Dacia-Duster / צילום: יח''צ
ועידת האקלים השנתית של האו"ם COP26, שנערכה בנובמבר בגלזגו, יצרה תחושה שהרכב החשמלי הוא הפתרון האולטימטיבי לבעיית ההתחממות הגלובאלית. כמעט כל מדינה מערבית שהשתתפה בוועידה, הציגה תוכנית לעודד מעבר לרכב חשמלי, ופוליטיקאים התחרו זה בזה בהצבת יעדים אגרסיביים יותר הכוללים מעבר משימוש בבנזין לחשמל, תוך שימוש בסיסמאות כמו "דה קרבוניזציה תחבורתית", "הצבת מטרות אפס פליטה" וכדומה.
היחיד שהתעקש לקלקל את החגיגה היה הבנק העולמי. בדו"ח שהציג ערב הוועידה טענו עורכי המחקר, בלשון מנומסת, שרכב חשמלי הוא "פתרון מחמד" שיעיל לצורך ניקוי מצפונם הציבורי של פוליטיקאים במדינות עשירות ומסודרות עם אספקת חשמל יציבה ותשתית מפותחת. ואכן, המעבר לשימוש ברכב חשמלי רחוק מלהיות פתרון ריאלי למאות מיליוני נהגים במדינות מתפתחות, שבהן ההכנסה לנפש נמוכה ותשתיות חשמל בעייתיות. דווקא המדינות המתפתחות הלו אחראיות לעיקר פליטת גזי החממה מתחבורה.
הבעיה היא שעיקר ההכנסות של יצרני הרכב מגיעות ממדינות שמעודדות מעבר לרכב חשמלי, ומטילות על רכבי בנזין ודיזל קנסות ומכסות פליטה. כתוצאה מכך, אנחנו עתידים לראות בשנים הבאות בשוק יותר דגמים חדשים, נקיים ויקרים, שמכוונים לאליטות, ופחות כאלה שפונים לשכבות הנמוכות.
אחד המותגים המערביים האחרונים, שממשיכים להציע להמונים "רכב חדש במחיר של משומש", היא דאצ’יה מבית רנו. גם הדגם הזה יאלץ ליישר קו עם העולם, אך עד שזה יקרה, רנו ממשיכה להציע גרסאות Value חדשות, כמו הדור המעודכן של רכב הפנאי דאסטר, בגרסת בנזין אוטומטית שעומד השבוע למבחן.
רחבה מבפנים, אופנתית מבחוץ
עיצובו של הדאסטר תמיד היה נעים לעין, וגם מודל 22 נראה מרשים, עדכני ורחב. הדגם כולל חיפוי פגושים פלסטיים בולטים, חישוקים גדולים ונאים, ואפילו פנסי LED קדמיים אופנתיים. אם מוסיפים לכך צבע כתום מטאלי בוהק כמו ברכב ההדגמה, מקבלים רכב שמספק לבעליו מידה סבירה של סטטוס, למרות הדימוי העממי של המותג.
הנוסעים ברכב נהנים משפע של מרחב לרגליים ולראש. בחלק האחורי יש ספסל שטוח, שיכול להכיל ללא קושי שלושה מבוגרים. את החבילה משלים תא מטען עמוק ושימושי.
התא גם עטוי במשטחי פלסטיק קשיחים ועמידים ללא דיפון רך. ריפוד המושבים די בסיסי, ואנחנו לא זוכרים מתי נתקלנו בפעם האחרונה בדיפון תא מטען, שמוצמד למקומו באמצעות אקדח מהדקים. מי שהיה בבעלותו רכב רנו מאמצע העשור הקודם, בוודאי יזהה חלק מהמתגים שמותקנים בדאסטר 2022. אבל זה חלק מהמחיר שצריך לשלם כדי לתמחר קרוס אובר חדש וגדול במחיר של סופר-מיני, ובדאצ’יה מכירים את סדרי העדיפויות של הקהל שלהם.
חיישן מצלמה במקום מערכת אקטיבית
הדגם העדכני מצויד במערכת מולטימדיה די חדישה, אם כי קצת איטית בתגובתה ודלה באפליקציות, ויש לה אפילו בלם חנייה חשמלי והתנעה ללא מפתח. אבל כאן בערך מסתיים הפרק העדכני והשאר מזכיר מסע נוסטלגי במנהרת הזמן. כך, למשל, מרשימת האבזור נעדרת חבילת מערכות בטיחות אקטיביות (ADAS), ואת מקומה תופס חיישן מצלמה עם התרעות פסיביות בלבד. אמנם במדינות מתפתחות הביקוש ל-ADAS אינו גבוה, אך עדיין ויתור עליהן ברכב חדש בשנת 2022 הוא טעות שיווקית, שתעלה לרנו בלא מעט מוניטין ומכירות.
נעימה לנסיעה, אך פחות לנהיגה
הדגם כולל מנוע ה-1.3 ליטר טורבו בנזין מודרני. המנוע הקטן מפיק הרבה מומנט בסל"ד נמוך ודוחף את הרכב הקל יחסית בקצב מכובד, לרבות בעליות. הרכב נוסע למרחקים ארוכים ב-140 קמ"ש וצפונה, והתיבה כפולת המצמדים מייצרת העברות חלקות. עם זאת, הניסיון לסחוט תגובות מהירות באמצעות לחיצה רצינית, יתקל בהשתהות שמלווה לעיתים ברעשים מכאניים. כמו כן, לתיבה גם אין מצב תכנות ספורטיבי. בנהיגה רגועה אפשר להגיע לכ־15 ק"מ לליטר, אך הניסיון למצות את פוטנציאל המנוע יוריד את הצריכה לכ-11 ק"מ לליטר.
הנסיעה על הדאסטר המחודש היא די נעימה - והדגש הוא על נסיעה ולא נהיגה. המתלים הרכים וארוכי המהלך מתאימים מאוד לשיבושים של כבישי החורף הישראלים וסופגים היטב בורות ומהמורות מכל גודל. חישוקי ה-17 אינץ’ מעניקים אחיזת כביש סבירה במהירויות טיפוסיות.
מנגד, מערכת ההיגוי פוגעת מעט בחוויית הנהיגה, מכיוון שהיא מתאפיינת בלחימה לא מבוטלת עם ההגה ("היגוי מומנט") בעת האצה על כביש חלקלק. חבל על כך, מכיוון שכיול השלדה הבסיסי בסך הכל לא רע.
הדאסטר קנה לא מעט מעריצים בזכות יכולות השטח והעמידות של הגרסה כפולת ההנעה, אך הגרסה האוטומטית מסתפקת בהנעה קדמית בלבד. אולם, עם מרווח גחון גבוה וחישוקים גדולים, ניתן לצלוח לא מעט שבילי עפר, וכמובן גם לטפס בקלילות על מדרכות גבוהות. אבל זו לא הגרסה הנכונה לאתגרי בוץ וחול.
את הדאסטר 2022 עם תיבה ידנית אפשר לרכוש כבר בכ-101 אלף שקל, ואת הגרסה האוטומטית המאובזרת עם 150 כ"ס ב־125 אלף שקל. זהו תמחור מאוד אגרסיבי ביחס לממדי הרכב, ובמציאות הנוכחית של שוק הרכב הישראלי הוא בקושי מספיק עבור קרוס אובר משומש, או לגרסת בסיס של ג’יפון קומפקטי. קל לטעון שהרכב נותר מאחור ביחס לשוק, אך צריך להוריד את הכובע בפני מי שמתעקש להציע Value במציאות של ימינו.
חלק מהמתחרות
סקודה קאמיק
131 אלף שקל עולה גרסת ה-1.5 ליטר טורבו של קאמיק. בסיס גלגלים הנדיב מעניק תא נוסעים מרווח. תא המטען מסתפק ב-363 ליטר. האבזור הבטיחותי מקיף, ומנוע בהספק 150 כ"ס עם תיבה כפולת מצמדים מאיץ את הרכב ל-100 ב-8.4 שניות.
קיה סלטוס
134 אלף שקל עולה קיה סלטוס בגרסת הבסיס. היא נמתחת לאורך 4.37 מ’, גובה 1.63 מ’ ובסיס הגלגלים 2.63 מ’. העיצוב החיצוני מרשים ותא המטען מכיל 468 ליטר. ברכב יש המנוע שני ליטר בנזין, שמייצר 149 כ"ס ומשודך לתיבה רציפה.
סוזוקי קרוס אובר
127 אלף שקל עולה הקרוס אובר הוותיק. האורך והרוחב דומים לדאסטר. תא הנוסעים מאובזר במערכות עדכניות והמנוע הוא 1.4 ליטר טורבו בנזין, שמייצר 140 כ"ס, משודך לתיבה אוטומטית בת שש מהירויות ומאיץ את הרכב ל-100 ב-9.5 שניות.
