גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ארה"ב נמצאת על סף מלחמת אזרחים?

ישנם כמה תרחישים לא בלתי סבירים לפריצה של מלחמת אזרחים בארה"ב סביב בחירות 2024 ● 160 שנה חלפו מאז הקודמת, והפצעים העמוקים שהיא פערה טרם הגלידו

ההסתערות על הקפיטול בינואר שעבר. נאמני טראמפ  מנסים לפרוץ מחסום משטרתי / צילום: Associated Press, John Minchillo
ההסתערות על הקפיטול בינואר שעבר. נאמני טראמפ מנסים לפרוץ מחסום משטרתי / צילום: Associated Press, John Minchillo

המילים "מלחמת אזרחים" מופיעות עכשיו בתקשורת האמריקאית בתדירות המעוררת אי נוחות. שני ספרים יצאו באותו החודש עצמו, החוזים מלחמה כזאת, אחד על יסוד מחקר אקדמי ואחר על יסוד אינטואיציות עיתונאיות. ביקורות על הספרים מעוררות טענות וטענות־נגד, המתארחות בעמודי הדעות של חשובי העיתונים.

סנאטורית דמוקרטית מן האגף המתון של מפלגתה הזהירה בשבוע שעבר בנאום במליאת הסנאט, כי "מחלת הפילוג" מתפשטת בגופה של ארה"ב. צירת בית נבחרים רפובליקאית מן הימין הקיצוני קראה בסוף החודש שעבר ל"גירושים לאומיים" (National Divorce) בין המדינות "האדומות" (רפובליקאיות) ל"כחולות" (דמוקרטיות).

בשבוע שעבר, הבולשת הפדרלית עצרה את המנהיג של קבוצה קיצונית, הקוראת לעצמה "שומרי השבועה". הוא ואנשיו מואשמים שהשתתפו בהתקפה על משכן הקונגרס, בינואר שעבר.

על פי מסמכים שהוגשו לבית המשפט, המנהיג חזר ודיבר באוזני אנשיו על הצורך להתכונן למלחמת אזרחים. ביום הבחירות לנשיאות, בנובמבר 2020, הוא אמר להם: "אנחנו לא נוכל להשיג את זה בלי מלחמת אזרחים... הכינו את עצמכם, גופנית ונפשית". ערב השבעת ג'ו ביידן, לפני שנה, הוא אמר לשותפיו להתארגן צבאית נגד הממשל החדש. "אחרי זה... אם שום דבר לא יקרה... זו מלחמה... מלחמת אזרחים 2.0".

לגיטימיות ללא-לגיטימי


מלחמת האזרחים 1.0 היא כמובן שזו שפרצה ב-1861, ארכה ארבע שנים, עלתה בחיי 750,000 חיילים, הרסה שורה של מדינות דרומיות, שחררה את העבדים אבל לא הצליחה לקבע את זכויותיהם האזרחיות, ופערה פצעים עמוקים שלא הגלידו עד עצם היום הזה.
מדינות הצפון, שניצחו במלחמה ההיא, קנו את שיתוף הפעולה של לבני הדרום המובס באמצעות הסכמה של כמעט 90 שנה לאפליה גזעית ממוסדת נגד שחורי הדרום.

הוויתור איפשר לדרום לטהר את מנהיגיו מאשמה, ולהתחיל פולחן פומבי של "היעד האבוד" (The Lost Cause). מפעם לפעם נשמעו קריאות לחזור ולפרוש מארה"ב, אבל הן היו שוליות ומעוטות משקל.

מה אם כן מעניק להן משקל עכשיו? כמובן, דונלד טראמפ הוא המעניק. הוא לא קרא במפורש למלחמת אזרחים, אבל הוא העניק לגיטימיות לרעיון הלא-לגיטימי, והוציא אותו מן השוליים. הוא הנשיא לשעבר הטוען שהדמוקרטיה האמריקאית קרסה, ובארה"ב שולטת ממשלה לא חוקית, מכוח בחירות מזויפות. אל נכון הוא מכין את הקרקע לטענות דומות בעקבות כל בחירות, שהמפסידים בהן לא יסכימו עם תוצאותיהן.

