קבוצת NSO / צילום: Shutterstock
בשנים האחרונות NSO זכתה לביקורת על השימוש שנעשה בתוכנה שפיתחה בעולם נגד פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר. כעת, לאחר הפרסום הבוקר (ג') של העיתונאי תומר גנון בעיתון "כלכליסט", מתברר כי בשנים האחרונות גם משטרת ישראל עושה שימוש בתוכנת הריגול. המשטרה מכחישה כי נעשה שימוש ללא צווים משפטיים, אך בין אם השימוש "הולבן" בצו ובין אם לא, התופעה מטרידה, בייחוד בשל הפרסומים כי השימוש בתוכנה נעשה כלפי אזרחים שלא היו חשודים בביצוע עבירות.
הפרסום היום מגיעה בעת שבית המשפט העליון מבקר בחריפות את הפגיעה הפרטיות שהגיעה לשיא בשל השימוש של רשויות המדינה בתוכנת ריגול נגד אזרחים. רק לפני שבועיים דרש בג"ץ מהמשטרה לנמק מדוע היא לא מפסיקה את השימוש בתוכנת "עין הנץ", המתעדת ומזהה לוחיות זיהוי של אזרחים ושומרת על המידע במאגר, כך שתנועות אזרחים שלא נחשדו בדבר נשמרות בלי שקיימת הסמכה בחוק. הליכי החקיקה החלו, אך בינתיים השימוש נמשך.
בהחלטה אחרת, שניתנה בשבוע שעבר ועסקה בפרשת החדירה לטלפונים של יועצי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, הרכב מורחב של 9 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות קבע גבולות לשימוש במתן צווים לחדור למכשירי טלפון נייד.
עד היום השופטים שימשו כחותמת גומי בבקשות של המשטרה, בין היתר, להוצאת צווי האזנת סתר וצווי חדירה לטלפונים. בהחלטה, ביקשה חיות לשים סוף לפרקטיקה הנוהגת וקבעה אילו פרטי מידע צריכים להופיע בבקשה המוגשת לבית המשפט. "ביצוע חיפוש בחומר מחשב הוא כלי משמעותי בידי רשויות החקירה, ובאמצעותו ניתן לקדם את האינטרס הציבורי ללחימה בפשיעה ולזרז ולייעל את החקירות, ואלה מטרות שלא ניתן להפריז בחשיבותן. אך אין לשכוח כי מאחורי כל חיפוש במחשב, ובפרט בטלפון חכם, ניצב אדם שכל עולמו האישי, העסקי, המשפחתי ולעתים המידע האינטימי ביותר לגביו עלול להיחשף לעיניים זרות. מדובר בפעולת חקירה פולשנית ביותר, ויש לבצעה מתוך תשומת-לב מרבית להשלכות מרחיקות לכת", כתבה חיות.
להחלטות אלה קדם המאבק שניהלו ארגוני זכויות אדם במעקבי השב"כ אחרי מאומתים לקורונה. במרץ בשנה שעברה קבעו שופטי העליון כי יש לצמצם למינימום ההכרחי את העיסוק במעקבי השב"כ. "יש לחתור ללא לאות ולעשות כל שנדרש כדי להפסיק, ולמצער לצמצם למינימום הכרחי בלבד, את הצורך להסתייע בגוף הביטחון המסכל של המדינה בתחומים שאינם בליבת עיסוקו", כתבה אז חיות.
אין ספק כי אמירות בית המשפט העליון לא מתיישבות עם השימוש בתוכנה הפולשנית בישראל ללא מבחן ציבורי.
אחת מתוכנות הריגול הפולשניות ביותר
השימוש בתוכנת פגסוס, המאפשרת השתלטות מרחוק על מכשיר טלפון נייד ומבצעת חדירה למידע, מחייבת צו בית משפט. מדובר באחת מתוכנות הריגול הפולשניות הקיימות, כזו שיכולה לאסוף את המידע מרחוק, ולתעד בזמן אמת שיחות.
כאשר המשטרה מבצעת האזנות סתר במסגרת חקירות סמויות, היא מחויבת לפעול לפי צו שופט, וזו הפרקטיקה הנהוגה בכל הנוגע להאזנות סתר כיום. המשטרה אוספת מידע בדרכים שונות וחוסה אותו בתעודת חיסיון כאשר מגיע שלב הגשת כתב האישום, שבו היא נדרשת להעביר את חומר החקירה לידי הנאשם. במקרים שבהם התיק לא הבשיל לכתב אישום, גם לא תוצא תעודת חיסיון. כלומר, אם לא מוגש כתב אישום, אין חובה לגלות את החקירה שבוצעה.
הפרקטיקה של הוצאת תעודת חיסיון קבועה בחוק, המשטרה היא שמבקשת בפיקוח הגוף התובע - הפרקליטות או התביעה המשטרתית - אישור שלא להעביר את החומרים על-מנת שלא לחשוף את אופן פעולתה. הגורם המאשר הוא השר לביטחון הפנים.
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב הגיב היום לפרסומים ואמר כי "אין פרקטיקה של האזנות סתר או חדירה למכשירים בידי משטרת ישראל ללא אישור שופט", והוסיף כי בכוונתו "לוודא כי לא מתבצע שום עיגול פינות בנושא NSO, וכי כל דבר נבדק ומאושר על-ידי שופט ברחל ביתך הקטנה".
המידע עליו מבקשים חיסיון משתרע על נושאים שונים - מידעים מודיעיניים שעלולים לגלות את המקור, שמות מדובבים או עוקבים שהיו מעורבים בחקירה, חשיפת מיקומן של מצלמות שהותקנו וגם האמצעים הטכנולוגיים שבהם עושה המשטרה שימוש. לפי הפרסום, המידע שהתקבל מתוכנת פגסוס נחסה בתעודת חיסיון. גם השימוש בתעודת חיסיון דורש בדיקה שהפעולות נעשו בהתאם לחוק ותוך אישור גורם שיפוטי. אם השימוש בתוכנה נעשה ללא אישור בית משפט, מדובר בעבירות פליליות של ממש.
נושא החדירה לרשות הפרט באמצעות תוכנות הריגול לא הוסדר מעולם בחקיקה. בשנה האחרונה החלו הליכי חקיקה בנוגע לשימוש במצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי ובמערכת "עין הנץ". במסגרת הצעת החוק מוצע כי מערכת הביטחון תוכל לעשות שימוש בתוכנה לזיהוי פנים ללא צו. ההצעה גררה ביקורת ציבורית על הפגיעה בפרטיות.