פרופ' גילי רגב יוחאי, מובילת המחקר / צילום: איליה מלינקוב
נתונים חדשים ממחקר הסרולוגיה של שיבא, בהובלת פרופ' גילי רגב יוחאי, מראים כי למרות שמנת חיסון רביעי של החברות פייזר ומודרנה מעלה את רמות הנוגדנים נגד קורונה במידה משמעותית, הנוגדנים הללו לא מספיק חזקים נגד וריאנט אומיקרון. רגב יוחאי בחנה את התחחואה של עובדי שיבא אשר משתתפים במחקר וראתה כי גם אלה שאצל החיסון הרביעי העלה את כמות הנודדנים, עדיין הפכו מאומתים לאומיקרון בשיעורים גבוהים.
רגב יוחאי ציינה כי בכוונה אינה מפרסמת כרגע את מספרי הנדבקים, משום שישנה חשיבות לפרק הזמן לאחר קבלת החיסון ולכן המספרים כרגע רק מבלבלים, אך ציינה כי ההידבקות באומיקרון אצל 270 המשתתפים במחקר, הייתה משמעותית.
החיסון הרביעי אינו לגמרי חסר תועלת נגד אומיקרון, אך הוריאנט מצליח לחמוק חלקית. לא ברור האם החיסון הרביעי מוסיף להגנה מפני מחלה קשה, מעבר לחיסון בשלוש מנות. כרגע אין רואים תחלואה קשה באומיקרון בקרב משתתפי הניסוי המחוזיים הרביעית, אך גם לא בקרב המחוסנים בשלישית.
מדינת ישראל אישרה את החיסון הרביעי לאוכלוסיות הסיכון עם פרוץ וריאנט האומיקרון ללא מחקר ייעודי על בסיס הצלחת המנה השלישית של החיסון נגד וריאנט דלתא, למרות שלא תוכנן עבורו. אולם נראה כי האומיקרון התרחק מן הקורונה הראשונה שנגדה פותח החיסון משמעותית יותר מאשר דלתא.
זה לא אומר שההתחסנות במנה רביעית הייתה בהכרח לשווא עבור כל המתחסנים. וריאנט דלתא עדיין מדבק בישראל, נמצא כנראה בהתפשטות ואחראי לחלק גדול יותר בתחלואה הקשה מאשר חלקו בין כלל המאומתים. המנה הרביעית מוסיפה הגנה מפניו אצל מי שהנוגדנים שלהם דעכו. כמו כן, כאמור, ייתכן למנה רביעית מוסיפה הגנה מפני תחלואה קשה.
עם זאת הנתונים מכוונים גם לכך שלא כדאי להרחיב את מתן המנה הרביעית באופן נרחב לכלל האוכלוסיה, אלא כל אחד יכול לדון בנושא עם הרופא שלו (אם הוא מצליח לתפוס אותו בשיא המגיפה) ולשקול את הסיכונים בהתחשב ברמת ההגנה הקיימת לאחר שלושה חיסונים.
עוד מכוונים הנתונים לכדאיות בפיתוח חיסון ייעודי נגד אומיקרון, עבור קבוצות הסיכון, והיערכות לפיתוח מהיר עוד יותר של חיסונים יעודיים לוריאנטים הבאים, שעלולים להיות גם מדבקים יותר וגם אלימים יותר מאומיקרון. החיסון הקיים לא בהכרח יפעל היטב נגדם.