בין התרחישים הסבירים ביותר למלחמת אזרחים (במידה שאיזשהו תרחיש יכול להיות סביר) נמצא זה של 2024: טראמפ חוזר ומתמודד על הנשיאות, וחוזר ומפסיד בהן; חוזר ומודיע שהן זויפו, אבל הפעם מורה לתומכיו המאורגנים להתנגד באלימות. המדינות האדומות מסרבות להכיר בתוצאות, ודוחות את סמכותו של הנשיא הנבחר.

זה אגב יכול להיות גם הפוך: המועמד הדמוקרטי, יהיה אשר יהיה, זוכה ברוב הקולות בבחירות, בהפרש ניכר, אבל טראמפ מנצח בחבר האלקטורים ברוב דחוק. זה קרה שלוש פעמים ב-21 השנה האחרונות. המדינות הכחולות מסרבות להכיר בסמכותו, וההמשך מי ישורנו.

התרחיש החמור ביותר, והרה־הסכנות ביותר: בעקבות שינוי של חוקי בחירות ב-16 מדינות בשליטה רפובליקאית, הסמכות לאשר את התוצאות עברה לידי האסיפות המחוקקות המקומיות, הנמצאות כיום בשליטת הרפובליקאים. האסיפות האלה מוסמכות לבטל תוצאות, אם הן מוצאות בהן דופי.

שערו בנפשכם אסיפות מחוקקות בפנסילבניה, במישיגן, בוויסקונסין, באריזונה, בג'ורג'יה פוסלות מאות אלפי קולות, ומעבירות את המדינות מן הטור הדמוקרטי אל הטור הרפובליקאי. או־אז מדינות כחולות, בייחוד לאורך החוף המערבי ובצפון החוף המזרחי, מסרבות להכיר בתוצאות הבחירות. בבוא ינואר 2025 הן משביעות נשיא מקביל, ומזמינות הכרה בין לאומית. תוהו בוהו, ורוח אלוהים אינה מרחפת על פני שום תהום.

ה"פתאום" אינו כה פתאומי

בנסיבות כאלה פרצה מלחמת האזרחים הקודמת. נצחונו של לינקולן ב-1860 אמנם לא הועמד בספק, אבל 11 מדינות דרומיות סירבו לקבל את סמכותו, ופרשו. הן אגב לא התכוונו למלחמת אזרחים. הן קיוו שהצפון יקבל את הפירוק. לא יצא להן.

אבל מלחמות אזרחים אינן רק עניין לאי-הסכמה על תוצאות בחירות. כדי שאזרחים, שכנים, אולי בני אותה המשפחה, ירימו נשק אלה נגד אלה, צריכה להתמוטט ההסכמה החברתית, וצריכה להתחולל דמוניזציה הדדית. הדברים האלה יכולים להתרחש לאטם, גם אם תוצאותיהם מתחוורות "פתאום". יוגוסלבים מכל האומות ומכל הדתות חיו אלה לצד אלה במשך עשרות שנים לפני שהתחילו לשחוט אלה את אלה, "פתאום".

דייוויד ברוקס, בעל טור ימני (ממתנגדי טראמפ) כתב ב"ניו יורק טיימס" בשבוע שעבר: "בשעה שנראה כי גוברת איבתם של האמריקאים אלה כלפי אלה, באותה השעה גם פוחתת התעניינותם אלה באלה". הוא מצטט נתונים על הירידה בתרומות למטרות צדקה. לפני 20 שנה, שני שלישים מכל המשפחות בארה"ב תרמו. ב-2018 השיעור פחת עד 50%.

"נראה שמתרחש משהו קודר יותר ועמוק יותר - אבדן ארוך טווח של סולידריות, עלייה ארוכת טווח בהתנכרות ובאיבה. אלה החיים בחברה, המתפרקת לא רק מלמעלה למטה, כי אם גם מלמטה למעלה... התפוררות המרקם החברתי".

את הדברים האלה עצמם אפשר להגיד לא רק על ארה"ב. אני חושב שהם מצלצלים מוכרים מאוד גם בישראל. הם מסכנים שורה של דמוקרטיות במשבר. אבל בארה"ב הם מפחידים במיוחד. שלומה של אמריקה חשוב לא רק לאמריקאים. נסו נא לחשוב איפה היה העולם החופשי בלי אמריקה במאה השנה האחרונות. אפשר שהוא פשוט לא היה.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה