גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיליון צופים כבר ניסו: גם אתם הייתם הולכים להופעה של רובוטים?

מדענים ברחבי העולם עובדים בשנים האחרונות על פיתוח ההומור של רובוטים ● "האמנים החדשים" מנסים להצחיק על הבמה ואף לוקחים חלק בהצגות תאטרון ● חברות גדולות כמו סמסונג ונטפליקס כבר משקיעות בתחום, אך בינתיים לקומיקאים האנושיים אין סיבה לדאגה

דמויות רובוטים במוזיאון קופרניקוס. סיפור אגדה בחסות סמסונג / צילום: צילום מסך מאתר מוזיאון קופרניקוס
דמויות רובוטים במוזיאון קופרניקוס. סיפור אגדה בחסות סמסונג / צילום: צילום מסך מאתר מוזיאון קופרניקוס

לפחות מיליון איש צפו בהרצאת הטד הזו עד היום: הסטנדאפיסט הרובוטי הראשון בעולם בהופעה חיה. השנה הייתה 2011, והת'ר נייט, פרופסורית למדעי המחשב מהאוניברסיטה של אורגון, הציגה לעולם את דאטה, רובוט חביב וקטן ממדים שפיתחה. דאטה לא אכזב, ונתן הופעת סטנד-אפ מוצלחת בת 3 דקות על הבמה. ההופעה הזו הכניסה את פרופ' נייט לרשימת הצעירים המבטיחים של פורבס, ושמה את השניים על שער מגזין "Wired" .

איך פרופ' נייט עשתה את זה? היא הזינה למוח של דאטה מאות בדיחות, רובן מקוריות, שכתבה בעזרתם של קומיקאים מקצועיים. זו הייתה בדיחה מוצלחת של דאטה: "אני מחבב טלוויזיה, בעיניי היא די חינוכית. ברגע שמישהו פותח אותה, אני עובר לחדר השני וקורא".

כל בדיחה תויגה במאגר המידע של הרובוט לפי פרמטרים כמו נושא הבדיחה, האורך שלה וכדומה. הבינה המלאכותית של דאטה נעזרה בפרטים הללו כדי להחליט איזו בדיחה לשלוף ומתי, כאשר כל ניסיון הפעלה סייע לבינה מלאכותית ללמוד ולהשתפר.

זה גם מה שעשתה פרופ' נייט באותה הרצאה: היא נעזרה בקהל כדי לאמן את דאטה. לפי התגובות מהקהל, הרובוט הבין האם הבדיחה שסיפר הייתה מוצלחת, ובחר את הבדיחה הבאה. פרופ' נייט הפצירה בקהל לא להתבייש ולהביע את דעתו, כדי שדאטה ילמד מה עובד: "זה רובוט, אין לו רגשות. עדיין".

להאניש את הרובוטים

המשימה של פרופ' נייט לחבר בין אמנות לטכנולוגיה לא הסתיימה על במת טד. היא הקימה את תאטרון "מרילין מונרובוט" להופעות רובוטים, וייסדה את הפסטיבל השנתי לסרטי רובוטים.

במעבדה שלה באוניברסיטת אורגון, נייט והצוות ממשיכים לשקוד על גרסאות מתקדמות של רובוטים סטנדאפיסטים. פרופסורית נוספת במעבדה, נעמי פיטר, יצאה בשנה שעברה לסיבוב הופעות קצר עם רובוט סטנדאפיסט בשם ג'ון. פתאום סטודנטים להנדסה אלקטרונית ומדעי המחשב נראים מגניבים לפחות כמו בוגרי שנקר ובצלאל.

אבל המשימה של פרופ' נייט אינה "להגניב" או לשעשע. נייט עוסקת בתחום המתפתח של "רובוטים חברתיים". המטרה פשוטה: ללמד רובוטים התנהגויות חברתיות אנושיות, כדי שיתפקדו טוב יותר כבני לוויה.

המגמה הטכנולוגית היא עקבית: רובוטים מתחילים למלא יותר ויותר תפקידים בחיי היומיום של בני האדם. רובוטים מתפקדים כיום כנותני שירות בבתי חולים, בתי מלון, מסעדות, שדות תעופה ותחנות רכבת. הם מעודדים מאושפזים, עוזרים לילדים על הספקטרום האוטיסטי לרכוש מיומנויות וכן הלאה.

ההנחה היא שאם הרובוטים יידעו להתנהג באופן "אנושי" יותר, הם יוכלו להיות נותני שירות טובים יותר. היכולת להצחיק היא תכונה אנושית חשובה - ומכאן העניין של מדענים ברובוטים בדרנים.

