ארז חיימוביץ', שותף בקרן אורבימד ומנהל הפעילות של אורבימד ישראל. כיהן עד עתה כיו''ר החברה / צילום: יח''צ
חברת אימפקט ביו הישראלית-אמריקאית, המפתחת את הדור הבא של הטיפול התאי בסרטן, הודיעה על גיוס של 111 מיליון דולר. אימפקט נולדה ממיזוג בין החברה הישראלית אימפקט שהוקמה בחממת FutuRX, לבין חברת Kalthera האמריקאית שהוקמה במקביל באותו התחום בקליפורניה.
חממת FutuRX בראשות ארז חיימוביץ' היא חממה טכנולוגית בתמיכת רשות החדשנות, ייעודית לתחום פיתוח התרופות. זכייני החממה הם קרן הון הסיכון אורבימד וחברות התרופות טקדה וג'ונסון אנד ג'ונסון. בגיוס הנוכחי השתתפו אורבימד וקרן RMPG, שהוקמה במיוחד כדי להשקיע בחברות בוגרות החממה. משקיעים נוספים בסבב הם מובילי הסבב venBio Partners, Foresite Capital ו-Decheng Capital, וכן קרן הון הסיכון של נוברטיס, שכבר השקיעה בעבר בחברה, Surveyor Capital וחברת Bukwang Pharmaceutical. ארז חיימוביץ', שותף בקרן אורבימד ומנהל הפעילות של אורבימד ישראל כיהן עד עתה כיו"ר החברה.
החברה עוסקת בתחום CAR-T, תאי מערכת חיסון שנשאבים מהמטופל, עוברים הנדסה גנטית כך שיזהו טוב יותר את הגידול הסרטני ומוחזרים לגוף. אולם, האתגר של טיפול כזה הוא הספציפיות שלו. לפעמים תאי ה-T הללו תוקפים גם את תאי הגוף הבריאים. לכן פיתחו שתי החברות, כל אחת בנפרד, תאי CAR-T הכוללים שתי נקודות אחיזה שונות בתאים, כדי לשפר הן את יעילותם והן את הספציפיות שלהם, כלומר מתוך כך את פרופיל הבטיחות והרעילות שלהם.
אחד מהמוצרים כבר בניסויים קליניים
במקביל לגיוס מודיעה החברה על מינוי מנכ"ל חדש, ד"ר סומנט רמכנדרה, עד לאחרונה בכיר בחברת התרופות באקסטר. רמכנדרה מסביר כי: "החברה האמריקאית הביאה לעסקה שני מוצרים, אחד כבר בניסויים קליניים (בבני אדם) ואחד בניסויים קדם קליניים". שני המוצרים האלה שייכים לקטגוריה של Tandem CAR, כלומר אותה גישה של חיבור התא התוקף לשני מקומות על הגידול.
אבל המוצר הישראלי, הוא אומר, הוא אפילו יותר מעניין. "הוא מבוסס על מחקרים של פרופ' גידי גרוס ממכון מיג"ל". גרוס היה אחד החוקרים החתומים על המאמר שעל בסיסו הוקמה חברת Kite Pharma, שנחשבת לאחת מחלוצות תחום ה-CAR ונרכשה על ידי חברת גיליאד ב-11.9 מיליארד דולר.
"המוצר שלו נקרא Logic Aided CAR. הכוונה היא שיש לנו שני חלקים של התא, שאחד מהם יודע לעורר את התגובה של מערכת החיסונית נגד התא אליו הוא דבוק, והשני עושה ההיפך, מדכא אותה. אנחנו מתכננים את הזוג כך שאם הם פגשו תא בריא, שניהם ידבקו, התגובה המעוררת והתגובה המדכאת יבטלו זו את זו, ולא יקרה כלום לתא הבריא. לעומת זאת תאי סרטן נוטים לפלוט החוצה חלק מה-DNA שלהם, לוותר עליו. אז אפשר לתכנן את התא כך שרק במקרה של גידול סרטני, הרכיב שמעורר פעילות של מערכת החיסון כלפי התא יוצת, אבל לא הרכיב המעכב. ואז התא יחוסל". הטכנולוגיה נקראת "לוגיקה" כי היא למעשה מכונת חישוב, ש"סוכמת" את השפעתם של שני רצפטורים, וכך יודעת כיצד לפעול. ניסויים במוצר הזה יחלו ככל הנראה ב-2023.
לחברה שני מרכזי פיתוח, בקליפורניה ובישראל. באמצעות הסכום שגוייס, יבנו מעבדות מחקר חדשות ומפעל קטן ליצור התרופה לקראת הניסויים הקליניים. מועסקים בה היום 23 עובדים, והמטרה היא להגיע ל-65 עד סוף השנה - "אבל אנחנו צריכים עובדים מאוד ספציפיים עם יכולות מאוד גבוהות, שקשה למצוא. אם נמצא יותר, אולי נגייס גם יותר".
במוצר המוביל של החברה טופלו עד היום שמונה חולים בלימפומה אלימה, שחזרה גם אחרי כמה קווי טיפול. "שבעה מהם נכנסו לרמיסיה מלאה", אומר רמכנדרה. כלומר הגידול שלהם נעלם. "אצל כל מי שהגידול שלו נעלם הוא לא חזר, כולל כמה מטופלים שכבר חיים ללא הגידול מעל 12 חודשים". תופעות הלוואי, הוא אומר, הן מעטות.
קיימת תחרות בתחום ה-CAR-T, כולל זה המשתמש בשני רצפטורים, אך לדברי רמכנדרה, קשה להתחרות בינתיים במידע הקליני שהביאה החברה.
מייסדי החברה הם גרוס, ד"ר איבון צ'ן מ-UCLA שפיתחה את הטכנולוגיה של החברה האמריקאית, וד"ר אנתוני ריבס, גם הוא מ-UCLA.