גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עובר בראש של עובדי NSO? החוקרים שיצאו בעקבות צו מצפונם של מדעני הנתונים

ישראל הפכה בשנים האחרונות לאימפריה של מדעני נתונים, שנחשפים יום יום לדילמות מוסריות קשות: מקידום פייק ניוז ברשת ועד פיתוח תוכנות מעקב וכלי נשק אוטונומיים ● מחקר סוציולוגי חדש מנסה להתחקות אחר צו מצפונם - ומגלה מדוע לא תראו פה מחאות המוניות כמו בעמק הסיליקון, ולמה אפשר לשכוח מקוד אתי

הדילמה המוסרית של מדעני הנתונים / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
הדילמה המוסרית של מדעני הנתונים / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

"לי אישית, נגיד, היה מפריע לעבוד בחברה של אופציות בינאריות. זה חברות שבמקרה הטוב הן חברות הימורים, ובמקרה הרע מנסות להוציא כסף מאנשים. יש להם מלא עבודה בשביל מדעני נתונים. חברות שעושות איזשהו מעקב אחרי אנשים - גם פחות קוסם לי. אני בטוח למשל שבתעשיית הפורנו יש גם עבודה למדעני נתונים. זה פחות מפריע לי. הם שמים את כל הקלפים על השולחן לפחות: 'הנה, זה מה שאנחנו עושים'".

את הדילמות האלו חלק לביא, מדען נתונים בחברת טכנולוגיה בינלאומית גדולה, עם ד"ר נטע אבנון, שלפני חמש שנים יצאה במסגרת דוקטורט בסוציולוגיה למסע ראיונות של העובדים באחד המקצועות הלוהטים כרגע, מקצוע שבעצם עדיין מתהווה: מדעני נתונים. אלה האנשים שבונים את האלגוריתמים שמשפיעים על חיינו בדרכים קטנות וגדולות - ממנועי ההמלצות שמציעים לנו שירים שנאהב, דרך המערכות שמזהות את הפנים שלנו בנתב"ג, ועד למוח של המכוניות האוטונומיות.

ד''ר נטע אבנון / צילום: תמר מצפי

ישראל, מתברר, היא אימפריה בתחום. "מעצמת אלגוריתמים לטוב ולרע", כמו שאבנון מנסחת את זה. "בסקר של התעשייה מ־2016, ישראל הייתה מקום עשירי בעולם במספרים מוחלטים של מהנדסי נתונים. יחסית לגודל האוכלוסייה שלנו זה מקום מאוד גבוה. מגיעות לכאן חברות מכל העולם".

אבנון, פוסט דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היא חוקרת מקצועות. מדעני הנתונים היו עבורה הזדמנות מרתקת לדבר עם אנשים שעובדים במקצוע בחיתוליו. בין היתר, היא שאלה אותם גם על האתיקה של המקצוע, שמציף לא מעט דילמות. תחשבו למשל על השערוריות סביב התכנים שמקודמים בפייסבוק או יוטיוב, או על ההחלטות הרות הגורל שמקבל מי שבונה אלגוריתמים לכלי נשק אוטונומיים.

חמש שנים מאוחר יותר, הראיונות שביצעה אבנון הפכו לחומר הגלם של מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית", אותו חיברה יחד עם ד"ר דן קוטליאר מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה ושירה ריבנאי בהיר, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

שירה ריבנאי בהיר / צילום: איל יצהר

המאמר נושא את הכותרת: "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אתיקה אלגוריתמית? המקרה של מדעני נתונים בישראל", ובו השלושה מתעמקים בראיונות שקיימה אבנון, כדי לנסות להבין איך מדעני הנתונים שאיתם דיברה חושבים על האתיקה בתחומם.