מצחיקים כמו ילדים

לקרב בין רובוטים לאנשים זו המשימה של כל התאטראות הרובוטיים שפעילים כעת. Improbotics הוא תאטרון אימפרוביזציה טכנולוגי שהקימו ד"ר פיוטר מירוסקי וד"ר קורי מתיוסון. הצוות כולל גם במאית דרמה ומומחי דיגיטל. המופע נראה כמו ניסוי במעבדה שיצא משליטה, וזו בדיוק הייתה כוונת המייסדים.

אין שם תסריטי בדיחות מוכנים מראש, כמו שיש למרילין מונרובוט, אבל הקונספט פשוט: השחקנים האנושיים מנסים לנהל שיחה עם הרובוטים על הבמה בלייב. הבינה המלאכותית נוטה לענות תשובות מוזרות ובלתי קשורות, והשחקנים מאלתרים על בסיס התשובות שלה.

התוצאה היא שיחה משעשעת שהולכת למחוזות בלתי צפויים. זה כמו לנהל שיחה עם ילד קטן: זה מצחיק בזכות התשובות הבלתי הגיוניות של הילד, שלא לגמרי מבין את הסיטואציה. רק שבמקום ילד עומד על הבמה הרובוט אלכס. לפי הקטעים שראיתי, מדובר במופע חביב בהחלט. כנראה ש-Improbotics עלו משהו, כי הם לא מפסיקים להופיע.

הופעת רובוטים קבועה ניתן למצוא במוזיאון המדע קופרניקוס בוורשה. מומלץ להזמין כרטיסים מראש, כי היא סולד אאוט בדרך כלל. ההופעה הזו היא נטו רובוטית. משתתפים בה שני הומנואידים, כלומר רובוטים בעלי מראה כמו-אנושי, שמציגים סיפור אגדה כלשהו במגוון שפות כמו אנגלית, פולנית ורוסית. מי שמייצרת את ההומנואידים עבור המוזיאון היא חברה בריטית בשם Engineered Arts. אבל תאטרון הרובוטים הזה נהנה מחסות של פרטנר הרבה יותר מוכר: קוראים לו סמסונג.

הניסוי של נטפליקס

סמסונג אינה החברה הגדולה היחידה שמתעניינת בתאטרון רובוטי. נטפליקס העלתה בשנה שעברה שורת סרטונים מונפשים, אותם היא משווקת ככאלה שנכתבו בידי בוטים בלבד: סטנד-אפ, קומדיה רומנטית, סרט אימה וכן הלאה. זה קצת משעשע מרוב שזה רע.

סרט האימה הוא היצירה הכי מוצלחת, יחסית. בסרט מככבת דמות מרושעת בשם מר חידות ( (Mr.Puzzles שרוצה לגרום לאנשים "להיות קצת פחות חיים". הסרטון מתחיל בבחורה קשורה בחבל, שמשתלשלת מהתקרה. מר חידות פונה אליה בשאלה: "ג'ניפר, האם היית רוצה להיות גיימרית?". הבחורה שואלת אותו מהיכן הוא יודע את שמה, ומר חידות משיב: "יש לך גוף. לג'ניפריות תמיד יש גוף". כך נראה הומור של בוטים, לטענת נטפליקס.

במקרה של נטפליקס, גורמים שונים כמו רשת ABC טוענים שמדובר בתרמית. מי שסיפק לנטפליקס את התסריטים שנכתבו כביכול בידי בוטים הוא הקומיקאי המוערך קיטון פאטי, שכותב לניו יורקר, מרוול, קומדי סנטרל ועוד. פאטי טוען שפיתח בוט שמסוגל לצפות במאות שעות של הופעות וסרטים, ולבנות טקסטים מבדחים בעזרת הידע שצבר. מדובר במשימה סופר מתוחכמת. אפילו למעבדות המחקר המתקדמות ביותר בתחום ה-NLP (עיבוד שפה טבעית), כמו Open AI שהקימו אילון מאסק, פיטר ת'יל ואחרים, אין אלגוריתם כזה.

אני מעריכה שאם גורם פרטי היה מפתח אלגוריתם כה חזק, ענקיות הטק היו מנהלות סביבו מרוץ חימוש בסגנון המלחמה הקרה. גם הטקסטים נראים עשויים מדי. משהו בסיפור של פאטי לא מסתדר, אבל המגמה מעניינת: חברות גדולות וחדשניות מתעסקות בהומור רובוטי.

מה אומר על כך ג'ון, הסטנדאפיסט הרובוטי שמופיע עם פרופ' נעמי פיטר? "אם אהבתם את המופע, תזמינו אותי כדי שאקח מכם את העבודות שלכם". בינתיים, מסתמן שלהיות קומיקאי זה מקצוע בטוח לעתיד. עדיין.

הכותבת היא הבעלים של חברת Round Angle לפיצוח תובנות עסקיות וסטוריטלינג. עבדה עם חברות מובילות וזכתה בפרסים בארץ ובעולם

עוד כתבות

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים