גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיליון צופים כבר ניסו: גם אתם הייתם הולכים להופעה של רובוטים?

מדענים ברחבי העולם עובדים בשנים האחרונות על פיתוח ההומור של רובוטים ● "האמנים החדשים" מנסים להצחיק על הבמה ואף לוקחים חלק בהצגות תאטרון ● חברות גדולות כמו סמסונג ונטפליקס כבר משקיעות בתחום, אך בינתיים לקומיקאים האנושיים אין סיבה לדאגה

דמויות רובוטים במוזיאון קופרניקוס. סיפור אגדה בחסות סמסונג / צילום: צילום מסך מאתר מוזיאון קופרניקוס
דמויות רובוטים במוזיאון קופרניקוס. סיפור אגדה בחסות סמסונג / צילום: צילום מסך מאתר מוזיאון קופרניקוס

לפחות מיליון איש צפו בהרצאת הטד הזו עד היום: הסטנדאפיסט הרובוטי הראשון בעולם בהופעה חיה. השנה הייתה 2011, והת'ר נייט, פרופסורית למדעי המחשב מהאוניברסיטה של אורגון, הציגה לעולם את דאטה, רובוט חביב וקטן ממדים שפיתחה. דאטה לא אכזב, ונתן הופעת סטנד-אפ מוצלחת בת 3 דקות על הבמה. ההופעה הזו הכניסה את פרופ' נייט לרשימת הצעירים המבטיחים של פורבס, ושמה את השניים על שער מגזין "Wired" .

איך פרופ' נייט עשתה את זה? היא הזינה למוח של דאטה מאות בדיחות, רובן מקוריות, שכתבה בעזרתם של קומיקאים מקצועיים. זו הייתה בדיחה מוצלחת של דאטה: "אני מחבב טלוויזיה, בעיניי היא די חינוכית. ברגע שמישהו פותח אותה, אני עובר לחדר השני וקורא".

כל בדיחה תויגה במאגר המידע של הרובוט לפי פרמטרים כמו נושא הבדיחה, האורך שלה וכדומה. הבינה המלאכותית של דאטה נעזרה בפרטים הללו כדי להחליט איזו בדיחה לשלוף ומתי, כאשר כל ניסיון הפעלה סייע לבינה מלאכותית ללמוד ולהשתפר.

זה גם מה שעשתה פרופ' נייט באותה הרצאה: היא נעזרה בקהל כדי לאמן את דאטה. לפי התגובות מהקהל, הרובוט הבין האם הבדיחה שסיפר הייתה מוצלחת, ובחר את הבדיחה הבאה. פרופ' נייט הפצירה בקהל לא להתבייש ולהביע את דעתו, כדי שדאטה ילמד מה עובד: "זה רובוט, אין לו רגשות. עדיין".

להאניש את הרובוטים

המשימה של פרופ' נייט לחבר בין אמנות לטכנולוגיה לא הסתיימה על במת טד. היא הקימה את תאטרון "מרילין מונרובוט" להופעות רובוטים, וייסדה את הפסטיבל השנתי לסרטי רובוטים.

במעבדה שלה באוניברסיטת אורגון, נייט והצוות ממשיכים לשקוד על גרסאות מתקדמות של רובוטים סטנדאפיסטים. פרופסורית נוספת במעבדה, נעמי פיטר, יצאה בשנה שעברה לסיבוב הופעות קצר עם רובוט סטנדאפיסט בשם ג'ון. פתאום סטודנטים להנדסה אלקטרונית ומדעי המחשב נראים מגניבים לפחות כמו בוגרי שנקר ובצלאל.

אבל המשימה של פרופ' נייט אינה "להגניב" או לשעשע. נייט עוסקת בתחום המתפתח של "רובוטים חברתיים". המטרה פשוטה: ללמד רובוטים התנהגויות חברתיות אנושיות, כדי שיתפקדו טוב יותר כבני לוויה.

המגמה הטכנולוגית היא עקבית: רובוטים מתחילים למלא יותר ויותר תפקידים בחיי היומיום של בני האדם. רובוטים מתפקדים כיום כנותני שירות בבתי חולים, בתי מלון, מסעדות, שדות תעופה ותחנות רכבת. הם מעודדים מאושפזים, עוזרים לילדים על הספקטרום האוטיסטי לרכוש מיומנויות וכן הלאה.

ההנחה היא שאם הרובוטים יידעו להתנהג באופן "אנושי" יותר, הם יוכלו להיות נותני שירות טובים יותר. היכולת להצחיק היא תכונה אנושית חשובה - ומכאן העניין של מדענים ברובוטים בדרנים.

מצחיקים כמו ילדים

לקרב בין רובוטים לאנשים זו המשימה של כל התאטראות הרובוטיים שפעילים כעת. Improbotics הוא תאטרון אימפרוביזציה טכנולוגי שהקימו ד"ר פיוטר מירוסקי וד"ר קורי מתיוסון. הצוות כולל גם במאית דרמה ומומחי דיגיטל. המופע נראה כמו ניסוי במעבדה שיצא משליטה, וזו בדיוק הייתה כוונת המייסדים.

אין שם תסריטי בדיחות מוכנים מראש, כמו שיש למרילין מונרובוט, אבל הקונספט פשוט: השחקנים האנושיים מנסים לנהל שיחה עם הרובוטים על הבמה בלייב. הבינה המלאכותית נוטה לענות תשובות מוזרות ובלתי קשורות, והשחקנים מאלתרים על בסיס התשובות שלה.

התוצאה היא שיחה משעשעת שהולכת למחוזות בלתי צפויים. זה כמו לנהל שיחה עם ילד קטן: זה מצחיק בזכות התשובות הבלתי הגיוניות של הילד, שלא לגמרי מבין את הסיטואציה. רק שבמקום ילד עומד על הבמה הרובוט אלכס. לפי הקטעים שראיתי, מדובר במופע חביב בהחלט. כנראה ש-Improbotics עלו משהו, כי הם לא מפסיקים להופיע.

הופעת רובוטים קבועה ניתן למצוא במוזיאון המדע קופרניקוס בוורשה. מומלץ להזמין כרטיסים מראש, כי היא סולד אאוט בדרך כלל. ההופעה הזו היא נטו רובוטית. משתתפים בה שני הומנואידים, כלומר רובוטים בעלי מראה כמו-אנושי, שמציגים סיפור אגדה כלשהו במגוון שפות כמו אנגלית, פולנית ורוסית. מי שמייצרת את ההומנואידים עבור המוזיאון היא חברה בריטית בשם Engineered Arts. אבל תאטרון הרובוטים הזה נהנה מחסות של פרטנר הרבה יותר מוכר: קוראים לו סמסונג.

הניסוי של נטפליקס

סמסונג אינה החברה הגדולה היחידה שמתעניינת בתאטרון רובוטי. נטפליקס העלתה בשנה שעברה שורת סרטונים מונפשים, אותם היא משווקת ככאלה שנכתבו בידי בוטים בלבד: סטנד-אפ, קומדיה רומנטית, סרט אימה וכן הלאה. זה קצת משעשע מרוב שזה רע.

סרט האימה הוא היצירה הכי מוצלחת, יחסית. בסרט מככבת דמות מרושעת בשם מר חידות ( (Mr.Puzzles שרוצה לגרום לאנשים "להיות קצת פחות חיים". הסרטון מתחיל בבחורה קשורה בחבל, שמשתלשלת מהתקרה. מר חידות פונה אליה בשאלה: "ג'ניפר, האם היית רוצה להיות גיימרית?". הבחורה שואלת אותו מהיכן הוא יודע את שמה, ומר חידות משיב: "יש לך גוף. לג'ניפריות תמיד יש גוף". כך נראה הומור של בוטים, לטענת נטפליקס.

במקרה של נטפליקס, גורמים שונים כמו רשת ABC טוענים שמדובר בתרמית. מי שסיפק לנטפליקס את התסריטים שנכתבו כביכול בידי בוטים הוא הקומיקאי המוערך קיטון פאטי, שכותב לניו יורקר, מרוול, קומדי סנטרל ועוד. פאטי טוען שפיתח בוט שמסוגל לצפות במאות שעות של הופעות וסרטים, ולבנות טקסטים מבדחים בעזרת הידע שצבר. מדובר במשימה סופר מתוחכמת. אפילו למעבדות המחקר המתקדמות ביותר בתחום ה-NLP (עיבוד שפה טבעית), כמו Open AI שהקימו אילון מאסק, פיטר ת'יל ואחרים, אין אלגוריתם כזה.

אני מעריכה שאם גורם פרטי היה מפתח אלגוריתם כה חזק, ענקיות הטק היו מנהלות סביבו מרוץ חימוש בסגנון המלחמה הקרה. גם הטקסטים נראים עשויים מדי. משהו בסיפור של פאטי לא מסתדר, אבל המגמה מעניינת: חברות גדולות וחדשניות מתעסקות בהומור רובוטי.

מה אומר על כך ג'ון, הסטנדאפיסט הרובוטי שמופיע עם פרופ' נעמי פיטר? "אם אהבתם את המופע, תזמינו אותי כדי שאקח מכם את העבודות שלכם". בינתיים, מסתמן שלהיות קומיקאי זה מקצוע בטוח לעתיד. עדיין.