כמעט בכל תחום יש דילמות כמובן, אבל כפי שהשלושה מזכירים, המפגש בין מערכות אלגוריתם לחברה האנושית עלה לא מעט לכותרות בשנים האחרונות, בהקשרים של פגיעה באוטונומיה האישית, הגברת הקיטוב והנצחת אי שוויון ואפליה - מפייק ניוז שמככב בפיד שלנו ועד אלגוריתמים ששולחים יותר ניידות לשכונות מיעוטים בארה"ב.

ולפעמים הדילמות האתיות הן יומיומיות, וצפות סביב המידע האישי הרב שנמצא בידיים של מדעני הנתונים, כמו שצוטט אחד המרואיינים במאמר: "אני אף פעם לא בדקתי חשבון של מישהו שאני מכיר אצלנו, למרות שאני יכול. אף פעם לא התפתיתי".

באופן קצת פשטני, אפשר לומר שאתם בעצם שואלים מה חושבים האנשים שעובדים על האלגוריתם של פייסבוק, או למה אנשים הולכים לעבוד ב־NSO ודומותיה?
"באיזשהו מקום כן", אומר קוטליאר. "אנחנו רואים שיש שיח גלובלי ער סביב אתיקה של אלגוריתמים, ואנחנו רואים בו זמנית שאנשים הולכים לעבוד בגאווה בחברות - עזוב דוגמאות קיצון כמו NSO - הבסיס של הרבה מהטכנולוגיה בחיינו היום הוא מעקב. ועוסקים במעקב, באיסוף מידע, ובפיתוח כלים כאלה בלי לשאול יותר מדי שאלות, ובלי להתחבר יותר מדי לשיח המתהווה סביב אתיקה של כלים כאלה".

אבנון קצת יותר מסויגת. "ראיתי דילמות וקושי", היא אומרת על המרואיינים שלה. "הרי מה זה מהנדסים? כולנו למדנו איתם בתיכון. הם חברים שלנו. אני נשואה לאחד. זה לא מחוץ לעולם שלנו. דן עבד איתם. זה אנשים כמונו. היום רוב החבר'ה הצעירים הולכים למקצועות האלה. זו הפרנסה הטובה בישראל".

ואילו ריבנאי בהיר מדגישה שכסוציולוגים, הם מנסים להבין איך מושאי המחקר חושבים, ולא לקבוע אם הבחירות שלהם נכונות או טובות. לדבריה, הם ניסו להבין מהו "ארגז הכלים המוסרי" שעומד לרשות מדעני הנתונים. ומה שמייחד את המקצוע בהקשר הזה, הוא שבעוד שלמקצועות כמו עריכת דין ורפואה יש מוסדות מסודרים העוסקים בסוגיות אתיות, בתחום של מדע הנתונים יש ואקום. "יכולה להיות דילמה אישית, של 'אני לא מרגיש נוח עם אופציות בינאריות, פרסום או נשק - אבל אין לי כל כך מה לעשות עם זה'", אומרת אבנון. "אין מוסדות, אין קולקטיב".

ויש גם הבדל מסוים בין ישראל לשאר מוקדי הטכנולוגיה בעולם. "תוך כדי המחקר, ראיתי ב־2018 התעוררות בקהילת מדעני הנתונים הבינלאומית", אומרת אבנון, "של דיבור על אתיקה, וקוד אתי למדע הנתונים. התחיל שיח, אבל הוא לא תפס אחיזה כאן בארץ. והשאלה היא למה: במה ישראל שונה ממקומות אחרים. מה קורה פה?".

אתיקה בדמות חד קרן

כל אחד מהחוקרים מגיע מכיוון קצת אחר. אבנון כאמור מתעניינת בחקר מקצועות; ריבנאי בהיר עבדה במשך עשור במחלקה למדעי ההתנהגות של צה"ל ומתמקדת באקטיביזם דיגיטלי, ואילו קוטליאר, שעבד בתעשייה אחרי התואר הראשון - חוקר את הקשר שבין אלגוריתמים לתרבות. "נחשפתי לעולם של ביג דאטה ובינה מלאכותית, ובצעד לא הכי חכם כלכלית אמרתי - אני אחקור את זה סוציולוגית במקום לעבוד בזה'". השלושה אף פיתחו קורס בנושא המיועד למוסדות אקדמיים שמכשירים מדעני נתונים.
את הראיונות ערכה אבנון בקרב 50 מדעני נתונים ב־2016־2017, בעיקר בשעות ערב או בהפסקת הצהריים, מחוץ לדלתות המשרדים, שלא נתנו לה להיכנס. מאז עברו חמש שנים ודברים השתנו, היא מבהירה. קהילת מדעני הנתונים התפתחה, הביקורת החברתית עליה גברה - וגם הביקורת העצמית. ומצד שני, "הכוח שלהם רק מתעצם. יותר ויותר משימות נמסרות לידיים של מפתחי אלגוריתמים".

ד''ר דן קוטליאר / צילום: איל יצהר

אז איך מדעני נתונים חושבים על אתיקה? קודם כל, כעניין אישי. או כמו שקוטליאר מנסח: "כל הסיפור הזה של אתיקה ומוסר יכול להיות סופר חשוב לי, אבל בגבולות הנפש והגוף שלי. ולכן, גם אם אני חושב שכאדם אתי זיהיתי פגיעה, נגיד ייצור פלטפורמות של פורנו או מעקב, אז המקסימום שאני יכול לעשות זה לבחור בחברה אחרת, במעסיק אחר".
"הם לא יכולים לדמיין מצב שבו אנשים יושבים ביחד ומנסחים כללים של עשה ואל תעשה", מוסיפה אבנון, "הם עוסקים הרבה ב'פה אני מוכן לעבוד, פה אני לא מוכן לעבוד'. אבל כשעימתתי אותם עם כך שבמקצועות אחרים יש קוד אתי, אמרו לי שזה שטויות. 'אין פסיכולוגים שמנצלים את המטופלים שלהם?'".

המתח בין המוסר האישי לכלל מתבטא בדבריו של זיו, מדען נתונים בחברת סטארט־אפ שרואיין למחקר: "כבן אדם, אני אנסה לתרום לעולם ולא להזיק לו. אבל הרבה דברים לא בסדר בעולם המידע. אנחנו פשוט חבורה של חנונים, שאנחנו לא נעשה שום דבר. אבל בסוף, כן, אפשר בנתונים לעשות הרבה רע לאנשים בעולם, הרבה מאוד רע".

עד כמה זה שונה ממישהו שמחליט לעבוד בחברה שמייצרת טילים, סיגריות או ממתקים?
"בהרבה מהמקרים האלה אתה יודע לאן אתה נכנס, ומרגע שנכנסת אתה מקבל על עצמך את מה שמקום העבודה עושה".

"השאלה מה קורה בהכשרה שלך", אומרת אבנון. "ההנחה היא שאתה לא הולך לעשות איזה תפקיד ונכנס לחברה סתם. אתה מומחה. אתה לוקח על כתפיך אחריות, והוכשרת במשך שנים ארוכות. האם דיברו איתך בהכשרה על איזה בעיות עלולות להיווצר כשאתה מפעיל את המומחיות שלך? האם הקולגות שלך ואתה יכולים לדבר על זה בפתיחות? אם אתה חושב שזה קשור לאופי שלך, זה שונה מלחשוב שיש למקצוע שלנו גבולות ומה הבעיות שיכולות להיווצר".

תפיסה נוספת שאתם מדברים עליה במאמר היא ש'האתיקה היא מקל בגלגלי הקידמה'.
"זה היגיון עמוק מאוד בתרבות הטכנולוגית", אומרת אבנון. "נתקלתי בזה גם בקורס שלנו בטכניון, כשהסטודנטים כעסו שאני לא נותנת לציפור לעוף חופשי. יש תפיסה כזאת שהטכנולוגיה היא בהכרח מיטיבה. מה שנקרא, 'דטרמיניזם טכנולוגי'. לקדמה יש חוקים משלה והיא מתארגנת לבד, ואי אפשר לעצור את זה. האנושות תתאים את עצמה לקדמה הטכנולוגית".

"תוך כדי יש תפיסה מאוד מושרשת שגם אם יש בעיות בחברה, אז הדרך לפתור אותן היא באמצעות הטכנולוגיה", מוסיף קוטליאר. "הטכנולוגיה היא הפתרון, גם אם היא איכשהו מהווה סוג של בעיה".

כי אם הבעיה היא טכנולוגית אז הפתרון יהיה טכנולוגי?
"גם אם הבעיה היא לא טכנולוגית", אומרת אבנון. "גם אם הבעיה היא בדידות, הפתרון הוא טכנולוגי. ואם הבעיה היא שעמום או ריקנות - הפתרון הוא טכנולוגי. כל דבר אפשר לפתור באמצעות טכנולוגיה יותר טובה. זה מעלים את הצד החברתי".

צורת החשיבה, מוסיף קוטליאר, רואה באופן מובנה "אתיקה ומוסר כשיחים אנכרוניסטיים שעבר זמנם. שאולי הם פה עכשיו, אבל הם בדרך החוצה".

למה בעצם?
"כי אולי עוד אכפת לנו מפרטיות עכשיו, אבל זו נורמה בת חלוף", אומר קוטליאר. "ולכאורה נבין שמה שטוב וטבעי לנו זה לוותר על הפרטיות, לקבל את המעקב".
התפיסה הזאת משתקפת היטב בציטוט של אחד המרואיינים במאמר: "יסתובבו לנו חיישנים בתוך הדם וידווחו מה מצב הלב שלנו בכל שנייה. אנחנו נשדר כל כך הרבה אינפורמציה לסביבה שלנו שתחשוף אותנו, כאילו שאנחנו הולכים עירומים ברחוב. וזה לא יפריע לנו, זה לא יטריד אותנו לשנייה אפילו. עוד עשר שנים את תראי שאני צודק".
בתפיסה השלישית שאתם מתארים, האתיקה כן נכנסת לדיון אבל כמוצר אפשרי. כפיצ'ר.
"כן. כי בתחומים האלה, הכוח שאולי משתווה לכוח הטכנולוגי הוא הכוח הפיננסי", אומר קוטליאר. "היכולת להפוך את הסוגיה האפרורית הזאת למשהו בעל ערך היא רק אם הערך יהיה כלכלי, או קודם כל כלכלי. ואז אם נוכל באמת לבנות סטארט־אפ שיבטיח שמירה על פרטיות או מניעת אפליה, אז פתאום זה כן נהיה מעניין".

תוכלו להרחיב?
"המרואיינים אז לא יכלו לדמיין מצב שבו אתה אומר 'את זה אני לא עושה, לא משנה כמה כסף תתנו לי. ולא רק אני, אנחנו לא עושים את זה. אנחנו כמומחים'", אומרת אבנון. "בניגוד למוסכמות רפואיות, שמי שמפר אותן הולך לבית הסוהר ונשלל לו הרישיון, או שהקהילה המדעית מגנה אותו. מה המרואיינים אומרים? 'אוקיי, אנחנו רוצים לשמור על ערכים כלשהו, אז נעשה מהם מוצר. אנשים רוצים פרטיות? נמכור פרטיות. אנשים רוצים שקיפות? נמכור שקיפות. אפשר לעשות מסחור מכל הסוגיות האתיות שעולות. אתם רוצים אלגוריתם שניתן להבין את ההיגיון בהחלטות שלו? תשלמו'".

"זה מתוך תפיסה שמה שבאמת יכול להסדיר את החברה, אם לא הטכנולוגיה, זה השוק", מוסיף קוטליאר, ואבנון משלימה אותו: "זו ליברטריאניות כזאת".

אגב, גם אנשים לא מהתחום תוהים לפעמים למה אף אחד לא מקים רשת מתחרה עם מודל עסקי שונה, שתציע פרטיות. צורת ההסתכלות הזאת חלחלה לשיח הרחב יותר.
אבנון: "ברור שזה יחלחל".

קוטליאר: "וזה לא בהכרח שלילי, אבל זה פשוט דוחק הצידה פתרונות מסוג אחר כמו עבודה ביחד כארגון עובדים, כוועד, קיום שיח פנימי ער. כל מיני פתרונות אתיים, גם אם אין בהם אופק להפוך לחד קרן יותר מאוחר".

אבנון מחדדת שלא מדובר על עבודה מאורגנת במובן הסוציאליסטי. "יש הבדל עצום בין איגוד מקצועי לאגודה מקצועית. אלה שתי אסטרטגיות שונות. אנחנו מדברים על אגודה, שהניסיון שלה להשפיע על העבודה הוא לא להילחם על התנאים ולצאת לשביתות. זה לא העניין פה. האגודות עסוקות בתוכן העבודה, מה מותר ואסור לעשות. מה הסטנדרטים של המומחיות".

הכול מתחיל בצה"ל

סיכום ביניים: מדעני הנתונים, כך לפחות עלה מניתוח הראיונות על ידי הסוציולוגים, תופסים את הדילמות האתיות כעניין אישי ולא קולקטיבי, רואים את ההתערבות בקידמה הטכנולוגית כחסרת תוחלת, ואם האתיקה נכנסת לשיקולים - זה כשניתן להפוך אותה למוצר. אבל מהיכן מגיעה התפיסה הזו? מה בעצם מייחד אותם לעומת רופאים או עורכי דין? החוקרים סבורים שחלק מהעניין נובע ממאפייני ההנדסה, מקצוע האם של מדע הנתונים. "הנדסה היא מקצוע חריג בהיסטוריה של מקצועות הידע", מסבירה אבנון. "מהנדסים הם מומחים טכניים, והם היו צריכים לבנות את המקצוע שלהם בתוך ארגון שמתחרה בשוק ויש לו שורת רווח שצריך לרצות אותה. זה קונפליקט נאמנויות: נאמנות למומחיות הטכנית הרציונלית, לעומת נאמנות לארגון קפיטליסטי. בתוך המשחק הזה הם פיתחו שיטות אחרות שהן לא קוד אתי או ארגוני עובדים. הארגונים המקצועיים שלהם גם מעולם לא היו כל כך חזקים: הם כן קובעים סטנדרטים אתיים, אבל הם לא כל כך מפטרים מהנדסים או שוללים רישיונות.

"מהנדסי תוכנה הם בכלל נגד: מאז שהמקצוע קם, בשנות החמישים של המאה שעברה, אין רישיון ואין הסמכה להנדסת תוכנה - כי הם לא רוצים. כמו עיתונאים, הם רוצים כניסה חופשית של אנשים פנימה. זה אתוס מקצועי מסוים.

"אבל", אבנון ממשיכה, "זו לא סביבה חברתית נעדרת פיקוח, הוא פשוט לא פורמלי. אם הייתה כניסה חופשית למקצוע, לא היה שם רוב גברי".

"מדע נתונים", היא מחדדת, "הוא מקצוע מיוחד, כי הוא יוצא מגבולות הארגון ומגבולות המחשב. אלו מערכות שמנסות להתערב בחברה ממש. בקבלת החלטות רפואיות, משפטיות. ולכן האתיקה של התחום מעניינת".

ואולי ההסבר הפוך? אולי יש פשוט צורת חשיבה שמאפיינת מהנדסים?
"אני מנועה מלהגיב", אומרת אבנון, "אני נשואה למהנדס, ובת למהנדס".

"אשתי היא חוקרת ספרות, אז אני יכול לדבר על מהנדסים", צוחק קוטליאר, "כסוציולוגים אנחנו לא מניחים שלאדם כלשהו יש טבע X. בראי הסוציולוגיה, הנטיות האישיות שלנו נובעות מהקשרים חברתיים: כמו ההכשרה שלנו, איך חינכו אותנו, המדינה סביבנו".

ובישראל, עבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה, ההקשר החברתי כולל שירות בצבא. "כשמסתכלים על תעשיית הטק הישראלית על כל גווניה, ועל ההתפתחות של התעשייה הזאת בעשור האחרון, אי אפשר להתכחש לתפקיד המאוד מאוד מרכזי שיש לצבא באופן שבו העולם הזה מתעצב בהיבט הכלכלי והטכנולוגי, וגם במרקם החברתי שנוצר", אומרת ריבנאי בהיר ומדגישה שהתובנות שלה נשענות על הפרספקטיבה שרכשה בצה"ל, ולא על מידע סודי כלשהו אליו נחשפה.

"אלה מילים רחבות. כשפורסים את זה לתהליכי עבודה", היא ממשיכה, "כשיורדים לרצפת הייצור - אתה נכנס בדלת של החברות האזרחיות, מסתכל על השולחנות מסביב, על תרבות העבודה, ואומר - אם אני ממצמץ לרגע אני יכול לדמיין את אותם שולחנות, אותם סדרי עבודה, אותם מחשבים - רק עם חיילים בצבא. יש דופליקציה של הטכנולוגיות, של תהליכי עבודה, של תפיסת העולם".

ריבנאי בהיר מדגישה שמדובר בהתרשמות, לא בממצא אמפירי. ובכל זאת. "הטענה שאיתה אנחנו יוצאים למחקר", היא מסבירה, "היא שסביבת עבודה, קונטקסט ארגוני ומקצועי, כל אלו מעצבים את התפיסות. ברגע שהגוף הזה (הצבא) הוא מאוד מרכזי בעולם הטכנולוגי, אז יש לו גם השפעה על עיצוב האופי של המהנדסים.

"ואגב, לצבא יש נגיעה רחבה הרבה יותר. הוא מממן הרבה מהפרויקטים האזרחיים, וגם אם הם לא קיבלו מימון בפיתוח אז יש רכישה שלהם, או ניסיון לרכוש. הכלים השלובים הרבה יותר רחבים מחיילים של 8200 שממשיכים לתעשייה".

"הרגולציה בלעה את האתיקה"

הראיונות כבר בוצעו לפני כחמש שנים, ובתחום שרק הולך ומתפתח - ניתן להבחין בשינוי של השנים האחרונות: "יש דוגמאות של עובדים בעמק הסיליקון", אומר קוטליאר, "באמזון או בגוגל, שפעלו כקולקטיב נגד התוכניות של החברות שלהם עם הפנטגון או כנגד הייצור של כלי מעקב, מתוך תובנה שיש להם כוח לפעולה מוסרית-אתית".

ההתפתחויות בעמק הסיליקון מובילות להשוואה מתבקשת לישראל. איך אתם מסבירים את זה שמלבד כמה עובדים שהצטרפו למחאת גוגל ב־2018 - לא רואים פה כמעט התארגנות?
קוטליאר: "חיפשנו הסברים שנכונים ספציפית לתרבות שלנו, ועם זאת, לא מתוך טענה שהתרבות הישראלית פחות אתית או מוסרית. יש משהו בישראל, שתופסים דברים כמו מעקב כחלק מהיומיום שלנו - מהשומרים בכניסה לקניונים דרך הגאווה שהבנים והבנות שלנו משרתים ב־8200 או במוסד. זה בא מתוך תפיסה שיש לה בסיס עובדתי, שבטרייד אוף בין פרטיות לביטחון - יש ערך לאובדן הפרטיות ולמעקב".

מחאת עובדי גוגל נגד טיפול בהטרדות מיניות, 2018.התעוררות בקהילת מדעני הנתונים הבינלאומית / צילום: Reuters, Stephen Lam

"במחקר אחר היה לי מרואיין שאמר משהו כמו 'שמע, אנחנו גדלנו בתקופה של אוטובוסים מתפוצצים ופיגועים בבתי קפה. אז אלגוריתם שמפלה במחיר, שמוכר למישהי משהו במחיר קצת יותר יקר, זה לא כזה ביג דיל'. כלומר יש תחושה שהעיסוק בשאלות האלה לא כל כך חשוב יחסית לבעיות שאנחנו מכירים מקרוב בארץ.

בנוסף, אומר קוטליאר, שחזר לפני כמה חודשים מפוסט דוקטורט בסטנפורד שבלב עמק הסיליקון: "יש שם שיח מאוד חזק בנושא זכויות אזרח ואפליה, סביב Black Lives Matter, שבארץ בדרך כלל נדחק לשוליים. אבל בסופו של דבר כל הסיפור של ה־Google Walkouts והמחאות בעמק הסיליקון זה עדיין היוצא מהכלל. זה לא הפך סדרי עולם. זה לא שצוקרברג החליט לוותר על מעקב ולעבור למודל כלכלי אחר. זה בכל זאת שוליים, די רועשים - אבל שוליים".

ריבנאי בהיר מבקשת להזכיר שלכל חברה יש מאפיינים משלה. גם "התרבות הטכנולוגית בגרמניה היא לא אותו דבר כמו בארה"ב, וכך גם התרבות הטכנולוגית ביפן".

לסיום, צריך להתעכב על התפתחות משמעותית שחלה בתחום בשנים האחרונות: "אחד הדברים העיקריים המרכזיים שקרו מאז 2017", אומר קוטליאר. "הוא שנכנסה חקיקת ה־GDPR באירופה וה־CCPA בקליפורניה (בשני המקרים מדובר בחקיקה המסדירה פרטיות - א"פ). ובאמת בעמק הסיליקון השיח סביב אתיקה עבר משפטיזציה: 'דבר עם עורך הדין של החברה, או עם אחראי הפרטיות'. בעינינו זה צעד חיובי, אבל ממש לא מספיק".

למה? אולי אפשר לוותר על התקווה שהמקצוע יאמץ כללים אתיים ופשוט להורות: 'תחשפו בפנינו את האלגוריתמים, תשמרו על פרטיות ותמחקו היסטוריה, ולא משנה מה האתיקה האישית שאתם אוחזים בה'.
"אז זהו שאי אפשר", אומרת אבנון. "כי מי שמפתח את הטכנולוגיה, המומחים שעומדים בראש החץ, הם הראשונים שמדמיינים את הפעילות של האלגוריתמים ואיפה אפשר ליישם אותם. ואלה האנשים שהייתי רוצה שתהיה להם תודעה של אחריות חברתית. הרגולציה היא תמיד באיחור של 20־25 שנה".

ריבנאי בהיר מחדדת: "הרגולציה בעצם בלעה את כל תחום האתיקה וצבעה אותה בצבע משפטי. היום השאלה היא אם אני מציית לתקנות, ואין חשיבה יותר עצמאית של איפה הגבולות שלי, איך אני תופס את המוסר".

"אבל יש שינוי", קוטליאר מסכם, "והשיח משתנה גם בארץ. קח את הדיון בטוויטר סביב הסרטון של ראפיד (סרטון גיוס שצולם לטענת החברה על ידי הדי־ג'יי סקאזי וביוזמתו, וכלל צפייה בפורנו בעבודה - א"פ) - אולי זה פחות אתיקה אלגוריתמית, אבל בגלל תופעות כמו MeToo# יש דיון ער על ההשלכות החברתיות של הפעולות שלנו בעולם. אז אנחנו אופטימיים".

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה