גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת נפט חדשה בין עיראק לירדן עלולה לסכן את מפרץ אילת יותר מהסכם קצא"א

עמאן תרכוש עד 15% מהנפט העיראקי, כשצינורות באורך 1,665 ק"מ יובילו מיליון חביות ביום לעקבה ● גורמים בישראל מקווים להשתלבות במיזם, אך ספק אם זה אפשרי מבחינת בגדד ● וגם: בשל האיום האיראני, צה"ל שינה את עמדתו בנוגע לרכש הצוללת השישית מגרמניה

מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock
מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock

המאבק של ארגוני הסביבה והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נגד הסכם קצא"א עם רד־מד להרחבת העברת הנפט מאיחוד האמירויות מקבל בימים אלה תפנית. ירדן ועיראק על סף חתימת הסכם פריסת צינור נפט מבצרה, בירת הנפט של עיראק, אל נמל עקבה. שם, לפי התוכניות, הוא יועמס על מיכליות שיובילו אותו לאירופה. משמעות בניית הצינור וההולכה דרך נמל עקבה/אילת היא נוכחות מאות מיכליות בשנה במפרץ, בכמויות שהופכות את הסכם קצא"א לטיפת נפט בים.

על ההסכם הכריז שר האנרגיה הירדני, סלאח סעידון, שהודיע כי בעקבות האישור שקיבל מהקבינט העיראקי - יישומו יחל בקרוב. הצינור אמור להתפרש על פני 1,665 ק"מ וצפוי להעביר נפט בהיקף של מיליון חביות ביום. עלות ההקמה היא 9-7 מיליארד דולר. הנמל בעקבה לא יספיק לסדרי הגודל הללו, ולכן הוא יורחב ויועמק כדי להתאימו למכליות ומספר רציפי התדלוק יוגדל. ירדן תרכוש עד 15% מהנפט העיראקי. עיראק מפיקה כ־4 מיליון חביות ביום, ענף היצוא מספר אחד שלה, והיא המדינה השישית בעולם בתחום. המשמעות לבגדד היא איגוף המפרץ הפרסי המתחמם ככלל והאיום האיראני בפרט. תועלת נוספת היא קיצור נתיב ההולכה במכליות לאירופה. בדיונים בין הצדדים עלתה גם האפשרות של הארכתו למצרים, הן לצרכי הנפט של מצרים והן כאפשרות להעברת הנפט לנמל מצרי.

כבר היום יש במפרץ אילת/עקבה הרבה יותר אוניות משא ומכליות בצד הירדני לעומת הישראלי. ההסכם יגדיל את הפער, והאזהרות של ארגוני הסביבה מפני השלכות הסכם קצא"א־רד־מד, מקבלות ממד צנוע יותר. כלומר, בשל ההסכם בין ירדן לבין עיראק - הגידול העצום במספר המכליות בצד ההוא מאיים פי כמה על המפרץ מאשר ההסכם הישראלי־אמירותי.

ויכולה להיות לכך עוד השלכה חשובה יותר: גורם בכיר המעורה בפרטים אומר לגלובס כי "אם כבר לקצר את הדרכים לאירופה - למה לא להשלים את המהלך באמצעות הצינור הקיים - קצא"א?" לדבריו, הרווח הכלכלי מהסכם כזה חשוב אבל הוא בטל בשישים לעומת הרווח האסטרטגי-מדיני. ראשית, משמעותו הכנסת עיראק למעגל המדינות הנמצאות בקשר - ולו עקיף - עם ישראל. הנפט יכול לעבור בצינור מירדן לישראל ולהתחבר לקצא"א. הנפט לא יעבור במפרץ אל המכליות - ובכך תיקטן סכנת זיהום מפרץ אילת/עקבה. קיצור הדרך יוזיל מאוד את מחיר הולכתו, ויקטין את התלות בתעלת סואץ.

אלא שלתסריט הזה כמובן בעיות לא מעטות. ראשית, עיראק תתקשה להסביר הסכם עם ישראל. כמו כן, איראן והארגונים הסרים למרותה ינסו לטרפד הסכם שכזה. ירדן שחתמה לאחרונה על הסכם המים/סולאר עם ישראל אמנם תרוויח מכך, אבל גם בתוכה יש מחאות והתנגדות עזה לכל הסכם נוסף. גם ההיבט הסביבתי לא בדיוק מרוויח. סכנת הזיהום במפרץ אילת/עקבה, כאמור, תקטן - אבל היא בעצם תועבר לרציף קצא"א באשקלון.

וגם אם שום דבר לא יקרה, רק הדיו על כך והעלאת האפשרות מראים על השינוי שגרמו הסכמי אברהם לאווירה במזרח התיכון, לאפשרויות האזרחיות הגלומות בהם עבור כל תושבי האיזור, וגם להשלכות הנוספות שלהם בכל התחומים לרבות הסביבה.

עסקת הצוללות התייקרה ב־1.2 מיליארד דולר

ישראל וגרמניה חתמו על הסכם רכש שלוש הצוללות ממספנות חברת תיסנקרופ תמורת 3 מיליארד אירו. סכום גבוה בהרבה מה־1.8 מיליארד שסוכמו ב־2017. ממשלת גרמניה הודיעה כי תעמוד בהתחייבות הקנצרלית לשעבר מרקל לממן 600 מיליון אירו מתוך העסקה. אם כך, הנטל הנוסף על תקציב הביטחון עומד על 1.2 מיליארד אירו לאורך שבע שנים.

השלמת העסקה וחתימת ההסכם היו תנאי של רה"מ נפתלי בנט להבאת ההחלטה על הקמת ועדת החקירה הממלכתית בנושא עסקת הצוללות לאישור הממשלה. עם זאת, עדיין לא ברור אם בנט ושאר שרי ימינה יתמכו בה. המקור התקציבי להשלמת העסקה טרם סוכם, והאישור הסופי אמור להינתן בדיון סגור של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בכיר ביטחוני לשעבר, שהיה מעורב בעסקת הצוללות עם חברת תיסנקרופ וגרמניה, אומר לגלובס כי העיכוב שנוצר בחתימה על ההסכם לאחר מזכר ההבנות מ־2017, הוא הסיבה העיקרית להעלאת המחיר מ־1.8 מיליארד ל־3 מיליארד אירו לשלוש צוללות. על העלאת המחיר והאישור שנתנה לכך ועדת השרים להצטיידות דיווח אבי בר־אלי ב"דה מרקר".

לגלובס נודע כי בדיון שקיימו צמרת צה"ל ומשרד הביטחון, שינה צה"ל את עמדתו הראשונית שלא חייבה צוללת שישית. לאור התחזקות האיום האיראני קבע כי היא נחוצה להגנת המדינה.

העמדה הזו, שהוצגה בישיבת ועדת השרים, היא שהכריעה את הכף. שלוש הצוללות יחליפו את שלוש הוותיקות שנכנסו לשירות לפני יותר מעשרים שנה. השינוי הזה מסייע במידת מה לעמדתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שהואשם על ידי יריביו כי דחף לרכישת הצוללת השישית, אף שלכאורה לא היה בה צורך.

גרמניה עומדת בהבטחת הקנצלרית לשעבר מרקל

מזכר ההבנות נחתם לאחר שהושגה הבטחת הקנצלרית אנגלה מרקל למימון שליש מהעסקה, 600 מיליון אירו - ובכך עלות כל צוללת לישראל הייתה אמורה להיות 400 מיליון אירו בלבד - מחיר זול במיוחד לסוג זה של צוללות בעלות יכולות מתקדמות בתחום ההתקפי. אלא שהעסקה הושהתה בשל הביקורת הפנימית בישראל, ופתיחת חקירת המשטרה בנושא. כזכור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי נתניהו עצמו אינו חשוד בפרשה. בה בעת, גרמניה פתחה בחקירה משלה בשל החקירה בישראל, אך בשנה שעברה הודיעה על סיומה ללא הליכים ליליים נגד המעורבים. השילוב בין החקירות לבין רשימת הדרישות של חיל הים מתיסטנקופ לשינויים טכנולוגיים בצוללות הוביל לעיכוב של שלוש שנים בחתימה ולהעלאת המחיר הדרמטית.

עוד לפני החתימה על הסכם הצוללות, ביום רביעי קיבלתי שיחת טלפון. הגורם בצד השני של הקו היה נרגש. "הפרסומים בגלובס ובמקומות האחרים על הנימוקים הלא ענייניים של משרד הביטחון הם שהיטו את הכף. גנץ נכנע כי הבין שאין יותר תירוצים שקופים לאי אישור בועז לוי, ושבאווירה הציבורית שיצרו הפרסומים, אין לו ברירה". הדובר בישר לי על החלטת גנץ לאשר את מינוי לוי למנכ"ל התעשייה האווירית, יותר משנה לאחר שנכנס לתפקיד באישור דירקטוריון החברה, תוך שהוא ממשיך את התקופה המוצלחת שלה ואת שיעורי המכירות המראים עלייה נאה.

הפרסומים שהשפיעו על לשכת היועמ"ש

לפרסומים הייתה, כנראה, השפעה גם על לשכת היועמ"ש שגרר רגליים, עד שנזכר שתפקידו גם בממשלה הנוכחית לפקח על מינויים מסוג זה. הוא שלח לפני שבוע ויותר מכתב חריף לגנץ המתרה בו כי אי אישור המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצונית, וכי העיכוב לאחר שהדירקטוריון בחר בו בתום תהליך מוסדר - יכול להיעשות רק במקרים חריגים. והיה עוד משהו שדחף לאישור, ליתר דיוק מישהו, שר האוצר אביגדור ליברמן - הממונה על רשות החברות. ליברמן הבין את שגנץ ומנכ"לו אמיר אשל לא הבינו זמן רב. שיש קרבות שצריך לוותר בהם, ושיסתפקו במינוי, השערורייתי לכשעצמו, של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשיה האווירית.

לגנץ נכונו עוד קרבות בקרוב, כמו אישור מתווה הפנסיות של אנשי הקבע. וכאן, הוא החליט באיחור רב להיכנע. בתעשייה האווירית נשמעו צהלות במסדרונות, שכן האישור מאפשר ללוי להתמקד במשימה של קידום תהליך ההפרטה התקוע. לפני שבועיים דיווחנו על הקיפאון במהלכים, ועל גרירת הרגליים במשרד הביטחון. אולי כעת יצליח לוי להניע את התהליכים, אם כי ברור שללא סיוע של היו"ר פרץ זה לא יקרה.

עוד כתבות

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית