גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות הביקורות והתחושה הציבורית - מדד המחירים לצרכן משקף את המציאות

על רקע הטענות כי שיטת חישוב האינפלציה אינה מספקת תמונה מהימנה של עליית המחירים, בכיר בבנק ישראל מסביר: "בלמ"ס לקחו בחשבון את שינויי הצריכה בקורונה, הנתונים מייצגים את המחירים" ● לטענתו, הציבור מרגיש אחרת בעיקר כי התרגל לאינפלציה יציבה

המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי
המגפה גררה שינויים, המדדים לקחו בחשבון / צילום: כדיה לוי

בחודשים האחרונים בהם אני מתגורר בארה"ב יצא לי לנסוע לא מעט בדרכים. אחד הדברים שהכי בלטו לי בנוף הם השלטים הענקיים של מחירי הדלק שנמצאים פה כמעט בכל פינה. ניתן ממש בקלות "להרגיש" בזכותם כיצד המחיר מזנק מעלה בחלוף כל שבוע. ההרגשה הזו עקבית עם האינפלציה בארה"ב שעמדה בחודש דצמבר על שיעור בלתי נתפס של 7% ב-12 החודשים האחרונים.

בישראל, מנגד, המצב שונה. קצב האינפלציה השנתי - 2.8% בחודש דצמבר - אמנם גבוה ביחס לשנים האחרונות אך עדיין נמוך יחסית, בוודאי בהשוואה בינלאומית. אף על פי כן, קיימת תחושה בציבור שהאינפלציה הרשמית בישראל שמפרסמת הלמ"ס עלולה שלא לשקף את המתרחש בשטח, ובפרט את התחושה שהכל מסביב מתייקר.

האם מדד המחירים לצרכן בישראל התחיל "לזייף"? האם דרך חישוב המדד לא משקפת היטב את השינויים בהרגלי הצריכה שהתרחשו בעקבות הקורונה ולכן מציגה תמונה מעוותת של המציאות? בטור זה אטען שקיים חשש מופרז מפני טעויות בחישוב המדד, שכן הוא מחושב בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מוכרים ומעודכנים, לרבות לתקופת הקורונה. בנוסף, אנסה לספק שני הסברים אפשריים לפער בין התחושה הציבורית והאינפלציה הרשמית: (1) הנטייה לשים לב לעליות מחירים ולסלוד מהם לאחר תקופה של יציבות יחסית; ו-(2) העובדה שהמדד הוא ממוצע גס שלא משקף את השוני בהרגלי הצריכה של חלקים שונים בציבור.

כמה לקחת בחשבון את שינויי הקורונה?

לפני שנתחיל, קצת רקע. מדד המחירים לצרכן, המחושב על ידי הלמ"ס, מודד אחת לחודש את השינוי במחיר סל ממוצע של מוצרי ושירותי צריכה על פני זמן. המשקל היחסי שמקבל כל מוצר או שירות במדד, משקף את שיעור ההוצאה הממוצע עליו מתוך סך ההוצאה של משק הבית. משקולות המדד מחושבות על בסיס סקר ההוצאות שעורכת הלמ"ס ומתעדכנות אחת לשנתיים בכדי לשקף שינויים הדרגתיים בהרגלי הצריכה. העדכון האחרון התרחש בחודש ינואר 2021.

לרוב, שינויים בהרכב הסל מתרחשים בהדרגתיות. עם פרוץ הקורונה התרחשו תוך פרק זמן קצר מאוד שינויים חדים בהרכב הסל של הצרכנים בעקבות הסגרים, הפחד להידבק, הבידודים וכו’. כשהגיעה העת לעדכן את משקלות המדד בתחילת שנת 2021 עמדו הלמ"ס ומקבילותיה בעולם בפני אתגר - עד כמה צריך לקחת בחשבון את השינויים שראינו במשקולות הצריכה ב-2020? ההחלטה לא טריוויאלית. מחד, קיים רצון לשקף את הצריכה השוטפת. מנגד, לא ברור עד כמה השינוי שראינו יתמיד. הפשרה אליה הגיעו בעולם ובישראל היא לא להתעלם אבל גם לא להפנים את השינוי במאה אחוז. בפרט, הוחלט להתאים חלקית את המשקולות של "סעיפי קורונה" בולטים (למשל טיסות לחו"ל).

האם מדובר בהחלטה סבירה? על פי מחקר שערכתי בשיתוף עם יונתן בן-שימול ויובל לוין, שעיקריו פורסמו בדוח בנק ישראל לשנת 2020, התשובה היא כן. במחקר השתמשנו בנתונים שוטפים על הוצאות בכרטיסי אשראי בכדי לחשב מדד אלטרנטיבי עם משקולות ששיקפו את הצריכה השוטפת. מצאנו שהאינפלציה במדד האלטרנטיבי שבנינו אכן גבוהה יותר מהנתון הרשמי, אך שההבדל זניח - 0.2 נקודות אחוז בלבד בקצב השנתי נכון לדצמבר 2020 (החודש האחרון שלפני עדכון המשקולות של הלמ"ס). במילים אחרות, חישוב האינפלציה טרם עדכון המשקולות לא היה כ"כ רגיש לשינויים בסל הצריכה שהתרחשו בשיא הקורונה.

שינוי חד מעורר תשומת לב

ככל שהאינפלציה הרשמית אינה מוטה, מה בכל זאת יכול להסביר את הפער בין התחושה הציבורית והנתון הרשמי? אני יכול להציע שני הסברים. ראשית, כפי שהראה כריסטופר סימס מאוניברסיטת פרינסטון במחקרו משנת 2003, תקופה ארוכה של אינפלציה נמוכה ויציבה, כפי שחווינו בישראל בעשור האחרון, עשויה לגרום לאנשים להפסיק לשים אליה לב.

מנגד, כשמתרחש שינוי חד, תשומת הלב חוזרת כיוון ש"משתלם" להם לחזור לעקוב. בנוסף, כפי שהראה רוברט שילר מאוניברסיטת ייל במחקר שערך בשנות ה-90, כשהאינפלציה עולה, הסנטימנט כלפיה הופך לשלילי - אנשים סולדים מאינפלציה כיוון שהם חוששים שהשכר שלהם לא ידביק את קצב עליות המחירים, וכן כי הם מקשרים אינפלציה עם פגיעה בכלכלה, חוסר יציבות פוליטית, ועוד תופעות שליליות.

שנית, חשוב להבין שאין משק בית בישראל שקונה בדיוק את "סל המוצרים של משק הבית הממוצע" עליו מתבסס המדד. האינפלציה הנקודתית שכל אחד ממשקי הבית בישראל חווה תלויה בגורמים רבים כגון: רמת ההכנסה, מקום המגורים והרגלי הקנייה. כך למשל, עלייה במחיר מוצרי יסוד תורגש יותר על ידי משקי בית ששייכים לעשירוני ההכנסה הנמוכים ועלייה במחירי הדלק תורגש יותר על ידי אלו שגרים במרחק רב מהעבודה. מנגד, כפי שהראו הכלכלנים אוסטן גולסבי מאוניברסיטת שיקגו ופיטר קלנו מסטנפורד, האינפלציה במחירי אונליין נמוכה מהאינפלציה במחירים בחנויות הפיזיות ולכן משקי בית שקונים בעיקר אונליין, חווים אינפלציה נמוכה יותר. לאור זאת, ניתן בהחלט להבין מדוע חלקים מסוימים של הציבור אכן מרגישים שהמספר 2.8% לא משקף את האינפלציה שהם חווים.

להמשיך להסתמך על האינפלציה הרשמית

לסיכום, שיעור האינפלציה הרשמי שמחשבת הלמ"ס מייצג לדעתי בצורה טובה מאוד את השינוי במחירו של סל ממוצע של מוצרי ושירותי צריכה על פני זמן. ניתן להסביר חלק מהפער בין הסנטימנט הציבורי לבין האינפלציה הרשמית הנמוכה יחסית, בעלייה בתשומת הלב הכללית שמעניק הציבור לאינפלציה לאחר עשור של אינפלציה נמוכה ויציבה. בנוסף, הפער קשור גם לעובדה שהאינפלציה הנקודתית שחווה כל משק בית עשויה להיות שונה מהאינפלציה הרשמית, שכן היא תלויה במאפיינים הייחודיים שלו.

על קובעי המדיניות הכלכלית בישראל להמשיך להסתמך על האינפלציה הרשמית כאינדיקטור מוביל, אך במקביל גם לעקוב אחר פערים חריגים שעלולים להיווצר בעקבות השתנות מחירים לא אחידה על פני משקי הבית. בפרט אם אלו מתמידים לאורך זמן ומעמיקים בשל כך את אי השוויון. 

הכותב ד"ר איתמר כספי הוא מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בבנק ישראל. נמצא בארה״ב במסגרת לימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: דירה בב"ש נמכרה ב־1.62 מיליון שקל

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

כך התמודד ענף קרנות הגידור עם חצי השנה המשוגעת של הבורסות

הבורסה טסה במחצית הראשונה, וקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער. אולם, כשבודקים מה קרה מתחילת 2023, מבינים שקרנות הגידור נותרו הצעצוע המועדף של המולטי-מיליונרים ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון