גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ותודה לגז הרוסי: החורף שבו האנרגיה חזרה למרכז הבמה באירופה

מחירי האנרגיה מזנקים באירופה בעוד היבשת מתמודדת עם החורף וטמפרטורות מתחת לאפס ● הזינוק מורגש היטב וכולל אינפלציה, ששוברת שיאים בחלק ממדינות אירופה, עד כדי התערבות וסבסוד של האזרחים על ידי הממשלות ● ובעוד שרוחות המלחמה של פוטין נושבות בגבול האוקראיני, האירופאים מקבלים תזכורת לתלות האנרגטית ברוסיה, שאחראית לשליש מצריכת הגז הטבעי באיחוד

ולדימיר פוטין. האירופאים מקבלים תזכורת לתלות האנרגטית שלהם ברוסיה / צילום: Associated Press, Ivan Sekretarev
ולדימיר פוטין. האירופאים מקבלים תזכורת לתלות האנרגטית שלהם ברוסיה / צילום: Associated Press, Ivan Sekretarev

דומה שנושא מרכזי אחד מעסיק את תושבי אירופה בימים אלה, לעתים אפילו יותר מההתמודדות עם מגפת הקורונה: אנרגיה.

בין אם מדובר במחירים המזנקים שמעלים את יוקר המחיה, בחששות מפני הפסקות חשמל או חימום בקור האירופי בעקבות העובדה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין משתמש בגז הטבעי שארצו מייצאת כבנשק, או בתוכניות לשינוי מקיף בתמהיל מקורות האנרגיה של האיחוד האירופי בשנים הקרובות - זהו החורף שבו האנרגיה שבה למרכז הבמה.

כלי התקשורת ביבשת כבר מדברים באופן גלוי על משבר אנרגיה אירופי, ובראש ובראשונה מזהירים מפני השלכות העימות המאיים להתלקח במזרח, בגבול בין רוסיה לאוקראינה. "כמה זמן נוכל לשרוד בלי הגז הרוסי?", הייתה כותרת אתר מגזין "דר שפיגל" הגרמני השבוע, שגם תהה: "אם רוסיה תפסיק את הזרמת הגז בגלל המשבר באוקראינה, האם גז מונזל מארה"ב ומצפון אפריקה יוכל להחליף את מה שזורם בצינורות הרוסיים?"

מבחינת רוסיה, אלה הן בדיוק הכותרות שפוטין רצה. בסתיו האחרון החל מחיר הגז הטבעי באירופה לעלות בחדות. מאגרי הגז בגרמניה ובמדינות אחרות נמצאו ברמה הכי נמוכה שלהם בנקודת זמן זו - לקראת החורף - מזה שנים. הסתיו הקר גרם לניצול־עודף שלהם, מקורות האנרגיה המתחדשת מטורבינות רוח בים לא הצליחו לפצות על כך בשל מיעוט רוחות, ומחירי הגז החלו לזנק; הייצור בנורבגיה התעכב בגלל סיבות נקודתיות; ומבחינה חוזית, "גזפרום" הרוסית אינה מחויבת להגביר את האספקה לפי בקשה אירופית.

 

פוטין שולח תזכורת לאירופה

הרוסים תלו את האשם בצורך למלא את המאגרים שלהם קודם, ובקשיי אספקה, אבל בדיעבד הקונצנזוס הוא שפוטין ניסה כדרכו להמחיש לאירופים את התלות ברוסיה. ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), פאטי בירול, אמר בראיון שעורר הדים בשבוע שעבר כי הנשיא הרוסי "החריף" את משבר האנרגיה באירופה משיקולים גיאו-פוליטיים. "זרימת הגז המועטת לאירופה כיום מתרחשת במקביל למתחים הגואים עם אוקראינה", ציין בראיון ל"פייננשל טיימס".

מחירי הגז ירדו רגעית רק כאשר רוסיה הודיעה כי תגביר את הזרמתו, וכאשר פוטין הבהיר כי לא ירשה לבעל הברית שלו, הרודן הבלארוסי אלכסנדר לוקשנקו, לעצור את הזרמת הגז הרוסי שנעשית בצינורות העוברים דרך המדינה. אבל מאז נובמבר שבו המחירים לעלות, במיוחד בשבועות האחרונים, בעקבות האזהרות לגבי עימות צפוי בין רוסיה לאוקראינה. בשבוע האחרון חישבו כלכלנים כי המחיר לגז טבעי בבורסה של אמסטרדם עלה בשנת 2021 בקרוב ל-400% - פי ארבעה. גם מחיר חבית דלק נמצא כעת בשיא של שבע שנים, ומחיר החשמל האירופי, שתלוי בשניהם, שובר שיאים. בתחילת 2019 עמד מחיר מגהוואט־שעה (MWh) באירופה על 49 אירו. בשבוע שעבר, עמד המחיר על 245 אירו, שיא של כל הזמנים, לפני שירד ל־200 אירו.

 

השלכות רחבות על יבשת אירופה

להתפתחויות הללו יש השלכות רחבות על גוש האירו בפרט ועל היבשת בכלל. בבריטניה, שורת חברות גז שהיו מחויבות על פי חוק למחירים נמוכים פשטו את הרגל ונדרשו להתערבות ממשלתית. בגרמניה ובהולנד, למשל, חברות המייצרות דשנים, הזקוקות לגז טבעי רב, הפחיתו את פעילותן באופן דרסטי. תעשיית המשקאות המוגזים מצאה את עצמה במחסור של פחמן דו־חמצני, שהוא תוצר לוואי שלהן. בשוויץ החלו חברות, בהנחיית הרשויות, להתכונן להפסקות חשמל ואנרגיה תכופות. כעת הן משקיעות הון עתק ביצירת מקורות אנרגיה עצמאיים.

במקביל, מחירי האנרגיה לצרכנים מזנקים, בדיוק כאשר היבשת מתמודדת עם חורף שמוריד את הטמפרטורות מתחת לאפס בחלקים נרחבים ממנה. בבריטניה פרשה הממשלה השמרנית "רשת ביטחון" בהיקף של 12 מיליארד אירו להגנה, בין היתר מפני מחירי האנרגיה הגואים, אך באפריל הקרוב הצעדים יצומצמו, והאנליסטים חוזים עלייה של 50% כמעט בין־לילה במחירי החשמל והגז לצרכנים, שתגרור זינוק באינפלציה הגבוהה-ממילא.

הממשלות מכניסות ידיים לכיסיהן

בצר להן, גם ממשלות אחרות באירופה פותחות את הארנקים הריקים אחרי שנתיים של תוכניות חילוץ בעקבות משבר הקורונה, ומנסות לסייע למשקי הבית העניים ביותר. בספרד החליטה הממשלה הסוציאל־דמוקרטית למסות רטרואקטיבית רווחים עודפים של חברות אנרגיה מהשנים האחרונות. בצרפת כבר חולקו קופונים של 100 אירו לעניים ביותר. בגרמניה הכריזה הקואליציה החדשה כי יותר מ־700 אלף משקי בית יקבלו מענק חד-פעמים של עד 245 אירו לטובת הוצאות האנרגיה.

אבל את ההשפעות העקיפות, דרך עליית מחירי הייצור והתייקרות המוצרים שהיא גוררת, ממשלות אירופה לא יכולות לקזז. האינפלציה בחלק גדול ממדינות אירופה שוברת שיאים של עשורים. בגוש האירו עמדה העלייה במדד המחירים לצרכן בדצמבר האחרון על 5%. יותר מ-2.2% מכך מוסברים על ידי הזינוק במחירי האנרגיה. בנוסף, מדד המחירים ליצרן בגרמניה לחודש דצמבר שהתפרסם רק השבוע העלה כי עלויות האנרגיה של חברות גרמניות זינקו ב־69% בהשוואה לדצמבר בשנה הקודמת. הזינוק גרם לכך שהעלייה החודשית במדד זה היא הגבוהה ביותר מאז שהתחילו המדידות, עם הקמת מערב־גרמניה ב־1949.

באיטליה, הממשלה מנסה להיחלץ לטובת התושבים וגם התעשייה. הממשלה האיטלקית עובדת בימים אלה על תוכנית סיוע בגובה 4.5 מיליארד אירו, שתמומש עוד השנה, שיוקצו למתן את מחירי החשמל שזינקו עד כה ב־50%, ומאיימים לטפס עוד יותר. בין היתר, היא שוקלת להפסיק סבסוד של 1.5 מיליארד אירו לתחום הסולארי כדי לממן את התוכנית. וכאמור, המשבר אינו פוסח אפילו על צרפת, שמייצרת יותר משני שלישים מהחשמל שלה מכורים גרעיניים, בשל הקשר הקבוע בין מחירי הגז ודלקים למחירי החשמל. הממשלה הצרפתית דורשת מבריסל לנתק באופן זמני את הקשר.

התלות האירופית בגז הרוסי היא מוחשית. נכון להיום, כשליש מצריכת הגז הטבעי של האיחוד האירופי מגיעה מרוסיה. בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת, מדובר על שיעור של יותר ממחצית. הכמות צפויה לזנק עם הזרמת הגז בצינור החדש - "נורד־סטרים 2" - שהייתה אמורה להתחיל בחודשים הקרובים. כעת, עתיד פעילות צינור הגז, שהוקם בהשקעה של עשרה מיליארד אירו ולמרות סנקציות אמריקאיות של הממשל הקודם בוושינגטון, שוב נמצא בספק.

רוחות של מלחמה וריח של גז

גרמניה רומזת בשבועות האחרונים כי תשקול להתנות את הפעלתו - אינטרס רוסי ראשון במעלה - בכך שמוסקבה תפעל בדרכי שלום לפתרון העימות עם אוקראינה ועם נאט"ו. בהתבטאות ראשונה מסוגה השבוע, הקאנצלר הגרמני החדש אולף שולץ הבהיר כי "שום אופציה אינה מחוץ לדיון", כשנשאל במסיבת עיתונאים אם ברלין תתנה את הפעלת צינור הגז החדש באי־פלישה רוסית לאוקראינה. שרת החוץ הגרמנית, אנלנה ברבוק, ושר הכלכלה רוברט האבק, שניהם מ"הירוקים", כבר תומכים במהלך.

המתיחות מול רוסיה היא הרקע לכך שכל העיניים נשואות כעת למדינות אחרות שעשויות לספק גז טבעי לאיחוד האירופי. ארה"ב, לפי הדיווחים, כבר החלה לבדוק אפשרות לשנע משלוחי חירום של גז מונזל (LNG) לטרמינלים אירופיים מצפון אפריקה, ממדינות המפרץ ומייצור עצמי של חברות אנרגיה אמריקאיות, במקרה של עימות באוקראינה. בנוסף, אחרי רוסיה, ספקית האנרגיה הגדולה ביותר לאירופה היא נורבגיה, וראש הממשלה הנורבגי, יונס גר סטיורה, ביקר בברלין השבוע, בין היתר כדי לדון בהגברת אספקת הגז. הוא הבהיר כי ארצו לא תוכל להחליף לחלוטין את אספקת הגז הרוסי, אלא רק להגביר אותה באחוזים בודדים.

"אנחנו מספקים שליש מדרישות הגז של גרמניה", אמר ראש הממשלה הנורבגי, "אבל כבר עובדים בקיבולת מלאה. אין לנו מאגרים נוספים שיכולים להגביר את התפוקה". גם סוגיית איכות הסביבה משפיעה על הנושא: הממשלה החדשה שעלתה לשלטון בנורבגיה בבחירות האחרונות, שנסובו בעיקר על נושא שינויי האקלים, הבטיחה להקפיא תכניות לפיתוח שדות גז חדשים, ולהמעיט בהדרגה את יצוא הגז, שגורם לפליטת פחמן דו־חמצני לאטמוספירה.

זו הסיבה, בין היתר, שחלק ממדינות אירופה מחיות תוכניות־עבר להפקת אנרגיה באופן עצמאי. איטליה, למשל, הודיעה באחרונה כי תפעל כדי להכפיל את הפקת הגז הטבעי משדות שנזנחו בים האדריאטי וליד סיציליה. הפקת הגז הטבעי באיטליה החלה כבר בשנות ה־50, הגיעה לשיא בשנות ה־90 ומאז נמצאת בירידה מתמשכת. באופן פרדוקסלי, האיטלקים מייבאים כ־90% מהגז הטבעי מרוסיה, לוב, נורבגיה, אלג'יריה, אזרבייג'אן וקטאר, בעוד המאגרים שלהם נשארים בלתי־מנוצלים.

בחזרה לתחנות הכוח הגרעיניות

המשבר הנוכחי משמש גם כאחד הנימוקים להחלטה הקרובה ומעוררת המחלוקת של הנציבות האירופית, לכלול תחנות כוח גרעיני מהדור האחרון ותחנות לייצור חשמל מגז טבעי (תחת הגבלות חמורות) במסגרת "פורטפוליו ההשקעות הירוקות" שבהן תומך האיחוד האירופי כחלק מהחזון שלו להפחית כליל את פליטת הפחמן הדו־חמצני עד שנת 2050. ההחלטה השנויה במחלוקת, שפינלנד וצרפת הנסמכות על כוח אטומי מקדמות מול התנגדות גרמנית ואוסטרית, צפויה להתקבל סופית בשבוע הבא בבריסל.

אך מול ההסתכלות על האיחוד האירופי כקורבן של מדיניות רוסית, יש גם מי שמאשימים אותו בראייה לטווח קצר, ובאחריות למשבר הנוכחי. העובדה כי מדינות אירופה והנציבות בבריסל עברו לעבוד בעשור האחרון לפי חוזים לטווח־קצר לרכש אנרגיה, תוך כדי שהם מנצלים את התחרות בשוק, את מגוון המשאבים ואת המחירים הזולים, משחקת כעת לרעתם. "אירופה עברה מחוזים ארוכי־טווח המבוססים על מחירי הנפט למחירי ספוט", כתב מומחה לאנרגיה מאוניברסיטת אוקספורד, "במשך עשר שנים המודל הזה סייע לצרכנים האירופים, אבל בשנה האחרונה המצב התהפך. 'גזפרום' וכל הספקיות האחרות הן אלו שנהנות מכך. אלה הן העליות והירידות שהן חלק מהשוק החופשי".

זו הגרסה שבה תומך פוטין, למשל, שהאשים את הבעיות האירופיות בחוסר הרצון לחתום על חוזים ארוכי־טווח עם "גזפרום", בין היתר בשל המחויבות להפחתת פליטת גזי חממה. האינטרס הרוסי ברור: פוטין הצהיר כי "כל משבר האנרגיה האירופי" יכול להיפתר "יום אחרי" שצינור הגז נורד־סטרים 2 יקבל אישור שימוש בגרמניה.

גם לגרמניה יש אינטרס לקבל את הגז הרוסי. כבר כיום משלמים תושבי גרמניה את המחיר הגבוה ביותר לחשמל, בין היתר בשל "היטל איכות סביבה" שנועד לממן את המעבר לאנרגיות מתחדשות. התעשייה בגרמניה - אחת המדינות האירופיות האחרונות להחזיק מגזר יצרני זולל אנרגיה שלא עבר לאסיה - עומדת בפני חשבונות הולכים ועולים. מנכ"ל חברת האנרגיה הגרמנית RWE הזהיר בשבוע האחרון מפני השלכות עומק של המשבר. "אני חושש שאנחנו במדינה הולכים לעבור תהליך מואץ של הפחתת התיעוש (de-industrializing) ואף אחד לא הולך לשים לב לכך".

עוד כתבות

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

בממשלה רוצים לקצר את התור בנמלים, ובדרך פוגעים במכונת המזומנים שלהם

במשרדי התחבורה והאוצר גיבשו מתווה להרחבת התחרות על פריקת מכוניות – שנחשבת לאפיק רווחי במיוחד עבור הנמלים ● המטרה: לגרום להם לתת עדיפות לסחורות אחרות, כמו ברזל, שתקועות בלב ים זמן רב ● בוועדי הנמלים עשויים לצאת למאבק

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

אחרי הפיטורים - ספינת הדגל של בני לנדא הגישה בקשה לעיכוב הליכים

לפני כשבועיים ביצעה לנדא דיגיטל פרינטינג של בני לנדא מהלך קיצוצים במסגרתו פוטרו יותר מ-100 עובדים ● כעת הגישה החברה לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים, לאחר שנקלעה לחובות של 1.7 מיליארד שקל ● עם זאת, בחברה מאמינים כי יוכלו להשתקם

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר