גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת נפט חדשה בין עיראק לירדן עלולה לסכן את מפרץ אילת יותר מהסכם קצא"א

עמאן תרכוש עד 15% מהנפט העיראקי, כשצינורות באורך 1,665 ק"מ יובילו מיליון חביות ביום לעקבה ● גורמים בישראל מקווים להשתלבות במיזם, אך ספק אם זה אפשרי מבחינת בגדד ● וגם: בשל האיום האיראני, צה"ל שינה את עמדתו בנוגע לרכש הצוללת השישית מגרמניה

מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock
מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock

המאבק של ארגוני הסביבה והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נגד הסכם קצא"א עם רד־מד להרחבת העברת הנפט מאיחוד האמירויות מקבל בימים אלה תפנית. ירדן ועיראק על סף חתימת הסכם פריסת צינור נפט מבצרה, בירת הנפט של עיראק, אל נמל עקבה. שם, לפי התוכניות, הוא יועמס על מיכליות שיובילו אותו לאירופה. משמעות בניית הצינור וההולכה דרך נמל עקבה/אילת היא נוכחות מאות מיכליות בשנה במפרץ, בכמויות שהופכות את הסכם קצא"א לטיפת נפט בים.

על ההסכם הכריז שר האנרגיה הירדני, סלאח סעידון, שהודיע כי בעקבות האישור שקיבל מהקבינט העיראקי - יישומו יחל בקרוב. הצינור אמור להתפרש על פני 1,665 ק"מ וצפוי להעביר נפט בהיקף של מיליון חביות ביום. עלות ההקמה היא 9-7 מיליארד דולר. הנמל בעקבה לא יספיק לסדרי הגודל הללו, ולכן הוא יורחב ויועמק כדי להתאימו למכליות ומספר רציפי התדלוק יוגדל. ירדן תרכוש עד 15% מהנפט העיראקי. עיראק מפיקה כ־4 מיליון חביות ביום, ענף היצוא מספר אחד שלה, והיא המדינה השישית בעולם בתחום. המשמעות לבגדד היא איגוף המפרץ הפרסי המתחמם ככלל והאיום האיראני בפרט. תועלת נוספת היא קיצור נתיב ההולכה במכליות לאירופה. בדיונים בין הצדדים עלתה גם האפשרות של הארכתו למצרים, הן לצרכי הנפט של מצרים והן כאפשרות להעברת הנפט לנמל מצרי.

כבר היום יש במפרץ אילת/עקבה הרבה יותר אוניות משא ומכליות בצד הירדני לעומת הישראלי. ההסכם יגדיל את הפער, והאזהרות של ארגוני הסביבה מפני השלכות הסכם קצא"א־רד־מד, מקבלות ממד צנוע יותר. כלומר, בשל ההסכם בין ירדן לבין עיראק - הגידול העצום במספר המכליות בצד ההוא מאיים פי כמה על המפרץ מאשר ההסכם הישראלי־אמירותי.

ויכולה להיות לכך עוד השלכה חשובה יותר: גורם בכיר המעורה בפרטים אומר לגלובס כי "אם כבר לקצר את הדרכים לאירופה - למה לא להשלים את המהלך באמצעות הצינור הקיים - קצא"א?" לדבריו, הרווח הכלכלי מהסכם כזה חשוב אבל הוא בטל בשישים לעומת הרווח האסטרטגי-מדיני. ראשית, משמעותו הכנסת עיראק למעגל המדינות הנמצאות בקשר - ולו עקיף - עם ישראל. הנפט יכול לעבור בצינור מירדן לישראל ולהתחבר לקצא"א. הנפט לא יעבור במפרץ אל המכליות - ובכך תיקטן סכנת זיהום מפרץ אילת/עקבה. קיצור הדרך יוזיל מאוד את מחיר הולכתו, ויקטין את התלות בתעלת סואץ.

אלא שלתסריט הזה כמובן בעיות לא מעטות. ראשית, עיראק תתקשה להסביר הסכם עם ישראל. כמו כן, איראן והארגונים הסרים למרותה ינסו לטרפד הסכם שכזה. ירדן שחתמה לאחרונה על הסכם המים/סולאר עם ישראל אמנם תרוויח מכך, אבל גם בתוכה יש מחאות והתנגדות עזה לכל הסכם נוסף. גם ההיבט הסביבתי לא בדיוק מרוויח. סכנת הזיהום במפרץ אילת/עקבה, כאמור, תקטן - אבל היא בעצם תועבר לרציף קצא"א באשקלון.

וגם אם שום דבר לא יקרה, רק הדיו על כך והעלאת האפשרות מראים על השינוי שגרמו הסכמי אברהם לאווירה במזרח התיכון, לאפשרויות האזרחיות הגלומות בהם עבור כל תושבי האיזור, וגם להשלכות הנוספות שלהם בכל התחומים לרבות הסביבה.

עסקת הצוללות התייקרה ב־1.2 מיליארד דולר

ישראל וגרמניה חתמו על הסכם רכש שלוש הצוללות ממספנות חברת תיסנקרופ תמורת 3 מיליארד אירו. סכום גבוה בהרבה מה־1.8 מיליארד שסוכמו ב־2017. ממשלת גרמניה הודיעה כי תעמוד בהתחייבות הקנצרלית לשעבר מרקל לממן 600 מיליון אירו מתוך העסקה. אם כך, הנטל הנוסף על תקציב הביטחון עומד על 1.2 מיליארד אירו לאורך שבע שנים.

השלמת העסקה וחתימת ההסכם היו תנאי של רה"מ נפתלי בנט להבאת ההחלטה על הקמת ועדת החקירה הממלכתית בנושא עסקת הצוללות לאישור הממשלה. עם זאת, עדיין לא ברור אם בנט ושאר שרי ימינה יתמכו בה. המקור התקציבי להשלמת העסקה טרם סוכם, והאישור הסופי אמור להינתן בדיון סגור של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בכיר ביטחוני לשעבר, שהיה מעורב בעסקת הצוללות עם חברת תיסנקרופ וגרמניה, אומר לגלובס כי העיכוב שנוצר בחתימה על ההסכם לאחר מזכר ההבנות מ־2017, הוא הסיבה העיקרית להעלאת המחיר מ־1.8 מיליארד ל־3 מיליארד אירו לשלוש צוללות. על העלאת המחיר והאישור שנתנה לכך ועדת השרים להצטיידות דיווח אבי בר־אלי ב"דה מרקר".

לגלובס נודע כי בדיון שקיימו צמרת צה"ל ומשרד הביטחון, שינה צה"ל את עמדתו הראשונית שלא חייבה צוללת שישית. לאור התחזקות האיום האיראני קבע כי היא נחוצה להגנת המדינה.

העמדה הזו, שהוצגה בישיבת ועדת השרים, היא שהכריעה את הכף. שלוש הצוללות יחליפו את שלוש הוותיקות שנכנסו לשירות לפני יותר מעשרים שנה. השינוי הזה מסייע במידת מה לעמדתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שהואשם על ידי יריביו כי דחף לרכישת הצוללת השישית, אף שלכאורה לא היה בה צורך.

גרמניה עומדת בהבטחת הקנצלרית לשעבר מרקל

מזכר ההבנות נחתם לאחר שהושגה הבטחת הקנצלרית אנגלה מרקל למימון שליש מהעסקה, 600 מיליון אירו - ובכך עלות כל צוללת לישראל הייתה אמורה להיות 400 מיליון אירו בלבד - מחיר זול במיוחד לסוג זה של צוללות בעלות יכולות מתקדמות בתחום ההתקפי. אלא שהעסקה הושהתה בשל הביקורת הפנימית בישראל, ופתיחת חקירת המשטרה בנושא. כזכור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי נתניהו עצמו אינו חשוד בפרשה. בה בעת, גרמניה פתחה בחקירה משלה בשל החקירה בישראל, אך בשנה שעברה הודיעה על סיומה ללא הליכים ליליים נגד המעורבים. השילוב בין החקירות לבין רשימת הדרישות של חיל הים מתיסטנקופ לשינויים טכנולוגיים בצוללות הוביל לעיכוב של שלוש שנים בחתימה ולהעלאת המחיר הדרמטית.

עוד לפני החתימה על הסכם הצוללות, ביום רביעי קיבלתי שיחת טלפון. הגורם בצד השני של הקו היה נרגש. "הפרסומים בגלובס ובמקומות האחרים על הנימוקים הלא ענייניים של משרד הביטחון הם שהיטו את הכף. גנץ נכנע כי הבין שאין יותר תירוצים שקופים לאי אישור בועז לוי, ושבאווירה הציבורית שיצרו הפרסומים, אין לו ברירה". הדובר בישר לי על החלטת גנץ לאשר את מינוי לוי למנכ"ל התעשייה האווירית, יותר משנה לאחר שנכנס לתפקיד באישור דירקטוריון החברה, תוך שהוא ממשיך את התקופה המוצלחת שלה ואת שיעורי המכירות המראים עלייה נאה.

הפרסומים שהשפיעו על לשכת היועמ"ש

לפרסומים הייתה, כנראה, השפעה גם על לשכת היועמ"ש שגרר רגליים, עד שנזכר שתפקידו גם בממשלה הנוכחית לפקח על מינויים מסוג זה. הוא שלח לפני שבוע ויותר מכתב חריף לגנץ המתרה בו כי אי אישור המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצונית, וכי העיכוב לאחר שהדירקטוריון בחר בו בתום תהליך מוסדר - יכול להיעשות רק במקרים חריגים. והיה עוד משהו שדחף לאישור, ליתר דיוק מישהו, שר האוצר אביגדור ליברמן - הממונה על רשות החברות. ליברמן הבין את שגנץ ומנכ"לו אמיר אשל לא הבינו זמן רב. שיש קרבות שצריך לוותר בהם, ושיסתפקו במינוי, השערורייתי לכשעצמו, של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשיה האווירית.

לגנץ נכונו עוד קרבות בקרוב, כמו אישור מתווה הפנסיות של אנשי הקבע. וכאן, הוא החליט באיחור רב להיכנע. בתעשייה האווירית נשמעו צהלות במסדרונות, שכן האישור מאפשר ללוי להתמקד במשימה של קידום תהליך ההפרטה התקוע. לפני שבועיים דיווחנו על הקיפאון במהלכים, ועל גרירת הרגליים במשרד הביטחון. אולי כעת יצליח לוי להניע את התהליכים, אם כי ברור שללא סיוע של היו"ר פרץ זה לא יקרה.

עוד כתבות

למה כולם התחילו לשכוח דברים? / צילום: Shutterstock

גם אתם התחלתם לשכוח דברים? אתם לא לבד

שמות של חברים וקולגות, מילים שאנחנו אמורים לשלוף בקלות ואפילו פעולות שגרתיות: אם גם אתם שוכחים פתאום דברים פשוטים זה לא כי הזדקנתם ● מחקרים מראים שיותר ויותר אנשים חווים לאחרונה רגעים קצרים וזמניים של שכחנות ● איך כל זה קשור לגירויים מהסמארטפון, מהי תרומתה של הקורונה ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי לחדד את הזיכרון?

אלדד קובלנץ / צילום: יונתן בלום

קובלנץ הוחלף: טל פרייפלד מונתה לממלאת מקום מנכ"ל תאגיד השידור "כאן"

לאחר שתביעתו של קובלנץ להוציא צו מניעה נגד פיטוריו נדחתה, הודיע יו"ר מועצת התאגיד גיל עומר על מינוי פרייפלד ● "יחד עם ההצלחות המקצועיות, על השידור הציבורי להוות דוגמה ומופת אף בתחום יחסי וסביבת העבודה", כתב היו"ר לעובדי התאגיד

מחירי הנדל''ן יצאו משליטה? / צילום: Shutterstock

אלף השקלים שעשויים לבלום את העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן

במקום שהציבור יסמן תקרה למחירי הנדל"ן, הוא מאותת לשוק שאין סכום שהוא לא ישלם בשביל לקנות בית ● העלאת הריבית צפויה לייקר החזר משכנתה ממוצעת בכאלף שקל בשנה וכדי שהיא תצנן את מדד מחירי הדיור, הרוכשים צריכים להחליט שאלה אלף שקל יותר מדי

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

דרישות ליברמן מהמורים בתמורה להעלאת השכר: תמרוץ לא רק לפי ותק ושינוי החופש הגדול

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד הודיעה כי מחר יסתיימו הלימודים בכל הארץ בשעה 13:00, ותיערך הפגנה בתל אביב: "פקידי האוצר גוררים רגליים ומונעים חתימת הסכם שכר חדש והוגן" ● שר האוצר: "שכר המורים יעלה, ולכן אנו מופתעים מהקמפיין האגרסיבי בתקשורת ומנקיטת הצעדים"

מייסדי סטארקוור: אלי בן־ששון ואורי קולודני / צילום: נטלי שור

קרן ההון סיכון המפורסמת מזהירה ממשבר ארוך, אבל תחום אחד עדיין פורח

קרן סקויה, שנחשבת לאחת הגדולות והנחשבות בעמק הסיליקון, המליצה ליזמים שלה להתכונן למשבר ממושך ● ועדיין הסטארט-אפים בעולמות הקריפטו ממשיכים לגייס מימון גבוה בשווי חלומי, כמו זה שקיבלה השבוע חברת הקריפטוגרפיה הישראלית סטארקוור ● השבוע שהיה בהייטק ומדע

מצעד הגאווה יתקיים ביום שישי ה- 10 ביוני, והוא האירוע המרכזי והמסכם של אירועי הגאווה בעיר המתקיימים בימים אלה / צילום: Shutterstock, ColorMaker

שבועיים למצעד הגאווה בתל אביב: האם עשרות אלפי תיירים בדרך?

סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התיירות בעיר, ציפי ברנד, מעריכה כי תל אביב תתמלא בכ-15 אלף תיירים שיגיעו ממדינות שונות: "תל אביב היא אחת הערים הראשונות שחוזרת לקיים את מצעד הגאווה, אחרי שנתיים של סגרים ושמיים סגורים"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Shutterstock

פוטין מתנה יצוא דגנים מאוקראינה בהסרת הסנקציות על רוסיה

נשיא רוסיה שוחח אתמול עם מנהיגי צרפת וגרמניה והזהיר אותם שלא לספק יותר נשק לאוקראינה ● לפי דיווחי הקרמלין וכן דיווחים בכלי תקשורת בשתי המדינות, פוטין אמר כי המשך אספקת נשק לאוקראינה יהיה "מסוכן"

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

באלקטרה לא מרגישים האטה: "אם כבר אנו רואים שקצב הפעילות רק גדל"

התייקרות התשומות ועליית הריבית לא השפיעה על אלקטרה: "בתחום הבנייה למגורים, נכון לנקודת הזאת לקראת סוף חודש מאי, אנחנו לא רואים עדיין שינוי או פגיעה בפעילות", אמר המנכ"ל איתמר דויטשר

הדפסת דולרים / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ריקוד הטנגו המסוכן של הריבית והחוב הגדל באמריקה

בתחילת החודש הודיע הפדרל ריזרב על העלאת הריבית וצמצום המאזן שלו ● השווקים בכלל והנאסד"ק במיוחד הגיבו הפעם בקריסה ● כיצד תשפיע העלאת הריבית על השווקים הפיננסיים ותיקי החיסכון והפנסיה, והאם לפד יש אופציות אחרות ● מבט מקרוב על הריבית במשק האמריקאי

ב.מ.וו I4 M50 / צילום: יח''צ

הניסיון של ב.מ.וו לחדור לטריטוריה של טסלה

ה-I4 החשמלי הוא הניסיון האגרסיבי ביותר של ב.מ.וו לפלוש לטריטוריית טסלה ● העיצוב יוקרתי ואיכותי והביצועים מסחררים ● הבונוס: המצפון הסביבתי שקט

יאיר לפיד והלל קוברינסקי מאחוריו/ צילום: רוני שיצר

ללא תפקיד רשמי או הסכם ניגוד עניינים: האיש של יאיר לפיד שמושך בחוטים וממנה בכירים

הלל קוברינסקי הוא ממקימי יש עתיד ונחשב לאחד האנשים המקורבים לראש הממשלה החליפי ● למרות שרשמית הוא לא אוחז בתפקיד רשמי, נראה שחלק גדול מהמהלכים של לפיד, כמו גם מינויים של בכירים עוברים דרכו ● וגם: מדוע הקואליציה נדרכה כשזועבי הציבה דרישות, אבל נשארה אדישה למרד של ביטון?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט: הנאסד"ק קפץ ביותר מ-3%

על רקע דוח המראה כי קצב עליית האינפלציה בארה"ב מאט, הממדים המרכזיים בוול סטריט רשמו עליות שערים ● גם המסחר באירופה ננעל בעליות ● הביטקוין והאת'ריום ממשיכים לרדת

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בת"א; פלסאון מזנקת אחרי הדוחות, קבוצת דלק נחלשת

ארביטראז' חיובי גבוה של לייבפרסון הביא לפתיחה אנגלית, המניה מזנקת ב-11% ● ת"א 35 מטפס ב-1.7%, מדד ת"א 90 קופץ ב-2.5% ● עונת הדוחות בת"א מתקרבת לסיומה: ויקטורי, פוקס ומגדלי הים התיכון פרסמו תוצאות ● המדדים בוול סטריט נסקו ב-6% בשבוע שעבר וקטעו רצף הפסדים שנמשך מאז מרץ

שופט בית המשפט העליון ג'ורג' קרא / צילום: שלומי יוסף

"ילד הפלא" של שוק ההון הפסיד: העליון קבע כי כספים שחולטו לא ייחשבו כהוצאה מוכרת במס

שופט העליון ג'ורג' קרא הטיל פצצה על נאשמים ומורשעים בהליכים פליליים בטקס פרישתו: העליון קיבל את הערעור שהגישה רשות המסים על "הלכת רועי חיון", לפיה ניתן להתייחס לכסף מחולט כהוצאה מוכרת ● בכך ניצחה הרשות את ילד הפלא לשעבר של שוק ההון ● השופט קרא: "לא מדובר בהוצאה שיצאה כולה בייצור הכנסה, אלא בהוצאה שנכפתה על המשיב אגב הליך פלילי"

לפי הנטען במחקר, טאבולה הישראלית אספה פרטים ללא אישור מפורש מהמשתמשים / צילום: Shutterstock, Kite_rin

מחקר חדש: רשתות פרסום אוספות מידע על המשתמשים גם ללא אישורם

מחקר אקדמי מצא שמספר רשתות פרסום, ביניהן טאבולה הישראלית, יאנדקס ופייסבוק, אספו מידע מתוך טפסים למילוי הפרטים האישיים של המשתמשים, גם אם הליך הרישום לא הושלם ● טאבולה: "למרות שלא נמצאו נתונים התומכים בכך, תיקנו אפשרויות של איסוף מיילים"

חצי שעה של השראה. סוד החברות שמצליחות דווקא בתקופות של משבר כלכלי / צילום: מנחם רייס

מגוגל ופייפל ועד מקדונלדס ועליבאבא: הסיפור של החברות שהצליחו לפרוץ בזמן משבר כלכלי

על רקע החששות ממשבר מתקרב, כדאי להיזכר שחברות מצליחות רבות פרצו ועלו דווקא בתקופות של משבר כלכלי, מגוגל ופייפל ועד מקדולנד ונוטלה, Airbnb ועליבאבא. מה הסוד שלהן?

פרופ' יו מונטגומרי / צילום: תמונה פרטית

החוקר שגילה על הר הפומורי מה אנחנו צריכים כדי לשרוד בטיפול נמרץ

פרופ' יו מונטגומרי, רופא וחוקר של הישרדות בתנאי קיצון, יצא לבדוק מה גורם לאנשים מסוימים לשרוד ולאחרים למות, ומה אפשר ללמוד מזה על טיפול בחולים במחלות קשות ● אבל בכובעו כפעיל נלהב למען משבר האקלים, הוא בכלל לא בטוח שלתובנות שלו תהיה הרבה תועלת: "אם לא נעשה משהו עכשיו, לאף אחד לא יהיה סיכוי. הכול תלוי ביחידים ובעסקים"

מבנה שירות המיון הארצי של דואר ישראל / צילום: איל יצהר

דירקטוריון דואר ישראל יתכנס בשבוע הבא לאישור תוכנית ההבראה

לגלובס נודע כי ביום חמישי נערכה פגישה בין ראשי הדואר, משרד התקשורת, אגף התקציבים ורשות החברות על מנת לסיים את המחלוקת סביב תוכנית ההבראה של החברה ● לפי תוכנית ההבראה המעודכנת, הפיטורים צומצמו ל-1,100 עובדים, שעלותם 1.1 מיליון שקל לעובד ● המדינה תגדיל את מימון הביניים ותקבל תמורה מ-42 נכסים שיימכרו

ימית אפריאט / צילום: איל יצהר

יועצת המשכנתאות שלא מפחדת מהעלאות הריבית ודבקה במסלול הפריים

ימית אפריאט מייעצת ללקוחותיה להיזהר דווקא מהאינפלציה העולה וממסלולי הריבית המשתנה, ומגלה כי האיסור לקחת מימון על חשבון דירה קיימת, גלגל את המשקיעים לשוק החוץ-בנקאי

מה אפשר לקנות ב-2.2 מיליון שקל בגליל המערבי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות ב-2.2 מיליון שקל בגליל המערבי?

דירות עם 4 חדרים בשלומי, בעכו או בכרמיאל או דירת 5 חדרים בנהריה