה לאחר עשור של אינפלציה נמוכה ויציבה. בנוסף, הפער קשור גם לעובדה שהאינפלציה הנקודתית שחווה כל משק בית עשויה להיות שונה מהאינפלציה הרשמית, שכן היא תלויה במאפיינים הייחודיים שלו.

על קובעי המדיניות הכלכלית בישראל להמשיך להסתמך על האינפלציה הרשמית כאינדיקטור מוביל, אך במקביל גם לעקוב אחר פערים חריגים שעלולים להיווצר בעקבות השתנות מחירים לא אחידה על פני משקי הבית. בפרט אם אלו מתמידים לאורך זמן ומעמיקים בשל כך את אי השוויון. 

הכותב ד"ר איתמר כספי הוא מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בבנק ישראל. נמצא בארה״ב במסגרת לימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד

עוד כתבות

ריטייל–טק / אילוסטרציה: Shutterstock

האתגר הקמעונאי: לייצר חוויה דיגיטלית בחנויות הפיזיות

בישראל פועלים יותר מ-150 סטארט-אפים של ריטייל-טק, שמנסים לתת מענה לבעיות שמטרידות קמעונאים בעידן הפוסט-קורונה ● מהדוח השנתי של דלויט ו-UST עולה כי היקף ההשקעה במיזמים הללו עמד ב-2021 על כ-2.4 מיליארד דולר, זינוק של 180% לעומת 2020, והתחזית היא שהמגמה תימשך למרות הסערות בשווקים ● הבעיה: חלק מהיזמים מעדיפים לפעול קודם כל בחו”ל

שגרירות ארה''ב בתל אביב. תורים ארוכים לראיונות לוויזה / צילום: Shutterstock

אתם מחכים חצי שנה לויזה לארה"ב, ויש מי שעושה מזה כסף

350 שקל עבור תור לעוד שלושה חודשים ו-2,000 שקל לעוד שבוע: כמה הישראלים מוכנים לשלם כדי שמישהו יסייע להם להשיג תור לראיון בשגרירות ולקבל את הוויזה הנחשקת לארה"ב

פרויקט יבניאלי גבעתיים / הדמיה: אלכס קנטור

התחדשות עירונית בגבעתיים: "לכל מקום אפשר להגיע ברגל בלי להזיז את האוטו והתחבורה הציבורית לא רעה"

שלושה בנייני רכבת ברחוב יבניאלי בגבעתיים ייהרסו ובמקומם 21 דירות תהיינה 51 דירות ● על פי נתוני רשות המסים, דירת 6 חדרים בקומה החמישית בבניין, בשטח 197 מ"ר, נמכרה ביולי אשתקד תמורת 6.1 מיליון שקל

מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady

קריסת הקריפטו חושפת עד כמה ההבטחה הליברטריאנית שלו חלולה

ללא אפשרות להחליף את הדולר, קריפטו הפך לסתם עוד נכס שאין לו את ההגנות שיש לנכסים מסורתיים אחרים בשוק

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / עיצוב: גלובס

איך תיראה ההאטה בהייטק וכל מה שצריך לדעת על אבעבועות הקוף

האם ישראל תזכה לפטור מוויזה לארה"ב? ● איך משפיעות האינפלציה באיראן והפסקות החשמל בלבנון על ישראל ● טיפים שכדאי להכיר לפני שנוסעים לסיני ועקבה ועוד שלושה סיפורים בולטים מהסופ"ש

רני צים / צילום: רמי זרנגר

רני צים נפרד מאופיס דיפו: נמכרת ל-UMI לפי שווי של 80 מיליון שקל

יבואנית הרכב תעביר לידי צים כ-35 מיליון שקל, שכן רשת הציוד המשרדי נושאת חוב של 45 מיליון שקל ● על פי הערכות, צים השקיע כ-30 מיליון שקל ברכישת אופיס דיפו ב-2014

מסכים אדומים בוול סטריט / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר שמדד S&P 500 היה בשוק דובי במהלך המסחר

מדד S&P הגיע לשוק דובי במהלך המסחר לאחר שצלל במעל 20% מתחת לשיא שקבע בינואר ● נעילה חיובית בבורסות אירופה, לאחר יום של עליות חדות ● הביטקוין יורד ונסחר מתחת ל-29 אלף דולר ● בורסות אסיה ננעלו היום בעליות שערים חדות, הנג סנג טיפס ביותר מ-3%

האלגוריתמים כובשים את מדעי הרוח / אילוסטרציה: Shutterstock

האלגוריתמים כובשים את מדעי הרוח

איך מנתחים אוסף של מאות אלפי גלויות של ארץ ישראל מהמאה ה-19, כמה אנשים ידעו קרוא וכתוב בתקופות עתיקות והאם משפט אייכמן היה אירוע ראווה או אירוע משפטי? ● אלו כמה מהשאלות שחוקרים בתחומי מדעי הרוח בישראל מתמודדים איתן בעזרת כלים של בינה מלאכותית 

 

מימין: נטלי ברטלר, איילת זוסמן, דריה אטמנוב / צילום: איל יצהר

"ברגע שאת יורדת מהפודיום - מתחילים מחדש": יום עם נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית

המתעמלת שאין לה זמן לאינסטגרם, המאמנת שמתפקדת כהורה והפיזיותרפיסטית שמטפלת בפציעות ● ביקור באוהל האימונים של נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית ● הברזייה

הבניין ברחוב ספיר 10 בתל אביב. בקרבת תיאטרון הבימה ודיזנגוף סנטר / צילום: איל יצהר

דייר מוגן? האם נפטרה לפני שהושלמה העברת הזכויות; הבת תובעת פיצוי כספי

דיירת מוגנת נפטרה בזמן שניהלה תביעה להעברת הזכויות שלה בדירה לצד שלישי, תמורת תשלום ● בתה תובעת מבעלי הבית את הכסף שאמורה הייתה האם לקבל ● עו"ד עומר קאופמן, המייצג את הבת: למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה שנתבעות זכויות כספיות של דייר מוגן

חצי שעה של השראה עם ינון קרייז / צילום: כדיה לוי, מנחם רייס

ֿהוא הציל את ברבי והפך למנכ״ל ענקית הצעצועים שכולם מכירים

כשינון קרייז נחת בכיסא המנכ"ל של ענקית הצעצועים האמריקאית מאטל - החברה שמאחורי ברבי והוט ווילס - היא סבלה מהפסדים, מתזרים שלילי ומאובדן נתח שוק ● ארבע שנים אחרי היא רושמת צמיחה של 19% ורווח תפעולי של יותר ממיליארד דולר ● כך הוא עשה את זה

ויטליק בוטרין / צילום: Reuters, Kristoffer Tripplaar/Sipa USA)

מייסד את'ריום נפגע מהירידות בקריפטו: "אני כבר לא מיליארדר"

ויטליק בוטרין צייץ בטוויטר כי אחזקותיו כבר לא שוות יותר ממיליארד דולר ● מטבע האת'ר צנח ב-59% מאז השיא שלו בנובמבר 2021

השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

המחירים באיראן מזנקים ובלבנון כמעט שאין חשמל: המצוקה הכלכלית של מדינות האזור, וההשפעה עלינו

בזמן שהעולם המערבי מוטרד מהאינפלציה הגואה, מדינות המזרח התיכון נמצאות כבר שנים עמוק בתוכה ● באיראן מחירי התרופות עולים בעשרות אחוזים, בסוריה המתפרקת מחפשים מקורות הכנסה ופונים ליצוא סמים, והאזרחים בלבנון מסתפקים בשעתיים חשמל ביום ● בראיון נרחב לגלובס, רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, מתאר את המציאות הקשה במדינות האזור

גינוי רוסיה בעצרת האו''ם / צילום: Associated Press, Seth Wenig

הסנטימנטים והאינטרסים: את מי בכלל מעניינת אוקראינה

המערב מגלה כמה מעט מעניינת אוקראינה את העולם הלא-אירופי ● במלחה"ע השנייה, 2.5 מיליון לא-אירופים לחמו נגד היטלר ● מעטים מאוד יילחמו עכשיו נגד פוטין

קובה בורגול צמחוני במסעדת תבל / צילום: גל שון

איך מארגנים יום כיף בגליל לחבורה של צמחונים-טבעונים?

מחפשים הפתעה ליום הולדת? טיול מיוחד לחובבי טבע צמחונים? ספא שווה? מקום מיוחד להצעת נישואים? יש את מי לשאול!

קתרינה טיכונובה / צילום: Reuters, Evgenia Novozhenina

דיווחים בגרמניה: בתו של פוטין טסה "לפחות 50 פעם" למינכן

לפי הדיווחים, קתרינה טיכונובה, בת 35 כיום ורקדנית לשעבר, נמצאת במערכת יחסים עם איגור מנהל הבלט של מדינת המחוז בוואריה ● לשניים ככל הנראה יש בת משותפת, שעד כה לא היה ידוע עליה ● לפי הדיווחים טיכונובה טסה באמצעות מטוסים שלפחות בכמה פעמים נחכרו על ידי הממשלה הרוסית

מה יהיה פה ביום שאחרי המשבר שמסעיר את עולם ההייטק / צילום: Shutterstock

בהייטק התעלמו מהסימנים וטענו שאין בועה. האם החגיגה נגמרה?

החברות ינסו לשמר את העובדים בכל מצב, השכר המופרז יירגע, הביקוש למתכנתים ירד, ויהיה מי שייאלץ למכור גם בלי אקזיט נוצץ ● אחרי שנים של פריחה משוגעת שהובילה לשוויים עצומים נראה שהחיים בהייטק עומדים להשתנות ● פרויקט מיוחד

עדיאל שמרון / צילום: איל יצהר

מנכ"ל רמ"י לשעבר עובר לשוק הפרטי: "בתוכניות דיור אסור להוריד את הרגל מהגז"

עדיאל שמרון, שהיה מנהל רשות מקרקעי ישראל, מונה לאחרונה לנהל את הזרוע לדיור להשכרה המשותפת לחברת הנדל"ן עץ השקד ולקבוצת הראל ● בראיון לגלובס הוא אומר: "השינויים התכופים מקשים גם על זרועות הממשלה וגם על החברות בשוק"

אבעבועות הקוף / צילום: Associated Press, Cynthia S. Goldsmith, Russell Regner/CDC

היכן התגלתה מחלת אבעבועות הקוף ומה ניתן לעשות נגדה

מדובר במחלה דומה לאבעבועות שחורות אך פחות קטלנית ● 8 מקרים אותרו בבריטניה מתחילת מאי ● הדיווחים מבריטניה מעוררים עניין ומטרידים מעט, שכן החקירה האפידמיולוגית מעלה כי המחלה הופיעה גם אצל אנשים שאינם קשורים אלה לאלה ושלא ביקרו בניגריה, בה המחלה מפושטת

הרווארד בגלובס. על נוודות תאגידית / צילום: Shutterstock

העובדים סובלים מסטרס, המנהלים לא מצליחים לגייס טאלנטים: האם נוודות תאגידית היא הפתרון?

מונח חדש, "נוודים תאגידיים", מציע לעובדים דרך להתפתחות מקצועית ולהתנסות בחלק מיתרונות הרילוקיישן בלי לעקור את כל המשפחה ממקומה ובלי לאבד את הביטחון שבמשרה קבועה ● למנהלים הוא מאפשר פיתוח ושימור של טאלנטים בארגון בצורה חדשה ויצירתית