אלפרד אקירוב / צילום: תמר מצפי
אלפרד אקירוב ממשיך לתקוף את בכירי חברת כלל ביטוח, החברה שבה הוא מבקש לרכוש שליטה, על רקע הנפקת המניות שביצעה, למורת רוחו. אקירוב, שהינו בעל המניות הגדול בכלל (באמצעות חברת אלרוב נדל"ן), התבטא ביום שלישי בחריפות נגד דירקטוריון חברת הביטוח, בעקבות ההנפקה שקיימה כלל בשבוע שעבר ובמסגרתה גייסה כחצי מיליארד שקל. כלל סירבה לבקשת אלרוב למכור לה את כל מניות ההנפקה ולא להציע אותן לציבור.
"ישנן היום חמש חברות ביטוח גדולות, ארבע מהן בבעלות פרטית, ולפי זה רואים את התוצאות. כי מי שזה הכסף שלו, חשוב לו לעבוד על פי החוק", אמר אקירוב בוועידת ההנפקות של איגוד החברות הציבוריות. "אפילו שלמה אליהו (בעל השליטה במגדל, שהשבוע עזב את תפקיד יו"ר חברת האם מגדל אחזקות, ר' ו') פתר את הבעיה - כשאמרו לו שהוא לא יכול להיות יו"ר, הוא מינה שופט ראוי. חברה שאין לה בעלות, הדבר היחיד שמעניין (את הדירקטורים) זה הכיסא של היו"ר או של הדירקטור", הוסיף.
אקירוב לא הסתפק בכך והרחיב את מתקפתו: "תראה לי דירקטור אחד שם (בכלל, ר' ו') שמבין בפיננסים. יש עו"ד (מתכוון כנראה ליו"ר חיים סאמט ולמיה ליקוורניק), ויש שופט (כנראה השופטת בדימוס ורדה אלשיך, ר' ו'), וכל הכבוד להם, אבל הם לא מבינים את החומר, וכל שני וחמישי עושים טעויות. הצעתי עוד 50 מיליון שקל אם ינפיקו לי את המניות, וגם מתווה שאפקיד אותן אצל נאמן עד לקבלת היתר שליטה. אז הם שמעו לי?".
בסופו של דבר אלרוב השתתפה בהנפקה יחד עם הציבור והגופים המוסדיים, ורכשה מניות בסך כ-60 מיליון שקל. עם זאת, בעקבות ההנפקה דוללה החזקתה לפחות מ-15% ממניות כלל ביטוח.
"בבנקים ההנהלה מקצועית, בחברות הביטוח זה לא קיים"
במהלך הראיון שנערך עמו בוועידת ההנפקות, ציין אקירוב כי קיבל העתק של תביעה ייצוגית על סך מיליוני שקלים נגד הנהלת כלל בעקבות ההנפקה, ומדובר בבקשה שנייה לייצוגית הנובעת מהמתיחות בין הנהלת חברת הביטוח לאלרוב. "לפני כמה חודשים הם מכרו מניות של אלרוב ב-12,800 שקל למניה, כשאני הצעתי 17 אלף", אמר.
"זה לא יעלה על הדעת. אלו אנשים ללא הבנה, שהדבר היחיד שהם עושים זה לטובת הכיסא שלהם. בבנקים אף דירקטור לא יכול להתמנות אם שופט לא בחר אותו, בחברות הביטוח זה לא קיים. יש בבנקים הנהלה מקצועית. דב קוטלר (מנכ"ל בנק הפועלים, ר' ו') כל החיים שלו בבנק, וכך גם כל מנהלי הבנקים האחרים והדירקטורים. יכול להיות שלכל הדירקטוריון לא תהיה הבנה בביטוח? זה לא ראוי".
מדירקטוריון כלל החזקות נמסר בתגובה כי ״הדירקטוריון והנהלת החברה עושים את עבודתם במסירות, תוך הפגנת ביצועים מרשימים, כשלנגד עיניהם אך ורק טובת כל מחזיקי העניין של החברה והשאת ערך רב למבוטחיה, חוסכיה וכל בעלי מניותיה. אנו מצרים על ניסוח הדברים של מר אקירוב״ .
"נפתור את סוגיית הריכוזיות מול הממונה שיפנה אלינו"
אקירוב התייחס גם לדרישה המסתמנת מצד רשות שוק ההון (אליה פנה לקבלת היתר שליטה בכלל), כי אלרוב תצרף את החוב שלה לבנקים בחו"ל להתחייבויות שיש לה בארץ, על מנת לבחון אם היא עומדת בהגדרת "תאגיד ריאלי משמעותי" בהתאם לחוק הריכוזיות. "אם חוב פיננסי מממן פרויקטים בארץ, זה נכון לקחת אותו בחשבון, אבל אם זה לפרויקטים בחו"ל - איזה קשר יש בין הדברים", תהה. "גם החוק אומר את זה. אלא אם רוצים לשנות את החוק, וזכותה של המדינה לשנות כל חוק, למרות שזה לא לעניין.
"מה שצריך לקבוע זו טובת המדינה. אני משקיע חצי מיליארד דולר בכלל, וזה לא כסף קטן", הדגיש. נציין כי נכון להיום לאלרוב אין הלוואות שנועדו לממן פרויקטים בארץ, אך היא מחזיקה בהלוואות של יותר מ-5 מיליארד שקל מבנקים בחו"ל.
באשר למכשול שהציבה בפני אלרוב רשות ני"ע, לפיה כדי שלא לעבור על איסור מבנה הפירמידה בחוק הריכוזיות (החוק אוסר על יותר משתי שכבות ציבוריות או חברות שמנפיקות אג"ח), אמר אקירוב כי באלרוב השיבו לרשות ני"ע שהבעיה פתירה. "נפתור את הסוגיה. אי אפשר לעקוף את החוק, אך את הפתרונות נגיד לממונה שידרוש אותם מאיתנו. לא יעלה על הדעת שמישהו יבנה בניין בלי רישיון. אותו דבר כאן".
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות שראיין את אקירוב, אמר כי ״צריך לתת למגזר העסקי לעבוד, רוח החוק תומכת במהלך של אקירוב ועל הרגולטורים לאפשר לו לפעול. אנחנו נפעל מול הרגולציה שהחברות הציבוריות יוכלו לפעול, הם הגלגלים המניעים את המשק ומשפיעים על כל אחת ואחד מאזרחי ישראל.״