הכותבת היא הבעלים של חברת Round Angle לפיצוח תובנות עסקיות וסטוריטלינג. עבדה עם חברות מובילות וזכתה בפרסים בארץ ובעולם

עוד כתבות

קרן שתוי, מנכ''לית קבוצת הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

מהלך הבעת האמון החריג של מנכ"לית הולמס פלייס: רוכשת מניות תמורת 51 מיליון שקל

קרן שתוי, המשמשת כמנכ"לית הולמס פלייס, רוכשת מחברת הגמל של מור 7.5 מיליון מניות של רשת מועדוני הכושר ● היא תשלם מכיסה 6 מליון שקל, והתשלום הנוסף יבוצע באמצעות הלוואת נון-ריקורס שתמצמם עבורה את הסיכון ● בשנה האחרונה עלתה מניית הולמס פלייס ב-20% והרשת נסחרת לפי שווי שוק של כ-690 מיליון שקל

ריק ריידר, מבכירי בלקרוק, וג'רום פאוול, יו''ר הפד היוצא / צילום: ap, Jacquelyn Martin,  Richard Drew

מאבק הירושה על תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב עולה מדרגה ומאיים על הדולר

המרוץ להחלפת פאוול מתכנס לארבעה מועמדים סופיים, כשריק ריידר מסתמן כפייבוריט ● ריידר, מנהל השקעות מוערך, נחשב כמי שצפוי לצלוח את משוכת הסנאט ללא קושי ● זאת בשעה שסוגיות יוקר המחיה, הריבית ושער הדולר ממשיכות להכביד על הכלכלה האמריקאית

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

''גרינלנד לא למכירה''. הפגנה נגד כוונות טראמפ בנוק, בירת גרינלנד / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

המשקיעים נזכרו מחדש במכסים של טראמפ - והם לא אוהבים את זה

הנשיא טראמפ מחריף את המאמצים להשגת שליטה בגרינלנד ומאיים במכסים של עד 25% על שמונה מדינות אירופיות ● בזמן שבאיחוד שוקלים להקפיא את הסכם הסחר הטרי עם וושינגטון, המומחים מעריכים כי השווקים יגיבו באיפוק, ושהמערכה היותר דרמטית מתרחשת באיראן ● עם זאת החוזים העתידיים מגיבים הבוקר בירידות ● ברקע ממשיכה לרחף שאלת חוקיות הטלת המכסים

צומת השלום, איילון / צילום: Shutterstock

איילון צפון ייחסם הלילה לצורך עבודות הקמת גשר יצחק נבון

במסגרת העבודות ייחסמו כלל נתיבי הנסיעה באיילון צפון במקטע שבין מחלפי השלום וההלכה, מהשעה 23:00 עד ל-05:00 בבוקר למחרת ● הגשר המוקם צפוי לחבר בין שכונת נחלת יצחק לבין אזור התעסוקה ממערב לנתיבים, בסביבת מידטאון 

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

לפני שנים ספורות כמעט כל האנליסטים היו פסימיים לגביה. אחרי זינוק של 140% הם חושבים אחרת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה, ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה עולה השאלה, האם היא מצדיקה את המחיר? ● מדור חדש

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מי יהיה המדד הבא בבורסת ת"א שיחצה את רף ה־4,000 נקודות?

השווקים יגיבו למתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, כמו גם למכסים החדשים שהטיל טראמפ על שמונה מדינות בנאט"ו ● המעבר לימי הפעילות החדשים של הבורסה בת"א מקפיץ את מחזורי המסחר ● אלביט וטאואר הדואליות צפויות לעלות בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן הצביע על התייקרות מפתיעה במחירי הטיסות לחו"ל ● וגם: האם 2026 תהיה השנה של המניות הקטנות בוול סטריט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

הביטחון האישי נפגע ורמת החיים דווקא עלתה? זה המדד שאולי לא הכרתם

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

"קלוד קוד": הכלי החדש שמאיים לנגוס ברווחים של ענקיות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

עידן נסימי / צילום: שי בראל

"אמרו לי שהחלקתי על השכל, אבל עשיתי בשנה וחצי מה שאחרים עושים בחמש": מנכ"ל הסופר של ההסתדרות בראיון

עידן נסימי נכנס לתפקידו כמנכ"ל הסופר החברתי מבית ההסתדרות אחרי שניהל את חברת הגז של קבוצת דלק, וכולם סביבו חשבו שזו טעות ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע החליט להצטרף באמצע המלחמה, למה הוא מאמין במותג הפרטי, כיצד התמודד עם הספקים הגדולים, מה חשב כשראה שהקמעונאיות הגדולות "מחקות" אותו, ואיך הרגיש כשארנון בר-דוד נעצר

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה