גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יודע מה קורה עם הקורונה? כך איבדה המדינה שליטה על נתוני התחלואה

מערכת הנתונים של משרד הבריאות סובלת משיבושים קשים, אך הבעיה מייצגת פער גדול יותר ● החל מבדיקות ביתיות שלא מדווחות למשרד הבריאות, דרך נתונים שנאספים ע"י מספר גורמים ● יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "משרד הבריאות לא יכול להגיע לכל הנתונים"

תור לבדיקות קורונה בתל אביב / צילום: כדיה לוי
תור לבדיקות קורונה בתל אביב / צילום: כדיה לוי

נכון לכתיבת שורות אלו, דשבורד הקורונה של משרד הבריאות, שבדרך כלל מתעדכן מספר פעמים ביום, אינו מעודכן כבר שלושה ימים. משרד הבריאות מסר כי מדובר בבעיה טכנית, שנובעת גם מן הרצון לבצע שדרוג ושינוי במערכת התצוגה, אבל גם מעומס התחלואה. נראה שבמעבדות ובבתי החולים, לא מספיקים להזין את המידע על החולים החדשים במהירות הדרושה כדי שיכיל מידע רלוונטי ועדכני.

מקבלי ההחלטות, וגם אנשים פרטיים, מסתמכים על נתוני הדשבורד כדי לקבל החלטות. משרד הבריאות מעדכן חלק מן הגורמים במידע שלא הגיע למערכת התקולה, אבל גם לו בעצמו אין את כל המידע. בדרך כלל ניתן למצוא בדשבורד נתונים בנוגע למספר המאומתים והאחוז שלהם מבין הנבדקים, מספר החולים קשה בפילוח על פי קטגוריות שונות, מעקב אחר מספר המבודדים ועוד נתונים רבים.

ביום שלישי עדכן משרד הבריאות שישנם כ-500 חולים קשה, אך לא נאמר כמה מהם חולים חדשים, נתון משמעותי להבין את קצב התפשטות המחלה. באותו היום שחרר המשרד שני נתונים נוספים: מספר המאומתים היה 62 אלף ביום ראשון ו-65 אלף ביום שני. קשה להפיק מכך מידע בעל ערך בלי לדעת את מספר הבדיקות ואחוז המאומתים. גם הדו"ח המורחב על תמונת המצב, ממנו ניתן היה אולי ללמוד מהתחלואה בבתי האבות על יעילות החיסון הרביעי - לא מתפרסם.

הנתון של המאומתים איבד משמעות

הבעיה הנקודתית מייצגת פער מידע גדול יותר שנוצר כשמתווה הבדיקות שונה. זה היה שינוי אסטרטגי: השימוש בבדיקות PCR הוסב מאימות תחלואה, לאיתור מהיר של מועמדים פוטנציאליים לקבלת תרופות מניעתיות. רוב הציבור הועבר לבדיקות אנטיגן מפוקחות (שמדווחות) או הביתיות, שאינן מדווחות למשרד הבריאות. כך, איבד הנתון של מספר המאומתים את המשמעות. המהלך הזה היה מאוד הגיוני לוגיסטית: התורים ארוכים, קיבולת הבדיקות מוגבלת והתשובות החלו לחזור בעיתוי שהפך אותן חסרות ערך. אולם, כאמור, יש לזה מחיר.

"מגפה מנהלים באמצעות נתונים", אמר פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. "הדשבורד הוא לא כלי אפידמיולוגי אמיתי, אבל הוא נותן מידע. מעולם לא היה קיים במגפה קודמת כזה עושר של נתונים שמוצג לציבור".

פרופ' לוין: "חסרה פה יד אפידמיולוגית מכוונת"

הבעיה העיקרית עם המידע בישראל, הוא הביזור של האיסוף שלו בין גורמים שונים, שאף אחד לא אחראי עליו באופן בלעדי. "חסרה יד אפידמיולוגית מכוונת", אמר פרופ' לוין. "אין רשימה מסודרת של צרכי המידע. משרד הבריאות לא מודיע מה הוא עומד לאסוף ומה התוכנית האסטרטגית שלו לאיסוף המידע. האמת היא שלא יודעים בדיוק מי אוסף את המידע של משרד הבריאות, ואיך הוא נאסף".

"היום אגף שירותי הבריאות בראשון שרון אלרעי פרייס אוסף חלק מהמידע", הסביר פרופ' לוין בתשובה לשאלה מי אוסף מידע אפידמיולוגי. "אמור להיות גוף נפרד שאוסף את המידע, ובאמת יש את המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ובתוך המשרד יש לנו את אגף האפידמיולוגיה, בראשות ד"ר אמיליה אניס".

פרופסור לוין המשיך והסביר: "בפועל, הגופים הללו נדחקו הצידה. הקימו במקומם את מפקדת אלון ואת מרכז המידע והידע של אמ"ן. בגופים האלה יושבים אנשים שהם לא אפידמיולוגים, וגם כל הזמן פותחים וסוגרים אותם, בהתאם לגלים".

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצט"מ, מציין גוף נוסף שהיה אמור להתכנס במגיפה: הרשות העליונה לאשפוז. "הם אמורים להיפגש בצורה מסודרת ולדון במשאבי המערכת מול הדרישה, ולהחליט על ויסות חולים בין בתי החולים", הסביר. "במקום זה המציאו דברים שלא היו בתוכנית המגירה לטיפול במגיפות. הרשות הזו לא פעילה כמו שהיינו רוצים למרות שהעומס מורגש ויש ירידה באיכות הטיפול".

חלק מהמידע נאסף בקופות החולים

"יש לקופות החולים מידע מצוין", הסביר לוין. "אלא שמשרד הבריאות לא יכול להגיע לכולו, וגם זה מופרך. זה המידע של הציבור הישראלי, לא של קופות החולים". פרופ' דוידוביץ' הסכים: "קופות החולים ובתי החולים מביאים כרגע מידע יותר משמעותי ממשרד הבריאות. למשל המידע על יעילות החיסון הרביעי מגיע כרגע מבית החולים שיבא ובקרוב יגיע גם מכללית או מכבי".

דווקא לגבי הדשבורד פרופ' דוידוביץ' סלחן יחסית. "לא הייתי רוצה לראות נתונים חלקיים שאחר כך יצטרכו לתקן לאחור", הסביר. "אנחנו רואים את המידע על החולים הקשים, וזה חשוב מאוד. הנתונים על כל חולה בישראל עדיין נאספים בתיקים הרפואיים של קופות החולים".

"צריך לאסוף מידע כמו שה-CDC האמריקאי אוסף, לא כל יום, אבל במטרה לענות על שאלות מסוימות", הסביר פרופסור לוין מה צריך לעשות כעת. "למשל, מה יעילות האנטיגן, מה השפעת התחלואה באומיקרון על קשישים ועוד".

לוין ציין שהוא לא רוצה לחייב את כל האזרחים, ואפילו לא את הבלתי מחוסנים, לבצע בדיקה מפוקחת: "לוקחים אדם חולה, שאולי קשה לו לנהוג או לעמוד על הרגליים, ושולחים אותו להדביק את כל התור. יש דרכים אחרות להבין כמה מאומתים יש במדינה, וממילא ברור שגם היום, אנחנו לא מאתרים את כל המאומתים".

המחשבה של משרד הבריאות היא שיהיה תיעוד שאנשים בבידוד, למרות שאכיפה היא כמעט בלתי אפשרית כרגע. סיבה נוספת היא שלא יוכרזו כמחלימים לצורך תו ירוק אם לא באמת החלימו, למרות שבמצב בו רוב המדינה החלימה, לא ברור עד כמה זה רלוונטי.
"אני מאמין שבאמת אין צורך כרגע לרדוף את הלא מחוסנים, למרות שאני חושב שכדאי וחושב להתחסן", טען פרופ' לוין. "אם זה באמת מאוד חשוב, יש גם דרכים לפצח את הבעיה הזו עם בדיקה ביתית, למשל לחייב אותם לתעד את הבדיקה ואת התוצאה שלה בווידאו".

לבסוף, ענו שני הפרופסורים על השאלה מה היה צריך להופיע בתוכנית מחקר לקורונה, אם הייתה כזו. "צריך לעקוב באופן צמוד אחרי החולים הקשים כדי לראות שאין וריאנט חדש שמתפתח שעושה מחלה קשה יותר", אמר לוין. עמיתו, פרופסור דוידוביץ' הוסיף: "בבתי החולים הייתי שמח למידע ברור ורציף לגבי התחלואה הקשה באומיקרון לעומת דלתא. הייתי רוצה שיראו כמה אנשים מקבלים טיפול תרופתי, כמה מסרבים ומה היעילות שלו".

עוד כתבות

פרופ' מיכאל סלע / צילום: איל יצהר

פרידה מהאיש שאחראי לתרופה הישראלית הנמכרת בכל הזמנים

ממציא תרופת הקופקסון פרופ' מיכאל סלע הלך לעולמו בגיל 98 ● היחסים הקרובים בין סלע לבין מנכ"ל טבע דאז אלי הורביץ ז"ל אפשרו את פיתוח הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ● בראיון לגלובס בעבר סיפר: "פניתי לחבר שלי אלי הורביץ ז"ל ואמרתי לו: 'אני בא לאכול ארוחת ערב קטנה אצלך עם אשתי, ותכין מקרן שקופיות, כי אני רוצה להראות לך משהו'. אלי אמר: 'אני לוקח את זה'"

ב.מ.וו I4 M50 / צילום: יח''צ

הניסיון של ב.מ.וו לחדור לטריטוריה של טסלה

ה-I4 החשמלי הוא הניסיון האגרסיבי ביותר של ב.מ.וו לפלוש לטריטוריית טסלה ● העיצוב יוקרתי ואיכותי והביצועים מסחררים ● הבונוס: המצפון הסביבתי שקט

איור: ליאת צברי

מה אפשר לעשות כשאדם אחד מתוך אלף תוקע תוכנית של 100 דונם

התארכות תהליכי התכנון בארץ מובילה לכך שקרקעות רבות הופכות להיות "מרובות בעלים" - דבר שבתורו הופך את אישור התוכניות והבנייה על הקרקע למורכב וארוך עוד יותר • למה ישנם כל-כך הרבה מקרים כאלו, והאם יש לכך פתרון

פרויקט פינוי-בינוי בירושלים / צילום: יובל פן

מס רכישה גם על היטל ההשבחה? מכביד על מיזמי הפינוי-בינוי

רשות המסים נוהגת להטיל מס רכישה על היטל ההשבחה בעסקאות פינוי-בינוי, אולם עיון בלשון החוק מעלה סימני שאלה לגבי עמדה זו

מצעד הגאווה יתקיים ביום שישי ה- 10 ביוני, והוא האירוע המרכזי והמסכם של אירועי הגאווה בעיר המתקיימים בימים אלה / צילום: Shutterstock, ColorMaker

שבועיים למצעד הגאווה בתל אביב: האם עשרות אלפי תיירים בדרך?

סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התיירות בעיר, ציפי ברנד, מעריכה כי תל אביב תתמלא בכ-15 אלף תיירים שיגיעו ממדינות שונות: "תל אביב היא אחת הערים הראשונות שחוזרת לקיים את מצעד הגאווה, אחרי שנתיים של סגרים ושמיים סגורים"

מודעת הדרושים של זרמון / צילום: צילום מסך

גם אני פה: המחאה הנשית נגד האפליה בשפה הפרסומית תופסת תאוצה

מודעת גיוס עובדים של משרד זרמון, שפנתה לגברים בלבד, עוררה סערה בענף הפרסום - והציתה את הדיון על הנטייה להשתמש בקמפיינים בלשון זכר בלבד ● בשיחה עם גלובס מציעות המנהלות הבכירות בענף גישה חלופית, ותולות תקווה בדור הצעיר שיחולל את השינוי

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

באלקטרה לא מרגישים האטה: "אם כבר אנו רואים שקצב הפעילות רק גדל"

התייקרות התשומות ועליית הריבית לא השפיעה על אלקטרה: "בתחום הבנייה למגורים, נכון לנקודת הזאת לקראת סוף חודש מאי, אנחנו לא רואים עדיין שינוי או פגיעה בפעילות", אמר המנכ"ל איתמר דויטשר

לפי הנטען במחקר, טאבולה הישראלית אספה פרטים ללא אישור מפורש מהמשתמשים / צילום: Shutterstock, Kite_rin

מחקר חדש: רשתות פרסום אוספות מידע על המשתמשים גם ללא אישורם

מחקר אקדמי מצא שמספר רשתות פרסום, ביניהן טאבולה הישראלית, יאנדקס ופייסבוק, אספו מידע מתוך טפסים למילוי הפרטים האישיים של המשתמשים, גם אם הליך הרישום לא הושלם ● טאבולה: "למרות שלא נמצאו נתונים התומכים בכך, תיקנו אפשרויות של איסוף מיילים"

שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

במשרד האנרגיה הציגו תוכנית לאנרגיה מתחדשת, אך התקשו לאמוד את ההשקעה הממשלתית בה

במסגרת היעד הלאומי שקבעה הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הציגו משרד האנרגיה ורשות החשמל תוכנית אסטרטגית המפרטת את המהלכים אותם יש לנקוט בשנים הקרובות ●  אלא שעד כה לישראל אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת לפעולות בתחום

הנרי קיסינג'ר בפורום הכלכלי בדאבוס לפני כעשור / צילום: Reuters, Stefan Wermuth

קיסינג'ר נגד סורוס על רוסיה ואוקראינה

שני האנשים בשנות ה-90 לחייהם מציעים חזונות סותרים על הסדר העולמי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס

טלטלה בשווקים

משבר כזה אנחנו לא זוכרים - ועוד 9 כתבות שכדאי לכם לקרוא על הטלטלה בשווקים

ההתרסקות של שוק המטבעות הדיגיטליים ● ארבעת החטאים שהובילו למשבר בהייטק הישראלי ● איך תיזכר 2022 בהיסטוריה הכלכלית? ● מיטב הכתבות מהשבוע האחרון על הטלטלה בשווקים

טרייפל משמש / צילום: Shutterstock

שבועות טבעוני: מתכון שגם אוכלי גבינות יעמדו בתור כדי לקבל פרוסה ממנו

זה שאתם נמנעים ממוצרי חלב לא אומר שאתם לא יכולים ליהנות מקינוח לשבועות: 
טרייפל טבעוני עם ליים ומשמשים. תרשמו מתכון

פייטון גנדרון. ביצע טבח בשכונה שחורה בהשראת תיאוריית הקונספירציה / צילום: Associated Press, Matt Rourke

המזימה נגד הגזע הלבן: אמריקה מתקרבת אל אזור הדמדומים

תיאוריית קונספירציה בת מאה חוזרת ומתפשטת בימין האמריקאי ● המזימה: להחליף לבנים בשחורים. היא מזינה לא רק רוצחי-המונים אלא גם חלקים של המערכת הפוליטית

לישון עד מאוחר כשעובדים מהבית עלול לפגוע בביצועים בעבודה / צילום: Shutterstock, Stock-Asso

לישון עד מאוחר כשאתם עובדים מהבית עושה יותר נזק מתועלת – הנה הסיבות

מומחי שינה אומרים ששמירה על שעות קבועות ועקביות יכולה לעזור לשפר ביצועים בעבודה ולחזק קשרים ומערכות יחסים

התחדשות עירונית ברחוב מכבי 8 רעננה / הדמיה: תמיר חטיבה

פרויקט התמ"א ברעננה שנתקע ואז קם לתחייה

בפרויקט ברחוב מכבי ברעננה הוחלפו ארבעה קבלנים, ועכשיו רואים את הסוף ● כל דירה תקבל תוספת של 23 מ"ר

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / עיצוב: גלובס

מה עובר על בית ההשקעות אלטשולר שחם והצעירים החרדים שהפכו לנשק הסודי של השב"כ

יגיע רגע שבו לא נצליח להבין איך זה ששילמו פה פעם כאלה מחירים על משרדים או על דירה ממוצעת ● למה כולם התחילו לשכוח דברים? ● התוכנית שמגייסת חרדים לגופים החשאיים ביותר ועוד ארבעה סיפורים בולטים מהשבת

משרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

אנשי האוצר חוזרים להניח בעקשנות אצבע על הבעיה שמנציחה את משבר הדיור

בחוק ההסדרים הקודם ניסו באוצר להעלות את הארנונה למגורים מדי שנה ב-2%, אבל כעת הם החליטו לתקוף מכיוון אחר ● כעת, לפחות בתיאוריה, רשויות מקומיות יפסיקו לחלום רק על הקמת מגדלי משרדים, והן אולי אפילו יחלמו על עוד דירות מגורים ● כוכבי השבוע

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

כל הדרך למטה: מה קרה לבית ההשקעות אלטשולר שחם?

אחרי שנים שבהן אלטשולר שחם היה מלך בתי ההשקעות בישראל, עם מגע ידי הזהב של המייסד והמנכ"ל גילעד אלטשולר - הגיע השפל, והלקוחות הבורחים כבר לקחו איתם כ-30 מיליארד שקל בפדיונות ● אז מה בעצם הוביל לנפילה והאם יש סיכוי להתאוששות מטאורית בקרוב?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט: הנאסד"ק קפץ ביותר מ-3%

על רקע דוח המראה כי קצב עליית האינפלציה בארה"ב מאט, הממדים המרכזיים בוול סטריט רשמו עליות שערים ● גם המסחר באירופה ננעל בעליות ● הביטקוין והאת'ריום ממשיכים לרדת

המערכת של חברת סייברוואן / צילום: איציק בירן

למה להן וול סטריט עכשיו? החברות הישראליות שבוחרות להנפיק בניו יורק למרות הסערה בשווקים

בזמן שמספר ההנפקות של ישראליות גדולות בוול סטריט הולך ומתכווץ, חברות קטנות יותר לא חוששות ואף מעדיפות להיסחר בנאסד"ק ● עו"ד עפר בן יהודה: "אין כרגע הנפקות בתל אביב בסקטור הטכנולוגיה. זה יכול להשתנות, אבל כרגע אין. פתאום האופציה של להיסחר בשוק הכי גדול בעולם, גם אם בשוויים נמוכים, נראית מתאימה"