כשלאונה הלמסלי, אחת הנשים העשירות בעולם ומי שכונתה "Queen of Mean", נפטרה בשנת 2007, נאמד הונה במיליארדי דולרים. סופר עליה שהורישה לכלב שלה 12 מיליון דולר, אך סיפור זה כנראה אינו נכון. מה שכן נכון הוא ש-5.4 מיליארד דולר הוקצו למטרות צדקה.
עורך הדין של המשפחה, סנדור (סנדי) פרנקל, מונה לאחד מחמישה אחראים על ההון (היום נותרו מהם שלושה), וכך זכה באמצע חייו בקריירה שנייה מפתיעה כפילנתרופ. אומנם הכסף לא שלו, אבל הוא יכול לנתב אותו כמעט לכל מקום שהוא רוצה, ואחד המקומות שבהם בחר הוא ישראל.
עד היום, תרמה קרן הלמסלי 366 מיליון דולר למוסדות ישראליים. הסכום חולק ב-181 מענקים, שתמכו בין היתר ב-23 בתי חולים ומוסדות רפואיים בישראל. כל האוניברסיטאות בישראל קיבלו תמיכה מקרן הלמסלי.
"1,500 שנה לגמור את כל הכסף"
"הקרן נועדה להיות קרן שתחזיק מעמד לנצח", אומר פרנקל בראיון לגלובס. מאז פטירתה של הלמסלי והקמת הקרן, הכסף הושקע וההון צמח. "קיבלנו 5.4 מיליארד דולר, נתנו 3 מיליארד, ובזכות ההשקעות שלנו יש לנו היום 8 מיליארד. אם אתן כל יום 20 אלף דולר למישהו, ואת היתר אשאיר בערוצי ההשקעה הקיימים שלנו, ייקח לי 1,500 שנה לגמור את כל הכסף", הוא מחשב בהנאה.
אחת התרומות האחרונות של הקרן בישראל הייתה 2.1 מיליון דולר לבית החולים אלין לילדים. "חיפשנו ‘אבא’ שיתמוך במחקרים שלנו בבית החולים", אמרה לגלובס ד"ר מורית בארי, מנכ"לית בית החולים. "חלק משמעותי מהסכום צפוי ללכת למחקר. היום אין מספיק מחקר אמיתי, עשוי היטב, בתחום שיקום הילדים. כולם רוצים לעשות את הטוב ביותר עבור כל ילד, ולכן הרעיון של מחקר עם קבוצת ביקורת לא כל כך מתקבל בתחום. גם ההורים חוששים להיכנס לתהליך המחקרי. אז איך נדע מהי ההתערבות הטובה ביותר? אנחנו חייבים לעשות זאת על ידי בנייה של מאגר מידע.
"אנחנו עמוסים בעבודה עם הילדים שצריכים אותנו, אבל אם נגייס את הכסף לבנות את התשתית המחקרית, נוכל לאפשר לחוקרים לעשות את העבודה שלהם. זה מעגל היזון חיובי: אם נראה ניסיון מחקרי, אפשר יהיה לקבל עוד משאבים. היינו צריכים מישהו שיאמין בנו".
בין המענקים הגדולים שנתנה הקרן בשנים האחרונות אפשר למנות מענק של 18 מיליון דולר לבניין תגליות הבריאות בבית החולים רמב"ם, 15 מיליון דולר לאגף סרטן בבית החולים שערי צדק, ו-9 מיליון דולר למכון האקדמי לב, להקמת פקולטה למדעי החיים והבריאות במסגרת הקמת קמפוס טל לנשים. לא כל המענקים הם בסדרי גודל כאלה, אבל הם דוגמה לסכומים שהקרן יכולה לתת.
"תומכים בתוכניות מאוד גדולות"
הקרן תורמת, לא רק בישראל, גם למחקר של מחלות קרוהן וסוכרת, בריאות במדינות תת-מפותחות באפריקה, רפואה בפריפריה ולפיתוח העיר ניו יורק. כל אחד משלושת המנהלים שלה היום אחראי על חלק מתחומי העיסוק שלה. פרנקל אחראי על ישראל ועל ההשקעה בקרוהן.
איך אתם בוחרים למי לתת מענקים בישראל?
"אנחנו נמצאים בקשר עם רוב המוסדות הרפואיים, כולל בתי החולים וקופות החולים ומשרד הבריאות, וגם עם הגורמים האקדמיים. אנחנו מבקשים מהם להגיע אלינו עם תוכניות מאוד מפורטות, המתארות את הצרכים שלהם. אנחנו נתמוך בדרך כלל בתוכניות מאוד גדולות, שאנחנו יודעים שאין גוף אחר שיכול לקחת עליהן בעלות, כמו בניינים, או בתוכניות בפריפריה והיכן שתורמים אחרים לא פועלים. לישראל יש צרכים מיוחדים ואנחנו תורמים גם למיגון בתי החולים והמוסדות האקדמיים בישראל".
"פוליטיקאים ניסו לקחת קרדיט על הפעילות"
"אנחנו לא עורכים הליכים תחרותיים, קולות קוראים לבקשת מימון, אלא אנחנו יושבים יחד עם המוסדות כדי להבין לעומק את הצרכים, ואז אנחנו מחליטים אם התוכנית תואמת את הגישה של הקרן שלנו".
"התרומה היא לא תמיד בצורת ציוד או בניין. למגן דוד אדום נתנו 8 מיליון דולר לאמבולנסים, ואילו בפרויקט מול ‘איחוד הצלה’ נתנו מימון לאורך זמן כדי שיגיעו ליעד של התייצבות בכל מקום תאונה בתוך שלוש דקות. בעיה נוספת שהוצגה בפנינו על ידי גורמים רבים בישראל היא המחסור ברופאים ורופאות ובאחים ואחיות. לפעמים המחסור מתחיל כבר בגיוס הסטודנטים הנכונים. אז פתחנו תוכנית מלגות לנשים אתיופיות בתחום הרפואי ולגברים חרדים ללימוד סיעוד".
אילו קשר אתם מקיימים עם המוסדות אחרי שהתרומה ניתנה?
"אנחנו דואגים להגיע פיזית, הצוות של הקרן שכולל מעל 90 אנשים, אבל גם ממש אני ואשתי חובשים קסדות ונכנסים לתוך אתרי בנייה כדי לפקח על ההתקדמות של הפרויקטים. הגופים מתבקשים להציג לנו דוחות התקדמות תדירים יחסית, בדרך כלל כל שישה חודשים, והכסף ניתן בהדרגה בהתאם להתקדמות.
"בזכות ההיכרות המאוד קרובה שלנו עם המערכת, גם כשהגיעה הקורונה ידענו איך ליזום מרחוק, פרואקטיבית, תוכנית של 12.5 מיליון דולר לתמיכה בבתי החולים וקופות החולים. בתקופת הקורונה הם היו זקוקים לציוד, לבנייה של חדרי בידוד, אנחנו מנסים לעזור בכל מקום שבו אנחנו יכולים לעזור".
אתם מנסים גם להתוות התנהלות באמצעות התרומות? יש לכם קשר עם הממשלה ופוליטיקאים?
"אנחנו שואלים פוליטיקאים מה הצרכים של המדינה ושמחים מאוד ליהנות מהידע שלהם, אבל התרומה אף פעם לא תעבור דרך הממשלה. לפעמים אני אומר לעצמי, ‘אני עושה מה שממשלה הייתה צריכה לעשות’. אבל זה בסדר. ככה זה בכל העולם".
פרנקל מספר כי היו בעבר פוליטיקאים שניסו לקחת קרדיט על פעילות הקרן. "אבל אין באמת פוליטיקאי או איש עסקים שמשפיע על התרומות שלנו באופן אחר ממה שהארגונים יכלו להשיג לו היו פונים אלינו בעצמם. אין לנו שום מטרה פוליטית, אנחנו לא מקבלים בקשות מפוליטיקאים, ואנחנו לא חושבים שישראלים צריכים איזה אמריקאי עשיר שיגיד להם איך לנהל את המדינה, רק כי יש לו כסף. ישראלים יודעים לנהל את המדינה שלהם בעצמם".
"אנחנו לא מקבלים שום מאנקי ביזנס"
אם נתקלתם בגורם שמציע לקשר אתכם לפרנקל, הוא ממליץ לכם להיזהר. "אין לנו אף גורם ביניים ואין לנו מאכערים, אף אחד לא מקבל עמלה, ואף אחד לא אחראי לתרומות שלנו מלבדנו. אנחנו ערניים לזה, ולא מקבלים שום מאנקי ביזנס. באנו לעזור לכל הישראלים ולא לאף ישראלי ספציפי", הוא מבהיר.
פרנקל מספר שפעמיים בעבר גילה כי גורם שקיבל תרומה ניסה להסיט חלק מהכסף למטרות אחרות מאלה שנקבעו מראש או לא להוציא את כולו כדי להשאיר אותו להתנהלות שוטפת. "וזה עלה להם בהפסקה של המענק וגם בהחזרה של חלק מהכסף שכבר קיבלו. לעומת זאת, מקרים שבהם קבענו תוכנית והמוסד ניסה ובאמת לא הצליח לקדם אותה - זה אף פעם לא קרה לנו. אנחנו דואגים שהם יגדירו צרכים מאוד ריאליים ובדיוק איך הם עומדים להוציא אותם לפועל".
כשאתם תורמים למקום מסוים, זה מקל עליו לגייס סינדיקט של תורמים לאותה מטרה? האם אתם עוסקים בפתיחת דלתות לתורמים נוספים?
"אנחנו לא מגבשים בעצמנו סינדיקט של תורמים, זה לא מתפקידנו. אבל נוצר לנו מוניטין ולפעמים אנחנו שומעים שעוד גורמים הגיעו לתרום למקום שכבר בדקנו ובחרנו להשקיע בו. כשתרמנו 18 מיליון דולר למגדל ברמב"ם, הם קראו לזה במפורש ‘כספי הסיד’, שעל בסיסם הם גייסו הון נוסף, והיום כבר אפשר לראות את המגדל, ששינה את שמי העיר".
מה לגבי פתיחת דלתות עבור ארגונים שאתם תומכים בהם אצל ארגונים אחרים שנתמכים על ידיכם?
"זה קורה. נניח אנחנו מממנים ארגונים בתחום מחלת קרוהן בישראל ובכל העולם, ואנחנו יכולים לחבר אותם אלה לאלה".
כדי להמשיך להצמיח את הקרן, אתם משקיעים את הונה. יש לכם גם השקעות בחברות ישראליות?
"השקענו בהצלחה בקרנות הון סיכון בישראל. הלך לנו מצוין איתן. אנחנו בדרך כלל אלה שפונים אל הקרנות על פי המודיעין שלנו. ההזדמנויות כאן הן אדירות".
האישה שמאחורי הקרן: "מלכת הרוע" שהורישה מיליארדי דולרים לצדקה
לאונה הלמסלי, שעל שמה נקראת קרן הלמסלי, נולדה ב-1920 בניו יורק בשם לנה מינדי רוזנטל, בת להורים מהגרים יהודים מפולין. בנעוריה, הספיקה להחליף את שמה ארבע פעמים וגם לעזוב את בית ספר, ולבסוף בחרה בשם לאונה מינדי רוברטס. בבגרותה, בנתה עסקי נדל"ן, הפכה למיליארדרית בזכות עצמה, וגם התחתנה והתגרשה פעמיים, עד שפגשה את בעלה השלישי והעשיר ביותר, הארי הלמסלי, שאיתו חיה עד מותו ב-1997. השידוך הזה היה מכפיל כוח להון של שניהם והגיע בדיוק בזמן מבחינת לאונה, שכבר החלו להיאסף נגדה תלונות ותביעות של דיירים בבניינים שמכרה.
השניים החלו להתמחות במלונאות, וב-1989 הייתה להם רשת של 23 מלונות. הלמסלי הופיעה בקמפיין הרשת בתור Queen of Mean, דמות שדורשת מהעובדים שלה בקשיחות לספק לא פחות מהטוב ביותר לאורחים שלה. כנראה זו הייתה דמותה גם במציאות: לפי הסיפורים, טעויות קטנות הובילו לפיטורים, ומי שפוטר זכה גם במטח קללות שליוו אותו החוצה.
חוכמת רחוב ועבירות מס
ב-1989 הורשעה הלמסלי בעבירות מס, שהתגלו סביב בניית בית הקיץ שלה בגריניץ', קונטיקט. עורך הדין שלה, אלן דרשוויץ, לא הצליח להביא לזיכויה ונגזרו עליה ארבע שנות מאסר. היא ערערה, וכך פגשה את סנדי פרנקל. הוא הצטרף לצוות הערעור, ועונשה הופחת ל-18 חודשי מאסר. הלמסלי ניסתה לשכנע בחפותה, אבל בציבור שמה הפך מזוהה עם תאוות בצע. אחד המשפטים שיוחסו לה במשפט, והיא הכחישה שאמרה זאת, היה "אנחנו לא משלמים מסים. רק האנשים הקטנים משלמים מסים".
פרנקל סיפר בעבר לאתר Jewish Business News על התרשמותו הראשונה ממנה: "היא לבשה בגדים יקרים והמון תכשיטים. הארי היה איתה, והוא היה כבר בשלבי דעיכה, אבל היא התייחסה אליו כל הזמן, היא ממש אהבה אותו. היא הביאה לנו, עורכי הדין, ארגזים מלאים בסנדוויצ'ים, לוודא שלא נרעב. היה חשוב לה שנאמין שהיא חפה מפשע, ועם הזמן אכן השתכנעתי בזה. העיתונים, בעיקר עיתוני הרכילות, לא ריחמו עליה. למעשה, הם לא שבעו מרכילות שלילית על המיליארדרית שנפלה.
"הייתה לה חוכמת רחוב, רצון מברזל, היא יכלה לקרוא אנשים ופחדה שהם מנסים להשתמש בה. גם כשאנשים ניסו לרמות אותה, היא הייתה יותר חכמה מהם. היה לה הרבה ניסיון. היא עזרה להרבה אנשים במצוקה, אבל היה לפעמים קשה להסתדר איתה".
רבה עם הנכדים
פרנקל עצמו פוטר כמה וכמה פעמים, אך תמיד נקרא לחזור לתפקיד, ולבסוף כיהן כעורך הדין שלה במשך 18 שנה.
בנה היחיד של הלמסלי נפטר מהתקף לב בגיל 42. היא הרגישה אשמה, סיפר פרנקל, שלקחה אותו לרופא לעשירים, שאולי אמר לה את מה שהיה לה נוח לשמוע, במקום את האמת לגבי המצב של בנה. היו לה ארבעה נכדים, ובמהלך חייה הבוגרים הצליחה לריב עם כולם. "לא היה אדם ששימש לה חבר קרוב", אומר פרנקל, ומנגיד זאת לאופן שבו הוא עצמו הצליח לשמור על קשר עם החברים שלו מהברונקס עד היום.
פרנקל כתב לאחרונה ספר על חייו שלו, כיצד הגיע מהמעמד הבינוני הנמוך בברונקס, ניו יורק, למעמד של עורך דין של הסלבס, ופתאום מצא את עצמו מנהל הון של מיליארדים. שהלמסלי נפטרה, היא השאירה 5.4 מיליארד דולר לקרן צדקה, והפכה את פרנקל לאחד מחמישה מנהלים שלה. היום הקרן מנהלת 8 מיליארד דולר.
השקעה במחקר בשיקום ילדים
אחת התרומות האחרונות של קרן הלמסלי בישראל הייתה 2.1 מיליון דולר לבית החולים אלין לילדים. "למעשה חיפשנו 'אבא' שיתמוך במחקרים שלנו בבית החולים", אומרת ד"ר מורית בארי, מנכ"לית בית החולים. "חלק משמעותי מהסכום צפוי ללכת למחקר. היום אין מספיק מחקר אמיתי, עשוי היטב, בתחום שיקום הילדים. כולם רוצים לעשות את הטוב ביותר עבור כל ילד, ולכן הרעיון של מחקר עם קבוצת ביקורת לא כל כך מתקבל בתחום. גם ההורים חוששים להיכנס לתהליך המחקרי. אז איך נדע מהי ההתערבות הטובה ביותר? אנחנו חייבים לעשות זאת על ידי בנייה של מאגר מידע".
לדברי בארי, מתוך 25 מיליארד דולר שמושקעים בכל שנה בטכנולוגיות עזר לאנשים עם נכויות, רק חלק קטן מגיע ל-90 מיליון ילדים בעולם עם צורך במוצרים הללו, "כי ילד כל הזמן משתנה. בונים לו מוצר בעלות גבוהה ואחרי שנה זה כבר לא מתאים לו. המחקר והפיתוח הנערכים במרכז החדש עשויים לאפשר לפתח מוצרים משתנים, זולים, המתאימים במיוחד לילדים. בית החולים מסונף לפקולטה לרפואה בירושלים ואנחנו נמצאים בקשר עם קלינאים שרוצים לעשות מחקר. אנחנו עמוסים בעבודה עם הילדים שצריכים אותנו, אבל אם נגייס את הכסף לבנות את התשתית המחקרית, נוכל לאפשר לחוקרים לעשות את העבודה שלהם. זה מעגל היזון חיובי: אם נראה ניסיון מחקרי, אפשר יהיה לקבל עוד משאבים. היינו צריכים מישהו שיאמין בנו".
בארי אומרת שבעבודה עם קרן הלמסלי, יותר משהם רצו לראות את ההוכחות, הם רצו לראות את הפוטנציאל. "הם ראו את האנשים עם התשוקה בעיניים, ראו גוף קטן לא מוגבל בבירוקרטיה והיררכיה והם נתנו לנו את האמון הנדרש להרים את הפרויקט הזה".
סנדי פרנקל
אישי: נולד בשנות ה־40 של המאה הקודמת בברונקס, ניו יורק. היום הוא נשוי לרותי, ישראלית לשעבר (ודוגמנית של גוטקס). לזוג 3 ילדים
מקצועי: עורך דין שכתב ספרים בנושאי משפט וגם ספר מתח אחד. בין לקוחותיו היו הזמר בארי מנילו ונשיא הפיליפינים לשעבר פרדיננד מרכוס ואשתו אימלדה. ב־1990 הפך לעורך דינה של לאונה הלמסלי, ולאחר פטירתה מונה לאחד ממנהלי הקרן על שמה. שכר הטרחה על הניהול הפך אותו למיליונר
עוד משהו: בעבר אמר על מעמדו: "מאז שאני מנהל מיליארדי דולרים, אני מאוד פופולרי, הבדיחות שלי מצחיקות יותר, ודעותיי מרשימות יותר"
